א    🔗

דברי, שענינם ספרות יידיש וסופריה, מתפרסמים, זה שלושים שנה ומעלה, על פני בימות רבות ושונות, וראשית כינוסם עתה נעשית מתוך סברה, כי ניסוי זה יש בו כדי לעודד ולהגביר את התענינותם של הקוראים העברים בספרות־האחות, אישיה ועניניה. הכרך הראשון הניתן בזה, כמותו ככרכים העתידים לבוא בעקבותיו, כולל מאמרים, מסות, מונוגרפיות, הניתנים כדיוק המטבע, שבו נתפרסמו ראשונה ברשות הרבים, ושעל־כן נסמן מתחת לכל חיבור וחיבור תאריך כתיבתו או פירסומו, ללמדך כי כל חיבור וחיבור משקף את מעמד הידיעה וההערכה בנושא הנידון במתאים למועדו.

ב    🔗

קראתי את שם האסופה: אבני מפתן, שכן כוונתה כראשית הולכה והליכה אל בית־היצירה של ספרות יידיש, כפי ייצוגה במערכה של אישים שוני־מהות ונבדלי־דרגה; ואמונה היא בי, כי מי שיתעורר, מכוח קריאתו בספר, לדרוך על מפתנו של הבית, יתעורר כממילא ויכנס לתוכו להכיר מקרוב פנים פנימו, עד היותו בן־בית לכל דבר. ומי יתן ואוכל לסייעו גם בזה, בבוא עת כנוס למחקרי בספרות יידיש ולשונה, ובכללם מחזורי שיעורי באוניברסיטה העברית בירושלים. והריני מודה להוצאת ספרים י.ל. פרץ ולמנהלה, ידידי שמעון רוזנברג, שלא חשכו יגיעה בהוציאם לאור־הדפוס את הכרך שלפנינו, ואיחל להם ולי, כי כשם שבירכו על פטר־הכינוס של דברי כן יברכו על המוגמר.

ג    🔗

ולא אוכל שלא להעיר על מבוכה בקטנה שהיא גדולה ושלא היה בידי להנצל ממנה עד גמירא – הכוונה לעצם המונח של הלשון הנידונית, שנוהגים בו כמה דרכים: יידיש, אידיש, יידית, אידית, יודית, יהודית ואף יהודאית. ואם כי הכרעתי לרוב בחינת ראשון ראשון חשוב, הרי דין שתבוא על כך הכרעתה של רשות הלשון העליונה.

ירושלים, י' סיון, תשכ"ב

ד.ס.