מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

דת הילד

מאת: יאנוש קורצ'אק , תרגום: דב סדן (מפולנית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: פולנית

דת הילד / יאנוש קורצ’אק / דב סדן

© כל הזכויות על התרגום שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

(מבוא לסיפור)

ממדינה רחוקה בא לארץ-ישראל לבקר בשלישית את בנו.

היו מחליפים מכתבים, אחת בחודש, כפי שעלה במוּסכם ביניהם. – "בני אהוּבי, – “אבי יקירי”, – “בנך כפי שהיה תמיד”, – “ברכות לבביות שולח לך אביך”. – זאת היתה אמת: ברכות-האב היו לבביות; הבן הרגיש, כי ביחסי-הגומלין שלהם לא נשתנה דבר. – ואמת היה תוכן המכתבים הדל והזהיר. – “עתה אצלנו חורף, עתה אצלנו אביב, – אני עובד, – אני בריא,– בודאי אתה דן לפי העתונים ואינך שקט”.

האב, בהדביקו את הבוּל על גבי המעטפה, הרהר: “ואף על פי כן זאת לא זאת”. – הבן, בקראו את המכתב, לפני שהדביק את המעטפה, הרהר: “לא כתבתי כל דבר מיוּתר”.

כשהאב חזר לראשונה מדרכו, הרגיש עצמו באניה בודד מאוד. כשראה בשניה מרחוק, בערפלי-בוקר, את הר הכרמל, הרהר: “אולי ירצה לשוב עמדי?”

לפני, שנים, כשהנער אמר בראשית הלימוּדים: “אין אני רוצה ללכת אל בית-הספר”, –הפתיעה את האב החלטת פתאום זו. כרופא פירש אותה כך: אי-המנוּחה של תקוּפה קשה, תקוּפת ההתבגרוּת. – לאחר שנה, כשהנער הודיע, כי הוא רוצה ללכת לארץ-ישראל, אמר האב בנעימה קניטה: “מעשה-ילדוּת” או: “רוֹבּינזוֹנאדה”. – אף כי רחש אמון לבנו. – המתיק את הצעקה, שביקשה לאמור: “השתגעת?”

לפני שלוש שנים הודיע לאב במכתב קצר בלי פירושים, כי נולדה לו בת ואם-הילדה היא נערה מקווקז. – על שום מה? – על שום מה הסתיר? – מה לכתוב? – ולשם מה?

לראשונה נפסקה חליפת-המכתבים. אחר-כך קיבל צילום: על רקע של אילנות זרים שלוש דמוּיות זרות. – “הקטנה בריאה, – הקטנה גדלה”.

מה היא אהבת ילדים להוריהם: – צוּרה אינה תוכן. האבהוּת הגוּפנית מטעה. אין היא אמונה בפולחן דתי. – היכן האמת? – לשם האמת הזו נסע עתה הנה בשלישית; אך שוב לא השלה את עצמו: המלים הנאמרות גם הן דלות, קשות ועקרות, כמלים הנכתבות.

עם ביקורו הראשון, כששאל את הנער: “מה אתה מתכוון לעשות?” – ניתנה לו תשובה: – “אינני יודע עוד; שנה זו פרק זמן קצר מאוד”. – עם הביקור השני שאל הבן שאלה זהירה (והיא שאלתו היחידה): “האין אתה מתכוון להשאר כאן?”, השיב האב: “בגילי לא קל לשנות את אורח-החיים, אתה מצאת פינת עבודה, שלי היא שם”.

עכשיו ישבו אל השולחן, לפני הבית, הנכדה (נו כן, נכדה שהיא כבר בת שנתיים) משתעשעה בבוּבּה, שהוא הביא לה. הכלה (נו כן) הסתובבה, בערכה את השולחן לארוחת ערב. החרישו. – האב הרהר: “טוב שאני כבר נוסע; מכבידה עליהם מציאוּתי”.

בזה הרגע הוציא הבן מכיסו פנקס קטן, רשם בו משהו במהירות בכתבו ביטוּיים לא מוּבנים באותיות זרות מימין לשמאל. – מבטיהם הצטלבו.

– אבא, אתה רוצה לדעת מה שכתבתי?

ניענע בראשו.

– “בראשית היה מה שהיה והיה מה שיהיה. מה שהווה מתהווה ממה שהיה. האחרית היא תמיד הראשית. התורה פותחת בכתוב: בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ”.

