מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

יוסי בר יוסף

מאת: שושנה שרירא

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

לא ראה אור

סוגה:

שפת מקור: עברית

הוא נכנס אלי עם כל משפחתו אשתו חמוטל וילדיו לחצר ביתי בצפת. גרנו בשכונת קרית הציירים בצפת מול בית אביו יהושע בר יוסף הסופר הנודע במעין ככר קטנה הסמוכה למסגד שהפך לתערוכת ציירי צפת.

יוסי הרשים אותי תמיד כאשיות נכלמת, מצניעה לכת. מדבר מעט לעומת אביו המרבה בשיחה. לאחר שקראתי את ספר הפרוזה הראשון שלו ואת ספוריו הקצרים שיש בהם התרסה גדולה לעומת דמות האב הנוטש ביתו. דמות האב והקונפליקט שיש לבן עם אביו שמחתי לראות בהצגת “טורא” שלו עולם אחר לגמרי.

לאחר מכן הייתי שופטת פרס “ברץ גובינסקה” בהבימה יחד עם מסקין וקוטאי השחקנים, ומחזה של יוסי בר-יוסף בשם “הכבשה” הוגש לפנינו והחלטנו פה אחד להעניק למחזה זה את הפרס.

ראינו באיש צעיר זה כשרון מיוחד במינו. לאחר שנטש את הרומן והסיפור התרכז במחזה בלבד ואמנם עשה חיל בזאת, דווקא כמחזאי, רחוק מאביו ומעולמו המיוחד.

לימים נזכרתי שראיתיו פעם במילוא בתל-אביב בחברת אשתו הראשונה דליה רביקוביץ. זוג מוזר שקשה לי לקשר ביניהם מידיעתי את שיריה של זו ואת מחזותיו של זה.

ולאחר מכן כאבתי עמהם מרחוק, עמו ועם רעיתו חמוטל, את אבדן בנם הצעיר שטרף את נפשו. בעיקר כאבתי עם שירה של חמוטל רעיתו השניה אם בניו שראה אור בעתונות אחר האסון שנודע לי עליו מפיה של אמם החורגת אביבה אשת אביהם יהושע.

כאב כזה מי ימחה. וכיצד יהלום ביצירתו איני יודעת. כבר מזמן לא ראיתי את יוסי אף שהוא כבר מתגורר כעת בעירי.

משפחה כותבת זו היא בבחינת תעלומה משולשת הפועלת בנתיבים שונים. חמוטל רעיתו מתרכזת בבקורת ובשירה. בשירתה מבצבצים לא מעט קורי חייה של משפחת בית האב, האם, והמציאות של התפקרות וחילוניות. אבל אצל כולם ואף אצל יצחק הצעיר חטיבות חיים של ממש.

אפילו צפת עושה שמות בנפשות כולם כאילו דמות סב סבם המטורף על גג אחד הבתים בצפת העתיקה עדיין מרחפת מעליהם ואינם יכולים ואינם רוצים להשתחרר ממנה.

שושנה שרירא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של שושנה שרירא
רקע
שושנה שרירא

יצירותיה הנקראות ביותר של שושנה שרירא

  1. והיו הנעליים מאושרות (פרוזה)
  2. אהבה וגאוה (פרוזה)
  3. נתן אלתרמן (מאמרים ומסות)
  4. ש"י עגנון (מאמרים ומסות)
  5. אברהם לווינסון (מאמרים ומסות)

לכל יצירות שושנה שרירא בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות שושנה שרירא

יצירה בהפתעה
רקע

באגף המשוגעים

מאת יצחק ליבוש פרץ (פרוזה)

א: רופא או חולה?

בית-החולים הוא עולם בפני עצמו. איננו מרובה כל כך באוכלסין, אין בו גם ל"ז לאומי אשכנז עם תעודותיהם השונות ומוּסרם השונה; אבל יש כאן כתות-כתות של חולים שונים למיניהם. ולכל כתה – מחלה מיוחדת, אגף מיוחד, שומרים מיוחדים ורופא מיוחד משגיח עליהם… כי התעודות – רצוני לומר: המחלות – מתדבקות…

את גבולות האגפים, והמגרשים אשר סביב להם, מציבים האפוטרופסים, המתעסקים בצרכי צבּור לשם שמים. וספר כתבו בשביל השומרים והרופאים עם החולים יחד, ספר מלא עצות טובות וסדרים טובים, וסייגים, וסייגים לסייגים, מלא ציוּנים ומראי-מקומות, לאמור: “עד כאן תבוא ולא תוסיף, פן…”

פן יוכּה השגעון בשחפת, או תשתגע האסכרה, רחמנא ליצלן!

ויש אומרים, שעוד האגפים קרובים זה לזה יותר מדי, והם מציעים לכרות שוחות עמוקות בין האגפים ולמלאות את השוּחות קארבּוֹל; והכול מודים שהשמירה איננה מעולה, שיד השומרים תקצר, וגם אינם ממלאים את תפקידם באמונה, לפי שעיניהם נשׂואות אך אל הנדרים והנדבות… ויש יועצים לבנות מצפה באמצע הבית, להושיב בו שומרים גבוהים עליהם… אך גם בית-החולים אין לו די כסף להזדיין כראוי.

ועל-כן יקרה לפעמים, כי תעבור איזו מחלה ממדור אל מדור ומאגף אל אגף, ותמלא את כל בית-החולים. מסַפּרים, כי פעם אחת חלו כל בני הבית בתאוָה לגריסין; שבפעם אחרת הציק לכולם הרעב!

ביחוד מורגש העדר השמירה המעולה באגף המשוגעים. אמנם, המסוכנים אסורים בחבלים וסגורים על מסגר, אבל גם השוקטים שבהם מסוכנים הם; למשל, אם יורשה להם לצאת הגנה לשׂוח, ישבו כולם בשורה אחת על האדמה, על יד הקיר המבדיל ביניהם ובין עזרת-הנשים, ונוקפים באצבעם בקיר. ליבּ הפילוסוף, הטוען, שאין בין הנשים והאנשים אלא השם בלבד, מסית את חבריו לקרקר קיר, לבלי השאיר אבן על אבן מחומת ימי-הבינים.

אך יוחנן המלמד יועץ לכבוש את יצרם ולחכות עד ראש השנה.

– ובראש השנה? – שאלתי.

בראש השנה, בהתפלל המשוגעים, יתקע המלמד בשופר, ותפול החומה מאֵליה; אך בתנאי קודם למעשׂה, אם אשתו איננה עצורה שם!

אך שנַים הם המתרחקים מן החומה תמיד, האחד הוא “בעל האדֵים” (תמונתו לקמן), הבורח מן החברה בכלל, והשני יונה הקדוש, אשר בשמעו שם אשה יליט את פניו בכנף בגדו ויט הצדה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.