מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

ברכה פלאי המול"ית הראשונה שראיתי בעיני ממש

מאת: שושנה שרירא

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

לא ראה אור

סוגה:

שפת מקור: עברית

להוצאת “מסדה” הגעתי באמצע שנות הארבעים על סף גמר מלחמת העולם השניה כדי להוציא ספרו של אבי שמואל שרירא ז“ל “מבוא לכתבי הקודש” שהשאיר לי בכתובים לפני פטירתו ובקשני להוציאו לאור. הגעתי לחנות “מסדה” שהיתה אז אף בית ההוצאה בפינת הרחובות הרצל ואחד-העם מול הגמנסיה “הרצליה” שעוד עמדה אז על תלה. היו אלה ימים קשים שלאחר הוודע דבר השואה. אני הייתי באבל על פטירת אבי בשנת 1944 ולאחר שהוצגתי על ידי ידיד בטלפון לפני מרת ברכה פלאי הוזמנתי לבוא שמה. הייתי סופרת צעירה שעדיין לא פרסמה את ספרה הראשון אולם מאמצע שנות השלושים כבר נדפסו סיפוריה בין אלה שנשלחו מלונדון ליצחק למדן ל”גליונות", “כנסת” בעריכת יעקב כהן ובשאר קבצים כגון “ספרות צעירה” “גזית” ועוד. הגב' פלאי קבלתני בפינת החנות באיזה כוך קטון שבו נצב שולחן כתיבה והיא יושבת מאחרי מכתבתה כשבעלה מר פלאי גבה הקומה והנאה למראה מהלך בחנות לאורכה ולרוחבה ומקדם כל אדם בחביבות גלויה.

הגב' פלאי החמיאה לי שקראה כמה מסיפורי. אולי כדי להחמיא לי, להקל על מבוכתי, על בישנותי ועל עקת אבלי.

היא אפילו הכריזה שהיא נכונה להוציא את ספרו של אבי ולהפיצו ולא טרחה להחתימני על חוזה כל שהוא. לימים נודע לי שיש חוזים בהוצאות ספרים ויש תנאים ויש תגמולים וכו'. באותם הימים לא ידעתי כל זאת. הייתי צעירה מאד ואסירת תודה לגברת דקת הפנים ועתירת הסמכות המוכנה לסייע לי במלוי בקשתו של אבי המנוח שלא זכה לראות את ספרו האחרון יוצא לאור.

באותו מעמד נסב אף מר צבי ברגמן אמן האות העברית כפי שכנוהו אז שעבד ב“מסדה” ובהוצאות אחרות בעצוב האות העברית לפי צרכי ההוצאה ואותיותיה השונות. והוא שהיה אף מעט קרוב משפחה שלי רצה להפיג את המבוכה והמורא שהטילה עלי הגברת הכבודה ואמר:

“את רואה. זה לא נורא כל-כך, הגב' פלאי לא כל-כך מפחידה”.

היא הוציאה מהדורה שאזלה מהר. מהדורות אחרות הוצאתי בהוצאות אחרות שהראו יותר נטיה לשלם אף שכר סופרים אמנם זעום. ומאז הזהירוני תדיר ידידי הסופרים: היא תוציא לך ספר אבל כסף לא תראי אף פרוטה. כך אמר גם אמיר גלבע שעבד בהוצאתה שנים רבות בעריכה ספרותית.

בכל עת שפגשתיה בשנות ישישותה כשעוד ראתה בעיניה היתה שואלת: “מדוע לא חזרת אלי? מדוע לא הבאת לי כתב יד משלך? תביאי לי כתב יד ונוציאו לאור.”

בפעם האחרונה ראיתיה בקבלת פנים בעיריה ביום הספר העברי במעמד ראשי המו"לות בארץ מובלת בידי בתה שרה ברש. כיוון שהכרתי את אשר ברש ובקרתי בביתו בתל-אביב הרגשתי אף קרבה אל הבת שנשאה לבנו של ברש.

אמרתי לגב' ברכה מי אני.

מיד סנטה בי: “את לא באת אלי יותר. הרי הבטחת להביא לי כתב-יד? את הוצאת ספרים בכל ההוצאות האחרות רק אצלי לא!”

