מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

ברכה חבס

מאת: שושנה שרירא

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

לא ראה אור

סוגה:

שפת מקור: עברית

פגשתיה לראשונה במסיבת עתונאים פרטית בבית מן הבתים בראשית עבודתי כעתונאית. אני ייצגתי את עתוני “הבוקר” והיא את עתונה “דבר”. לפני שהסבנו לשולחן ערוך באותה מסיבה נגשה אלי ברכה חבס והושיטה לי ידה כעתונאית בכירה ומבוגרת לעתונאית צעירה ומתחילה. היא ברכתני על הגיעי אל המקצוע מעמדה מנוסה ובוטחת בשלה.

לאחר מכן עברו שנים והיא היתה כותבת אף ספרים עתונאיים ולא פעם עקבתי אחר ספריה ומאמריה.

לאחר שנים ולאחר שאף אני פרסמתי כמה ספרים והיא נוכחה לדעת שאיני עוסקת אך ורק בעתונאות אלא בעיקר בספרות נפגשנו שוב והפעם במסיבת סופרים. ברכה חבס הכירתני ובעיקר כנראה הכירה את עבודתי בספרות משום שמיד אמרה לי בלי הכנות גדולות:

“אינני מבינה איך אתם הסופרים כותבים על דברים שלא היו ולא נבראו. סתם דברים בדויים? אני למשל אינני מסוגלת לכתוב על משהו שלא היה במציאות”.

לא העזתי להשיב לה שזה הוא ההבדל שבין עתונאות וספרות, ואף לא העזתי לומר לה שאף בעתונאות יש מקום לבדיוניות יצירתית המוסיפה קסם לכתוב. וכי מותר לי לעסוק בהסברים באזני עתונאית וסופרת מפורסמת ונודעת לשם כמותה ביחוד לאחר שחזרה משליחות דפלומטית עם אישה דוד הכהן מטאילאנד והיתה מספרת כבר ברבים מקסמי המזרח הרחוק.

“זה עיקר עסקנו” אמרתי בזהירות “שאנו בודים בדיוניות יותר קוסמת, שיש לה אף על פי כן זרעים במציאות, אלא שאנו מעמידים את המציאות מזווית אחרת לגמרי. שאם אינה בדיונית אינה מתקבלת על דעת הקורא”.

היא היתה עתונאית מפורסמת וסופרת-עתונות נודעת. כל כתבה שלה נקראה הרבה יותר מכל ספרי הספרות שיצאו בשעתה. וכיוון שרבים מן הקוראים באותם הימים לא הבדילו כלל בין עתונאות לבין ספרות היתה בלי ספק ידה על העליונה. אלא שהיא עצמה נתעוררה להבדיל בין זה לזה. וכשפגשתיה שוב בוועידת סופרים אמרה לי:

“אותה שאלה עדיין מעסיקה אותי מאד שגם במזרח הרחוק ראיתי ענינים של ממש קסומים יותר מענינים של דמיון. ושאלתי עצמי איך אפשר לכתוב על ענינים בדויים לחלוטין”?

המשוררת האידית רחל קראמפף שהיתה באותו מעמד העירה:

“וכי מה ההבדל בצפור על העץ שבשיר, אם היא בדויה או משמיעה קולה במציאות?”

והוסיפה: “וכי יש לה שם? יש לה סוג ומין בלבד. כמוה כבדויה ושרה מעולם של אגדות”.

ברכה חבס נראתה כהמומה לשמע הדברים. ידידתה היתה אומרת באוזניה דברים בלתי מקובלים עליה לחלוטין. שכל ימיה היתה עוקבת בקנאות אחר המציאות. ואינה סוטה ממנה אף כהוא זה. ואינה מעלה על דעתה שלצפור אלמונית אין זהות אישית יש לה רק חיים אישיים מאד. שהמיית יונה היא המיה אלמונית אבל מקומה במקרא ספרותי, פרטי בדיוני לחלוטין. ונוכחותה בציור של פיקסו אלמונית, בדיונית, אמנותית לחלוטין. אף שיש לה אחיזה ברורה למדי במציאות.

“אתם המשוררים והסופרים” פלטה כמי שעומד בפני מסך אטום ורואה את לובנו בלבד ולא מה שעלול להתרחש בו בכל עת ועת במפתיע ובלא יודעין.

