לוגו
ילדי המרתף
מיקום ביצירה:
0%

 

פֶּרֶק רִאשׁוֹן: הָאַרְמוֹן וְדַיָרָיו

אִמִּי מֵתָה עָלַי בִּהְיוֹתִי בֶּן שֵׁשׁ. אַבָּא שֶׁהִתְמַכֵּר כֻּלּוֹ לְצַעַר-אֶבְלוֹ, כְּאִלּוּ שָׁכַח לְגַמְרֵי, שֶׁאֲנִי חַי בָּעוֹלָם. אֶת אֲחוֹתִי הַקְּטַנְטַנָּה הָיָה מְלַטֵּף לִפְעָמִים וְדוֹאֵג לָהּ עַל פִּי דַרְכּוֹ, לְפִי שֶׁהָיְתָה דוֹמָה לְאִמָּא. וַאֲנִי גָדַלְתִּי פֶּרַע כְּעֵץ בַּשָּׂדֶה – אִישׁ לֹא סְבָבַנִי בְּחִבָּה, אַךְ גַּם לֹא הִפְרִיעַ לִי בְּחֵרוּתִי. שֵׁם הָעֲיָרָה בָּהּ יָשַׁבְנוּ הָיָה קְנִיאַזְ’יֶה-וְיֶנוֹ, אוֹ גַּם קְנִיאַז'-גּוֹרוֹדוֹק. הִיא הָיְתָה שַׁיֶּכֶת לְמִשְׁפָּחָה פּוֹלַנִית יְרוּדָה וִיהִירַת-יוֹחֲסִין וְדוֹמָה הָיְתָה לְאַחַת הָעֲיָרוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁבְּפִלְכֵי דְּרוֹם-מַעֲרַב רוּסְיָה. עִם כְּנִיסָה לָעֲיָרָה מִמִּזְרָח לָהּ, הַבִּנְיָן הָרִאשׁוֹן הַמִּתְנוֹסֵס לְעֵין רוֹאֶה הוּא בֵּית-הַסֹּהַר – פְּאֵר בִּנְיְנֵי הָעִיר. הָעֲיָרָה עַצְמָהּ מִשְׂתָּרַעַת לְמַטָּה עַל פְּנֵי אַגְמֵי-מַיִם חוֹלְמִים הַמְכֻסִּים עֹבֶשׁ וּכְבִישׁ מְשֻׁפָּע מוֹרִיד אֵלֶיהָ, הֶחָסוּם בְּמַחְסוֹם-מֶכֶס. חַיָּל נֵכֶה מְרֻדָּם-תָּמִיד מֵרִים בַּעֲצַלְתַּיִם אֶת קוֹרַת-הַחֹסֶם – וְאַתָּה בָּעִיר, אַף כִּי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא תַּרְגִּישׁ בְּכָךְ מִיָּד. בֵּין גְּדֵרוֹת אֲפוֹרוֹת וּמִגְרָשִׁים עִם עֲרֵמוֹת גְּרוּטָאוֹת מִכָּל הַמִּינִים עוֹמְדִים חֲלִיפוֹת בָּתֵּי-אִיכָּרִים צְמוּמֵי-עֵינַיִם1 שְׁקוּעִים בָּאֲדָמָה. הַבִּנְיָנִים הַמֶּמְשַׁלְתִּיִּים מַשְׁרִים קַדְרוּת בְּקִירוֹתֵיהֶם הַלְּבָנִים הַקְּסַרְקְטִינִיִּים שֶׁלָּהֶם. גֶּשֶׁר-הָעֵץ, הַמֻּטָּל מֵעַל לִנְחַלְחַל פָּעוֹט, נֶאֱנָק וְנָע תַּחַת גַּלְגַּלֵּי-הָעֲגָלָה וּמִתְנוֹטֵט כּזָקֵן עוֹבֵר וּבָטֵל. נַחַל קָטָן זֶה, שֶׁהַגֶּשֶׁר נָטוּי עָלָיו, מוֹצָאוֹ מֵאֲגַם-מַיִם אֶחָד וְשִׁפְכוֹ בַּשֵׁנִי וְכָךְ מֻגְבֶּלֶת הָעֲיָרָה מִצָּפוֹן וּמִדָּרוֹם בַּחֲלַקְלַקּוֹת וּבִצּוֹת-מַיִם רְחָבוֹת. הָאֲגַמִּים הַלָּלוּ הָלְכוּ וְדָלְלוּ מִשָּׁנָה לְשָׁנָה וְהֶעֱלוּ עֲשָׂבִים, וּקְנֵי-סוּף גּבֹהִים וּסְמִיכִים הִגְלִילוּ אֶדְוַת-גַּלִּים עַל פְּנֵי בִּצּוֹת רַחֲבוֹת-יָדַיִם. וּבְאֶמְצַע אַחַד הָאֲגַמִים מִתְרוֹמֵם אִי. וְעַל הָאִי אַרְמוֹן עַתִּיק הָרוּס לְמֶחֱצָה. זָכוּרְנִי, בְּאֵיזֶה פַּחַד הָיִיתִי מַבִּיט בְּבִנְיָן יָהִיר וַאֲכוּל-עָשׁ זֶה, שֶׁהָיוּ מְסַפְּרִים עָלָיו אַגָּדוֹת וּמַעֲשִׁיּוֹת אַחַת נוֹרָאָה מֵחֲבֶרְתָּהּ. אָמְרוּ, שֶׁהָאִי הֻתְלַל בְּיָדַיִם, בִּידֵי שְׁבוּיֵי מִלְחָמָה טֻרְקִיִּים. “הָאַרְמוֹן הָעֲנָקִי הַנּוֹשָׁן עוֹמֵד עַל עַצְמוֹת-אָדָם”, מָסְרוּ הַתּוֹשָׁבִים מֵאָב לְבֵן, וְדִמְיוֹנִי הַיַּלְדוּתִי הַנִּפְחָד הָיָה מְתָאֵר לוֹ אַלְפֵי שְׁלָדִים שֶׁל טֻרְקִים, הַמַּחְזִיקִים בִּזְרוֹעוֹת-הָעֶצֶם שֶׁלָּהֶם אֶת הָאִי עִם תִּרְזוֹתָיו הַכַּבִּירוֹת וְאַרְמוֹנוֹ הַנּוֹשָׁן. וּמוּבָן, שֶׁזֶּה