רקע
מאיר הלוי לטריס
משא יקוד אש
mנחלת הכלל [?]
tשירה

מַשּׂא יְקוֹד אֵשׁ / מאיר הלוי לטריס

 

אֲשֶׁר חָזִיתִי בְּבֵית הַחֹרֶף בַּחֲצִי הַלָּיְלָה.

Vision.


בְּבֵית הַחֹרֶף לִפְנֵי הָאָח מְבֹעָרֶת

מִחוּץ חֶשְׁכַת לָיְלָה וְסוּפָה סֹעָרֶת.

פָּקַדְתִּי אֵת נָוִי, שָׁלַוְתִּי נַחְתִּי,

לְקוֹל סְאוֹן הַמְּדוּרָה וּלְאוֹרָהּ שָׂמַחְתִּי,

אוֹר לִי מִסָּבִיב וָאֹמַר: חַמֹּתִי!

וַחֲטוּבוֹת עֵץ עַל גֶּחָלִים סַכֹּתִי –

פִּתְאוֹם לָקְחָה אָזְנִי קוֹל הַפְלֵא וָפֶלֶא,

וַתְּיַבֵּב הָאֵשׁ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:


"הָהּ, מַה-לָךְ בֶּן-אָדָם! כִּי הִרְגַּזְתַּנִי,

בֵּין תַּנּוּר וְכִירַיִם כִּי הִסְגַּרְתַּנִי!

תִּשְׁמֹר אָרְחוֹתַי לְבַל אֶשּׂא כְנָפָיִם,

תָּשִׂים עָלַי מִשְׁמָר, בְּרִיחַ וּדְלָתָיִם!

אַל נָא תִרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת

כִּי מְעַט יֶעֱשַׁן אַפִּי כַּעֲנַן הַקְּטֹרֶת

כִּי נִמְכַּרְתִּי לְנוֹזְלִים קָרִים לִקְדוֹחַ

כִּי רֶסֶן מִפָּנַי יִשְׁלְחוּ שָׁלוֹחַ

וּבַחֲרוֹת אַפָּם בִּי חֲמָתָם גֹּבֶרֶת


יִשְׁטֹפוּ וְכִבּוּ גַּחַלְתִּי הַנִּשְׁאֶרֶת

עֲדֵי חָשְׁכוּ עֵינַי בֶּעָשָׁן כָּלוּ

וּכְאוּדִים עֲשֵׁנִים נִדְמוּ נִמְשָׁלוּ; –

אַל תִּרְאוּנִי כִּי כָשַׁלְתִּי, הָשְׁבַּרְתִּי,

כִּי לְזָר וְקַר רוּחַ לִמְצוּקָה נִמְכַּרְתִּי,

כִּי סָר לְמִשְׁמַעַת קוֹל עֲנוֹת מַפּוּחַ

אֶצְלֶה בָּשָׂר אוֹ קַלַּחַת אַרְתִּיחַ,

אוֹ כִּי לִלְטֹשׁ בַּרְזֶל אֲנִי בֹעֶרֶת

לַהֲגוֹת סִיגִים וּלְהַנְתִּיךְ עֹפֶרֶת –

הֲלֹא בְרֶגַע קָטָן עֵת אֶתְרֹמֵמָה

מוֹסְרוֹתַי אֲנַתֵּק, אָבַד זִכְרָם הֵמָּה!

הֲתָעִיף עֵינֶךָ בִּי עוּף אַגְבִּיהַּ

וּבְיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ הוֹד נוֹרָא אַגִּיהַּ,

אֶשְׁלַח חִצַּי אֲפִיצֵם מְאֹד אָנַפְתִּי

בִפְנֵי לְהָבִים בְּעַד חַלּוֹנוֹת נִשְׁקַפְתִּי

עַל כָּל פִּנּוֹת גַּגּוֹת תַּעַל שַׁלְהֶבֶת

וְעַל חָרְבוֹת בֵּיתֶךָ אֶבְחַר לָשֶׁבֶת;

כָּל חֶמְדָּה תִּתְעַרְעָר בְּשָׂדֶה וּבָיִת

מִגָּדִישׁ עַד קָמָה עַד כֶּרֶם זָיִת,

אֶעֱלֶה בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לַנֶּשֶׁר

גַּם סוּפָה גַּם סַעַר עִמִּי בַקֶּשֶׁר;

לְשׁוֹן אִשּׁי בְקִצְפִּי יוֹם אֲשַׁלֵּחָה

גַּם מַיִם אֲשֶׁר בַּתְּעָלָה לִחֵכָה

כִּי מִי יָבֹא עִמִּי בִּבְרִית מָסֹרֶת

כָּל יֵשׁ בַּהֲרִיחוֹ אֵשׁ כִּפְתִיל הַנְּעֹרֶת!

