מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

משה לנדוי שופט עליון

מאת: שושנה שרירא

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

לא ראה אור

סוגה:

שפת מקור: עברית

את משה לנדוי הכרתי בצעירותו לאחר שובו מאנגליה וגמר חוק למודיו במשפטים שם. עוד לפני שנשא את לאה דוכן לאשה. ישבנו אז ברחוב הים הוא רחוב הרב קוק היום בתל-אביב. והיה לנו חדר להשכיר, אחד מתוך ארבעת חדרנו.

בבית משפחה מדנציג, אמידה, שהיתה בעלת בנין מלון סן-רמו על שפת הים שהתגוררה בדירה מרווחה מעל למלון בקומה העליונה הנשקפת כולה אל הים, פגשתי צעיר זהוב שער כמעט אדמוני ופניו זרועות בהרות. גבה קומה וכבד תנועה במקצת. שעט מיד אל הפסנתר שבבית והחל מנגן. היה כנראה כבר גם אז פסנתרן מחונן. הסתבר שסיים למודי משפטים באנגליה והיה מתכונן אז לבחינותיו במשפט הטורקי היא “המג’לה” וחיפש חדר למגוריו יחד עם חבר. כי מי הרשה לעצמו אז לשכור חדר לעצמו במחיר שהיה נהוג אז של ארבע לירות לחודש שהיה כמעט מחיר משכורת מקובלת שקבל אדם בשכר עבודתו החדשית?

אני שהייתי תלמידת תיכון ובאתי לבקר אצל בתם הדסה של בית המשפחה האמידה, שמעתי שהבחור האדמוני מחפש חדר ובאתי הביתה וספרתי על כך.

לא עברו ימים מרובים והשכרנו חדר חצוי במחיצה למשפטן משה לנדוי ולחברו. היתה זו בעצם השכרת חצי חדר עם מחיצה כיוון שאנו שדרנו בשאר שלושת החדרים היינו חייבים לעבור על פני החדר המושכר והחצוי במחיצה בדרכנו החוצה ואל המטבח והשרותים. ומשום כך היתה המרפסת הענקית הפתוחה לשלש רוחות השמיים ומחופה בסדינים לבנים ומוקפת ארגזים ירוקים ובהם צומח גירניום, למרכז המגורים לנו ולשכננו. במרפסת זו הכינותי אני שעורי לתיכון ובמרפסת זו ישב משה ולמד את החוק הטורקי.

למודים אלה בצוותא עם אבי שישב בקצהו השלישי של השולחן ובהיותו מורה בדק מחברות ובחינות תלמידיו היו בבחינת אולפנא לכל. לא די שראינו מרחוק את מסגד חסן בק ואת לשון יפו היורדת לים אלא שעוד הנעימה לנו מרננת מן הבית הסמוך בשיריה הערביים.

כי בבית הסמוך הושכרה דירה לערביים. המעשה החריד את שכונתנו כולה כי זו הפעם הראשונה שברחוב יהודי על גבול יפו שהיה מועד תמיד לפורענות כי בימי מאורעות 29' חדרו כמעט הערביים הפורעים מיפו עד שם, הושכרה דירה לבני העם השכן.

ולא עוד אלא שמאותה דירה עלו זמירות ערביות בכל שעות היום והלילה. והיה מנגן פונוגרף ואשה שמנה ומעכסת היתה נבטת בחלון, וחשדות נתעוררו בלב הכל שאין זה אלא בית פגישות ערבי שנפתח בלב השכונה היהודית.

וכך היינו לומדים כולנו במרפסת מנגד לקול צליליה המזרחיים בקולה הערב של המרננת השמנה.

שושנה שרירא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של שושנה שרירא
רקע
שושנה שרירא

יצירותיה הנקראות ביותר של שושנה שרירא

  1. והיו הנעליים מאושרות (פרוזה)
  2. אהבה וגאוה (פרוזה)
  3. נתן אלתרמן (מאמרים ומסות)
  4. ש"י עגנון (מאמרים ומסות)
  5. אברהם לווינסון (מאמרים ומסות)

לכל יצירות שושנה שרירא בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות שושנה שרירא

יצירה בהפתעה
רקע

דפים מפנקס ספרותי

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)


ד

בפעם הקודמת נזדמן לי להעיר איזו דברים על הקובץ הקטן “ספרות” והשתמשתי שם במבטא: “חדשה ספרותית צנועה”. כוונתי במבטאי זה היתה, כי אלה שעסקו בהוצאת אותו הקובץ (הבלתי-חשוב ביותר מצד עצמו, לצער-הלב!) לא כיסו בשום עלה-תאנה על איזה עירוֹם, לא הבטיחו ל“ברר” איזו דברים בלתי-ברורים, אלא שבאי-הרמת-ראשם ובאי-דיבורם על הוצאתם נדמו לאומרים: "קוראים יקרים! הננו שותקים, ושתיקתנו, כדיבורנו, היא, כפי שאתם רואים ומבינים מעצמכם, מפני שמה שיהא בסופנו – איננו יודעים; הציוניות, תקוותינו הלאומיות, חיינו להבא – הא?… אלא, שאיך שיהיה, והרי אנו חיים, ויש לנו איזו צרכים רוחניים; למצער, צריכים היו להיות… יש לנו צורך גם בקצת אמנות שבכתב, בקצת ספרות…צורך זה הלא בכל אופן הוא… קטן הוא הצורך, מדולדל הוא, אבל ישנו זעיר-שם, זעיר-שם… איזו כתבים מפלוני ומפלוני… והרי לכם עוד קצת כתבים נוספים על הראשונים. לאו דוקא כתובים בעלי טוֹן אחד, בעלי טנדנציה אחת ידועה, אלא – “ספרות”, ספרות בעלמא, דברי ספרות!…

קול אחר, אחר לגמרי, יוצא לנו מתוך המאסף של “סיני”, ששמו “העתיד” ומוקדש הוא “לבירור עניני היהדות והיהודים”…

“לבירור עניני היהדות והיהודים”… מעיקרא ה“יהדות” והדר ה“יהודים”… כפי שאתם רואים, איפוא, הרי לכם מכאן עסק עם אותם האדונים!

ואותם האדונים – היודעים אתם מי המה? למדנים, ברוך השם, באים בימים, שנשאו לפנים כליהם של “השחר” ו“האסיפים”, אנשים, שלאחדים מהם – כש“י איש הורוויץ, למשל, עורך הספר ומו”לו – דוקא ביחד עם אפיקורסות השׂכָּלית מגוחכה, דוקא ביחד עם השׁקפת-עולם של איזה תרח אבי-נחור, יש גם איזו ענינים רוחניים יקרים ללבבם באמת ויש גם אפילו מעין בקשת-האמת על פי מושגיהם הם, אבל, סוף-סוף, האורגניזציה הנפשית שלהם אינה עולה על הפסיכיקה של כל יהודי בינוני, ולפיכך כשהם מתחילים לדבר באזניכם על שאלת-היהדות, הרי הם מזכירים לכם את רבי פֵיגנבוים האמריקני, שׁכותב מאמרים ארוכים-ארוכים ומוכיח, כי אברהם אבינו לא היה צדיק כלל וכלל, שהרי גרם לזה שתילקח שרה לבית-פרעה… ומכיון שהדבר כך – מה מקום יש, איפוא, לעם-היהודים ומפני מה אינכם, איפוא, שייכים לפ.פ.ס? 1


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.