הִגְדִיל אֶת פַּחְדּוֹ שֶׁל הָאַרְמוֹן, עַד שֶׁגַּם בְּיָמִים בְּהִירִים, כְּשֶׁעַלִּיזִים מֵאוֹר-הַשֶׁמֶשׁ וְזִמְרַת-הַצִּפֳּרִים הַנַּעֲלָסָה נִגַּשְׁנוּ אֵלָיו קָרוֹב יוֹתֵר, הִפִּיל עָלֵינוּ לֹא פַּעַם מְחִתַּת-זְוָעָה: בְּאֵימָה כָּזוֹ הִבִּיטוּ בָּנוּ חוֹרֵי-הַחַלּוֹנוֹת הָאֲפֵלִים, שֶׁשִּׁמְשׁוֹתֵיהֶם נִשְׁבְּרוּ מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים. בָּאוֹלַמּוֹת הָרֵיקִים הָיָה מִתְהַלֵּךְ רַחַשׁ מִסְתוֹרִין, רְסִיסֵי הַטִּיחַ הַמִּתְפּוֹרֵר נָפְלוּ לְמַטָּה וְנַעֲנוּ בְּהֵד עָמוּם – וַאֲנַחְנוּ בָּרַחְנוּ מִבְּלִי לְהַבִּיט הַצִּדָּה. וְעוֹד הַרְבֵּה זְמַן נִשְׁמְעוּ אַחֲרֵינוּ חֲבִיטוֹת, צְעָדִים וְקִרְקוּרִים מְהַדְּדִים. וּבְלֵילוֹת-סְתָו נִסְעָרִים, כְּשֶׁתֵּרְזוֹת-הָעֲנָק הִתְנוֹעֲעוּ וְשָׁרְקוּ בָּרוּחַ הַבָּא מֵאֲחוֹרֵי הָאֲגַמִּים הָשְׁפְּכָה הָאֵימָה מִן הָאַרְמוֹן הַנּוֹשָן וְהִשְׂתָּרְרָה עַל כָּל הָעִיר. עַל הָהָר, מִצַּד מַעֲרָב, בֵּין הַצְּלָבִים הָרְקוּבִים וְהַקְּבָרִים הַשּׁוֹקְעִים, עָמְדָה קִמֹּרֶת-תְּפִלָּה2, עֲזוּבָה מִכְּבָר. הָיָה זְמַן, שֶׁהָאַרְמוֹן הַנּוֹשָׁן הָיָה מְשַׁמֵּשׁ מִקְלַט-חִנָּם לְכָל עָנִי ואֶבְיוֹן. כָּל מִי שֶׁלֹּא מָצָא לוֹ מָקוֹם בָּעִיר, אוֹ שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ יְכֹלֶת לְשַלֵּם אֲפִלּוּ פְּרוּטוֹת בְּעַד פִּנַּת-מַחְסֶה אוֹ מְלוֹן-לַיְלָה בִּימֵּי סַגְרִיר – כָּל אֵלֶּה נִמְשְׁכוּ אֶל הָאִי, וְשָׁם, בֵּין הַחֻרְבּוֹת הַקּוֹדְרוֹת וְהָעוֹמְדוֹת לִפּוֹל, הִנִּיחוּ אֶת רֹאשָׁם הַמָּט, וְלֹא שִׁלְּמוּ בְּעַד הָאַכְסַנְיָה אֶלָּא בַּסַּכָּנָה לִהְיוֹת קְבוּרִים תַחַת רִגְבֵי הַמַּפֹּלֶת הַנּוֹשָׁנָה. “הוּא גָר בָאַרְמוֹן” – בְּתֹאַר זֶה הָיוּ רְגִילִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ אֶצְלֵנוּ לְהַבָּעַת הָעֹנִי הַמֻחְלָט. וְהָאַרְמוֹן הָעַתִּיק הָיָה מְקַבֵּל בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וְנָתַן חָסוּת גַּם לְלַבְלָר שֶׁהֶעֱנִי אֲרָעִית, לִזְקֵנוֹת עֲרִירִיוֹת וּלְנוֹדְדִים לְלֹא-מוֹלֶדֶת. כָּל הַנְּקוּטָאִים3 הַלָּלוּ הִשְׁחִיתוּ בְּיָדַיִם אֶת פְּנִים הָאַרְמוֹן הַמִתְפּוֹרֵר, שִׁבְּרוּ מִן הַתִּקְרוֹת וְהָרְצָפוֹת, הִסִּיקוּ אֶת הַתַּנוּרִים, בִּשְּׁלוּ מַשֶּׁהוּ, נִזּוֹנוּ מִמַּשֶּׁהוּ. וְהִנֵּה, בְּקֶרֶב הַחֶבְרָה הַזֹּאת, הַחוֹסָה בְּצֵל הַחֻרְבּוֹת הַיְשָׁנוֹת, הִתְחוֹלְלָה פִּתְאֹם מְרִיבָה וְקָמָה מַהְפֵּכָה נוֹרָאָה. יָנוּשׁ הַזָּקֵן, שֶׁהָיָה אַחַד הַמְשָׁרְתִים הַנְּמוּכִים בְּבֵית הָרוֹזֵן הַיָּשִׁישׁ, הָאַחֲרוֹן מִבַּעֲלֵי הָאַרְמוֹן, הִצְלִיחַ לְהַשִּׂיג מֵאֵת אֲדוֹנוֹ כְּעֵין תֹּאַר שֶׁל מְנַהֵל בָּאַרְמוֹן וּמִיָּד גֵּרַשׁ הָמוֹן שָׁלֵם שֶׁל קַבְּצָנִים מִמְּקוֹם חָסוּתָם בַּמַּרְתֵּפִים וּבַעֲלִיּוֹת הָאַרְמוֹן הֶהָרוּס לְמֶחֱצָה. וּמֶשֶׁךְ יָמִים אֲחָדִים הָיָה סוֹאֵן בָּאִי רַעַשׁ כָּזֶה וְנִשְׁמְעוּ אֲנָקוֹת כָּאֵלֶּה, שֶׁלִּפְעָמִים