מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

משה לנדוי שופט עליון

מאת: שושנה שרירא

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

לא ראה אור

סוגה:

שפת מקור: עברית

את משה לנדוי הכרתי בצעירותו לאחר שובו מאנגליה וגמר חוק למודיו במשפטים שם. עוד לפני שנשא את לאה דוכן לאשה. ישבנו אז ברחוב הים הוא רחוב הרב קוק היום בתל-אביב. והיה לנו חדר להשכיר, אחד מתוך ארבעת חדרנו.

בבית משפחה מדנציג, אמידה, שהיתה בעלת בנין מלון סן-רמו על שפת הים שהתגוררה בדירה מרווחה מעל למלון בקומה העליונה הנשקפת כולה אל הים, פגשתי צעיר זהוב שער כמעט אדמוני ופניו זרועות בהרות. גבה קומה וכבד תנועה במקצת. שעט מיד אל הפסנתר שבבית והחל מנגן. היה כנראה כבר גם אז פסנתרן מחונן. הסתבר שסיים למודי משפטים באנגליה והיה מתכונן אז לבחינותיו במשפט הטורקי היא “המג’לה” וחיפש חדר למגוריו יחד עם חבר. כי מי הרשה לעצמו אז לשכור חדר לעצמו במחיר שהיה נהוג אז של ארבע לירות לחודש שהיה כמעט מחיר משכורת מקובלת שקבל אדם בשכר עבודתו החדשית?

אני שהייתי תלמידת תיכון ובאתי לבקר אצל בתם הדסה של בית המשפחה האמידה, שמעתי שהבחור האדמוני מחפש חדר ובאתי הביתה וספרתי על כך.

לא עברו ימים מרובים והשכרנו חדר חצוי במחיצה למשפטן משה לנדוי ולחברו. היתה זו בעצם השכרת חצי חדר עם מחיצה כיוון שאנו שדרנו בשאר שלושת החדרים היינו חייבים לעבור על פני החדר המושכר והחצוי במחיצה בדרכנו החוצה ואל המטבח והשרותים. ומשום כך היתה המרפסת הענקית הפתוחה לשלש רוחות השמיים ומחופה בסדינים לבנים ומוקפת ארגזים ירוקים ובהם צומח גירניום, למרכז המגורים לנו ולשכננו. במרפסת זו הכינותי אני שעורי לתיכון ובמרפסת זו ישב משה ולמד את החוק הטורקי.

למודים אלה בצוותא עם אבי שישב בקצהו השלישי של השולחן ובהיותו מורה בדק מחברות ובחינות תלמידיו היו בבחינת אולפנא לכל. לא די שראינו מרחוק את מסגד חסן בק ואת לשון יפו היורדת לים אלא שעוד הנעימה לנו מרננת מן הבית הסמוך בשיריה הערביים.

כי בבית הסמוך הושכרה דירה לערביים. המעשה החריד את שכונתנו כולה כי זו הפעם הראשונה שברחוב יהודי על גבול יפו שהיה מועד תמיד לפורענות כי בימי מאורעות 29' חדרו כמעט הערביים הפורעים מיפו עד שם, הושכרה דירה לבני העם השכן.

ולא עוד אלא שמאותה דירה עלו זמירות ערביות בכל שעות היום והלילה. והיה מנגן פונוגרף ואשה שמנה ומעכסת היתה נבטת בחלון, וחשדות נתעוררו בלב הכל שאין זה אלא בית פגישות ערבי שנפתח בלב השכונה היהודית.

וכך היינו לומדים כולנו במרפסת מנגד לקול צליליה המזרחיים בקולה הערב של המרננת השמנה.

שושנה שרירא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של שושנה שרירא
רקע
שושנה שרירא

יצירותיה הנקראות ביותר של שושנה שרירא

  1. והיו הנעליים מאושרות (פרוזה)
  2. אהבה וגאוה (פרוזה)
  3. נתן אלתרמן (מאמרים ומסות)
  4. ש"י עגנון (מאמרים ומסות)
  5. אברהם לווינסון (מאמרים ומסות)

לכל יצירות שושנה שרירא בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות שושנה שרירא

יצירה בהפתעה
רקע

מ.י. ברדיצ'בסקי

מאת יוסף אהרונוביץ (מאמרים ומסות)

“אין אני חפץ להטיל חשבונותי על הצבור, לאמור: הרי לפניכם “חשבונו של עולם” קבוע, אשר יורה אתכם מה לעשות ומה לא לעשות, מה לחשוב ומה לא לחשוב. מגמתי רק להתיך חלקי המחשבה אצלנו ולהכריח אותנו לחשוב ולשאול דוקא בדברים שאין מהרהר אחריהם אצלנו”.

(מדברי מ.י. ברדיצ’בסקי בהקדמה לקובץ “על אם הדרך”).


על ברדיצ’בסקי הסופר בכל היקפו ידברו סופרים ומבקרים שאומנותם בכך. אני, אחד מאלפי הקוראים העברים, הייתי רוצה לציין במלים מעטות מה היה ברדיצ’בסקי לנו, הקוראים העברים.

כניתיו בשם “מחנך” בנגוד למורה, אחד העם, שגם לאורו הלכנו כל אותן השנים. שניהם הופיעו על במתנו הספרותית בתקופה ידועה, בשעת ערעור ערכין ישנים, כל אחד בקנה מידה אחר ושונה מזה של חברו – "ואנחנו ילידי בינים, ביודעים ובלא יודעים, לפני שתי הרשויות גם יחד “משתחווים ומודים”, או – יותר נכון – בשבילנו הקוראים לא היו שתי רשויות, כי אם אחת בעלת שני פנים: האחד הופיע לפנינו כמורה, והשני – כמחנך. מפני המורה פחדנו ואת המחנך אהבנו.

המורה דרכו ללמד את עצם התורה. הוא מצווה ועומד, או עומד ומצווה לשמור על טהרת התורה, כי “זאת התורה לא תהא מוחלפת ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו”. היא יכולה להתפתח, יכולים להכתב עליה פירושים על פירושים לפי רוח כל דור ודור, אך היא עצמה בעינה עומדת. המחנך דרכו ללמד לא את עצם התורה, כי אם כיצד צריך ללמוד תורה, כיצד צריך להתיחס ללימוד, כיצד צריך אדם לחשוב מחשבות וכיצד הוא צריך להתיחס למחשבותיהם של אחרים. בשבילו, בשביל המחנך, העיקר לא במהות התורה, כי אם ביחס של הלומד אותה. “שבעים פנים לתורה”, ולא הרי “אל קנא ונוקם” כהרי “שכינתא בגלותה” – הצד השווה שבהם ששניהם ממקור אחד יהלכו: ממקור החיים.

ו“החיים אינם דברים קימים מכבר, כי אם דברים מתהווים ומתחלפים, משתנים ומתפשטים, מתרחבים ומתעמקים”, ועם החיים אפשר שתשתנינה גם התורות.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.