מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

חיים וויצמן

מאת: שושנה שרירא

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

לא ראה אור

סוגה:

שפת מקור: עברית

כשחיים וויצמן הגיע באמצע שנות השלושים ללונדון לשאת דבריו שם, הוזמן אולם גדול שלא כבמקרהו של ז’בוטינסקי שחסידיו הסתפקו באולם קטן. אולם גדול על יציעיו במזרח לונדון היה מלא מפה אל פה ביהודים ואולי אף לא יהודים. איש לא בא כבמקרהו של ז’בוטינסקי לשמע רטוריקה משובחה, אלא לשמע דברי אלהים חיים. וויצמן היה מכובד מאד על יהודי לונדון ואנגליה. הכל סלחו לו את מבטאו האנגלי-האידישי שניכר בזרותו ובאי צחותו. במקרהו של הפרופיסור הנכבד לא ציפו לצחות ולעושר לשוני אלא לדברי חכמה ודעת. וויצמן דייק בלשונו אולם היא לא היתה עשירה במיוחד או פרחונית במיוחד או פיוטית במיוחד. וויצמן נשא דבריו ואמר דעותיו, סקר, נתח אותם ימים קשים של מאורעות שנות השלושים בארץ אשר קבלו כבר צורת מרד ערבי ולא סתם שביתת מסחר ערבית.

וויצמן נתח בדבריו אותם ימים של אמצע שנות השלושים שלפני מלחמת העולם השניה אשר כבר רחפה באוויר ואיש עדיין לא ידע מתי בדיוק תפרוץ. ימי התגברות הנאציזם בגרמניה, רדיפות היהודים (אשר טרם קבלו צורת חסול מכוון). ימים שהיהודים עדיין ישבו ברגיעה יחסית בכל ארצות התפוצה ועניין ארץ-ישראל ועניין הבית הלאומי היו בבחינת עניין תאורטי או עניין מעשי ליהודים גרמנים נרדפים בלבד. יהודים פולנים הסובלים מאנטישמיות עם הארץ הפולני. ימים של נומרוס-קלאוזוס באוניברסיטאות הפולניות וסטודנטים יהודים ישובים בהרצאות בספסלים מיוחדים באוניברסיטאות פולין. זכורני שאנו הסטודנטים של אוניברסיטת לונדון שבתנו יום אחד נגד היחס הזה אל הסטודנטים היהודים בפולין. שבתו לא רק היהודים אלא כל הסטודנטים של אוניברסיטת לונדון. אף אלה אשר הסתירו יהדותם ולא גילו זהותם היהודית בעיוות שמותיהם והסתרתם בצורות מצורות שונות כגון רבינוביצ’וצי במקום רבינוביץ כפי שנהגה סטודנטית לטאית אחת משום שאחיה עובד בשגרירות הלטאית בלונדון ואיננו חפץ בהבלטת יהדותו. או דביובל כפי שכינה עצמו סטודנט צרפתי אחד במקום דולברג.

נאומו של וויצמן היה נתוח מפורט של מצב אותם הימים, על מפתן מלחמת העולם השניה שפרצה כעבור כמה שנים ב-39'. יהודי לונדון שמעוהו בשקיקה. גם בעלת-ביתי היהודיה ובעלה סוחר יינות מבוסס הלכו לשמעו. על אף עסקנותה בוויצ"ו סברה שארץ-ישראל הוא עניין ליהודים נרדפים ומסכנים במזרח אירופה ובמרכזה, ולא עניין ליהודי מערב אירופה המבוססים אפילו שברובעים הפחות מבוססים התגודדו בימי ראשון אחר הצהרים אנשי מוסלי הפשיסטים ונאמו דברי ארס נגד תושביה היהודים של לונדון, ובלכתנו ברחוב, אנו הצעירים שחורי השער ברובע סנפורט-היל היהודי ברובו, שמענו קריאות “ז’ו” מוטחות בפנינו מפי אותם אנשי מוסלי המשוסים על ידי מטיפיהם לשנאת יהודים ולהערצת הנאצים הגרמנים בראשית השתלטותם.