נִדְמֶה הָיָה, כְּאִלּוּ בֶּאֱמֶת פָּרְצוּ שִׁלְדֵי הַטֻּרְקִים מֵאֹפֶל-כִּלְאָם שֶׁמִתַּחַת לָאֲדָמָה לְהִתְנַקֵּם בַּפְּרִיצִים הַפּוֹלַנִים הָרוֹדִים בָּהֶם. יָנוּשׁ לֹא הִשְׁאִיר בָּאַרְמוֹן אֶלָּא אֶת “הַנּוֹצְרִים הַטּוֹבִים”, לוֹמַר: קַתּוֹלִים. וּמִלְבַד זֶה רֻבָּם מְשָׁרְתִים-לְשֶׁעָבַר בְּמִשְׁפַּחַת הָרוֹזֵן, אוֹ צֶאֱצָאֵיהֶם. לֵילוֹת אֲחָדִים אַחֲרֵי הַהֲפֵכָה הַזֹּאת בָּאִי, הָרְגְּזָה מְנוּחַת כָּל הָעִיר: הַכְּלָבִים נָבְחוּ, דַּלְתוֹת הַבָּתִים חָרְקוּ וְהַתּוֹשָׁבִים הָיוּ יוֹצְאִים וְחוֹזְרִים לָרְחוֹבוֹת וְדָפְקוּ בְּמַקְלוֹתֵיהֶם עַל הַגְּדֵרוֹת, לְהוֹדִיעַ שֶׁלֹא יָנוּמוּ וְלֹא יִישְׁנוֹ שׁוֹמְרֵי הַסֵּדֶר וְהַחֹק. הָעֲיָרָה יָדְעָה, שֶׁבִרְחוֹבוֹתֶיהָ הָאֲפֵלִים וְהַטְּחוּבִים מִגִּשְׁמֵי-זַעַף מְהַלְּכִים אֲנָשִׁים מְזֵי-רָעָב, הַקּוֹפְאִים מִקֹּר, רוֹעֲדִים וְנִרְטָבִים עַד נֶפֶשׁ. וְהַלַּיִל, כְּמוֹ לְהַכְעִיס, יָרַד עַל הָאָרֶץ בְּמַבּוּל-מַיִם וְּכְשֶׁהָלַךְ הִשְׁאִיר אַחֲרָיו עֲנָנִים כְּבֵדִים הוֹלְכֵי-שֵׁפֶל. הָרוּחַ הִשְׁתוֹלְלָה בְּטַּחַב, טִלְטְלָה אֶת צַמְּרוֹת הָעֵצִים, חָבְטָה בַּתְּרִיסִים וְזִמְזְמָה לִי עַל יְצוּעִי עַל עַשְׂרוֹת אֲנָשִׁים לְלֹא הֶבֶל-חֹם וּלְלֹא קוֹרַת-גַּג. הַמְגֹרָשִׁים הָאֻמְלָלִים לֹא מָצְאוֹ לָהֶם מָקוֹם בָּעִיר. אָמְנָם לְבַסוֹף לֹא שׁוֹטְטוּ עוֹד בָּרְחוֹבוֹת בַּלַּיְלָה, אָמְרוּ שֶׁמָּצְאוּ לָהֶם אֵיזֶה מִקְלָט עַל הָהָר עַל יַד קִמֹּרֶת-הַתְּפִלָּה שָׁם. מַה וְאֵיךְ הֶחְכִּימוּ לְהִסְתַּדֵּר שָׁם, אִישׁ לֹא יָדַע בְּדִיּוּק. רַק זֹאת רָאוּ הַכָּל, שֶׁמִּן הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי, מִצַּד הַנְּקִיקִים שֶׁסְּבִיב הַקִּמֹּרֶת, הָלְכוּ וְיָרְדוּ מִן הָהָר מִדֵּי בֹּקֶר בְּבֹקֶר דְּמֻיּוֹת מוּזָרוֹת וַחֲשׁוּדוֹת מְאֹד, שֶׁעִם דִּמְדּוּמֵי הָעֶרֶב נֶעֱלְמוֹ שָׁמָהּ כָּלְעֻמַּת שֶׁבָּאוּ. בַּאֲסַפְסוּף קָרוּעַ-בָּלוּי וְחָשׁוּךְ זֶה שֶׁל עֲלוּבֵי-עוֹלָם נִמְצֵאוּ גַּם כָּאֵלֶּה, שֶׁבְּשִׂכְלָם וְכִשְׁרוֹנָם יָכְלוּ לִהְיוֹת לְכָבוֹד לַחַבְרַיָּה הַנִּבְחֶרֶת שֶׁנִּשְׁאֲרָה בָּאַרְמוֹן, אֶלָּא שֶׁהֶעְדִּיפוּ לְהִתְרַחֵק אֶל הַקִּמֹּרֶת שֶׁעַל הָהָר. הָאִישִׁיּוּת הַמְצֻיֶּנֶת בְּיוֹתֶר שֶׁבְּחֶבֶר הַקַּבְּצָנִים, שֶׁלֹא הֶאֱרִיכוּ לָשֶׁבֶת בָּאַרְמוֹן, וְשְׁהָיְתָה מְפַקֶּדֶת עֲלֵיהֶם כָּעֵת כְּעַל צִבְאוֹתֶיהָ הַנֶּאֱמָנִים, הָיָה פַּן טִבּוּרְצִי דְרַבּ, שֶׁדְּמוּתוֹ נֶחְרְתָה לִי חַיָּה בְּדִמְיוֹנִי הַיַּלְדוּתִי. בְּמַרְאֵהוּ הַחִיצוֹנִי לֹא הָיָה כָּל דָּבָר אֶפְרָתִי4. קוֹמָתוֹ הָיְתָה גְּבֹהָה וּכְפוּפָה בְּמִדָּה רַבָּה, וְרָשְׁמֵי פָּנָיו מְגֻשָׁמִים וְגַסֵּי-אֲרֶשֶׁת, שַׂעֲרוֹתָיו הַקְּצָרוֹת הָאֲדַמְדַּמּוֹת הָיוּ זְקוּרוֹת אַחַת-אַחַת; מִצְחוֹ הַנָּמוּךְ, סַנְטֵרוֹ הַבּוֹלֵט קְצָת קָדִימָה וּתְנוּעוֹתֵיהֶם הַנִּמְרָצוֹת שֶׁל שְׁרִירֵי-פָנָיו שִׁוּוּ לְכָל הַפַּרְצוּף מַשֶּׁהוּ קוֹפִי, אַךְ הָעֵינַיִם הַנּוֹצְצוֹת