מסתבר שהכל היא יודעת והכל היא שומעת והכל היא זוכרת ויודעת בדיוק מה הוצאתי ואצל מי!

אשה מיוחדת במינה. קשוחה, אשת עסק קשה ואף על פי כן יודעת לשוחח לתומה ברוב חן וחביבות וידידות.

לא האמנתי להרגשתי: היה נעים לפגוש בה למרות שהיתה אשת עסקים קשוחה ועזת רוח. אולי פלאי אישה הוא אשר הפיג תמיד את הרוח המסחרית הגלויה והכניס אוירה חמימה ופתוחה יותר. אבל הוא כבר מזמן לא היה בין החיים. היא שרדה שנים רבות אחריו.

[…]ברכה פלאי למרות כל אסונותיה במות בנה ונכדתה החזיקה מעמד כאחת מ[…] העיר תל אביב כמרכז לספרות ודעת.

היא נתנה לסופר את ההגשה שהוא ראוי לתשומת לב אם לא ללחם, כביכול הוא יכול להתקיים גם בלי לחם ומים אלא מאותיות בלבד וממלים בלבד.

שושנה שרירא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של שושנה שרירא
רקע
שושנה שרירא

יצירותיה הנקראות ביותר של שושנה שרירא

  1. והיו הנעליים מאושרות (פרוזה)
  2. אהבה וגאוה (פרוזה)
  3. נתן אלתרמן (מאמרים ומסות)
  4. ש"י עגנון (מאמרים ומסות)
  5. אברהם לווינסון (מאמרים ומסות)

לכל יצירות שושנה שרירא בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות שושנה שרירא

יצירה בהפתעה
רקע

מ.ד. ברנדשטטר

מאת ראובן ברינין (מאמרים ומסות)

לתוכן הענינים

בחודש זה, שבט, נמלאו שמונים שנה לחיי המספר העברי, אחד מן הראשונים, מ.ד ברנדשטטר. אילו היו השנים כתקונן ורוח הדור בלתי מטושטש, כי אז היו חוגגים בעולם העברי את שנות הגבורה של סופרנו זה, שעוד לא הניח עט מידו, וגם בשנות המצוקה ודלדול הכחות הגופניים לא תש רוחו, ועוד כיום הוא מעניק להקוראים העברים את אמרותיו ופתגמיו השנונים, שיש בהם מטעם זקנים וגם מרעננות נעורים.

בקיץ שנת תרס"ט הייתי נפגש עם המספר מ.ד ברנדשטטר יום יום, במשך חודש מנחם-אב, בעיר-המעינות מאריינבאד (המשורר יל"ג היה קורא לה בשם “בארה של מרים”). בטיולינו הארוכים ביערות בוהמיה היה מספר לי, על פי בקשתי, את תולדותיו, ואני רשמתי מפיו מלה במלה את כל אשר ספר לי באריכות ובפרטי-פרטים על אדות חייו ועבודתו בספרות העברית. ובתולדותיו של סופרנו זה שמעתי גם פרק בתולדות הקולטורה של יהודי גליציה.

הנני למסור פה בקיצור האפשרי את תולדותיו, על פי הרשום אצלי בפנקסי. ומכוון שאני מדייק בלשוני לספר את תולדותיו של מספרנו הישיש כפי אשר שמעתי מפיו, ורשמתי את כל אשר ספר לי תוך כדי דבורו, על כן יוכל הקורא לראות ברשימתי זו מעין אוטוביוגרפיה של בראנדשטטר, אוטוביוגראפיה שבעל-פה, שהיא רק כתובה על-ידי.

מ.ד ברנדשטטר נולד בכ“ט שבט שנת תר”ד בעיר Brzeska דמתקריא ביהודית בריגיל, בגליציה, לאביו יחזקאל. אח היה למרדכי הקטן ומת בילדותו ונשאר בן יחיד להוריו. אביו היה בר-אורין, ביחוד היה בקי במדרש ואגדה, ו“בעל תפלה”. הוא האריך ימים, ובמותו היה בן שמונים ושתים.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.