מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

גיסי יהודה כהן מוסיקולוג, מלחין ומבקר מוסיקה

מאת: שושנה שרירא

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

לא ראה אור

סוגה:

שפת מקור: עברית

את יצירותיו המועטות בצעו בימי המוסיקה בגליל. הוא חלם לכתוב אופרה על מגילת אסתר בסגנון מקראי כלומר לכתוב גם את הליברטו בסגנון תנכ"י, ואפילו החל בחיבור הטקסט אף כי התקשה בו מאד כי עלה מפראג, עיר מולדתו, ממרכז אירופה ולא קבל חינוך עברי בשפה העברית ובמקורות העבריים מלבד תפילה והכנה לבר-מצווה.

מלחמתו להשמעת וואגנר בארץ לאחר מלחמת העולם השניה לא נשאה פרי. הוא חשב שאי השמעת וואגנר היא הפסד עצום למוסיקה ולמוסיקאים הישראלים אבל ההתנגדות היתה עזה מדי וכאשר זובין מהאטה העז להשמיעה גרמה למהומות ולמחאות קולניות.

בימי מלחמת העולם עשה אינסטרומנטציה ליצירות רבות שהפילהרמונית רצתה להשמיע ולא היו בידיה תפקידי הכלים השונים, רשומים בתווים.

הוא המשיך את ספרו של מכס ברוד על המוסיקה הישראלית שנותר אחריו בלתי גמור ואשר ראה אור בגרמניה.

אולם עיקר פעלו ברדיו קול ירושלים בתכנית “מעולם האופרה” בהקניית תרבות מוסיקלית להמוני המאזינים ובסופו של דבר בספרו “נעימי זמירות ישראל”, ספר שהשאיר בכתובים וראה אור רק שנתיים לאחר פטירתו בהוצאת “עם עובד”. למרות מאמריו הרבים בעתונות בארץ ובעולם (היה מבקר מוסיקלי של היומון “דבר”) מצא את בטויו המלא בספרו זה הכולל סקירה כללית, מבוא ותעוד מפורט של כל מלחין בעל חשיבות הפועל בארץ. ידיעתו והבחנתו בנצוצות היצירה האמיתיים אפשרו לו לנתח יצירתו של כל מלחין ומלחין לגופה ולמעמדה.

במוסיקה בהלחנה ובנצוח ראה כמובן את עיקר היצירה האמנותית בארץ. הוא התלהב אפילו מבעיות טכניות ברדיו כגון הטַיְימינג בשדור הוא קצובת הזמן במסגרת הזמן הנתונה, הדאגה לחינוך המוסיקלי לנוער. טפוח הצעירים כגון בן-טפוחיו שכמעט גדל בביתו מבחינה מוסיקלית דניאל ברנבוים הנודע היום בעולם כולו כפסנתרן ומנצח.

ביתו המה מוסיקאים ופרחי מוסיקאים, מנצחים (זינגר), מבצעים, מלחינים (אבני, שריף) ומבקרים.

הוא הקדיש תשומת לב יתרה למלה הכתובה וכיצד היא נשמעת בפי הזמר המבצע. הוא שלל את הבלעת המלה בלחן ותבע את השמעתה הברורה בלווי הלחן. למרות מאבקו העז במלה העברית שלא הסבירה לו פנים לא בחבורה ולא בהרכביה, שמר על כבודה והטעמתה של הלשון. אולם מאבק זה בלשון העברית הוא אשר כנראה מנע ממנו את השלמת האופרה אשר יזם, אופרה תנכית, מקראית, על פי מגילה כתובה.

עסוקיו המוסיקליים המרובים מנעו ממנו את רגיעת היוצר הזקן לפנאי, לבדוד, למרגוע של יצירה ובתוך להט העשיה המוסיקלית הכוללת הקדיש פחות זמן ליצירה ויותר לתעוד, לבקורת ולעיון. אבל יש לחשוב שתעוד תולדות המוסיקה הישראלית החדשה יתחילו ממנו ומספרו הענף והממצה.

שושנה שרירא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של שושנה שרירא
רקע
שושנה שרירא

יצירותיה הנקראות ביותר של שושנה שרירא

  1. והיו הנעליים מאושרות (פרוזה)
  2. אהבה וגאוה (פרוזה)
  3. נתן אלתרמן (מאמרים ומסות)
  4. ש"י עגנון (מאמרים ומסות)
  5. אברהם לווינסון (מאמרים ומסות)

לכל יצירות שושנה שרירא בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות שושנה שרירא

יצירה בהפתעה
רקע

יוסף קלוזנר

מאת שלמה שפאן (מאמרים ומסות)

(בשלושים לפטירתו)

א

שנים הרבה עמד “ד”ר יוסף קלוזנר" בראש “המרכז הרוחני” של יהדות רוסיה, של חלקה העברי והמשכיל, ואפשר של היהדות העברית והלאומית בכל העולם — וכי לא היה “השילוח” מרכז כזה ביהדות המודרנית במשך שנים רבות? אין איפוא פלא, ששמו היה השם הפופולארי ביותר אחרי אחד-העם. והיה זה חלומם של נערי בני ישראל בכל רוסיה הדרומית, לבוא לאודיסה ולזכות להיות מתלמידיו של ד“ר קלוזנר ב”ישיבה" המהוללה, שבה לימד במשך שנים אחדות היסטוריה ישראלית ותורת המידות, או להימצא במחיצתו ולשמוע מפיו עצה והערכה של נסיונות ראשונים בשדה היצירה והמחשבה. לפינות נדחות של עיירות בתחום המושב הגיעה השמועה, כי “היסטוריה ישראלית” זו שד“ר קלוזנר מרביץ, יש עמה חידוש ורעננות ו”מדע“, והיא מרחיבה את הלב ומרחיבה את הדעת. ומאמריו, הנוסכים שכרון של רעיונות נשגבים, אוניברסאליים, המביאים את העולם הגדול אל לבך, כאילו מעבירים אותך אל העולם הגדול של אידיאות ושיטות ומקשרים אותך במרחקים קוסמים ומושכים. לא היה במאמריו משום קריאה ל”מהפכה" ולמרד, אבל עצם היות הנושאים לקוחים מאוצר הרעיונות הגדולים, העולמיים, רחבות המחשבה והיקפה, העברית השוטפת, הבהירה, התכליתית, ההרצאה הנושאת עמה הסבר מלא מתוך ידיעה שלימה, מתוך אמונה עמוקה בדעות המובעות, או בצדקת ההתנגדות לדעות מסוימות, הרצון להדריך, להועיל, לכוון ליושר מחשבה, לחוש ביקורת, ליחס חיובי לאידיאלים לאומיים ואנושיים — כל זה היה בו משום “טל תחיה”, כל זה חולל שינויים ברוח הדור, וגדל מחנה לאומי, שתרבות עמנו וספרותנו יקרה בעיניו, ואידיאלים אנושיים כלליים לא העבירו אותו על דעתו ולא עקרו אותו מקרקעו, אלא נתמזגו בנפשו ברוח אותה מזיגה, שבה דגל קלוזנר כל ימיו: “יהדות ואנושיות”.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.