מִתַּחַת הָעַפְעַפַּיִם הַמֻּפְשָׁלִים, הִבִּיטוּ בִּכְעֵין עַקְשָׁנוּת קְדוֹרַנִּית וְיַחַד עִם הָעָרְמָה שֶׁבָּהֶן הִבְהִיקָה מִתּוֹכָן רְאִיָּה חוֹדֶרֶת, מֶרֶץ וְשֵׂכֶל לֹא מָצוּי בְּיוֹתֵר. וּבְשָׁעָה שֶׁפָּנָיו הָיוּ מְעַוִּים הַעֲוָיוֹת-לֵיצָן מְגֻחָכוֹת, הָיוּ עֵינָיו שׁוֹמְרוֹת כָּל הַזְּמַן עַל הַבָּעָה אַחַת לְלֹא-שִׁנּוּי. וַאֲנִי, הַיֶּלֶד, קַדְרוּת-אֵימָה תְקָפַתְנִי תָמִיד בְּהַבִּיטִי בְּלֵיצָנוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם הַמּוּזָר הַזֶּה. יָדָיו שֶׁל פַּן טִבּוֹרְצִי הָיוּ מְגֻשָּׁמוֹת וּמְכֻסּוֹת יַבָּלוֹת וְרַגְלָיו הַגְּדוֹלוֹת צָעֲדוּ כְּדֶרֶךְ הָאִכָּרִים. “לֹא, אִי אֶפְשָׁר, שֶׁאָדָם זֶה הוּא בֶּן-טוֹבִים” – שָׁקְלוּ וְטָרוּ בּוֹ תוֹשָּבֵי הָעִיר. – “אֱמֶת, הוּא שֵׁרַת פַּעַם כְּאֶחָד מֵאַנְשֵׁי חֲצֵרוֹ שֶׁל אֵיזֶה פַּן אָצִיל וְשָׁם לָמַד אֶת כָּל נִכְלֵי-הָעָרְמָה שֶׁלּוֹ”. אַחֶרֶת אֵיךְ לְבָאֵר יַדְעָנוּת שֶׁכָּזוֹ? הֲלֹא בִּימוֹת הַיְרִיד הָיָה עוֹמֵד כַחֲצָאֵי-שָׁעוֹת עַל הֶחָבִית לִפְנֵי הֲמוֹן הַחוֹחוֹלִים5 הַמִּשְׁתּוֹמְמִים, נוֹשֵׂא לָהֶם נְאוּמִים שְׁלֵמִים בְּלָשׁוֹן רוֹמִית כְּשֶׁהוּא מְתוֹפֵף עַל חָזֵהוּ וְעֵינָיו נוֹצְצוֹת, קוֹלוֹ הָיָה פַּעַם רוֹעֵם וּפַעַם הוֹמֶה כְּקוֹל-רְפָאִים עָמוּם שֶׁמֵּעֵבֶר לַקֶּבֶר, שֶׁהַמַּקְשִׁיבִים שֶׁיָּשְׁבוּ בְּפִנּוֹת בֵּית-הַמַּרְזֵחַ חָשְׁבוּ, שֶׁהַפַּן מְתַנֶּה לָהֶם אֶת צָרוֹתָיו שֶׁלּוֹ עַצְמוֹ וּבְהַשְׁרָאַת הַמַּשְׁקֶה הָיוּ מַשְׁפִּילִים רָאשֵׁיהֶם, הוֹרִידוּ אֶת צִיצִית-רֹאשָם הָאֲרֻכָּה הַגְּזוּזָה לְפָנִים וְהִתְחִילוּ מִתְיַפְּחִים: – אוֹ-אוֹךְ, אִמָּיוֹת, הֲלֹא זֶה מַר וָרַע בֶּאֱמֶת, יִמַּח שְׁמוֹ! וְהַדְּמָעוֹת נָטְפוּ מֵעֵינֵיהֶם וְנָזְלוּ בְּשֶׁפַע עַל הַשָּׁפָם הָאָרֹךְ. אַךְ הִנֵּה, בְּרֶגַע שֶׁהַנּוֹאֶם קָפַץ פִּתְאֹם מֵעַל הֶחָבִית וְצָהַל בִּצְחוֹק עַלִּיז, אֹרוּ פְּנֵיהֶם הַקּוֹדְרִים שֶׁל הַחוֹחוֹלִים וִידֵיהֶם זָחֲלוּ אֶל כִּיסֵי מִכְנְסֵיהֶם הָרְחָבִים אַחֲרֵי פְּרוּטוֹת-הַנְּחֹשֶׁת. מִתּוֹךְ שִׂמְחָה לְסוֹפָם הַטּוֹב שֶׁל מְאֹרְעוֹת פַּן טִבּוּרְצִי הָאֻמְלָלִים, הִשְׁקוּהוּ הַחוֹחוֹלִים יַי"שׁ, הִתְחַבְּקוּ אִתּוֹ וְהַפְּרוּטוֹת נָשְׁרוּ אֶל תּוֹךְ כֻּמְתָּתוֹ בְּשֶׁפַע. הַמִּסְתּוֹרִין שֶׁאָפְפוּ אֶת מוֹצָאוֹ שֶׁל פַּן טִבּוֹרְצִי גָּרְמוּ לְכָךְ, שֶׁחֲשָׁבוּהוּ אֲפִלּוּ לִמְכַשֵּׁף בִּסְבִיבַת עֲיָרָתֵנוּ. הוּא עַצְמוֹ וַדַּאי הָיָה צוֹחֵק לְטִפְּשׁוּתָם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת, אַךְ אִם הִזְמִינוּהוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂי-נַחַשׁ, לֹא הָיָה מְסָרֵב, אַךְ בִּמְקוֹם דִּבְרֵי-לְחָשִׁים הָיָה מְמַלְמֵל קְטָעִים מִטִּיטוּס לִיוְיוּס6. גַּם יְלָדִים הָיוּ לוֹ לְפַּן טִבּוּרְצִי. אִם שֶׁלּוֹ, אוֹ זָרִים – אִישׁ לֹא יָדַע לְבָרֵר. אַךְ הוּא הֵבִיא אוֹתָם מִמְּקוֹם-שֶׁהוּא וְהֵם הָיוּ חַיִּים אִתּוֹ יַחַד עַל הָהָר, עַל יַד