רקע
שושנה שרירא
גיסי יהודה כהן מוסיקולוג, מלחין ומבקר מוסיקה
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: לא ראה אור

את יצירותיו המועטות בצעו בימי המוסיקה בגליל. הוא חלם לכתוב אופרה על מגילת אסתר בסגנון מקראי כלומר לכתוב גם את הליברטו בסגנון תנכ"י, ואפילו החל בחיבור הטקסט אף כי התקשה בו מאד כי עלה מפראג, עיר מולדתו, ממרכז אירופה ולא קבל חינוך עברי בשפה העברית ובמקורות העבריים מלבד תפילה והכנה לבר-מצווה.

מלחמתו להשמעת וואגנר בארץ לאחר מלחמת העולם השניה לא נשאה פרי. הוא חשב שאי השמעת וואגנר היא הפסד עצום למוסיקה ולמוסיקאים הישראלים אבל ההתנגדות היתה עזה מדי וכאשר זובין מהאטה העז להשמיעה גרמה למהומות ולמחאות קולניות.

בימי מלחמת העולם עשה אינסטרומנטציה ליצירות רבות שהפילהרמונית רצתה להשמיע ולא היו בידיה תפקידי הכלים השונים, רשומים בתווים.

הוא המשיך את ספרו של מכס ברוד על המוסיקה הישראלית שנותר אחריו בלתי גמור ואשר ראה אור בגרמניה.

אולם עיקר פעלו ברדיו קול ירושלים בתכנית “מעולם האופרה” בהקניית תרבות מוסיקלית להמוני המאזינים ובסופו של דבר בספרו “נעימי זמירות ישראל”, ספר שהשאיר בכתובים וראה אור רק שנתיים לאחר פטירתו בהוצאת “עם עובד”. למרות מאמריו הרבים בעתונות בארץ ובעולם (היה מבקר מוסיקלי של היומון “דבר”) מצא את בטויו המלא בספרו זה הכולל סקירה כללית, מבוא ותעוד מפורט של כל מלחין בעל חשיבות הפועל בארץ. ידיעתו והבחנתו בנצוצות היצירה האמיתיים אפשרו לו לנתח יצירתו של כל מלחין ומלחין לגופה ולמעמדה.

במוסיקה בהלחנה ובנצוח ראה כמובן את עיקר היצירה האמנותית בארץ. הוא התלהב אפילו מבעיות טכניות ברדיו כגון הטַיְימינג בשדור הוא קצובת הזמן במסגרת הזמן הנתונה, הדאגה לחינוך המוסיקלי לנוער. טפוח הצעירים כגון בן-טפוחיו שכמעט גדל בביתו מבחינה מוסיקלית דניאל ברנבוים הנודע היום בעולם כולו כפסנתרן ומנצח.

ביתו המה מוסיקאים ופרחי מוסיקאים, מנצחים (זינגר), מבצעים, מלחינים (אבני, שריף) ומבקרים.

הוא הקדיש תשומת לב יתרה למלה הכתובה וכיצד היא נשמעת בפי הזמר המבצע. הוא שלל את הבלעת המלה בלחן ותבע את השמעתה הברורה בלווי הלחן. למרות מאבקו העז במלה העברית שלא הסבירה לו פנים לא בחבורה ולא בהרכביה, שמר על כבודה והטעמתה של הלשון. אולם מאבק זה בלשון העברית הוא אשר כנראה מנע ממנו את השלמת האופרה אשר יזם, אופרה תנכית, מקראית, על פי מגילה כתובה.

עסוקיו המוסיקליים המרובים מנעו ממנו את רגיעת היוצר הזקן לפנאי, לבדוד, למרגוע של יצירה ובתוך להט העשיה המוסיקלית הכוללת הקדיש פחות זמן ליצירה ויותר לתעוד, לבקורת ולעיון. אבל יש לחשוב שתעוד תולדות המוסיקה הישראלית החדשה יתחילו ממנו ומספרו הענף והממצה.

המלצות קוראים
תגיות