מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

יוסי בר יוסף

מאת: שושנה שרירא

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

לא ראה אור

סוגה:

שפת מקור: עברית

הוא נכנס אלי עם כל משפחתו אשתו חמוטל וילדיו לחצר ביתי בצפת. גרנו בשכונת קרית הציירים בצפת מול בית אביו יהושע בר יוסף הסופר הנודע במעין ככר קטנה הסמוכה למסגד שהפך לתערוכת ציירי צפת.

יוסי הרשים אותי תמיד כאשיות נכלמת, מצניעה לכת. מדבר מעט לעומת אביו המרבה בשיחה. לאחר שקראתי את ספר הפרוזה הראשון שלו ואת ספוריו הקצרים שיש בהם התרסה גדולה לעומת דמות האב הנוטש ביתו. דמות האב והקונפליקט שיש לבן עם אביו שמחתי לראות בהצגת “טורא” שלו עולם אחר לגמרי.

לאחר מכן הייתי שופטת פרס “ברץ גובינסקה” בהבימה יחד עם מסקין וקוטאי השחקנים, ומחזה של יוסי בר-יוסף בשם “הכבשה” הוגש לפנינו והחלטנו פה אחד להעניק למחזה זה את הפרס.

ראינו באיש צעיר זה כשרון מיוחד במינו. לאחר שנטש את הרומן והסיפור התרכז במחזה בלבד ואמנם עשה חיל בזאת, דווקא כמחזאי, רחוק מאביו ומעולמו המיוחד.

לימים נזכרתי שראיתיו פעם במילוא בתל-אביב בחברת אשתו הראשונה דליה רביקוביץ. זוג מוזר שקשה לי לקשר ביניהם מידיעתי את שיריה של זו ואת מחזותיו של זה.

ולאחר מכן כאבתי עמהם מרחוק, עמו ועם רעיתו חמוטל, את אבדן בנם הצעיר שטרף את נפשו. בעיקר כאבתי עם שירה של חמוטל רעיתו השניה אם בניו שראה אור בעתונות אחר האסון שנודע לי עליו מפיה של אמם החורגת אביבה אשת אביהם יהושע.

כאב כזה מי ימחה. וכיצד יהלום ביצירתו איני יודעת. כבר מזמן לא ראיתי את יוסי אף שהוא כבר מתגורר כעת בעירי.

משפחה כותבת זו היא בבחינת תעלומה משולשת הפועלת בנתיבים שונים. חמוטל רעיתו מתרכזת בבקורת ובשירה. בשירתה מבצבצים לא מעט קורי חייה של משפחת בית האב, האם, והמציאות של התפקרות וחילוניות. אבל אצל כולם ואף אצל יצחק הצעיר חטיבות חיים של ממש.

אפילו צפת עושה שמות בנפשות כולם כאילו דמות סב סבם המטורף על גג אחד הבתים בצפת העתיקה עדיין מרחפת מעליהם ואינם יכולים ואינם רוצים להשתחרר ממנה.

שושנה שרירא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של שושנה שרירא
רקע
שושנה שרירא

יצירותיה הנקראות ביותר של שושנה שרירא

  1. והיו הנעליים מאושרות (פרוזה)
  2. אהבה וגאוה (פרוזה)
  3. נתן אלתרמן (מאמרים ומסות)
  4. ש"י עגנון (מאמרים ומסות)
  5. אברהם לווינסון (מאמרים ומסות)

לכל יצירות שושנה שרירא בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות שושנה שרירא

יצירה בהפתעה
רקע

בַּת-הַמֶּלֶךְ עַל הָעֲדָשָׁה

מאת הנס כריסטיאן אנדרסן / דוד פרישמן (פרוזה)

ויהי בימי קדם ובן-מלך היה בארץ אשר חשקה נפשׁו מאד לקחת לו בת-מלך לאשה, ואולם רק בת-מלך באמת מלדה ומבטן, אותה יקח ולא אחרת. ויקם בן-המלך ויסע בארץ לארכה ולרחבה, ויבקש לו בת-מלך אשר כזאת ולא מצא, ויהי הוא מוצא תמיד מכשולים ומעצורים על דרכו. הן בנות מלכים מצא לרֹב בכל אשר בא, ואולם מי יערב-לו למען ידע כי בת-מלך באמת לנגדו, והוא ראֹה ראָה תמיד ערות דבר. אז שב אל ארצו ואל ביתו ויהי סר וזעף, כי ערגה וגם נכספה נפשו מאד לבת-מלך באמת.

ויהי הלילה, ורוח סערה גדולה ונוראה עברה על פני הארץ, ויהי קולות וברקים בשמים ומטר סוחף נתּך ארצה, ותּחרד כל נפש. אז נשמע פתאם קול מתדפק על שער העיר, ויקם המלך הזקן וילך לפתוח. ויהי כאשר נפתחו הדלתות, והנה בת-מלך עומדת לפני השער לבוא העירה. ובת-המלך נוראה למראה מרֹב מטר ומרוח סועה. גם שערותיה נזלו מים וגם שמלותיה נזלו מים, ויבֹאו המים וימלאו את נעליה אשר ברגליה ואחרי כן שטפו משם החוצה, והיא אומרת אשר בת-מלך היא באמת.

“רק מעט עוד וידענו אם אמת בפיה!” אמרה המלכה הזקנה בלבה, ואולם בשפתיה לא דבּרה דבר, ותקם ותבוא אל חדר-המִטות, ותקח את כל הכּרים ואת כל הכּסתות מתוך אחת המטות, ותּשם עדשה על פני קרקע המטה, ואחרי כן לקחה עשרים מרבדים ותשימן על העדשה, ואחרי כן לקחה עשרים מצעות רכּים המלאים נוצות ותשימן על המרבדים.

הנה זאת תורת המטה אשר עליה תשכב בת-המלך הלילה.

ויהי בבקר וישאלו את פיה אם ערבה לה שנתה.

“הוי מה עֻניתי בלילה!” ענתה בת המלך – “וכמעט אשר לא ראיתי שֵנה בעיני כל הלילה! אלהים הוא היודע מה זה היה במטתי, ואני הנה שכבתי על דבר קשה מאד, עד אין בי מתם מכף רגל ועד ראש! הוי מה נורא הדבר!”

אז ידעו כלם כי רק בת-מלך באמת לפניהם, אשר הכירה את העדשה מתחת לעשרים מרבדים ועשרים מצעוֹת רכּים המלאים נוצות. אכן נפש מפֻנקה ומעֻנגה כזאת רק נפש בת-מלך באמת היא!

אז לקח אותה בן-המלך לאשה, כי עתה הפעם יָדע אשר נתן לו אלהים בת-מלך באמת, ואת העדשה הביאו אל בית האוצר, מקום שם שכיות החמדה אצורות, והיה אם לא לקח אותה איש משם, וראו אותה שם עיני כל בָּא עד היום הזה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.