מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אותי הם לא מייצגים

מאת: חגי אשד

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אותי הם לא מייצגים / חגי אשד

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

יורם אוברקוביץ מחברת החשמל איננו מייצג אותי. להיפך. כשאני שומע את איומיו ואת האיום של יתר ראשי “הוועדים החזקים” אני נבהל. אני פוחד מאיומיהם של החזקים. בעיקר כשיש להם כיסוי. יורם אוברקוביץ מחזיק את האצבע הקטנה שלו על המתג של חיי כולנו. האור והחום, המים והמזון, התעשיה והחקלאות, בתי-החולים ובתי-החרושת. הכל. על אצבע קטנה אחת.

הוא חזק יותר מהמשטרה ומבתי-המשפט גם יחד, שלא לדבר על הכנסת ועל השרים המצחיקים. מי זה ראש הממשלה לעומת יורם אוברקוביץ? חגב, בקושי. מי זה לעומתו מזכיר ההסתדרות? זנב קטן, בקושי. ואולי רק פקק של הבקבוק שמתוכו יצא השד של הוועדים החזקים וכל האיגודים המקצועיים בעקבותיהם.

הם לא מייצגים אותי ובודאי שלא את פועלי הטכסטיל והמזון, שבשמם ובשמי הם מתיימרים לפעול. אומרים שיורם אוברקוביץ משתכר פי ארבעה ממני ופי עשרה ויותר מפועלי הטכסטיל והמזון. הוא גם חזק וגם עשיר. הוא יכול להרשות לעצמו הרבה מאד. הוא וכל יתר עובדי חברת החשמל. אפילו לצרוך חשמל חינם בכמויות עתק, בסכום שהיה יכול אולי לסייע להצלת “אתא”.

כשאני שומע שהוועדים של נמל התעופה בן-גוריון התאחדו לפעולה משותפת אני נחרד. הם ועובדי הנמלים והימאים. כאשר שער הדולר השחור מתקרב סוף-סוף לשער הדולר הרשמי ויש סיכוי שהתיירים והיצואנים יפקידו אותו בבנקים ולא בשוק השחור או בחו"ל, באים הללו ומאיימים לסגור את ברז החמצן הזה. שלא יספרו לי שהם עושים זאת למעני. אני מוכן לעבור ניתוח כדי להבריא. עברתי ניתוח אחד, אחר, ואני יודע שהסבל היה כדאי. שכל החזקים הללו לא יפריעו למנתחים. שלא יסכנו את חיי החולה באמצע הניתוח. את חיי כולנו.

למי הם מספרים מעשיות? אנחנו לא עובדי חברת החשמל וגם לא עובדי הטכסטיל והמזון. האחרונים זכאים לפיצוי מיוחד, בעיקר להבראת התעשיות שבהן עם עובדים, כדי שיוכלו לפרנס את עובדיהן בכבוד. אבל זו סוגיה מיוחדת, חלקית. שלא יספרו לנו שהרוב הגדול של השכירים אינו יכול להוריד את רמת החיים. לחיות בצנעה. לפחות לזמן מה. לחיות כפי שחיו הורינו, שגידלו את כולנו למה שהננו. למי הם מספרים שאי-אפשר להתאפק ולוותר לשנה שנתיים ואולי שלוש על נסיעה לחו“ל, על החלפת מכונית ודירה וביגוד ובידור, ברמה שהורגלנו אליה בשנות שלטון הליכוד המושחתות והמשחיתות? למי רוצים לספר שמנחם בגין ידע מה הוא שח כאשר רצה “להיטיב עם העם” בהבל פה, ליצור יש מאין, לחלק את מה שאין ואת מה שנדמה שהיה לו, בדמיונו ההיסטרי והדמאגוגי, שמפא”י מחביאה “בכיסיה”?

