מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

זלדה (משקובסקי)

מאת: שושנה שרירא

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

לא ראה אור

סוגה:

שפת מקור: עברית

את זלדה הכרתי בימי מלחמת העולם עוד לפני שנישאה לאיש בבקרה בתל-אביב, ע"י חברתה מנער וחברתי הציירת רחל אליעזרית, אף היא ממשפחת שניאורסון במוצאה. ושתיהן, זלדה והיא כלולות בספר היוחסין של משפחת הרבי מלאדי היא משפחת שניאורסון.

זלדה הופיעה אצלי בשנות מלחמת העולם השניה כשהתגוררתי בגפי כי בעלי אריאל התגייס לחטיבה היהודית הלוחמת, הגדוד השלישי ויצא עם גדודו לאפריקה, לאיטליה לבלגיה ולהולנד. הייתי שרויה לבד ושמחתי לקראתה. היא היתה בחורה רכה, עדינה למראה, בהירת פנים וטובת עין. שמעתי שהיא כותבת שירים אלא שאינה מצליחה לפרסמם אך לפרקים ב“דבר הפועלת”. היתה זו עדיין זלדה מלפני בגרותה המתיסרת. שכולה פריכות גופנית שכביכול עלולה בכל רגע להתמוטט.

שוחחנו. כנראה בעיקר על שירה ושיריה ושירים אחרים. וגלינו כבר אז איזו קלות שבהדברות, לא חצבנו אבנים בשיחתנו. היתה נעימות של תאום שבדברים אפילו הם חלוקים.

היא לא היתה אז המשוררת הדתית הנודעת. לא הרגשתי כלל בחומרה דתית או אימת הרעיון האלוהי. היה חם מאד והיא שלא היתה נשואה לא היתה כמובן מטפחת לראשה. היא לבשה שמלת קיץ חסרת שרוולים כשלי ורפיונה הגופני שהיה כה דומיננטי שיווה לדברים רכות שעל עברי פי חולי. ואמנם לבסוף התוודתה שאינה מרגישה בטוב, כמעט מתעלפת מחום, או מחולשה, ובקשתני שאביאנה לבית קרוביה משפחת הילמן בשדרות רוטשילד. ואמנם נסעתי עמה שמה והבאתיה למקום מבטחים.

לאחר מכן לא ראיתי אותה אבל ראיתי את מכתביה שהיתה משפיעה בשפע רב על רבים מחבריה ומיודעיה. ולאחר מכן נפגשתי עמה בתל-אביב בבית חברתה, חברתי, הסופרת פנינה כספי. עברו שנים רבות והיא כבר נתאלמנה מאישה שעבד שנים ארוכות יחד עם בעלי כרואי-חשבון במשרד “האפט את האפט” מיסדי פרס ברנר. לאחר שקבלתי ממנה לא פעם דרישות שלום מחיפה ומירושלים.

והימים ימי היותה משוררת נודעת, חשוכת בנים, כאובה, מיוסרת ויראת-שמים מאד.

וגם בשיחה זו היתה ננוחות נעימה של יכולת התדברות ושיחה גולשת. כביכול השתיכות למשהו מצומצם משותף שקשה להגדירו.

היא לא אהבה כנראה את דברי הבקורת שכתבתי על ספרה הראשון “פנאי”. כי העזתי לומר שלא זכתה לעורך ואילו היה לה עורך טוב לא היה מכליל כל השירים באוסף הראשון שיש בהם טובים מאד ופחות טובים. על דברים אלה כעסו עלי רבים ואף אמרו לי זאת. כגון אשתו של אברהם קריב שנזפה בי ואמרה שאינה יכולה לסלוח לי זאת.

זלדה לא אמרה דבר. אף לאחר מכן טענתי בעל פה שאין לה עורך מסור וטוב ונאמן, יש לה רק חסידים לפעמים חכמים לפעמים שוטים, אולם אין לה עורך בעל שעור קומה שידריכה וישמור על נטיתה לפרסם כל אשר יוצא מתחת ידה.

ומאז אהבתי את שיריה. בעיקר את שיריה האחרונים שבעתות שלאחר כניסה לבית החולים ויציאה ושוב כניסה, עד הימים האחרונים.

