מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

יוסף מילוא

מאת: שושנה שרירא

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

לא ראה אור

סוגה:

שפת מקור: עברית

יוסף מילוא הצעיר הופיע במערכת “הבוקר” יום אחד, נכון יותר בוקר אחד בשלהי מלחמת העולם השניה ואמר שהוא רוצה להקים תיאטרון חדש. תיאטרון של צעירים. הוא ואשתו ימימה. חנה מירון ויוסי ידין. יצחק ורוזה לכטנשטיין הידועה כבר מ“המטאטא”. קליין וטוביה בן יוסף הידוע כמנלאוס מאורפיאוס בשאול לאופנבך באופרה הישראלית. ועוד צעירים ונחמדים כמותם.

הוא התיצב לפני עורך “הבוקר” מר יוסף הפטמן שהיה אז אף יו“ר אגודת העתונאים העברים בארץ ובפני העורך השני ההולנדי פנחס ברנשטיין והודיע שהם הצעירים מאסו בסגנון הישן של “הבימה” ו”אהל" והם רוצים להקים תיאטרון חדש. הם יציגו את “הצל” ואת צ’פק, את אנואי ואת ברכט. הם יהיו אבנגרד תיאטרוני אמיתי רובם חניכי בית הספר למשחק של “הבימה”, וגם בתיה לנצט תפרוש ממרבית הופעותיה ב“הבימה” ותצטרף אל תיאטרונם. וכך הופיעה הקשת הזוהרת של שלש שחקניות הצעירות והחמודות בתיה לנצט חנה מירון וימימה מילוא. והם יופיעו לראשונה ב“משרתם של שני האדונים” לגולדוני. קומדיה דל ארטה עליזה ומקסימה ובתפקיד הראשי בו יוסף המצחיק והמוכשר עד מאד.

העורכים הכבודים התיחסו בכל כובד הראש אל הצעיר יליד צ’כיה שאביו התפרסם אז בבנינו, הוא תיאטרון מוגרבי שהכיל אולם קולנוע למעלה ואולם תיאטרון למטה. משמע לתיאטרון החדש יש כבר אולם להציג בבנין המפואר אז ביותר בעיר תל-אביב שבנה אביו המהנדס פסובסקי.

והרי שחקנים יש, אולם יש, מחזה יש חסר רק הפרסום בעתונות, כבוש הקהל שיבוא בעקבות העתונות אל התיאטרון לחזות בו. העורכים הקשישים התיחסו במלא כובד הראש ובהסתייגות מה כלפי צעיר שלאחר מוראות מלחמת העולם, השואה, בימי מחתרות ומאמצים לגרוש הבריטים מן הארץ והקמת מדינה אין לו דאגות אחרות מאשר להקים בשנות הארבעים הסוערות תיאטרון צעירים חדש, צעירים חסרי נסיון ודעת שיתחרו בקשישי “הבימה” המנוסים ובחלוצי תיאטרון הפועלים “אהל”. ומילוא עוד הוסיף ואמר שעוד יגרור אליו לתיאטרונו גם את צעירי “אהל” כגון אברהם חלפי, אילי גורליצקי ואולי אפילו את מרגלית הגדול. והנה רוזה לכטנשטיין עטורת התהילה הסכימה ללכת אליהם ולחדש כוחותיה האמנותיים.

שושנה שרירא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של שושנה שרירא
רקע
שושנה שרירא

יצירותיה הנקראות ביותר של שושנה שרירא

  1. והיו הנעליים מאושרות (פרוזה)
  2. אהבה וגאוה (פרוזה)
  3. נתן אלתרמן (מאמרים ומסות)
  4. ש"י עגנון (מאמרים ומסות)
  5. אברהם לווינסון (מאמרים ומסות)

לכל יצירות שושנה שרירא בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות שושנה שרירא

יצירה בהפתעה
רקע

דרך איטליה, צרפת למקום החניה בבלגיה: “די יודן קומן” – הסיסמא שהטילה פחד על פני הגזע העליון – מגן דוד צהוב מפיל חתיתו על גרמניה – קבלת פנים נלהבת ע"י הצרפתים והבלגים – פגישות מזעזעות עם פליטים – שער-ניצחון לבריגדה הוקם בבריסל.

כידוע יצאה הבריגדה מאיטליה לתפקידי חֵיל כיבוש באזור הכיבוש הבריטי. חלק מהבריגדה חונה בצפון גרמניה, בליבק וחלק עבר לבלגיה.

מחיילינו בבלגיה כבר נתקבלו המכתבים הראשונים ובהם תיאורים נפלאים על מסע הבריגדה על תחמושתה, דגלה ומגן הדוד הצהוב, על פני אירופה. להלן ניתן תיאור כזה, כפי שנמסר במכתב אחד מחיילי הבריגדה שעבר לבלגיה.

שיירה ארוכה של מכוניות צבאיות יצאה בסוף יולי מכפרים איטלקיים אשר למרגלות הרי האלפים. היתה זו שיירה אדירה. מכוניות שהסתדרו בשורה ארוכה נעו בזו אחר זו, ובראש כל גוש מכוניות התנוסס דגל עברי גדול. עוברי-אוֹרח שהתעכבו בצדי דרכים לחזות במראה, לא השתוממו על צבעי כחול-ולבן שעל המכוניות אלא את תשומת-לבם משך מגן דוד צהוב גדול המצויר על כל מכונית.

פני השיירה היו מועדות אל הגבול המבדיל בין איטליה ואוסטריה. מווילק פנתה השיירה לליאנץ ושם חנתה למשך הלילה. חיילים ארץ-ישראליים, אנשי הבריגדה היהודית, חמושים מכף רגל ועד ראש, קפצו מהמכוניות ועד מהרה הקימו שם מחנה אוהלים ללינת הלילה.

העיירה ליאנץ היא קטנה והרוסה, ואם כי מזג האוויר היה נאה לא משכה את לבם של החיילים. למחרת בבוקר השכם המשיכה השיירה בדרכה. היא נסעה לעבר האלפים הרמים, ולפניה ומשני צדדיה התגלו נופי-הרים מופלאים.

אולם באזור ההרים קדרו השמים, היה קר וירד גשם. כל אותו יום נסעה הבריגדה לעבר העיר הגדולה בדרום-אוסטריה, הנמצאת בשטח הכיבוש הצרפתי היא אינסברוק. אף שם הוקם מחנה אוהלים, אולם הקור והלחות - תופעות קיץ שחיילים ארץ-ישראליים אינם רגילים להן, הניסום לצריפים ולבתים הסמוכים. לעת ערב יצאו חיילינו לטיול ברחובות אינסברוק. חיילים צרפתים ואמריקאים, וביניהם גם יהודים, קיבלו “הֵיתר” להתיידד עם האוכלוסיה. היתר זה כמובן היה לזָרא לחיילינו אשר לא כיבדו גרמני אפילו במבט עין.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.