אי-אפשר ליצור יש מאין. לאמריקנים נמאס לפרנס את ה“פארזיטיות” שלנו. בצדק. הם נתנו לנו אשראי אחרון לניהול הקרב האחרון על הבראת המשק, להצלחת הניתוח של ההרזיה הלאומית, להפסקת הזלילה והסביאה על חשבונם. הקרב האחרון הזה רק החל והוא יתנהל מעכשיו יום-יום ושעה שעה, במשך שלושת החודשים הקרובים. יש לנו סיכוי לנצח בו, לטובת כולנו, בתנאי שיורם אוברקוביץ וחבריו החזקים לא יביסו אותנו ולא יקשרו את ידיהם של המנתחים באמצע הניתוח. בתנאי שישראל קיסר וחיים הברפלד יתייצבו יחד איתנו נגדם, נגד אלה שלא מייצגים אותנו באמת, שמתיימרים לייצג אותנו.

אני רוצה להבריא. אני מוכן לעבור ניתוח. כדאי לסבול את כל הכאבים הכרוכים בו, כדי שיצליח. כדי שנבריא כולנו.

9.7.85

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

לראש הדף

חגי אשד
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חגי אשד
יצירה בהפתעה
רקע

נטה ממסילתו

מאת יצחק ליבוש פרץ / שמשון מלצר (פרוזה)

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.


במרומים הזוהרים והשלוים, בין שורה אחת לחברתה, נשמעת אנחה מבין הכוכבים הקורנים קרני כסף וקרני זהב.

“מי זה נאנח שם, ילדים?” שואלת בקול מלא רחמים הלבנה השטה, ואינה מתעכבת, ואינה פונה לראות, מהיכן האנחה הגיעה.

“אני!” עונה מתחתיה כוכב ומתלהט אדום.

“מה לך, ילדי?”

“אמא, איני יכול עוד, לא אוכל לשאת עוד את הדבר הזה!”

“לעולם, לעולם – מתאונן בן-הכוכב – לעולם אותה הדרך, אותו הקו!”

"הישר ", מנחמת הלבנה.

"בין איזה נקודות?

"מהיכן ולהיכן?

“היכן ההתחלה, היכן הסוף להליכה נצחית זו? אפשר הולכים אנחנו מאַין אל אַין, מרע אל רע? להיכן מוליכה דרכנו? אַת יודעת זאת, אמא?”

הוא יודע”…

“ומפני מה אין הוא מגלה לנו את סודותיו? מפני מה אינו אומר, מה הוא מבקש מאתנו? מה אנחנו עושׂים?”

“אנו מאירים!”

"הזמר הישן, אנו מאירים בשביל אותם שהם למַטה ומתנחמים באורנו… אנו משמשים מורי-דרך בשביל אותם התועים בערבות או מפליגים בים… אבל אנחנו לעצמנו אנו? אנחנו מאירים, ונשמותינו אנו מעולפות, מעוטפות בצל… אחרים רואים לאורנו, ואנו עצמנו מונהגים ומורדפים כצאן עיורות! ואסור להעצר, אסור להתעכב לרגע ולהרהר: לשם מה? ולא להאיט את המהלך, ולא להחישו… דרך אחת ויחידה וקבועה לעולמים, זמן אחד ויחיד ומדוּד לעולמים, אסור לך להמתין עד שמישהו ישׂיג אותך, אסור לך למהר ולהשׂיג את מישהו! ולא לפנות לזולת בדרך!

"ותדיר, תדיר לבד – כל אחד יש לו דרכו שלו, וכל אחד בודד לעצמו במסלולו שלו…

“אלף אחים אומללים חוצים את מסילתך – שום אחד אינו מתקרב אליך, לשום אחד אינך יכול לומר שלום – שום אחד אינו שואל: מה מעשׂיך, אחי? שום אחד אינו מחייך אליך! אנו קרובים כל-כך וזרים כל-כך; והלבבות כואבים כל-כך מכמיהה! וכל אחד מרגיש עצמו מדוכדך כל-כך, מושפל כל-כך!”

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.