זלדה נתנה את נכלמות גוף האשה תחת אזמל המנתחים בבישנותה ובחוסר הישע שלה.

שושנה שרירא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של שושנה שרירא
רקע
שושנה שרירא

יצירותיה הנקראות ביותר של שושנה שרירא

  1. והיו הנעליים מאושרות (פרוזה)
  2. אהבה וגאוה (פרוזה)
  3. נתן אלתרמן (מאמרים ומסות)
  4. ש"י עגנון (מאמרים ומסות)
  5. אברהם לווינסון (מאמרים ומסות)

לכל יצירות שושנה שרירא בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות שושנה שרירא

יצירה בהפתעה
רקע

בית חנן

מאת אברהם מאפו (פרוזה)

בעיר זפרון יש שני עשירים. שם האחד חנן ושם השני נחבי. חנן הוא איש נדיב, אשר לא ימנע מקרובים שאלתם ומעניים בקשתם. לזה הוא נותן בגד ישן, לזה כסף ולאלה לחם. ונחבי הוא איש כֵּלַי, אש לא יכול תת, האומר לאביו ולאמו: לא ראיתים, את אחיו איננו מכיר ואת קרוביו לא ידע. ויושבי זפרון קוראים לו זאב דוב. ולחנן בן ושמו טוביה, ולבבו כלבב אביו, כי אוהב הוא נערים יתומים ובני-עניים לתת להם לחם ושמלה;וגם משרתי בית חנן טובים מאד, הלא כן יאמר: כבעל-הבית בן משרתיו עושי דברו. הלא תגידו, בנים, הלא תבדילו בין בית חנן לבית נחבי. הלא יתרון לחנן על נחבי כיתרון האור מן החושך. אוי לנחבי הרע, כי אותו יקללו רבים, ואשרי חנן, כי אותו יברכו רבים. גם ה' יברך את ביתו וגדול יהיה שמו, ונחבי יהיה למשל, כי על כל איש כֵּלַי יאמרו: הנה האיש הזה כנחבי.

עתה אנסה לספר לכם את דברי שני הבתים, אשר ראשיתם ראיתי בספר-זכרון, אשר כתב שמואל המורה, ותשוקתי גדולה לדעת אחריתם. בם ראיתי, כי יש תקוה לאחרית דכאי-רוח, כי ה' הופך פתאום עצבון לשמחה, וצרה וצוקה לשלום ועונג;גם שמחת איש מצליח לא תעמוד, כי על-פי ה' יהיה כל דבר לשבט או לחסד, והאדם לא יבין דרכו. על כן אולת היא לאדם לדאוג ליום מחר או לבטוח בטוב, אשר יראה היום. גם זאת לכם לדעת, בנים אהובים, כי ראשית רשע – אולת ואחריתו – חרפה, וכל כסיל נלכד באולתו, ואחרית חכמים – כבוד להם, לבניהם אחריהם ולכל משפחתם.

לפני דעתכם את דברי חנן ונחבי אגיד לכם דרכי כל אחד: לנחבי יקָרא רשע, כאשר יוכיח עליו שמואל חרפתו בספר-הזכרון אשר לו, כי כלבים רעים שומרים את חצרו לבלתי תת כל אביון לבוא אליו. את דלת ביתו הוא סוגר ואין איש מקרוביו פותח אותה. על כן כל יודעיו מקללים נוהו. ולחנן יאמר: פי צדיק מקור חיים, כי חיים הוא למוצאיו, ינחם דכאי-רוח מעצבונם ומצרתם יוציאם. בביתו ירוחם אביון, ואל קרוביו יאיר פניו. רעבים באים אל בית חנן ויוצאים ממנו שבעים. על כן קרובים ורחוקים, אביונים ויתומים מברכים נוהו. וה' ברך אותו, כי טוביה בנו הנער הוא בן חכם ולבבו טוב מאד, כי מאביו הוא רואה וכן הוא עושה. ועוד מעט אודיע לכם דרך חנניה חברו: הלא דבריו כתובים בספר-הזכרון, ומשני הנערים האלה תלמדו דעת.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.