הַקִּמֹּרֶת. הַיֶּלֶד הָיָה בֶּן שֶׁבַע, וְהַיַּלְדָה בַּת שָלֹשׁ. הַיֶּלֶד, שֶׁשְּׁמוֹ הָיָה וַלֶק, נַעַר גָּבֹהַּ, דַּק-בָּשָׂר, שְׁחוֹר-שֵׂעָר, סַר וְזָעֵף, הָיָה מִתְנוֹדֵד לִפְעָמִים דֶּרֶךְ הָעִיר בְּלִי כָּל תַּכְלִית, יָדָיו תְּחוּבוֹת בְּכִיסָיו וּמַבָּטָיו הַמְשׁוֹטְטִים הֵנָּה וָהֵנָּה הִבְהִילוּ אֶת הַגְּלוּסְקָנִיּוֹת שֶׁבָּעִיר. אֶת הַיַּלְדָה רָאוּ פַּעַם אוֹ פַּעֲמַיִם בִּזְרוֹעוֹת פַּן טִבּוּרְצִי וְאַחֲרֵי-כֵן נֶעֶלְמָה וְאְישׁ לֹא יָדַע לְאָן. הָהָר, הֶחָפוּר קְבָרִים עַל יַד הַקִּמֹּרֶת שֶׁעָלָיו, הָיָה מְפֻרְסָם לְרָעָה. בְּלֵילוֹת-סְתָו טְחוּבִים הָיוּ מַבְלִיחוֹת בְּבֵית-הַקְּבָרוֹת הַיָּשָׁן לֶהָבוֹת כְּחֻלּוֹת וּבְתוֹךְ הַקִּמֹּרֶת הָיּו מְיַלְלִים כּוֹסֵי-חֳרָבוֹת בְּקוֹל נוֹקֵב וְרָם כָּזֶה, שֶׁגַּם הַנַּפָּח הֶעָשׂוּי לִבְלִי-חָת, לִבּוֹ הָיָה מִתְכַּוֵּץ לִצְרִיחַת הַצִּפּוֹר הַמְאֹרֶרֶת.

 

פֶּרֶק שֵׁנִי: אֲנִי וְאַבָּא

מֵאָז מֵתָה עָלַי אִמִּי וּפָנָיו הַזּוֹעֲפִים שֶׁל אַבָּא קָדְרוּ עוֹד יוֹתֵר, רָאוּ אוֹתִי רַק נְדִירוֹת מְאֹד בַּבַּיִת. בְּעַרְבֵי-הַקַּיִץ הַמְאֻחָרִים חָמַקְתִּי הַבַּיְתָה דֶרֶךְ הַגַּן כְּגוּר-חַיּוֹת, שֶׁלֹּא לְהִפָּגֵשׁ עִם אַבָּא, פָּתַחְתִּי בְּמַכְשִׁירִים מְיֻחָדִים שֶׁלִּי אֶת חַלּוֹנִי שֶׁמַּחֲצִיתוֹ הָיְתָה מְכֻסָּה יְרַק-לִילָךְ סָמִיךְ וְשָׁכַבְתִּי חֶרֶשׁ בַּמִּטָּה. אִם אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה לֹא הָיְתָה יְשֵׁנָה עֲדַיִן בַעֲרִיסָתָה בַּחֶדֶר הַשָׁכֵן, נִגַּשְׁתִּי אֵלֶיהָ וּשְׁנֵינוּ לִטַּפְנוּ זֶה אֶת זֶה וְשִׂחַקְנוּ תוֹךְ זְהִירוּת, שֶׁלֹּא לְעוֹרֵר אֶת הָאוֹמֶנֶת הָרַגְזָנִית הַזְּקֵנָה מִשְּׁנָתָהּ. וּבַבֹּקֶר, כִּמְעַט שֶׁהֵאִיר וְכֻלָּם הָיוּ יְשֵׁנִים עוֹד בַּבַּיִת, אֲנִי כְּבָר עָבַרְתִּי אֶת הַמִּשְׁעוֹל הַמְטֻלָּל בֵּין עִשְׂבֵי-הַגַּן הַגָּבֹהַּ וְהַסָּמִיךְ, טִפַּסְתִּי אֶל עֵבֶר הַגָּדֵר וְהָלַכְתִּי אֶל הָאֲגַם, שָׁם חִכּוּ לִי חֲבֵרִים-קֻנְדָּסִים כָּמוֹנִי וְחַכּוֹת-דַּיִג בִּידֵיהֶם; אוֹ אֶל הַטַּחֲנָה, שָׁם אַךְ-זֶה הֵזִיחַ הַטּוֹחֵן הַמְרֻדָּם אֶת הַסֶּכֶר, וְהַמַּיִם שֶׁזִּעְזְעוּ בְּאַדְוָה קְלִילָה אֶת רְאִי-הַמַּיִם, הִשְׁתַּפְּכוּ לְתוֹךְ הָאֲפִיקִים וְהִתְחִילוּ זְרִיזִים בַּעֲמַל הַיּוֹם. גַּלְגַּלֶּיהָ הַגְּדוֹלִים שֶׁל הַטַּחֲנָה, מְזֹרָזִים מִדְּחִיפוֹת-הַמַּיִם הָרוֹעֲשׁוֹת, זָעוּ גַם הֵם כְּנִכְנָעִים בְּאֹנֶס, כְּאִלּוּ הִתְעַצְּלוּ לְהָקִיץ מִשְּׁנָתָם, אַךְ כַּעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדִים כְּבָר הִסְתּוֹבְבוּ וְהִתִּיזוּ קֶצֶף וְהִתְרַחֲצוּ בְּסִילוֹנֵי-הַמַּיִם הַקָּרִים. אַחֲרֵיהֶם זָזוּ, לְאַט-לְאַט וּבְכֹבֶד-רֹאשׁ סְלִילִים גְּדוֹלִים. בְּתוֹךְ הַטַּחֲנָה הִתְחִילוּ רוֹעֲמִים גַּלְגַּלֵּי-נוֹעַ, סָאֲנוּ הָרֵיחַיִם, וַאֲבַק-קֶמַח לָבָן עָלָה בְּעָנָן מִתּוֹךְ חֲרַכֵּי בִּנְיַן-הַטַּחֲנָה הַיָּשָׁן-נוֹשָׁן. אַחֲרֵי זֶה הָלַכְתִּי הָלְאָה. אָהַבְתִּי