מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הינשוף האפור משורר אנדיאני שנתפרסם בעולם בשנות השלושים

מאת: שושנה שרירא

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

לא ראה אור

סוגה:

שפת מקור: עברית

ליוניברסיטי קולג' אשר במסגרת אוניברסיטת לונדון בו למדתי בשנת 1936 בא אינדיאני גבה קומה בעל שער שחור מאד ארוך ויורד על מתניו. שער שחור חלק לא עבות ובעל קצות וכווצות שאינן שוות באורכן.

הוזמנו לבא לערב אתו בו יקרא משיריו באנגלית. באנו אותו ערב קבוצת סטודנטים וראינוהו עולה על הבמה לבוש בגד עור חום מכנסיים ומקטורן רחב ומשונה בעל שנצי עור רבים וחרוזי זכוכית צבעוניים מקשטים אותו. בימינו רבים ואף תמהונים לובשים זאת. אולם אז היתה התופעה נדירה למדי. כמעט בלתי נראית לעין כמו היתה בו מן התנשאות-מעלה כביכול, באברות של נץ או נשר. פניו המאורכים ואפו הנשרי שיוו לו מראֶה מאורך של מראָה המאריכה פני אדם בעיוות מכוון. עור פניו היה אדום וסמוק מאד.

הוא הרצה באנגלית טובה ובלא מבטא זר על חייו ביער בחיק הטבע. כל הטפתו לשיבה לחיי טבע בחיק יערות. לא בשדות אלא ביערות-עד ובחביוני פינות טבע נדחות ויפות. אז קרא משיריו. הוא התכוון למכור לנו את ספרי שיריו. לאחר ההרצאה נגשנו אליו לראותו מקרוב כאיזו תופעת טבע משונה. הוא חלק לכולנו חוברת דקה עם תמונתו ועיקרי תורתו של השיבה לטבע ואפילו הציע לנו לחתום על כל חוברת בחתימת ידו למזכרת.

באותם הימים ראיתי אנדיאני בעיני בפעם הראשונה. קראתי עליהם בספרי קופר ואחרים בהוצאת “אמנות” ולראותו היה ממש כאילו לנסע אליו ליער אלא שבסרטים צויירו האנדיאנים כאנשים בעלי ראשים מעוגלים, לאו דווקא יפים למראה ונוצותיהם העוטרים את ראשם מגביהות את קומתם הגוצה. ואילו כאן היתה דמות תיאטרלית גאיונה כל-כך והדורה כאילו היה התגלמות החלום האינדיאני על הגבר יפה-התאר במובן הנשרי של המלה. משהו יותר מדי הדור ומפואר ופראי למראה משהמציאות האפורה יכולה להרשות לעצמה. הוא כינה עצמו “הינשוף האפור” באנגלית וסרב לנקוב בשמו האמיתי.

כעבור חמישים שנה שמעתי כי יש אומרים שהיה דמות מזויפת. לא אנדיאני ולא חלום אנדיאני. כאמור תיאטרלי מדי בשביל להיות אמיתי.

עד היום איני יודעת אם היה זה גימיק להתפרסם כמשורר שעל כן עטה שלמות עור עם חרוזים כדי להיות סנסציה בלונדון של אותם הימים, בעתונות ובחברה האקדמית של מדורי הספרות והאמנות של אוניברסיטת לונדון.

אפילו אם לא היה אנדיאני אמיתי ברור ששכן בחיק יערות-עד ואפילו הקרין לנו בפנס-קסם כפי שנקרא אז כלי זה בעברית, תמונות של בקתתו ואזור מגוריו ביער של דרום אמריקה. וצפונה.

באותם הימים נודע כמשורר האנדיאני היחיד הכותב אנגלית צחה, שירה אנגלית במסורת שירת הטבע האנגלית הידועה.

כשנתגלה כתרמית ולא תרם הרבה למסורת הפיוט ואולי תרם לגלוי האמת שאין לאיש במקרה זה חפץ בה.

שושנה שרירא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של שושנה שרירא
רקע
שושנה שרירא

יצירותיה הנקראות ביותר של שושנה שרירא

  1. והיו הנעליים מאושרות (פרוזה)
  2. אהבה וגאוה (פרוזה)
  3. נתן אלתרמן (מאמרים ומסות)
  4. ש"י עגנון (מאמרים ומסות)
  5. אברהם לווינסון (מאמרים ומסות)

לכל יצירות שושנה שרירא בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות שושנה שרירא

יצירה בהפתעה
רקע

גורל הספר והתרבות

מאת חיים נחמן ביאליק (מאמרים ומסות)

במבצר תרבותנו, במעמקי יסודו, נבעו בשנים האחרונות פרצים מחרידים, מבשרי רעה קרובה. הפרצים האלה, אם לא ירפאו מהרה, יש בהם כדי למוטט את הבנין כלו, ועד לאין תקומה. והוא אשר המריץ אותנו החתומים מטה לצאת הפעם אל מחננו בגולה בקול קורא זה, להתריע באזניו תרועת חרדה, ולהזעיקו מאשר הוא שם אל מסביב למבצרו.

זה שנות מספר עדי-יגון אנחנו כלנו לתופעה מוזרה מאד; איש לא יכחיש, כמדומה, כי תנועת תחיתנו הלאומית, עם כל זעזועיה הרבים מבפנים ומבחוץ – לא באו לה בכל זאת מעודה ימי גדולות כאשר באוה בשנים האחרונות. רעיון תקומת ישראל בארצו יצא בתוך השנים האלה למרחב לא פללנו לו וצבאותינו רבו בשעור לא קוינוהו. בו בזמן נגלה לעיני כל – ולהשתוממות כל – הפלא הגדול של תחית הלשון העברית במולדתה ופעלו נראָה גם על חנוך דור בנינו בפנות רחוקות וקרובות בתפוצות הגולה. החנוך העברי החדש הרחיב את גבולות ממשלתו במדה לא שערנה, ורשת שלמה של בתי ספר ובתי חנוך לכל צורותיהם הפרושה בליטא, בפולניא וביתר הארצות, מוציאה מפקידה לפקידה תלמידים חדשים ומרבה שנה שנה את מחנות השומעים והדוברים עברית. תנועת החלוציות בתוך בני הנער הקיפה את כל גבולות ישראל. הספרות העברית הגיעו לה בארצנו ימי תגברת ושפע והסתעפות לא ידעתם מתמול שלשם. תעשית הספר בארץ השגיאה פעלים ועלתה למעלה ראש – סוף דבר, כמדומה, שחברו להם כל התנאים והמסבות, המחיבים והמאפשרים, עליה גדולה והגברה נמרצת של פעולה תרבותית, רחבה ועמוקה כאחת, בתוך המוני הגולה והמכשירים עם זה למפרע את הצלחתה –

ואעפי"כ – עלינו להודות בנפש מרה, כי דוקא בשנים האחרונות הולכים ומתגלים לעינינו בזה אחר זה סימנים מובהקים, המעידים על התרופפות מתמדת, התרופפות מוסיפה והולכת, של הזיקה הפנימית, הנפשית מצד הקהל העברי בגולה אל קניני התרבות העברית, וביחוד אל ראש קניניה – אל הספרות העברית. חוט אחרי חוט נתק, קשר אחרי קשר – ואין דואג, ואין משים לב.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.