מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

יובל המעשה

מאת: יאנוש קורצ'אק , תרגום: דב סדן (מפולנית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: פולנית

יובל המעשה / יאנוש קורצ’אק / דב סדן

© כל הזכויות על התרגום שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

1

מרחק, ילדי? יש כוכבים הרחוקים מכדור-הארץ מרחק של 150 מיליונים שנות-אור; ומה הלאה, לא נדע. זמן, ילדי? 1500 מיליונים של שנים ארוכות עברו מן העת שקפאה, תוך התכווצות וריבוי קמטים, טיפת הגאז הנוזל; ואחר-כך החיים (סוד), צמחים, ואחר-כך חיי דג וזחל, ולבסוף היונק, והצעיר בין החיים עלי אדמות – בן-האדם. כך.

רגש, ילדי החביב? רעב, פחד, כאב, אהבה, תמהון, שאלה. ועל-כן מחשבה בלתי-בטוחה, לא-בהירה ורעבון-הנפש: געגועים. ורק אחר-כך – הדיבור. רק אחר-כך: הדיבור, לא יותר מ-100.000 שנים (כך קבעו החוקרים): רך, נבוך, דל ברצונו למצוא ביטוי לָאין-סוף אשר במקום ובזמן, הרגשה ומחשבה.

האדם נועז בתכניות ונאיבי בהיאבקות, בלתי-מושלם באהבה ובאכזריות, – כה נאיבי באמבּיציות שלו, בעושר ובעוני, בזוהר ובצל, במפלות, בנצחון, בכוחו ובחולשתו. אבל…

אבל אחראי לגורל עצמו ולגורל יוצאי חלציו, לגורל העולם, לשיווי-המשקל של נפשו ושלוותה, אחראי לשלימות העילאית של כל המתרחש על פני האדמה ובתהומותיה, במים ובאוויר ומתחת לפני הים. הננו אך בראשית ההסתכלות, החל מחוקר הכוכבים, הצופה במשקפת אל מרחקי שמים, הבאקטריולוג הכפוף ליד זכוכית מגדלת, הטייס והאמודאי, עד לאח הרחוק, המזויין בקשת ומקושט בחרוזי-צדפים, המסתתר עדיין ביער-קדומים…

מתוך קוצר-רוח וללא הקפדה הננו מביטים, מקשיבים וקוראים ומרגישים, ילדי. רוצים אנו להקל על עצמנו את הנדידה בדרך-החיים. על פני המקום – יודעים אנו ולא יודעים. הננו זוכרים רק זמן מועט, מאמינים בקושי, והרצון רודם.

בצאתי לדרך לא אכניס לתרמילי אלא את ההכרחי, הקל, שאינו תופס מקום.

מי שהיה לפני חצי-יובל שנים בן חמש-עשרה הגיע היום לשנת הארבעים לחייו. קטע קצר של זמן, עבודה, חיפוש, נסיון, אכזבה ותקווה. שנה אחרי שנה, צעד אחרי צעד. זכוֹר, כי ביום היובל הבא יתיצב לפניך ויביט ישר לעיניך בנך, בתך. אילו שבילים חדשים למענם, אילו שערים, שדות חדשים וסדנאות, עניינים ואמיתות חדשות? – אבל…

אבל למרות חזון-הנצח – – – אחראים אנו לעצמנו ולבא אחרינו על כל שעה שהקלנו בה, אשר לא תשוב, לא תחזור לעד. – שוב לא סיסמא כאן, אלא מעשה.

מעשה. לבינה הנחתי למסד הבנין. חפרתי אדמה, עץ נטעתי, שאבתי כד מים, מסמר תקעתי, חלב הרתחתי, תפרתי כפתור, כבסתי חולצה, ניקיתי שמשה בחלון, השכבתי תינוק, לחבר עזרתי. נטפי מעשים; טיפות מצטרפות לנחלים. – את פנינת המעשה, שהוגשם, לא יגזול איש. גדולה היא השלימות גם בזעום ביותר; גם בכלי-העבודה הצנוע ביותר – פטיש, מחק, דלי, חרמש.