“אתם – – –” היא היתה מאד עתונאית והמציאות הישראלית ומציאות העולם ענינה אותה בצורה עזה, כשם שפוליטיקאי ער לנעשה ולנשמע ומבקש לעשות בו מעשים. היא עשתה מעשיה בכתב. ובהצלחה רבה. היא הגיעה אל הקורא בקלות, בצורה מעוררת ענין ובבהירות של מי שיש לו עינים בהירות לראות את הנעשה ולהבינו. והיא הבינה את אשר ראו עיניה עד כדי יכולת לפרש הדברים באוזני רואיה ומאזיניה בצורה מובנת למדי ולשון טובה.

אלא שאותו רובד בין מציאות לחלום שהחזיק בחיים המוני אנשים כאן בלא ידיעתם, נעלם ממנה.

שושנה שרירא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של שושנה שרירא
רקע
שושנה שרירא

יצירותיה הנקראות ביותר של שושנה שרירא

  1. והיו הנעליים מאושרות (פרוזה)
  2. אהבה וגאוה (פרוזה)
  3. נתן אלתרמן (מאמרים ומסות)
  4. ש"י עגנון (מאמרים ומסות)
  5. אברהם לווינסון (מאמרים ומסות)

לכל יצירות שושנה שרירא בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות שושנה שרירא

יצירה בהפתעה
רקע

הַדֹּב וְהָאָדָם

מאת יהודה ליב גורדון (משלים)

עִם סָכָל וַחֲסַר דַּעַ,

אָחִי, אַל תִּתְרוֹעֵעַ!

אָדָם וָדֹב בָּאוּ בִּבְרִית יַחַד.

עַל תַּכְלִית תֵּבֵל הִתְעַצָּבוּ,

עַל כֵּן הֲמוֹנָהּ עָזָבוּ

וּבַיַּעַר יָשָׁבוּ.

וּשְׁנֵיהֶם יָשְׁבוּ בִּנְקִיק סֶלַע אַחַד

וּבְיַד חָרוּצִים שֵׁרְתוּ אִישׁ רֵעֵהוּ:

הָאִישׁ נָטַע עֵץ פְּרִי וַיִּקְטֹף אִבּוֹ,

הַדֹּב צָד צַיִד וַיָּבֵא אֵלֵיהוּ,

וַיִּתְעַדְּנוּ יַחַד כֶּעָשִׁיר בִּמְסִבּוֹ.

וַיְהִי הַקֶּשֶׁר אַמִּיץ, אַהֲבָתָם נִצַּחַת,

עַד שָׁכְבָם גַּם לִישׁוֹן עַל מִטָּה אַחַת.

וַיְהִי הַיּוֹם אַחֲרֵי אָכְלָם לָשׂבַע

וַיִּשְׁכַּב הָאִישׁ אֶת מִשְׁכַּב הַצָּהֳרַיִם

וְהַדֹּב עוֹמֵד אֶצְלוֹ לִשְׁמוֹר עָלֵיהוּ,

וּזְבוּב מוּעָף בָּא וַיַּעֲמֹד עַל גֹּבַהּ

מֵצַח הָאָדָם הַשּׁוכֵב סָרוּחַ:

וַיְעוֹפֵף הַדֹּב כַּפּוֹ וַיְגָרְשֵׁהוּ.

אֲבָל עַל אַף הַדֹּב וּלְמֹרַת רוּחַ

שָׁב הַזְּבוּב עוֹד פַּעַם וּפַעֲמַיִם

וַיַּעֲמֹד עַל מִצְחוֹ בֵּין הָעֵינָיִם.

וַיִּתְמַרְמַר הַדֹּב עַל בַּעַל הַכְּנָפָיִם:

"הַעוֹד תִּתְגָּר בִּי? עוֹד הַפְצַר וָמֶרִי?

חַכֵּה נָא – אָמַר – רֻם זֻלּוּת, עַז מֵצַח,

אַף אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּךְ בַּחֲמַת קֶרִי!"

וַיּוֹר אֶבֶן בַּזְּבוּב וַיְמִיתֵהוּ –

אַךְ אִתּוֹ מָחַץ גַּם רֹאשׁ עֲמִיתֵהוּ

וּכְשָׁכְבוֹ לֹא הוֹסִיף לָקוּם לָנֶצַח,


מִידֵי חֲסַר-לֵב אַל תִּקַּח מַתָּת

פֶּן יְבוֹאֲךָ רָע תַּחַת טוֹב;

כִּי חֶסֶד הַכְּסִילִים חַטָּאת,

לוֹ יֹאמְרוּ הַמּשְׁלִים: חֶסֶד הַדֹּב. …

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.