מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לוי אשכול

מאת: שושנה שרירא

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

לא ראה אור

סוגה:

שפת מקור: עברית

את אשכול פגשתי לראשונה בבית ההבראה במעלה-החמישה לפני היות המדינה. כשבן גוריון יצא לחוץ לארץ בתפקיד ראש ההנהלה הציונית ואשכול יד ימינו נתמנה לממלא מקומו. ובאותם הימים התלוצצו בבתי הקפה בדיזנגוף כשישבתי עמו ליד שולחן ואמרו לו: “כעת אתה ראש הממשלה בעצם” וזה היה מצחיק מאד כי לא היו עוד ממשלות או ראשי ממשלות או סגני ראשי ממשלות בארץ הזאת.

אשכול היה איש מעשה ולא איש ספרים ורוח. ורצה להתיהר לפני שגם הוא קורא ספרים וספר לי שקרא ספר על הודו “אמא הודו”.

משום מה רצה איש מעשה זה להוכיח שאף הוא מעייניו בספרות ובספרים. כי כזה היה משפט המנהיגים בארץ הזאת ובן-גוריון בראשם המתעניין אף בדברים שברוח ולא במדינאות ובפוליטיקה בלבד.

אשכול נח במעלה החמישה אבל אהב אף ללכת ברגל ולהסתובב בהרי יהודה וירושלים ולראות את הארץ. קיבוץ מעלה החמישה היה עדיין קבוץ צעיר נצב על הגבעה ממול ולא יחד עם בית ההבראה הקטן והצנוע. בריכת מים לא היתה להם באותם הימים והם רצו מאד לנצל את אשכול לבקור בקבוצם ולהוציא הבטחה מפיו שיבנה להם בריכת מים.

יחד עמם השפעתי עליו ללכת ברגל לקיבוץ הקרוב ולראות שם מה מצב הענינים בשטח המים. הוא נעתר ואמנם הלכנו שמה.

חברי הקיבוץ ראו זאת כנצחון והודו לי מאד על טרחתי היתרה שהואלתי למשכו שמה. הייתי עתונאית וסופרת באותם הימים והענין אף העסיק אותי לראות כיצד חברי קיבוץ מוציאים מפיו הבטחה שאמנם יבנה להם מגדל מים. ומאז יש לי חלק במגדל המים של קיבוץ מעלה-החמישה.

פשוט היה בהליכותיו ולא פעם ליווני בהסיעו אותי במכוניתו לתפקידים עתונאיים שונים. כשכבר היה ראש ממשלה אפילו אז עוד היה מטלפן אלי לשאול שאלות שונות, חדשות, ידיעות, חלופי דברים. היינו ידידים. במסיבות עתונאים רשמיות עדיין נהג בי ידידות יתרה, למרות מעמדו הרם. תמיד נשאר החבר’ה מן העממי. איש דגניה. אפילו כשכבר זה מכבר לא ישב בדגניה והיה בא שמה רק לבקורים.

שושנה שרירא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של שושנה שרירא
רקע
שושנה שרירא

יצירותיה הנקראות ביותר של שושנה שרירא

  1. והיו הנעליים מאושרות (פרוזה)
  2. אהבה וגאוה (פרוזה)
  3. נתן אלתרמן (מאמרים ומסות)
  4. ש"י עגנון (מאמרים ומסות)
  5. אברהם לווינסון (מאמרים ומסות)

לכל יצירות שושנה שרירא בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות שושנה שרירא

יצירה בהפתעה
רקע

על שירתנו וקבוצת משוררים

מאת חיים נחמן ביאליק (מאמרים ומסות)

(תמוז, תרפ"ז)

במודעות הגזימו קצת, שאני אקרא הרצאה על שירת י. קופילביץ. ראשית אינני מסוגל להרצאות ממין זה ואינני מאמין בהרצאות ממין זה. אי-אפשר בשום פנים, לדעתי, להטעים את מי שהוא טעמו של משורר וטעמה של שירה ע“י הרצאה והסברה, כשם שאין להטעים את העוור טעם של צבעים, את החרש – טעם של קולות, וגם שירה ממין הדברים שצריכים להכיר אותה הכרה בלתי אמצעית, שלא ע”י סרסור. השירה היא דבר של נטיה וטעם, וכשם שאי-אפשר להסביר לאיש טעמו של דבר מאכל – אומר בפשטות: של פרי – על-ידי הרצאות אפילו במשך שנה שלמה, אם זה לא טעם, לא נשך בשיניו, לא לעס, להכניס לתוך בית-הבליעה שלו את הפרי, כך לא יבין את טעמה של שירה ע"י אלף הסברות והרצאות. בענין זה אני נאמן לשטת מלמדי הראשונים, שטת מלמדינו בכלל, שהם לא היו קוראים הרצאות על דברים ועל ספרים, אלא היו מלמדים לתלמידים את עצם הספרים ומטעימים אותם טעמים בלי שום סרסור ובלי שום אמצעים.

אין טוב למי שרוצה לעמוד על טבעו של משורר ושיריו, מאשר ללכת פשוט אל המשורר עצמו ואל יצירתו ולקרוא אותו. אם יש לו חך, ואם חושי השירה שלו אינם פגומים – אז יטעם מטעמו, ואם חושיו פגומים, לא יטעם ולא יועילו לו שום הרצאות והסברות. אני חושב, כי בכלל הרצאה על דברי יצירה מנמכת את האמת ומשפילה את ערך הדברים, היא מועילה יותר להקים מחיצה בין הקהל ובין היצירות, בין המשורר וקוראיו, משהיא מועילה לקרב אותם זה אל זה, להטעים איש מטעם חברו.

נשף זה ישמש לי, איפוא, רק מעין פתחון פה לדבר דברים קצרים על ענין קרוב לשירת קופילביץ, והוא יהיה רק אחד מרבים, שהם אינם ענין לעצמם אלא ענין לחזיון כללי. אבל אם אין לדבר על משורר, להרצות עליו כדי להתאים אותו אל הקהל, הנה קבוצה של משוררים הבונה תקופה, או זרם, כמו שרגילים עכשיו לאמור, או יותר טוב: גלגל מאחד, ספירה שירית מיוחדת – קבוצה שלמה כזאת היא כבר ענין להרצאה ועליה יש לדבר, לא מפני הצדדים החיוביים המיוחדים של כל משורר בפני עצמו, שהם לא ניתנים להסברה, אלא מפני הצדדים השוים המשותפים של הקבוצה הזאת, שהם כבר בונים ענין שלם הניתן לסקירה, לחקירה ולמדרש.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.