א

חֵץ זָהָב נִנְעַץ לְרַגְלַי,

נָפַל כִּפְתָק מֵרָקִיעַ;

בָּרוּר לִי מִלֵּל בְּרַק זָהֳרוֹ:

דַּע, כִּי הָאָבִיב הִגִּיעַ!

וְאוֹר חָדָשׁ נָפַל בָּעוֹלָם –

פָּחַז הָרוּחַ רִאשׁוֹנָה,

שָׁט וַיַּעֲבֵר הַבְּשׂוֹרָה:

חֲדָשׁוֹת, חֲדָשׁוֹת תָּבֹאנָה!

שְׁלוּלִיּוֹת שָׁמְעוּ נֶחְפָּזוּ,

פַּזֵּז וְכַרְכֵּר תָּרֹנָּה,

אַחַת מוּל חֲבֶרְתָּה צֹהֶלֶת:

הוֹ, הוֹ, חֲדָשׁוֹת תָּבֹאנָה!

פָּתַח אֵל צֹהַר בַּמָּרוֹם,

לֵאמֹר: צְאוּ, כְּרוּבִים קְטַנִּים,

פִּשְׁטוּ בָעוֹלָם וּזְרוּ בוֹ

רֵיחַ שֶׁל-חַיִּים רַעֲנַנִּים.

פִּתְאֹם וְהִנֵּה גַם-סְנוּנִית –

אֵי מִזֶּה בָּאָה הַפְּזִיזָה?

חָלְפָה כַּחֵץ, וּמִמְּרוֹם גָּג

עַל חַג הָעוֹלָם הִכְרִיזָה –

ב

הוֹלְכִים וְזַכִּים הֶעָבִים,

הוֹלְכִים הֶעָבִים וְקַלִּים;

שְׁבִילֵי רָקִיעַ שֶׁל-תְּכֵלֶת

חֲדָשָׁה וּבְהִירָה מִתְגַּלִּים.

אֶשָּׂא לַמָּרוֹם אֶת-עֵינַי –

נִפְרְצָה מְחִיצַת הֶעָבִים,

פָּנִים אֶל-פָּנִים אֲדַבֵּר

עִם הַשָּׁמַיִם הַנָּאוִים.

פֶּה אֶל-פֶּה צִנּוֹר לְבָבִי

אֶפְתְּחָה לִקְרַאת צִנּוֹרָם:

יִזְלְפוּ שְׁחָקִים שִׁפְעָתָם,

טֹהַר עַרְבוֹתָם, זִיו אוֹרָם;

תִּזַּל עַל-רֹאשִׁי, אֶל-לִבִּי

אוֹתָהּ הַתְּכֵלֶת הַנְּקִיָּה;

תָּבֹא בְקִרְבִּי כְּרֵיחַ

גַּן-עֵדֶן וּכְטַלְלֵי תְחִיָּה!

כְּבָר תִּשְׁמַע אָזְנִי עַל-רֹאשִׁי

מַשַּׁק כְּנָפַיִם צְחַרְחֹרוֹת;

כְּבָר מַרְגִּישׁ לִבִּי עַל-נִימָיו

פִּזּוּז קַרְנַיִם וְאוֹרוֹת.

פְּרוּ וּרְבוּ, אוֹרִים, בִּלְבָבִי,

זַעְזְעוּ אֶת-נִימָיו – וְחָיוּ,

וּבְבַת-אַחַת כָּל-קְרָבַי

שִׁירָה חֲדָשָׁה יֶהֱמָיוּ.

ניסן, תרס"ג.