אינני יודעת אם וויצמן קיווה בנאומו זה ששמעתי בלונדון להפעים את יהודי אנגליה שטרם התבוללו, בעיקר אלה תושבי גולדרס גרין, קריקלווד ווילסדן שישבו בילדותם עם הוריהם בוויטצ’פל ולאחר מכן לכשנשאו והתעשרו עברו לרובעים המבוססים שהזכרתי למעלה, להאמפסטד הית ולסנט ג’ונס ווד, שיאבו לעלות אף הם לארץ-ישראל בטרם תגיע אליהם הרעה. הוא היה חכם מדי מכדי להיות כה נאיבי. אולם קרוב לעשרים שנה לאחר קבלו מידי הברון רוטשילד את הצהרת בלפור היה וויצמן עדיין סקפטי מאד לא לגבי דעת הגויים אלא לגבי נהיית היהודים אחריו ואחר רעיונותיו. אימת מלחמת העולם השניה שהיתה תלויה מעל לראש כולם לאחר שמוסוליני פתח במלחמת חבש היתה עדיין תאורטית והכל האמינו בלונדון בעיקר היהודים שצ’מברלין ובולדווין לפניו ימנעוה. אנשים היו עסוקים מדי במעללי אדוארד השמיני ואהובתו מרת סימפסון והוויתור הנורא על כסא המלוכה לטובת אחיו מכדי לשקע במרה שחורה על גורל יהודי גרמניה שהרדיפות נגדם רק החלו ורבים מהם כבר נמלטו אל חופי הארץ. בעיני יהודי אנגליה נוספו עתה יהודי גרמניה המסכנים על יהודי רוסיה ופולניה המסכנים הנרדפים אשר להם נועדה הארץ.

שושנה שרירא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של שושנה שרירא
רקע
שושנה שרירא

יצירותיה הנקראות ביותר של שושנה שרירא

  1. והיו הנעליים מאושרות (פרוזה)
  2. אהבה וגאוה (פרוזה)
  3. נתן אלתרמן (מאמרים ומסות)
  4. ש"י עגנון (מאמרים ומסות)
  5. אברהם לווינסון (מאמרים ומסות)

לכל יצירות שושנה שרירא בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות שושנה שרירא

יצירה בהפתעה
רקע

ביטול עונש לפושע

מאת אברהם רגלסון (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

יש סתירה במלים בדברי הוגי דעות שאינה סתירה בהגיון. למשל, בעמוד אחד יאשר ההוגה את שיטת הצבעים הפּסיכולוגית של גיתה, ובעמוד אחר יאמר: הגאוניות מרחפת בשלוה מעל מקרי הזמן כקשת עומדת בצבעיה מעל לאשד-המים הרותח. – פּשוט, בבואו לתת את המשל, דיבר בלשון בני אָדם והעלים עין לרגע מתורת הצבעים שלו. אילו ביקש לזכור בכל רגע את כל רעיונותיו, היה נאלץ לעשות ריפורמה כה שרשית בלשון עד שהיה נעשה בלתי-מובן. אין ביכלתו אלא להבליט רעיון אחד בבת אחת, ולבאר אותו רעיון על פּי מושגים המקובלים בעם.

אם בדברי-עיון כך, בדברי מעשה לא כל שכן. רוצה נואם לתקן פּרט קטן בחברה, – ישתמש לצורך זה בכל רגשות שומעיו, ואפילו רגשות שבנאום אחר יקרא להן זדוניות. יודע הוא, שאם יחפוץ לתקן בבת אחת את כל המעוותות, גם תיקון קל אחד לא יעלה בידו.

אני אומר את זה בתור התנצלות על עצמי. לפני ימים אחדים גיניתי את ציד הממשלה על שבי ארצם ואת האכזריות שבה מושמים אנשים נקיים בבתי-סוהר כמו רוצחים וגנבים. לשיטתם דבּרתי, ולא לשיטתי. כי רוצחים וגנבים הם אנשים כמוני וכמוך, וההתאכזרות החוקית אליהם, מקורה ברגשות “התחסדות” ורדיפת-הזולת ודעות מוטעות וחשבונות מוטעים.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.