מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אשר ביילין

מאת: שושנה שרירא

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

לא ראה אור

סוגה:

שפת מקור: עברית

את אשר ביילין פגשתי באניה האיטלקית “ירושלים” על גלי הים התיכון, בדרכנו לטריאסט ומשם ברכבת ובאניה שניה לאנגליה.

לא עברה שעה מרובה וישבנו על מכסה האניה, אני כבת י"ח ואילו הוא כבר איש במיטב שנותיו, שנות העמידה, והוא מספר לי כי הוא סופר וכותב סיפורים על אוקראינה ועל ימי הפרעות ברוסיה. וכי חי שנים באנגליה ואף כעת הוא נוסע שמה.

להיטותו לספר בסיפוריו היתה תמוהה בעיני. אבל אף אני כבר כתבתי אז בסתר שירים ונובלטות קצרות ומצאתי ענין בסיפורים על סיפוריו.

לימים כשקראתי את הפיליטונים מלאי ההומור שלו בעתונות הישראלית נזכרתי באיש הזה שכה רב צחוקו וכה רבה רצינותו בעסקו בסיפוריו שלו.

הוא הרבה לשוחח בימי הפרעות ברוסיה ובאוקראינה. וכיוון שהיו לי זכרונות ראשית ילדות מפרעות דומות באותם המקומות האזנתי לו במשנה ענין. אבל לעשות מזה סיפורים, חשבתי, ענין אחר לגמרי.

היה מציג עצמו כסופר, לעיני כל נוסעי האניה. מספר על קובץ סיפוריו ועל כתיבתו באידיש ובעברית.

על אף ההזדקנות המוקדמת במקצת שכבר ניכרה בדמותו הפריכה, השקופה כמעט היתה רעננות רוסית אוקראינית תמימה ושובבה שופעת ממנו. על אף החשיבות שנהג בעצמו כאל מחבר סיפורים וכאל סופר, היושב בלונדון ובארץ-ישראל כאחד, נהג ליצנות בכל ואף בעצמו.

כביכול רואה משוגות אחרים ומשוגות עצמו. והכל בבחינת משוגות בעולם כולו.

כשראיתיו לאחר מכן בארץ עדיין היה מהלך תדיר במעיל הגשם החום בהיר כאילו הוא עדיין מצוי בלונדון הגשומה והסגרירית. אלא שכאן נשל מעליו עול אוקראינה והפוגרומים ומחנות הפורעים וכל אותה תלאה ופתח עידן חדש של פיליטונים עתונאיים הצוחקים על עולמנו האמנותי, התיאטרוני הבוהמי הארץ-ישראלי הפוליטי כולו.

עוד לפני שאלתרמן הצליף בפיליטוניו ב“הארץ” הצליף הוא בפיליטוניו הגדולים בעולמנו הדחוס לטהרנו ולנקותנו ולנערנו מאבק. באותם הימים היה פיליטון צלפני נדיר והוא נדיר גם בימינו. בימינו כותבים מאמר מוחץ ופוליטי נגד. ואילו אז היו הפיליטונים מטהרים את האווירה במשב דק, בזרזוף קל, ברמיזות חינניות ובעקיצות דקיקות.

קשה היה לי לקשר בין הסופר על הפרעות ברוסיה לבין הפיליטוניסטן הדק והחריף. זה שהתיחס אל עצמו בחשיבות יתרה וזה שצוחק עלינו ועל עצמו.

יתכן שכבר נותק אז במקצת מסיפוריו שלו עצמו והתרכז בציבור, בארץ, בישוב כולו, בכאן ולא בשם, שמאחרי גבו. הסתלקותו מגולת רוסיה ואנגליה והשתקעותו בארץ החזירו לו את ההומור השופע והנדיר שרק בו ובכוחו יכול היה לתת משהו למקומו שלו.

כאמור, קשה לקשר בין אותם סיפורים לבין אותם פיליטונים. אבל וודאי שלאמנים שתי פנים, שתיים לאותו אדם. הבוכה והצוחק. ביחוד כשהוא היה חברו הקרוב של ברנר.

שושנה שרירא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של שושנה שרירא
רקע
שושנה שרירא

יצירותיה הנקראות ביותר של שושנה שרירא

  1. והיו הנעליים מאושרות (פרוזה)
  2. אהבה וגאוה (פרוזה)
  3. נתן אלתרמן (מאמרים ומסות)
  4. ש"י עגנון (מאמרים ומסות)
  5. אברהם לווינסון (מאמרים ומסות)

לכל יצירות שושנה שרירא בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות שושנה שרירא

יצירה בהפתעה
רקע

מנדל בריינה'ס

מאת יצחק ליבוש פרץ (פרוזה)

בימות הגשמים לא היה למנדל אף רגע פנאי. הגע בעצמך: אמירת תהילים, תפילה, עין-יעקב, סעודת שחרית, צרכי הצבּוּר, מנחה ומעריב, פרק משניות, עמוד גמרא, סעודת ערבית, קריאת שמא על המיטה, תיקון חצות, ועוד הפעם שינה – כמה נשאר מן העת-לעת? …אך בימות הקיץ היה לו פנאי אחרי חצות היום לשבת בבית-המדרש ולשׂוחח בפוליטיקה, בהמצאות חדשות – במילי דעלמא …

מנדל בריינה’ס לא נמנה בין החכמים …חבריו בחדר קראו לו פשוט מנדל שוטה; כשנשׂא אשה, הוקל גזר-דינם של חבריו ונשתנה שמו למנדל התם, אך כשירד מעל שולחן הורים ומחותנים, והיה לבעל-בית בפני עצמו, היינו שבריינה אשתו פתחה לה חנות של כל מיני מכולת, והפדיון נתרבּה ונתרבּה מיום ליום, שינו את שמו עוד הפעם, והרי הוא לפניכם: מנדל בריינה’ס. וכיוָן שמנדל בריינה’ס לא היה נוטר שׂנאה לאיש, לא עמד לאיש לשׂטן על דרכו, לא הוציא מפיו מעולם דבר מגונה על חברו והתעסק באמונה ובכל מאודו בצרכי הצבּוּר, לא זכר איש את שמותיו מלפנים, ואיש לא צחק באמור מנדל בריינה’ס כפעם בפעם, כדרכו, בתור מאמר המוסגר: האין זאת, שאני מבין דבר מתוך דבר? לא יודע אני מה שאני אומר?

– הן לא כסיל-אדם אני – אומר, למשל, מנדל – ובכל זאת נעלה הוא משׂכלי להבין, אין מכינים קש דק, ארוך וחלול כולו מראש ועד סוף …

והוא מספר שבדק פעם אחת בשׂק המשכב, וכל הקש היה חלולים חלולים …

– האם לא נפלא הדבר?

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.