מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

גיסי יהודה כהן מוסיקולוג, מלחין ומבקר מוסיקה

מאת: שושנה שרירא

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

לא ראה אור

סוגה:

שפת מקור: עברית

את יצירותיו המועטות בצעו בימי המוסיקה בגליל. הוא חלם לכתוב אופרה על מגילת אסתר בסגנון מקראי כלומר לכתוב גם את הליברטו בסגנון תנכ"י, ואפילו החל בחיבור הטקסט אף כי התקשה בו מאד כי עלה מפראג, עיר מולדתו, ממרכז אירופה ולא קבל חינוך עברי בשפה העברית ובמקורות העבריים מלבד תפילה והכנה לבר-מצווה.

מלחמתו להשמעת וואגנר בארץ לאחר מלחמת העולם השניה לא נשאה פרי. הוא חשב שאי השמעת וואגנר היא הפסד עצום למוסיקה ולמוסיקאים הישראלים אבל ההתנגדות היתה עזה מדי וכאשר זובין מהאטה העז להשמיעה גרמה למהומות ולמחאות קולניות.

בימי מלחמת העולם עשה אינסטרומנטציה ליצירות רבות שהפילהרמונית רצתה להשמיע ולא היו בידיה תפקידי הכלים השונים, רשומים בתווים.

הוא המשיך את ספרו של מכס ברוד על המוסיקה הישראלית שנותר אחריו בלתי גמור ואשר ראה אור בגרמניה.

אולם עיקר פעלו ברדיו קול ירושלים בתכנית “מעולם האופרה” בהקניית תרבות מוסיקלית להמוני המאזינים ובסופו של דבר בספרו “נעימי זמירות ישראל”, ספר שהשאיר בכתובים וראה אור רק שנתיים לאחר פטירתו בהוצאת “עם עובד”. למרות מאמריו הרבים בעתונות בארץ ובעולם (היה מבקר מוסיקלי של היומון “דבר”) מצא את בטויו המלא בספרו זה הכולל סקירה כללית, מבוא ותעוד מפורט של כל מלחין בעל חשיבות הפועל בארץ. ידיעתו והבחנתו בנצוצות היצירה האמיתיים אפשרו לו לנתח יצירתו של כל מלחין ומלחין לגופה ולמעמדה.

במוסיקה בהלחנה ובנצוח ראה כמובן את עיקר היצירה האמנותית בארץ. הוא התלהב אפילו מבעיות טכניות ברדיו כגון הטַיְימינג בשדור הוא קצובת הזמן במסגרת הזמן הנתונה, הדאגה לחינוך המוסיקלי לנוער. טפוח הצעירים כגון בן-טפוחיו שכמעט גדל בביתו מבחינה מוסיקלית דניאל ברנבוים הנודע היום בעולם כולו כפסנתרן ומנצח.

ביתו המה מוסיקאים ופרחי מוסיקאים, מנצחים (זינגר), מבצעים, מלחינים (אבני, שריף) ומבקרים.

הוא הקדיש תשומת לב יתרה למלה הכתובה וכיצד היא נשמעת בפי הזמר המבצע. הוא שלל את הבלעת המלה בלחן ותבע את השמעתה הברורה בלווי הלחן. למרות מאבקו העז במלה העברית שלא הסבירה לו פנים לא בחבורה ולא בהרכביה, שמר על כבודה והטעמתה של הלשון. אולם מאבק זה בלשון העברית הוא אשר כנראה מנע ממנו את השלמת האופרה אשר יזם, אופרה תנכית, מקראית, על פי מגילה כתובה.

עסוקיו המוסיקליים המרובים מנעו ממנו את רגיעת היוצר הזקן לפנאי, לבדוד, למרגוע של יצירה ובתוך להט העשיה המוסיקלית הכוללת הקדיש פחות זמן ליצירה ויותר לתעוד, לבקורת ולעיון. אבל יש לחשוב שתעוד תולדות המוסיקה הישראלית החדשה יתחילו ממנו ומספרו הענף והממצה.

