מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

כתריאל כ"ץ

מאת: שושנה שרירא

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

לא ראה אור

סוגה:

שפת מקור: עברית

כתריאל כ“ץ שגרירנו ברוסיה ומזכיר הממשלה היה מוכר לי בילדותי בתור כתריאל-הגדול לעומת כתריאל הקטן (לימים מפקד ידוע בצה"ל) ב”חוגים" היא תנועת הנוער הידועה לאחר מכן כמחנות-העולים. הוא שהביאנו עדיין בגיל בית-הספר-היסודי למעיין-חרוד וקבוצת ה“חוגים” שבאה לשם להתישב או בלשון אותם הימים להגשים, להגשמה לאחר מכן בלשונו.

כתריאל הגדול שבוודאי היה אז רק כבן עשרים או עשרים-ואחת היה צעיר סמוק לחיים, מגושם קצת אז מלא בגופו ולבוש תדיר אפודת עור עבה ונחשב לראש התנועה. מי בכלל העז מבין פרחי החניכים לפנות אליו בדברים. הוא היה עומד בראש פעולות ליל שישי ואילו בשבתות אחר הצהריים בחוג הילדים המצומצם שהורכב מבנות מבית ספר אחד “גאולה” ומבנים מבית-הספר-לבנים, היתה מחנכת צעירה היא המדריכה הסמינריסטית ניצה נפתלי. לימים מפקחת ידועה על גנים, מטעם משרד החינוך.

לאחר שפרשתי מהתנועה בגלל איסורים מאיסורים שונים (אסור ללבוש חולצת משי מבהיקה בלילות שבת (מה אעשה ובשוק הכרמל מצאה אמי פיסת בד זולה דווקא זו בפרוטות ולא שאלה את פי) ובגלל שברוב יושרי לא יכולתי להתחייב מיד בגיל שתים-עשרה שאצא להגשמה לקבוצה בעמק, פגשתיו שוב רק לאחר שנים באניה בדרכי ללמודי באנגליה. הפעם כבר העזתי לשוחח עמו. כתריאל הגדול נראה לי כבר יותר נמוך. לא מטיל מורא, לא מפחיד לא ראש לכל ולכל הסובבים אותו. סומק לחייו פחת וכבר יכולנו לצחוק על ולהזכיר בין בוגרי התנועה את נתן אלתרמן ואת עבריה, את אורי ברנר (בנו של ברנר הסופר) ועוד רבים אחרים. הבדל השנים נטשטש.

ולאחר מכן כשהיה מזכיר הממשלה ואני עבדתי בעתונות כבר נפגשנו רבות במסיבות עתונאים ובשאר ארועים וכתריאל היה כבר כאחד האדם חביב אבל לא עד כדי התבטלות. תמיד שמר על איזו עמדה, לא יהירה אבל מכירה בחשיבות עצמה.

כשנתמנה לשגריר ברוסיה אמרנו: מגיע לו. סמכותו, מנהיגותו, כושר דבורו, הבנתו, וגמישותו הרוחנית סימן לרצינות ולא להתפשרות וידע לשונות, הכל התאימו למשימה הקשה. הוא מתאים לארץ סלבית, אמרנו. ולא כל שכן ברוסיה, ארץ קשה לשמש בה נציג ישראלי הנתקל בעוינות, ונפש יהודית טובה בשביל מפגש עם יהדות מקומית וציונים-סמויים.

כל ימיו היה מצויד בסמכותיות זו שהכשירה אותו לתפקידים רמים. בשבילי היה תמיד ונשאר כתריאל הגדול. כך קראנו לו וכך נשאר בזכרוני. אף לאחר שסומק לחייו הבריא החוויר וקומתו כמו שחה מעט וכבר לא התנשאה ברום מעלתה מעל כולנו.

שושנה שרירא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של שושנה שרירא
רקע
שושנה שרירא

יצירותיה הנקראות ביותר של שושנה שרירא

  1. והיו הנעליים מאושרות (פרוזה)
  2. אהבה וגאוה (פרוזה)
  3. נתן אלתרמן (מאמרים ומסות)
  4. ש"י עגנון (מאמרים ומסות)
  5. אברהם לווינסון (מאמרים ומסות)

לכל יצירות שושנה שרירא בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות שושנה שרירא

יצירה בהפתעה
רקע

דַפִּים מִפִּנְקָס סִפְרוּתִי

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

ב

יראתי, בפצותי, רבותי!… הריני בא להזכיר עכשיו ספר חדש בז’ארגון, הריני נותן שוב מכשול לפני “הד-הזמן”, שידפיס רצנזיה על משורר ז’ארגוני, בעוד שאיני מדבר – ו“הד-הזמן” אינו מדפיס – על ספרים חדשים בעברית (למשל, ה“קטעים” וה“יומון”, הוצאת “טל” שבאודיסה..) – היתכן?!… “סימן רע!” – יצווחו בודאי שוב אותם “האנשים העברים”. שׁייךְ לומר: רע – רע שׁברָעים!…אם אתם, העבריים, תניחו כלי-זינכם מידכם, אם אתם, העבריים, תזכירו את הז’ארגוניים לטובה ולא תנהגו בהם את מנהגם בכם, הרי ינצח הז’ארגון ממילא, ונמצאת היהדות בסכנה!…

אלא – מאי איכא למיעבד? אין בי האינסטינקט של שמירת הקיום העצמי ואני מתגבר על יראתי וחששי מפני אותם בעלי ה“חששים”, אני שוכח אפילו את – להבדיל באלף אלפי הבדלות! – אותו הכתבן, החושב עצמו לסופר, ומפחידני ש“הוא אינו קורא ז’ארגון” (כאילו מסוגל הוא לקרוא איזה דבר וכאילו מה שנדפס בעברית הוא קורא…) – וכותב את פיליטוני זה.

כי מה אפשר לי לעשות, חברי, וכל אותם הגיבורים הנלחמים נגד הז’ארגון, נגד שפתם הם, מזכירים לי אותו הרב הד“ר בק”ק קארדיף שבאנגליה, שכתב איזה מאמר ב“העולם” נגד חופש-הדעות והדגיש: “אני השוביניסט העברי!”…

מה אפשר לי לעשות, מורי ורבותי, ומה דלדידהו לא הוה מומא, לדידן הוה והוה!…

ומה אפשר לי לעשות שוב, ואני השגתי היום למקרא בשביל עצמי ספר חדש (הוי, מה לא רגיל החזיון הזה אצלנו!), והספר הז’ארגוני הזה – מובן לי, קרוב אלי ומדבר אל לבי, אל לבי…

––––––––

הספר הזה שקיבלתי הוא הכרך הראשון מקובץ כל כתביו של אברהם רייזין, היוצאים לאור ע“י הוצאת “פרוֹגרס” שבווארשה ונדפסים בדפוסו של פישר בקראקוב. בכרך ראשון זה באה אספת שיריו, אם לא אטעה, אספת כל שיריו של משוררנו העממי החביב. ודאי, שהדבר נעשה בהסכמת המחבר, אבל המו”ל עושה פה, אמנם, כדרך התגרים: הסחורה היותר משובחה, הסיפורים, הוא משאיר בשביל הכרכים הבאים. כי, אמנם, גדול-גדול רייזין בסיפוריו-רשימותיו הליריים מבשיריו. לנו נשאר, איפוא, לחכות – ובכליון עינים! – עד שיופיעו יתר הכרכים, כי רק אז נוכל לעשות סך-הכל מלא ממה שנתן לנו אברהם רייזין, ועכשיו אין לנו עסק אלא עם שיריו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.