וּפֹה בְּאַדְמַת מַעֲרָב עוֹמֵד לוֹ כְאֶזְרָח,

דּוּמָם, אֵין־שֶׁמֶשׁ, מְלֵא־כֹחַ וָרֵיק:

תְּנוּבָתוֹ הָעַתִּיקָה וּבִרְכוֹתָיו שֶׁמִּמִּזְרָח

הוֹלְכוֹת וְשׁוֹפְעוֹת אֶל־תּוֹכוֹ, אֶל־תּוֹכוֹ —

יָבֹא־נָא כָל גֶּבֶר הַמַּאֲמִין עוֹד בְּמֹחוֹ

וְיַבִּיט בָּאִילָן הַנִּשְׁרָשׁ הַלָּזֶה,

הָעוֹמֵד עַל שָׁרָשָׁיו הַגְּדוֹלִים וְהָעַזִּים

וְהַמַּבִּיט בֵּין הֶהָרִים כֵּאלֹהִים:

וְהֶהָרִים אֵינָם זָזִים.

אִילָן בָּרוּךְ־אֻמְלָל, נֶטַע בֵּין הַנְּטָעִים,

אוֹי וַאֲבוֹי לָךְ: כָּל הַר הוּא רַק הָר.

שְׁתֵּי עֵינַי אַט מַבִּיטוֹת בַּעֲנָפֶיךָ הַמִּשְׁתָּאִים

וּדְמָעוֹת לֹא נָתַן לִי אֵלִי, לֹא נָתַן;

נְטִיעוֹת פִּלְאֵי־חַיִּים תּוֹבְעוֹת אֶת חַיָּתָן

וְאַתָּה פֹה עוֹמֵד כְּגוֹרַל־הַמָּוֶת,

וְלָזוּז אֵינְךָ יָכֹל מִשָּׁרָשֶׁיךָ הָעַזִּים,

וּלְשַׁדְּךָ מְמַסְמֵס אֶת הַתְּהוֹם: —

וְהֶהָרִים אֵינָם זָזִים.