אִמִּי בְּלִבְנַת הַסַּפִּיר / אביגדור המאירי

וְעֵינֶיהָ הַטְּהוֹרוֹת מִלִבְנַת-הַסַּפִּיר לִי נוֹצְצוֹת,

וְיָדֶיהָ הַלְּבָנוֹת אֶת בְּשָׂרִי הֵן מַחֲלִיקוֹת;

וְנֶחָמָה לִי מַזְהֶרֶת בִּלְבָבִי אוֹבֵד-עֵצוֹת

וּבַשֶּׁמֶשׁ אֲנַשֵּׁק

שְׂפָתֶיהָ הַמִּצְטַחֲקוֹת, הַדְּשֵׁנוֹת, הַמַּמְתִּיקוֹת.

וּבְרֶגַע שֶׁל-חֶסֶד, עֵת כִּלְיוֹתַי בִּי נִרְעָשׁוֹת

וְדָמִי יַךְ גַּלִּים כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר;

אָז אֶשְׁלַח אֶת נִשְׁמָתִי אֶל אוֹצַר כָּל-הַנְּפָשׁוֹת

וְאֶת פִּיהָ שָׁם אֶשְׁאַל:

צַוִּי עָלַי, אִמִּי, צַוִּי עַל בְּנֵךְ וִידַבֵּר.

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות בו שימוש מסחרי.