מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

נאשאשיבי

מאת: שושנה שרירא

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

לא ראה אור

סוגה:

שפת מקור: עברית

אחד מבניו של ראגב נאשאשיבי מי שהיה בימי המנדט ראש עירית ירושלים הערבי למד אתי בקינג’ס קולג' באוניברסיטת לונדון בסוף שנות השלושים. הוא כנראה אחיו הבכור של נאשאשיבי היושב היום במזרח ירושלים. לא ידעתי שהוא ערבי ולא ידעתי שהוא תושב ירושלים. הוא למד כנראה משפטים. היינו עשרים ושלושה לאומים באותה פקולטה של אנגלית ובלשנות ויתכן שהיו בחוגים אחרים באוניברסיטה עוד ערבים רבים. אם כי עמדתי פעם עם נאשאשיבי זה בתור בקפטריה עם מגשי הארוחות בידינו לא הכרתיו אלא מראייה בלבד. עד שבאה יום אחד אמריקאית שלמדה איתי ובשרה לי בשמחה רבה שגלתה בפקולטה אחרת את בן-ארצי ובוודאי אשמח לשמע שגם הוא מפלשתין. משום מה נבוכותי כי כבר ידעתי מי מהישראלים לומדים כאן. ומפני שהשתוללו אז בארץ מאורעות שלושים ושש ומהארץ הגיעו עתונים מלאים מאורעות דמים. מלבד יצחק דנציגר שלמד באותו יוניברסיטי קולג' אמנות בסלייד-סקול, היתה עוד ישראלית אחד בבלשנות ובכן מי הוא בן ארצי זה. לבי נבא לי רע.

מיד מהרה והביאה לפני אותו בחור ערבי שעמד עמי בתור בקפטריה. בן-טובים מצוחצח ומהודר ויפה=תאר שלא כנראה כלל וכלל יהודי מארץ ישראל. גם הוא נבוך כשראה אותי.

האמריקאית הופתעה: “מה יש לכם? בכלל אינכם שמחים לפגוש זה את זה? כשאני רואה בן-ארץ שלי אני ממש מאושרת!”

נאשאשיבי הציג את עצמו.

פלטתי את שמי. גם מזה לא ידע דבר. שרירא איננו בדיוק שם מובן לכל.

“את בוודאי מתל-אביב?” אמר לי.

“כן. ואתה בוודאי מירושלים?” שאלתי.

“כן.”

ההכרות האישית הזאת היתה קצרה מאד. פשוט לא מצאנו יותר מה לומר זה לזה. הבנתי שהוא בנו של ראש עירית ירושלים. משפחה נכבדה, אין מה להגיד. בתור לקפטריה המשכנו לברך זה את זו בבוקר טוב ולא החלפנו עוד מלה. על רקע עתונות המאורעות בארץ היה קשה לבני שני העמים לדבר זה עם זה.

שושנה שרירא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של שושנה שרירא
רקע
שושנה שרירא

יצירותיה הנקראות ביותר של שושנה שרירא

  1. והיו הנעליים מאושרות (פרוזה)
  2. אהבה וגאוה (פרוזה)
  3. נתן אלתרמן (מאמרים ומסות)
  4. ש"י עגנון (מאמרים ומסות)
  5. אברהם לווינסון (מאמרים ומסות)

לכל יצירות שושנה שרירא בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות שושנה שרירא

יצירה בהפתעה
רקע

גמול ישרים

מאת פרץ בן משה סמולנסקין (פרוזה)

א

שְׁנֵי הַמּוֹרִים

הראית בן אדם יצור קטן בידים יתפש חוטי ארג שהוציא מקרבו דק מן הדק כמעט עין לא תשורם, ימשכם, יפרשם עדי אחד באחד יְדֻבָּקוּ ויהיו למעשה ארג – בית עכביש הוא מחסה ומשגב ליוצרו; אבל גם רשת פרושה ליצור קטן אחד, אשר ירון, יריע, יחול במחולות וזמר על פיו ובאפס נלכדו רגליו, זמירו יאסף, קולו יחבא ועל ראשו יאטר שודדו פיהו ויאבד לנצח – אבל גם רוח קטן כמוץ יסער את השודד וביתו ותהי לדל תקוה.

חוטים דקים מאלה נסתרים מכל עין ישזרו במחשך, יחד ידבקו, מבלי משים יגדלו ויתעבתו ויהיו לארמון עז, משגב לחוסה בו, או מצודה פרושה לנכשלים תמימים עוברים בטח; מפעל כזה יד הזמן תוציאהו, אשר סתר תשים על מעבדה, במחשך תשזור, תארוג ותשלב חוטיה אחד באחד, עד כי תוציא פעלה למענהו – תעצומות ועז להאחד ומכשול רע לרעהו; אבל גם פעל כזה תפיץ סערה בהגיחה מחדר התהו, סערת המקרה תעבור ותשטוף פעולות כאלה לאין קץ ויעלו בתהו ויאבדו.

גם בני האדם במעבדיהם האם לא להם ישוו, לעכביש והזמן? ואם גם יגדלו במעשיהם מהאחד ועד גבורת השני לא יבואו, האם לא ישא רוח לא לעתים רחוקות אותם ופעולותיהם וארמנותיהם, עד כי גם זכר לא יהיה להם?

מהומה ומבוכה היתה פתאם בבית הישיבה בעיר שתיקא; הנערים יחפזון והילדים איש אל אחיו יתמהו ויסתתרו תחת השלחנות והספסלים ובין התנור והכותל, איש את אחיו ידחקון וילחצון כצאן אובדות עת יפרץ זאב ערבות בעדתן, ראש ורגל יחד ירבצו ושוק יתמך ירך, ויחד במחבואם ברעדה יחילו, ובכל זאת תחדורנה עיניהם להתבונן במורם, אשר הביא בלהות צלמות לבית ההוא אשר שלום בקרבו תמיד.

על הבמה אשר בבית בַּתָּוֶךְ ישב ראש הישיבה על הכסא של אליהו ויהגה בספרו ולמראה עינים היה כל לבו שקוע בספר אשר לפניו, עד כי לא ראה את כל הנעשה בביתו, לא התבונן להמבוכה הגדולה אשר נהיתה, השאון לא העירהו וגם השטן המפריע כמו לא בא. הוא ישב במנוחה, ראשו נשען בין שתי כפות ידיו ולא הניע יד או רגל זה זמן כביר.

– הס נפתלי! קרא נער אחד תחת השלחן לרעהו בקול דממה – רבנו יישן ואל תקיצהו משנתו –

– שים בעפר פיך, לץ – ענה השני – הגם ברבנו תשלח לשונך? הוי איש לא ידע בשת! -

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.