לְקַדֵּם אֶת יְקִיצַת הַטֶּבַע. הָיִיתִי שָׂמֵחַ אִם הִצְלַחְתִּי לְהַחֲרִיד אֶת הָעֶפְרוֹנִי מִתַּרְדֵּמָתוֹ אוֹ אֶת הָאַרְנֶבֶת הַפַּחְדָּנִית מִמַּחֲבוֹאֵי הַתֶּלֶם. טִפּוֹת-הַטַּל נָפְלוּ מֵעַל הַגִּבְעֹלִים וּמֵרָאשֵׁיהֶם שֶׁל פִּרְחֵי-הָאֲפָר כְּשֶׁעָבַרְתִּי אֶת הַשָּׂדוֹת אֶל הַחֹרְשָׁה שֶׁמִּחוּץ לָעִיר. הָעֵצִים קִבְּלוּ אֶת פָּנַי בְרַחַשׁ תְּמוּנַת עֲצַלְתַּיִם. הִסְפַּקְתִּי לַעֲשׂוֹת הַקָּפָה אֲרֻכָּה, וּבָעִיר נִפְגַּשְׁתִּי בְּכָל זֹאת תָּמִיד בִּדְמֻיּוֹת אֲחוּזוֹת-שֵׁנָה, אֲנְשִׁים הַפּוֹתְחִים אֶת חַלּוֹנוֹת-הַבַּיִת. וְהִנֵּה, הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר הִתְרוֹמְמָה עַל הָהָר, מֵעֵבֶר לְאַגְמֵי-הַמַּיִם נִשְׁמַע קוֹל-מְצִּלָה צוֹרֵחַ, הַמַּזְעִיק אֶת תַּלְמִידֵי הַגִּמְנַסְיָה, וְהָרָעָב אִלְּצַנִי לַחֲזוֹר הַבַּיְתָה אֶל תֵּה-הַשַּׁחֲרִית. בִּכְלָל קָרְאוּ לִי הַכֹּל אָרְחִי-פָרְחִי, יֶלֶד לֹא-יִצְלַח. וְאֶת זֶה חָזְרוּ וְאָמְרוּ עַד שֶׁאֲנִי עַצְמִי בָּאתִי סוֹף-סוֹף לִידֵי הַכָּרָה, שֶׁזֶּה נָכוֹן. וְגַם אַבָּא הֶאֱמִין בְּכָךְ וְהָיָה עוֹשֶׂה לִפְעָמִים נִסָּיוֹן לְטַפֵּל בְּחִנּוּכִי, אַךְ כָּל נִסְיוֹנוֹתָיו עָלוּ בַּתֹהוּ. לְמַרְאֵה פָּנָיו הַחֲמוּרִים וְהַזּוֹעֲפִים, שֶׁחוֹתָמוֹ הַזָּעוּם שֶׁל הַצַּעַר חֲשׂוּךְ-הַמַּרְפֵּא הָיָה שָׁרוּי עֲלֵיהֶם, נִדְחַקְתִּי וְהִתְכַּנַּסְתִּי אֶל תּוֹךְ עַצְמִי. עָמַדְתִּי לְפָנָיו נָבוֹךְ, הֶחֱלַפְתִּי רַגְלַיִם, מִשְׁכַכְתִּי בְּמִכְנָסַי וְהִבַּטְתִּי סְבִיבִי. לְעִתִּים כְּאִלּוּ מַשֶּׁהוּ הִתְרוֹמֵם בְּחָזִי. רָצִיתִי שֶׁאַבָּא יְחַבְּקֵנִי, יוֹשִׁיבֶנִי עַל בִּרְכָּיו וִילַטְּפֵנִי, הָיִיתִי נִלְחָץ אֶל חָזֵהוּ וְאוּלַי הָיִינוּ שְׁנֵינוּ פּוֹרְצִים בְּבִּכְיָה – יֶלֶד וְגֶבֶר – עַל הָאֲבֵדָה הַמְּשֻׁתֶּפֶת שֶׁלָּנוּ. – אַךְ הוּא הִבִּיט בִּי בְּעֵינַיִם מְעֻרְפָּלוֹת, הַמְּכֻוָּנוֹת אֶל מִמַּעַל לְרֹאשִׁי, וַאֲנִי הִתְכַּוַּצְתִּי כֻּלִּי תַּחַת מַבָּטוֹ זֶה הַסָּתוּם לִי. – אַתָּה זוֹכֵר אָת אִמָּא? – שְׁאֵלַנִי. אִם אֲנִי זוֹכֵר אוֹתָהּ? הוֹי, כַּמָּה אֲנִי זוֹכֵר אוֹתָהּ. זָכַרְתִּי, אֵיךְ הָיְתָה מִתְעוֹרֶרֶת בַּלַּיְלָה. אֲנִי חִפַּשְׂתִּי בַּחֲשֵׁכָה אֶת יָדֶיהָ הָעֲנֻגּוֹת, נִלְחַצְתִּי אֲלֵיהֶן בְּחָזְקָה וְהֶעְתַּרְתִּי עֲלֵיהֶן נְשִׁיקוֹת. זוֹכֵר אֲנִי אוֹתָהּ, אֵיךְ יָשְׁבָה חוֹלָה עַל יַד הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ וְהִסְתַּכְּלָה עֲצוּבָה בְּמַחֲזֵה-הָאָבִיב הַנֶּהְדָּר וְנִפְרְדָה מִמֶּנּוּ בַּשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה לְחַיֶּיהָ. הוֹי, כֵּן, אֲנִי זוֹכֵר אוֹתָהּ. כְּשֶׁמְּכֻסָּה כֻּלָּהּ פְּרָחִים, צְעִירָה וְיָפָה מְאֹד, שָׁכְבָה וְחוֹתַם-הַמָּוֶת עַל פָּנֶיהָ הַחִוְרִים, וַאֲנִי כְּגוּר קָטָן נִדְחַקְתִּי אֶל הַפִּנָּה וְהִבַּטְתִּי בָּהּ בְּעֵינַיִם חַמּוֹת, שֶׁבַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה נִגְלָתָה