מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הזז

מאת: שושנה שרירא

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

לא ראה אור

סוגה:

שפת מקור: עברית

את הזז ראיתי לראשונה בשנות השלושים על שפת הים. ראיתי לפני איש לבוש בגד-ים שלם שכבר לא היה מקובל אז. זקנו שחור וארוך, מרובע ושערו מגודל אבל קצוץ בדפנותיו. בשרו לבן, שעיר, זר, כמעט נכרי, מארץ אחרת. בשר ממזרח-אירופה שלבנוניתו מוורידה מעט.

ואז שאלוני על שפת הים: “את יודעת מי זה?”

כמובן שלא ידעתי ובכלל לא רציתי לדעת.

“זה הוא הסופר הזז”.

"אהה, “בישוב של יער” מלמלתי. ספרו היחיד שקראתי בקושי רב באותם הימים. יתכן שאפילו התחלתי לקרוא ולא המשכתי. או שגמרתי די בקושי. החיים הגלותיים לא קסמו לנו אז. חונכנו מילדותנו בארץ וספרים על ימי המהפכה ברוסיה לא היו מחובבים עלינו ביותר. העדפנו את בורלא בילדותנו. אלא שהרגשתי איזה כח סמוי באיש הזה ולכן כנראה אלצתי את עצמי להמשיך.

זו היתה פגישה ראשונה. אחרי כן באו הפגישות עם ספריו האחרים: “יעיש” “היושבת בגנים” קובץ ספוריו “חתן דמים” ועוד ועוד. וכבר נהניתי. וכבר קראתי בטעימה גדולה וטובה.

ראיתיו בוועידות ובהתוועדויות סופרים מרחוק. אף פעם לא רציתי להכירו מקרוב. ולא חפשתי דרכים להכירו מקרוב. דחיה. אולי. אולי דחיה פיזית. אינני יודעת.

כשזכיתי וקבלתי פרס-אוסישקין בירושלים עבור ספרי “שערי עזה” בשנת 1960 ראיתיו בין קהל הנוכחים. ידעתי שלא בא בגללי אלא בשל ידידותו עם יאני אבידב שקבל גם הוא את הפרס עבור ספרו “נתיבים נעלמים”. מישהו בין המנמקים או המברכים דבר על השפעת הזז עלי בהראותי ענין בעדות אחרות. ביני לביני לא קבלתי רעיון זה כי להזז מעולם לא היתה השפעה כל שהיא עלי. לעגנון אולי הרבה יותר שחבבתיו בנערותי והיה בעיני אותנטי הרבה יותר. הזז היה בעיני כלי מחשבה של צורפים מהוללים אבל לא אותנטי. הערכתיו אבל לא אהבתיו. נהניתי מקראה בספריו אבל לא חזרתי אליהם לפרקים מזומנות.

ביציאה מן האולם לאחר קבלת הפרס ראיתי את הזז ואמרתי לו: “אומרים משום מה שהיתה לך השפעה עלי”.

כנראה שנעימת קולי האירונית לא מצאה חן בעיניו. אולי הרגיש שאני מנערת מעלי השפעה זו. דוחה אותה מעלי. והבחין בשמץ של לצון בהערתי. כי לא השיב דבר רק כדי להראותני ששמע את דברי, חייך במבוכה כאילו תפשתיו באיזו קלקלה גדולה.

מבוכתו זו ואי-התשובה בצדה מצאו חן בעיני. היתה איזו חכמה יתרה בשתיקה זו שלא אמרה לא ולא אמרה כן ולא קבלה על עצמה את מטעני ולא את החסות עלי אלא סתם מבוכה שבין איש קשיש ואשה צעירה.

שושנה שרירא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של שושנה שרירא
רקע
שושנה שרירא

יצירותיה הנקראות ביותר של שושנה שרירא

  1. והיו הנעליים מאושרות (פרוזה)
  2. אהבה וגאוה (פרוזה)
  3. נתן אלתרמן (מאמרים ומסות)
  4. ש"י עגנון (מאמרים ומסות)
  5. אברהם לווינסון (מאמרים ומסות)

לכל יצירות שושנה שרירא בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות שושנה שרירא

יצירה בהפתעה
רקע

חמשתם

מאת זאב ז'בוטינסקי / חנניה רייכמן, יהושע השל ייבין (פרוזה)


© כל הזכויות על התרגום שמורות. התרגום מובא ברשות בעלי הזכויות.


תחילת הסיפּור הזה מחיי אודיסה הקודמת נעוצה בעצם-ראשיתה של המאה שלנו. שנותיה הראשונות של מאה זו נקראו אז בפינו “אביב” במובן של התעוררות ציבורית ומדינית, ובשביל בני-דורי היה זה גם אביב אישי – תקופת-העלומים האמיתית של גיל-העשרים. והנה שני האביבים הללו, וגם דמות בירתוֹ העליזה של הים השחור בימים ההם, עֲדוּיַת עצי-השיטים על החוף התלול, נשתזרו בזכרוני עם קורות משפחה אחת, בת חמישה ילדים: מַרוּסְיָה, מַרְקוֹ, לִיקָה, סֶרְיוֹזָ’ה, טוֹרִיק. מקצת הרפתקותיהם עברו לעיני; את השאר, אם יהיה צורך בכך, אספר מפי השמועה או אֶבדֶה לפי הניחוש. אינני ערב לדיוק לא בתיאור חיי גיבורַי, לא בסדר המאורעות הכלליים, העירוניים והכלל-רוסיים, אשר שימשו רקע לכל הפרשה הזאת: הזכרון לעתים קרובות מטעה ומכשיל, ובשביל בירורים אין פּנאי. ואולם באחת אני בטוּח: חמשתם נחרתו בזכרוני לא במקרה, ואף לא משום שאת מרוּסיה ואת סיריוֹז’ה אהבתי אהבת-נפש, ועוד יותר – את אִמם קלת-הדעת ורבת-הבינה, שעברה בחייה שבעה מדוֹרות גיהינום, – אלא מפני שעל גבה של משפחה זו, כמו בדוגמה מאלפת מספר-לימוד, סיכמה עמנו את חשבונותיה – הטובים והרעים – כל התקופה הקודמת של התבוללות היהודים ברוּסיה. מובטחני, כי את הצד הזה של הענין אספר כהוויתו, בלי תואנות וּצדיות, ביחוד מאחר שכל זה כה רחוק מאתנו והפך זה-כבר לנחלת עבר עצוב-ואהוב.

"יְמֵי-דוֹרִי, בִּנְכֶם אֲנִי מִבֶּטֶן.

אֶרְאֶה בָּכֶם גַּם זֹהַר, גַּם רָקָב.

בִּנְכֶם אֲנִי – אֹהַב בָּכֶם כָּל כֶּתֶם,

כָּל אַרְסְכֶם אֹהַב".


א: עֲלוּמִים

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.