שושנה שרירא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של שושנה שרירא
רקע
שושנה שרירא

יצירותיה הנקראות ביותר של שושנה שרירא

  1. והיו הנעליים מאושרות (פרוזה)
  2. אהבה וגאוה (פרוזה)
  3. נתן אלתרמן (מאמרים ומסות)
  4. ש"י עגנון (מאמרים ומסות)
  5. אברהם לווינסון (מאמרים ומסות)

לכל יצירות שושנה שרירא בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות שושנה שרירא

יצירה בהפתעה
רקע

מספּורי יוחנן המלמד

מאת יצחק ליבוש פרץ (פרוזה)

ה. העונש

אמר יוחנן המלמד:

יצר הקדוש-ברוך-הוא את עולמו בחכמה, יצר לכל בריה ובריה בפני עצמה צורה מיוחדת.

אין לך שני אילנות שוים, שני עלים שוים, ועל אחת כמה וכמה – שני בני-אדם שוים זה לזה.

ואם יקרה ששני אחים דומים זה לזה בחיצוניותם, שונים הם כרחוק מזרח ממערב בפנימיותם, בתוכם.

אדם ודעותיו, אדם ודרכו; אין שתי נשמות דומות זו לזו.

ומחויב כל איש מישׂראל לשמור את פרצוף-הפנים שלו, שלא לנטות כמלוא-השׂערה לימין או לשׂמאל מן הקו הישר, שהתוָה לו האלהים מערשׂ ילדותו עד קברו.

ומידה מגונה היא להתחפשׂ לאחר, לפשוט צורה וללבוש אחרת – ועונשה בצדה…

אם אדם מישׂראל מתדמה בחיצוניותו, לשם ממון או לשם כבוד, לאינו-ישׂראל, סופו שהוא בעצמו, ואם זכות אבותיו תעמוד לו, בנו או בן-בנו, יצאו בדרך לא ישובו עוד, יצאו לרעות בשׂדה אחר…

והמחזר על הפתחים, המבקש לעורר רחמים, ומתחפשׂ לבעל מום, לגבּן, לפיסח או לעיור, סופו, ככתוב בספרים הקדושים, שלא יפּטר מן העולם עד שיעשׂה פּיסח, גבּן או עיור, עד שידבק בו אותו המום. מעצמו מובן, אם לא עבר האיש עבירה חמורה מזה והתחייב מיתה, ונפרד מן העולם קודם זמנו…

ומה דינו של המתחפשׂ לגדול הימנו? לירא-שמים, לצדיק מפורסם, לחכם?

קבלה היא בּידי: צדיק מצרה נחלץ ויבוא רשע תחתיו…

כי אדם אין צדיק בארץ, וגומר. הן אף במלאכיו ישׂים תָהֳלה, ויסורים ממרקים את החטא, ואם חיקה איש את רעהו, מושך הוא על עצמו את יסוריו וניקה המחוקה…

ועל אותו זה רוצה אני לספר לכם מעשׂה.

מעשׂה בשני אחים.

ורקה המעשׂה במדינת פולין, בשנים קדמוניות, כשהמדינה עמדה על תלה, והממשלה היתה בידי האצילים, השׂררות, ואיש מהם כל הישר בעיניו יעשׂה.

ואותם האחים, בני אב אחד ואם אחת, תאומים היו, והיו דומים זה לזה בחיצוניותם כשני רסיסי מים…

אבל מעץ אחד עושׂים קרדום לחפור בו ועץ-חיים לתורה…

והאחד – בעל המחבר “שער הברזל”, וכשמו כן הוא. יהודי חזר מצור, שכל הרוחות שבעולם לא יזיזוהו ממקומו. ועליו נאמר: “עץ שתול על פלגי מים”, ואין מים אלא תורה, ושרשיו, מצווֹת ומעשׂים טובים, מרובים על ענפיו… וישב על כס מדין בעיר ואם בישׂראל, והרביץ תורה ברבים בישיבתו הגדולה…

ואח לו – ממש ההיפך ממנו…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.