מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

יוסף מילוא

מאת: שושנה שרירא

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

לא ראה אור

סוגה:

שפת מקור: עברית

יוסף מילוא הצעיר הופיע במערכת “הבוקר” יום אחד, נכון יותר בוקר אחד בשלהי מלחמת העולם השניה ואמר שהוא רוצה להקים תיאטרון חדש. תיאטרון של צעירים. הוא ואשתו ימימה. חנה מירון ויוסי ידין. יצחק ורוזה לכטנשטיין הידועה כבר מ“המטאטא”. קליין וטוביה בן יוסף הידוע כמנלאוס מאורפיאוס בשאול לאופנבך באופרה הישראלית. ועוד צעירים ונחמדים כמותם.

הוא התיצב לפני עורך “הבוקר” מר יוסף הפטמן שהיה אז אף יו“ר אגודת העתונאים העברים בארץ ובפני העורך השני ההולנדי פנחס ברנשטיין והודיע שהם הצעירים מאסו בסגנון הישן של “הבימה” ו”אהל" והם רוצים להקים תיאטרון חדש. הם יציגו את “הצל” ואת צ’פק, את אנואי ואת ברכט. הם יהיו אבנגרד תיאטרוני אמיתי רובם חניכי בית הספר למשחק של “הבימה”, וגם בתיה לנצט תפרוש ממרבית הופעותיה ב“הבימה” ותצטרף אל תיאטרונם. וכך הופיעה הקשת הזוהרת של שלש שחקניות הצעירות והחמודות בתיה לנצט חנה מירון וימימה מילוא. והם יופיעו לראשונה ב“משרתם של שני האדונים” לגולדוני. קומדיה דל ארטה עליזה ומקסימה ובתפקיד הראשי בו יוסף המצחיק והמוכשר עד מאד.

העורכים הכבודים התיחסו בכל כובד הראש אל הצעיר יליד צ’כיה שאביו התפרסם אז בבנינו, הוא תיאטרון מוגרבי שהכיל אולם קולנוע למעלה ואולם תיאטרון למטה. משמע לתיאטרון החדש יש כבר אולם להציג בבנין המפואר אז ביותר בעיר תל-אביב שבנה אביו המהנדס פסובסקי.

והרי שחקנים יש, אולם יש, מחזה יש חסר רק הפרסום בעתונות, כבוש הקהל שיבוא בעקבות העתונות אל התיאטרון לחזות בו. העורכים הקשישים התיחסו במלא כובד הראש ובהסתייגות מה כלפי צעיר שלאחר מוראות מלחמת העולם, השואה, בימי מחתרות ומאמצים לגרוש הבריטים מן הארץ והקמת מדינה אין לו דאגות אחרות מאשר להקים בשנות הארבעים הסוערות תיאטרון צעירים חדש, צעירים חסרי נסיון ודעת שיתחרו בקשישי “הבימה” המנוסים ובחלוצי תיאטרון הפועלים “אהל”. ומילוא עוד הוסיף ואמר שעוד יגרור אליו לתיאטרונו גם את צעירי “אהל” כגון אברהם חלפי, אילי גורליצקי ואולי אפילו את מרגלית הגדול. והנה רוזה לכטנשטיין עטורת התהילה הסכימה ללכת אליהם ולחדש כוחותיה האמנותיים.

שושנה שרירא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של שושנה שרירא
רקע
שושנה שרירא

יצירותיה הנקראות ביותר של שושנה שרירא

  1. והיו הנעליים מאושרות (פרוזה)
  2. אהבה וגאוה (פרוזה)
  3. נתן אלתרמן (מאמרים ומסות)
  4. ש"י עגנון (מאמרים ומסות)
  5. אברהם לווינסון (מאמרים ומסות)

לכל יצירות שושנה שרירא בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות שושנה שרירא

יצירה בהפתעה
רקע

הקרדום

מאת שמחה בן-ציון (פרוזה)

מרגלָא בפי נחום הבנאי: “אלמלא אבא, עליו השלום, ואני, להבדיל לחיים, – היו כל בני העיר יושבים תחת כפּת-השמים”. ובאמת, כמעט כל בתי העיירה, שרובם עץ, אך בידי נחום או בידי אביו נעשו ונתקנו, ואין לך יום שגופו הקצר של נחום לא יהא נשקף מֵרום איזה גג, או מראש נדבך אחד, הוא וקרדומו עמו. מכה הוא שם בקרדום מתוך זמרת-חייל תקיפה שקְבָעה לפסוקי “עזרת אבותינו” – וכך, עם קרדומו זה ועם פסוקי דזמרה אלו שלו, הוא הולך ובונה, הולך ומקָרֶה מכמה שנים בית אחר בית לבני ישראל.

לפעמים צופה נחום מרומו של בנין על כל הגגות הללו סביבו, ותוהה על עצמו: אפשר שהוא אחד עשה את כולם? פלא! כולם מעשי ידיו הם, ובכולם אין אף פינת-גג אחת שתהא שלו ושל זוגתו…

ודירה קטנה בעיירה קטנה זו המוקפת יערים – מי מבעלי מלאכה לא זכה לכך? המקום בזול ועצי-בנין בזול – והוא, בנאי בן בנאי, עדיין לא בנה לו קן כל-שהוא לבני ביתו באיזו קרן-זוית שהיא! – והוא מנעוריו הרי משׂתכר הוא, ברוך השם, יום יום… אך מה יעשה – ומנעוריו שרויה עליו תמיד הוצאה רבה המכַלה את משכוּרתו כולה: עוד בשנה הראשונה לחתונה נעשה לאבי יתומות גדולות. אביו נפטר לבית-עולמו, ומאז חלה עליו, על נחום, פרנסת אמו ושלש אחיותיו. גדלו הבנות – עמד ומכר את ה“נחלה”, אותו בית המרוּוח שבאמצע השוק – והשׂיאן זו אחר זו, ויצא לו מן הירושה כשהוא מטופל ומסובל בחובות. ומאז פורע נחום את חובותיו זה כמה שנים, ועדיין לא נפרעו, ומאז הריהו דר ברשות שאינה שלו ובכפיפה אחת עם גברילא השכּוֹר.

הנה היא עומדת שם אותה דירה פחותה ורעועה כשהיא מוקצה ומובדלת מכל בתי העיר, ונראית כבהמה שבורה זו שנפלה ונשארה אחורי העדר, – והוא, בנאי בן בנאי, חוכר ומשלם שׂכר בעד “חרס נשבר” כזה, וגברילא השכּוֹר בעליו הוא!

“גזירה היא, שהסנדלר יהא מהלך יחף” – אומר נחום לעצמו, מגרש את המחשבות הרעות וחוזר לעבודתו ולזמרתו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.