לִפְנֵיהֶן כָּל הָאֵימָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּחִידַת הַחַיִּים וְהַמָּוֶת. וְאַחַר כָּךְ, כְּשֶׁהוֹצִיאוּ אוֹתָהּ תּוֹךְ הֲמוֹן אֲנָשִׁים לֹא-יְדוּעִים, הַאִם לֹא בִּכְיִי יִבַּב בַּאֲנָקָה חֲנוּקָה בְּדִמְדּוּמֵי הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן לְיַתְמוּתִי? הוֹי, כֵּן, אֲנִי זוֹכֵר אוֹתָהּ. אַךְ עַל שְׁאֵלַת אַבָּא שָׁתַקְתִּי. הִצְטַנַּפְתִּי כֻּלִי וְחֶרֶשׁ עָקַרְתִּי אֶת כַּפִּי מִתּוֹךְ יָדוֹ. הוּא אָהַב אֶת אִמָּא יֶתֶר עַל הַמִּדָּה, וּבְאָשְׁרוֹ הַגָּדוֹל לֹא הִרְגִּישׁ בִּי כְּלָל. וְכָעֵת, אַחֲרֵי מוֹתָהּ, צַעֲרוֹ הַגָּדוֹל כִּסַּנִי מִפָּנָיו לְגַמְרֵי. וּמִכָּל צַד הָיוּ בָּאִים וּמְטִיחִים לוֹ דְבָרִים עָלַי, שֶׁאֲנִי יֶלֶד מְגֻנֶּה וּמָשְׁחָת, וְכָךְ הָיָה מִתְנַכֵּר אֵלַי יוֹתֵר וְיוֹתֵר וּמִתְעַנֶּה בַּיְדִיעָה, שֶׁהֻטַּל עָלָיו לֶאֱהֹב אוֹתִי וְאֵינוֹ יָכוֹל. אֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי זֹאת הֵיטֵב. לֹא פַּעַם הָיִיתִי מִתְחַבֵּא בֵּין הַשִׂיחִים וְהִתְבּוֹנַנְתִּי בּוֹ. רָאִיתִי אוֹתוֹ צוֹעֵד בַּשְׂדֵרָה וּמַמְרִיץ אֶת הֲלִיכָתוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְכָל הַזְּמַן מִתְאַנֵּחַ עֲמוּמוֹת מִכְּאֵב-נֶפֶשׁ לְבִלְתִּי-נְשֹׂא. לִבִּי הִתְכַּוֵּץ בִּי מֵחֶמְלָה וָצַעַר. וּפַעַם כְּשֶׁיָּשַׁב עַל הַסַּפְסָל וְרֹאשׁוֹ לָאָרֵץ בֵּין כַּפָּיו, לֹא יָכֹלְתִּי לָשֵׂאת עוֹד וְרַצְתִּי מֵאֲחוֹרֵי הַשִּׂיחִים אֶל הַמִּשְׁעוֹל, לוֹהֵט בִּתְשׁוּקָתִי לִפּוֹל עַל צַוָּארוֹ. – אַךְ הוּא בְּשָׁמְעוֹ אֶת צְעָדַי, הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ, הִבִּיט בִּי זָעוּף וְשִׁתְּקַנִי בִּשְׁאֵלָתוֹ הַקָּרָה: – מָה רְצוֹנְךָ? לֹא רָצִיתִי שׁוּם דָּבָר, הִסְתַּלַּקְתִּי מַהֵר מִמֶּנוּ בְּבוּשָׁה עַל הִתְפַּרְצוּתִי וּמִפַּחַד שֶׁמָא יַכִּיר בְפָנַי אֵת אֲשֶׁר עִם לִבִּי. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי אֶל מַעֲבֵה הַחֹרְשָׁה, נָפַלְתִּי עַל פָּנַי בָּעֵשֶׂב וּפָרַצְתִּי בְּבִכְיָה. בֶּן שְׁמֹנֶה כְּבָר עָמַדְתִּי עַל כָּל הַזְּוָעָה שֶׁבִּבְדִידוּת. אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה סוֹנְיָה הָיְתָה בַּת אַרְבַּע. אָהַבְתִּי אוֹתָהּ אַהֲבָה לוֹהֶטֶת וְגַם הִיא הֶחֱזִירָה לִי אַהֲבָה כָּזוֹ. אַךְ הַדֵּעָה הַכְּלָלִית עָלַי, שֶׁאֲנִי גַזְלָן קָטָן, הִצְלִיחָה לְהָקִים מְחִצָּה בֵּינֵינוּ. כָּל פַּעַם שֶׁהִתְחַלְתִּי לְשַׂחֵק אִתָּהּ, בְּשָׁאוֹן וּמְשׁוּבָה לְפִי דַרְכִּי, הָיְתָה אוֹמַנְתֵּנוּ, הָרוֹדֶמֶת תָּמִיד וְתָמִיד מוֹרֶטֶת בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת נוֹצוֹת בִּשְׁבִיל כָּרִים, מְקִיצָה כְּרֶגַע, חָטְפָה אֶת סוֹנְיָה שֶׁלִּי וּנְשָׂאַתָּה אֶל חֲדְרָהּ כְּשֶׁהִיא מְטִילָה בִּי מַבָּטֵי רֹגֶז. בְּשָׁעָה כָּזוֹ הָיְתָה מַעֲלָה עַל דַּעְתִּי זָגְתָה7 פְּרוּעָה; אֶת עַצְמִי רָאִיתִי כְּנֵץ וְאֶת סוֹנְיָה כְּאֶפְרַחַת