יש אמיתות נצחיות, שאין ממבחינים בהן אלא לאחר נסיונות הרבה בחיים. תבינן, לכשיבשילו בקרבך, בני החביב; תלמד לחייך חיוך של ידידות בתשובה על מבט זועף, להצטחק בסלחנות כשאחרים יקפצו אגרוף. – “אני עושה את המוטל עלי” – את הצדק.

וארשה, דצמבר 1938

© כל הזכויות על התרגום שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.


  1. במלאות כ“ה שנים להסתדרות ”השומר–הצעיר".  ↩

יאנוש קורצ'אק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יאנוש קורצ'אק (מחבר)
עוד מיצירותיו של דב סדן (מתרגם)
רקע
דב סדן

יצירותיו הנקראות ביותר של דב סדן

  1. על ספרותנו: מסת מבוא (מאמרים ומסות)
  2. אגרות (מכתבים)
  3. כאשר אשוב ואהיה קטן (מאמרים ומסות)
  4. אבי המשחק (מאמרים ומסות)

לשאר תרגומי דב סדן

לכל יצירות דב סדן בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות דב סדן

יצירה בהפתעה
רקע

בְּחַיֵּינוּ וּבְעִתּוֹנוּתֵנוּ

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

דבר בעתו ומקומו מה טוב. – ההצעה על הכנסיה היהודית הכללית. – דורות הראשונים בסוציאליות היהודית

ה“צופה” על “המלה העברית” ב“ראזסבייט” מתווכח עם הלל צייטלין בנוגע לאותם הצעירים היהודים ברוסיה, הרוצים להתנדב ולעלות בחיל-תורכיה להילחם באיטלקים שהתנפלו על טריפולי. הלל צייטלין, על פי דברי המתווכח, טוען אחת ושתים: אידיאליוּת מצד צעירים – יפה ונעים! אבל, ראשית, מאי חזית דדמא דהיהודים בתורכיה סומיק טפי – דלמא דמא דיהודי איטליה סומיק טפי? – הא חדא; והשנית: רוצים אתם, צעירי ישראל, להקריב את חייכם על מזבח-טובת-הכלל – המבלי קרבנות דרושים ונחוצים בכללנו היהודי, כי אל הגנתו של שלטון-תורכיה בטריפולי תשאו עיניכם? על זה חולק, כאמור, הצופה הנ"ל ואומר: מה יש לדבר על עבודה קוּלטוּרית פנימית ואטית באזני אלה, שרוצים להקריב הכל בפעם אחת בכדי להגן על הצדק?

אין אני יודע, כמה ממש יש בכלל באותן השמועות על מאות הצעירים המתנדבים. ואולם, איך שיהיה, עתון ציוני, אחרי הקונגרס העשירי, כלומר, אחרי שעזבנו את “הפוליטיקה הגבוהה” ואת ה“יחוסים בין הממלכות” ובאנו ליד הסכמה, שראשית-הכל ועיקר-הכל היא עבודה פנימית ואטית בתוכנו – כמדומני, שיותר נאה היה לו, אלמלי היה אומר לאותם הצעירים “הרוצים להקריב הכל בפעם אחת”: עבודת-החרישה ועבודת-השמירה בארץ-ישראל מחכות לאידיאליים שכמותכם!

ובזה אין אני רוצה להכריע את המחלוקת, אם מאידיאליים או דוקא לא מאידיאליים תיבנה הארץ. שאלה זו עדיין בגדר צריך עיון היא. יש פנים לכאן ויש פנים לכאן; ובכל אופן, אשרי משק-הכפר, שאינו מחכה לאנשי-רוח ולמביאי-קרבנות; ובכל אופן, עד היום, כפי שאנו רואים, לא הרבו ה“אידיאליסטים” לעשות. אבל, כמו שאמרתי, איך שיהיה, היה יאה ונאה לעתון ציוני לאמור בשעת-הכושר לאלה המתעתדים להיחמש חלוצים בעד דבר רחוק: הנה הדבר הקרוב דורש חלוצים… אהבו את הקרובים!


רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.