מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מִי יוֹדֵעַ עִיר לִישְׁטִינָא

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

חזן: מִי יוֹדֵעַ עִיר לִישְׁטִינָא? –

עִיר לִישְׁטִין אֲנִי יוֹדֵעַ!

יֵשׁ בָּהּ מִנְיַן בַּעֲלֵי-בָתִּים,

וְרַצְעָן גִּדֵּם עִם מַרְצֵעַ,

וְחַיָּט מַטְלִיא שְׁתוּם הָעָיִן,

פְּלֵיטַת צִבְאוֹת נִיקוֹלַי –

וּבִזְכוּתָם כָּל-הָעִיר

יוֹצֵאת טְלַאי עַל-גַּבֵּי טְלָאי.


קהל: וּבִזְכוּתָם כָּל-הָעִיר

יוֹצֵאת טְלַאי עַל-גַּבֵּי טְלָאי.


חזן: מִי יוֹדֵעַ בַּמָּה עוֹסְקִים

בַּעֲלֵי-בָתִּים? – אֲנִי יוֹדֵעַ!

אֶחָד גּוֹהֵק וְאֶחָד פּוֹהֵק

וְאֶחָד – גּוּפוֹ פּוֹלֵט זֵעָה;

אֶחָד לֵץ וְאֶחָד מֵבִין

וְאֶחָד רִאשׁוֹן לְמַפְטִירִים,

וְאֶחָד סָחַר בְּשַׂעֲרוֹת חֲזִיר –

אִלּוּ הָיוּ שָׁם חֲזִירִים.


קהל: וְאֶחָד סָחַר בְּשַׂעֲרוֹת חֲזִיר

אִלּוּ הָיוּ שָׁם חֲזִירִים.


חזן: מִי יוֹדֵעַ אֻמָּנִיּוֹת

עִיר לִישְׁטִין? – אֲנִי יוֹדֵעַ!

אֶחָד מֵטִיל בְּטַלִּית צִיצִית

וְאֶחָד מַקְרִיא אוֹ בַעַל תּוֹקֵעַ;

אֶחָד עוֹשֶׂה מִזְרְחָאוֹת,

אֶחָד חָרִיף וְאֶחָד בָּקִי,

וְאֶחָד, אִלּוּ מָצָא אוֹרְחִים –

נַעֲשָׂה בּוֹ בַיּוֹם פֻּנְדָּקִי.


קהל: וְאֶחָד, אִלּוּ מָצָא אוֹרְחִים –

נַעֲשָׂה בּוֹ בַיּוֹם פֻּנְדָּקִי.


חזן: יֶשׁ-שָׁם סוּס לְבַעַל עֲגָלָה

מְקַבֵּל מַכּוֹת – וְאֵינוֹ בוֹעֵט;

וְגַבַּאי בֵּית הַכְּנֶסֶת נִבְחָר

לֹא בַעֲצֶרֶת – בְּחֹל הַמּוֹעֵד!

וְלַעֲרָבָה נוֹהֲגִים שָׁמָּה

לִטּוֹל דַּוְקָא הֵ"א שַׁרְבִיטִין –

הָבוּ גֹדֶל לְלִישְׁטִין

וְנוֹצִיאָה לָּהּ מוֹנִיטִין!


קהל: הָבוּ גֹדֶל לְלִישְׁטִין

וְנוֹצִיאָה לָּהּ מוֹנִיטִין!


חזן: יֶשׁ-שָׁם נִכְסֵי צִבּוּר – אַשְׁפָּה!

תֵּל מִתְלַקֵּט דּוֹרֵי-דוֹרוֹת,

דּוֹרֵי-דוֹרוֹת זָרְקוּ שָׁמָּה

בְּלוֹיִם, שְׁבָרִים, חַרְשֵׂי קְדֵרוֹת.

אַשְׁפָּה גְדוֹלָה, אַשְׁפַּת אָבוֹת,

כַּמָּה שָׁקְעוּ בָךְ עֲבִיטִין! –

הָבוּ גֹדֶל לְלִישְׁטִין

וְנוֹצִיאָה לָּהּ מוֹנִיטִין!


קהל: הָבוּ גֹדֶל לְלִישְׁטִין

וְנוֹצִיאָה לָּהּ מוֹנִיטִין!

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

על גבעתו ובמשכנו: חיים אתר

מאת משה בסוק (מאמרים ומסות)

…ואיש ישנו בעין-חרוד, אפתיקר שמו, והוא עושה את לילו ליד תנור-האפיה, ויומו — לאמנות, לציור. בלילה יביא את הלחם — פת-שחרית חמה, וביום — את חזונו; בנפשו יביאנו. לנוגה התנור לוהבים פניו וקולו משוטט בשיר, ולאש פנימית לא-תחדל ילהטו צבעים על בדיו, — ואש באש נוגהת.

כך סיפר חבר מן הארץ סיפור המעין, כך סיפּר שליח באזנינו על אנשי-המעין, ואנחנו שם — על נהרות פולין ועל הוויליה ועל הוויסלה.

והאיש — הוסיף חיוך של שליח שני, הוספה שבאה למעט — האיש כעיגוּל החתום. אל פנית-יצירתו, אם בין קירות אם בחלל החפשי — זר לא יקרב; קמיעות והשבעות סביב לעיגול, המבקש לפרוץ ולהציץ — יוטרד.

אכן, בתוך עמו יושב האיש — וכמו מתנכר; פינה סתומה-אטומה — בתוך הבית הגדול, הפתוח; גלויים חייו לעיני כל — ואגדי האיש.

חידת חייו בא לפתור — ויהי לחידה — —


והנה הוא מקרוב. במעלה הגבעה העין-חרודית ובמורדותיה. העין נאחזת בו, ב’מימד' בלתי-שגור זה, מטפסת אליו. רצונך להגיע אליו, על כרחך אתה מטפס טיפוס-מבטים. הן לרוב לא תראֶנו יושב, אלא עומד, ובעיקר — מהלך.

כבד, כחצוב — ועם זאת לירי, ורוך מתעלם בו. רם-קומה ונישא — וראשו שח קמעה. מכוח-המשיכה של האדמה? מכובד הטען אשר כיתף — טען-יום-ולילה, טען-חול-וקודש? — עיניו, עיני צייר, אינן משוטטות, דומה: נסוגות הן פנימה, מצותת בעליהן לקולות מדמדמים. אך הנה ישא עיניו, והן מישירות נכחן: אל ההר שממול ואל האנשים הטורחים כאן בצלו. בולט האיש בנוף זה, בולט עד מאוד — בערפו.

ערפו של אפתיקר! איזה קשי-עורף של יוצר! כוח בו, עוצר-אונים — וזעף. אכן, לא אידיליה הוא כפר גדול זה. ‘חברה הרמונית’ זו — רבים קרעיה, ואילו עורף זה לא יוכרע. אל כולם ישוֹר — ויוכל. על כרחך אתה יוצר — ובעל כרחם ‘הם’ ייהנו מן היצירה.

היו גישושים ראשונים שלי בדרך אליו — כגישושי סייר בארץ לא-נודעת, לא מתוודעת.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.