כִּי אֲנִי גְּדָל כְּנָפַיִם אֶרֶךְ הָאֵבֶר

בְּנֵי אַשְׁפָּתִי יְרוֹצְצוּ מִנִּי כָל עֵבֶר,

בְחֻמִּי נִדְעֲכוּ כָּל שֶׁלֶג וְקָרַח

אַף אוֹצִיא בְעִתָּם יְרַק דֶּשֶׁא וָפָרַח,

בִּי תַעְדֶּה אֲדָמָה עֲדִי עֲדָיִם

וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ צֶבַע רִקְמָתָיִם;

אִגַּע בֶּהָרִים – יֶעֱשְׁנוּ, יִלְהָטוּ,

וּמוֹסְדֵי הָאָרֶץ מוֹט יִתְמוֹטָטוּ;

בִּי תִיקַד השּׁאוֹל הָרְפָאִים יְחוֹלָלוּ

וְנַהֲרֵי אֵשׁ תַּחַת שׁוֹאָה יִתְגַּלְגָּלוּ;

יוֹם אֵל יֵשֵׁב לְכִסֵּא, הֲדוֹם רַגְלָיו אֲנִי,

כִּי בְגַאֲוָתוֹ רֵאשִׁית דַרְכּוֹ קָנָנִי,

לְנַגַּח בְּקַרְנֵי אוֹרִי תֹהוּ וָבֹהוּ

מִי זֶה מִבַּלְעָדַי יוּכַל עֲשֹׂהוּ?

נִשְׁמַת אַפִּי תוּקַד, רוּחִי סֹרֶרֶת,

בְּעֹז וְתַעֲצוּמוֹת אֲנִי מִשְׂתָּרֶרֶת!


לָכֵן מַה-לָךְ אֱנוֹשׁ! כִּי הִרְגַּזְתַּנִי,

בֵּין תַּנּוּר וְכִירַיִם כִּי הִסְגַּרְתַּנִי!

לַשּׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר עַד אֶכָּנֵעַ

כִּי עוֹד אֵרוֹמָם – עוֹד אֶשְׂתָּרֵעַ!

אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר, אִיקָץ כָּרֶגַע

וַאֲדַלֵּג שׁוּר עִם כָּל צוּקָה וָפֶגַע.


אַךְ אֱלֹהִים צִוָּה שׁוֹכְנִי שָׁמָיִם

כִּי תָשִׂים לִי מִשְׁמָר בְּרִיחַ דְּלָתָיִם

לָכֵן זֶה עֻזִּי אֵלֶיךָ אֶשְׁמֹרָה

לִפְעוּלַת אָדָם חְקֶּיךָ אֶצֹּרָה

אַךְ שִׁמְרוּ מִי, עֵת סֵתֶר פָּנִים שַׂמְתִּי

וּלְמַרְאֵה עַיִן תַּרְדֵּמָה נִרְדַּמְתִּי!

עֵת אֶלְבַּשׁ קַדְרוּת עֵת אֵפֶר אַצִּיעַ –

עוֹד אֶשּׂא רֹאשׁ עַד עָבִים יַגִּיעַ!

כִּי עָמָל זָרַעְתִּי יְמַהֵר לִצְמוֹחַ

אֵרוֹמָם אֶנָּשֵׂא וְאַחֲלִיף כֹּחַ

לֹא לְעוֹלָם אִישַׁן, כִּי נָפַלְתִּי קַמְתִּי

כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ לְהָרַע יָזַמְתִּי,

לָצֵאת חָפְשִׁי לִי כַאֲבָנִים כֹּחַ

אָז אַרְחִיב מְדוּרָתִי לְבַלַּע לִקְדּוֹחַ

כָּל נִשּׂא כָּל שָׁפָל כְּאֶפֶס וָאָיִן

לָכֵן שָׁמְרֵנִי נָא כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן."

המלצות קוראים
תגיות