וּפֹה בְּאַדְמַת מַעֲרָב עוֹמֵד לוֹ כְאֶזְרָח,
דּוּמָם, אֵין־שֶׁמֶשׁ, מְלֵא־כֹחַ וָרֵיק:
תְּנוּבָתוֹ הָעַתִּיקָה וּבִרְכוֹתָיו שֶׁמִּמִּזְרָח
הוֹלְכוֹת וְשׁוֹפְעוֹת אֶל־תּוֹכוֹ, אֶל־תּוֹכוֹ —
יָבֹא־נָא כָל גֶּבֶר הַמַּאֲמִין עוֹד בְּמֹחוֹ
וְיַבִּיט בָּאִילָן הַנִּשְׁרָשׁ הַלָּזֶה,
הָעוֹמֵד עַל שָׁרָשָׁיו הַגְּדוֹלִים וְהָעַזִּים
וְהַמַּבִּיט בֵּין הֶהָרִים כֵּאלֹהִים:
וְהֶהָרִים אֵינָם זָזִים.
אִילָן בָּרוּךְ־אֻמְלָל, נֶטַע בֵּין הַנְּטָעִים,
אוֹי וַאֲבוֹי לָךְ: כָּל הַר הוּא רַק הָר.
שְׁתֵּי עֵינַי אַט מַבִּיטוֹת בַּעֲנָפֶיךָ הַמִּשְׁתָּאִים
וּדְמָעוֹת לֹא נָתַן לִי אֵלִי, לֹא נָתַן;
נְטִיעוֹת פִּלְאֵי־חַיִּים תּוֹבְעוֹת אֶת חַיָּתָן
וְאַתָּה פֹה עוֹמֵד כְּגוֹרַל־הַמָּוֶת,
וְלָזוּז אֵינְךָ יָכֹל מִשָּׁרָשֶׁיךָ הָעַזִּים,
וּלְשַׁדְּךָ מְמַסְמֵס אֶת הַתְּהוֹם: —
וְהֶהָרִים אֵינָם זָזִים.