הראה במבטו על הילדה: “למענה כתבתי את המחשבה הזאת”.

בזה הרגע באה הילדה בריצה, הניחה ידה הקטנה האחת על יד-האב ואת ידה הקטנה האחרת על יד-הסב, – לא אמרה כלום.

– הפעם עלינו לבוא לכלל הבנה?

חייכו שלשתם, מבלי דעת על מה. מן השמים ניתק כוכב.

– זמן רב, רב נופלים פה כוכבים.

כשנשארו לבדם, פתח הבן בדברים אלה…

תוכן הסיפור יהיה וידוי; הוא ארך הרבה. כל הלילה כולו.

© כל הזכויות על התרגום שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

יאנוש קורצ'אק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יאנוש קורצ'אק (מחבר)
עוד מיצירותיו של דב סדן (מתרגם)
רקע
דב סדן

יצירותיו הנקראות ביותר של דב סדן

  1. כאשר אשוב ואהיה קטן (מאמרים ומסות)
  2. אגרות (מכתבים)
  3. על ספרותנו: מסת מבוא (מאמרים ומסות)
  4. אבי המשחק (מאמרים ומסות)
  5. זכות הילד לכבוד (מאמרים ומסות)

לשאר תרגומי דב סדן

לכל יצירות דב סדן בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות דב סדן

יצירה בהפתעה
רקע

יומן ירושלים

מאת חיים ארלוזורוב (זכרונות ויומנים)

נובמבר 1931

יום א', 1 בנובמבר 1931

נסעתי עם בן-צבי, שרתוק וגורדון לישיבת ועדי גושי-העמק בעפולה. מטרת הישיבה – לארגן ארגון חדש את המרכז ולהבטיח את התקציב הפעוט הדרוש לפעולתו. מפתיע הדבר לראות אנשים כצבי יהודה, כאטקין 1, כצבי וולף ואחרים, שזה עשרים שנה ויותר כמעט לא נזדמן להם לבוא במגע עם החוץ, ולהיוכח בחושם הבריא ובגישתם החיובית, ברדתם לעמקו של המצב במינהל הבריטי וביחסים עם השכנים הערביים. הלואי ויגלו רבים מן העתונאים הארצישראליים והציוניים ומחברי הועד הפועל הציוני אותה מידה של תבונה מדינית אמיתית. אולם הללו אנשי עבודה הם, וגם לא קל לממן את הפעולות הללו. אף על פי כן הצלחנו להרכיב את המרכז ולמצוא דרך להשגת האמצעים הכספיים.

היתה לי שיחה פרטית עם ידידי הותיק ש. דיין מנהלל. יודע אני מה רבה התענינותו בעבר-הירדן, וסיפרתי לו קצת על התפתחות-הענינים האחרונה שם. הוא סיפר לי, כי אנשי נהלל מתכוונים לקרוא לפגיש השל אנשים שונים בעמק. מטרת הפגישה כפולה: ראשית – לברר כמה ואיזה מישובי העמק, שעדיין לא קיבלו את כל תקציבם, יהיו נכונים אף על פי כן לוותר על היתרה מהגעת להם לשם ביסוסם; שנית – לגלות דרכים ואמצעים לצמצום הוצאות ההתישבות עד למינימום נמוך בהרבה מן המקובל עד עתה בהתישבות העמק. דבר זה, מאמינים הם, יושג על ידי נקיטת השיטה הערבית של בנין בתים מלבני טיט. רוח העמק חיה וקיימת!

משבאנו הביתה, היתה השעה אחרי שמונה בערב, הלכתי מיד לישיבת ההנהלה בבית סנטור, שנמשכה עד חצות. הישיבות נעשות קשות יותר ויותר. שאלות רבות מדי נשארות בלא פתרון, ואיננו מגיעים כלל לסידורם של ענינים דחופים.

יום ב', 2 בנובמבר 1931

יום הצהרת בלפור. בחיי הישוב אין סימן כלשהו ליום הגדול הזה, חוץ ממאמרים בעתונות, שאף הם קולם כבוש. גם הערבים אינם מתלבטים הפעם. בישיבת הועד הפועל שלהם התגבר הרוב של מוסא כזים פחה, יעקוב פרג' 2ומוגנם 3על ג’מאל חוסייני ועוני עבדול-האדי, כך שהשנה אין אפילו שביתה.


  1. ftn1  ↩

  2. ftn2  ↩

  3. ftn3  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.