רַכָּה. זֶה הֵמַר לִי מְאֹד וְנָסַךְ בִּי מַפַּח-נֶפֶשׁ. וְלָכֵן לֹא מֵחָכְמָה עָשִׂיתִי, שֶׁחָדַלְתִּי מִכָּל נִסָּיוֹן לְשַׁעֲשֵׁעַ אֵת סוֹנְיָה בְּמִשְׂחָקַי הָרוֹעֲשִׁים, וְכַעֲבֹר זְמַן-מָה הָיָה לִי צַר, מַחֲנִיק בְּבֵיתֵנוּ וּבַגִּנָּה, שֶׁלֹּא זָכִיתִי בָּהֶם לְשׁוּם חִבָּה וְלִלְטִיפָה כָּלְשֶׁהִי. וְכָך הִתְחַלְתִּי לְהִתְשׁוֹטֵט, הִסְתַּגַּלְתִּי אֶל הַנְּזִיפוֹת וְקִבַּלְתִּי אוֹתָן בַאֲדִישׁוּת כְּמָטָר סוֹחֵף פִּתְאֹם, אוֹ כְּלַהַט הַשֶּׁמֶשׁ הַצּוֹרֶבֶת. מְשׁוֹטֵט בָרְחוֹבוֹת הָיִיתִי מִסְתַּכֵּל סְבִיבִי בְּעֵינֵי-יַלְדוּת סַקְרָנִיּוֹת בְּחַיֶיהָ הַפְּשׁוּטִים שֶׁל הָעֲיָרָה לְלֹא כְּחָל וּסְרָק עִם בִּקְתּוֹתֶיהָ, הִקְשַׁבְתִּי לְהֶמְיַת חוּטֵי-הַטֵּלֶגְרַף שֶׁעַל הַכְּבִישׁ רָחוֹק מִשְׁאוֹן הָעִיר וְהִתְאַמַּצְתִּי לִקְלֹט, אֵילוּ חֲדָשׁוֹת נִשָּׂאוֹת עֲלֵיהֶם מִן הֶעָרִים הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל הַהַיְדֶּמַקִים. בְטִיּוּלֵי-בְדִידוּת אֵלֶּה נִגְלָה וְנוֹדַע לִי הַרְבֵּה מַה שֶּׁלֹּא רָאוּ יְלָדִים גְּדוֹלִים מִמֶּנִּי בַּשָּׁנִים. וּכְשֶׁהָלַכְתִּי לְהַכִּיר אֶת פִּנּוֹת הָעִיר עַד הַסְּמָטוֹת הַמְּלֻכְלָכוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, הִתְחַלְתִּי לְהִתְבּוֹנֵן בְּכָל הַנִּרְאָה מֵרָחוֹק: בָּהָר וּבְקִמֹּרֶת-הַתְּפִלָּה שֶׁעָלָיו שָׁם לְמַעְלָה. נִגַּשְׁתִּי אֶל הָהָר כְּגוּרוֹן נִפְחָד, בִּזְהִירוּת, מִכָּל צְדָדָיו וְלֹא הֵעַזְתִּי לַעֲלוֹת עָלָיו. שִׁמְעוֹ הָרַע הִפְחִידַנִי. אַךְ בְּמִדָּה שֶׁהִכַּרְתִּי אֶת הַמָּקוֹם, שׁוּב לֹא הוֹפִיעוּ לְפָנַי אֶלָּא קְבָרִים וּצְלָבִים רְעוּעִים, לְלֹא כָּל צְלָלִים. בְּשׁוּם מָקוֹם לֹא נִרְאָה סִמָּן לְחַיִּים, לְבֶן-אָדָם. הַכֹּל הָיָה כְּמוֹ שָׁרוּי בְּשַׁלְוַת-הַשְׁקֵט, עָזוּב וְשׁוֹמֵם. רַק הַקִּמֹּרֶת עַצְמָה עָמְדָה כְּמַבִּיטָה זְעוּמָה בְּחַלּוֹנוֹתֶיהָ הָרֵיקִים. כְּאִלּוּ שְׁקוּעָה הִיא בְּהִרְהוּרִים עֲצוּבִים. קָם בִּי הַחֵשֶׁק לִבְדֹּק אוֹתָהּ, לְהָצִיץ פְּנִימָה, כְּדֵי לְהִוָּכַח לַחֲלוּטִין, שֶׁגַּם בָּהּ אֵין אֶלָּא אָבָק. אַךְ מִכֵּוָן שֶׁלְּאָדָם בּוֹדֵד הָיָה מַפְחִיד וְלֹא-נוֹחַ לְהַכְנִיס אֶת צַוָּארוֹ בְּמַעֲשֶׂה-רַב זֶה, אָסַפְתִּי בִּרְחוֹבוֹת-עִיר פְּלֻגָּה לֹא גְדוֹלָה בַּת שְׁנֵי אָרְחֵי-פָרְחֵי, אַחֲרֵי שֶׁהִבְטַחְתִּי לָהֶם גְּלוּסְקוֹת וְתַפּוּחִים מִגַּנֵּנוּ.

 

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי: אֲנִי קוֹנֶה לִי מַכִּירִים חֲדָשִׁים

יָצָאנוּ לַדֶּרֶךְ מִיָּד אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם וּבְגִשְׁתֵּנוּ אֶל הָהָר, הִתְחַלְנוּ לַעֲלוֹת עָלָיו בִּנְקִיעֵי-הַטִּיט הַחֲטוּטִים בְּמַעְדֵּר וּבִידֵי שִׁטְפוֹנוֹת הָאָבִיב. הַנְּקִיעִים חִשְּׂפוּ אֶת שִׁפּוּלֵי הָהָר וּפֹה וָשָׁם נִרְאוּ מִתּוֹךְ הַטִּיט עֲצָמוֹת לְבָנוֹת מִתְפּוֹרְרוֹת. לְבַסּוֹף עָלִינוּ מַהֵר בְּעֶזְרַת-גּוֹמְלִין מִן הַשָּׁלָב הָאַחֲרוֹן עַל פִּסְגַּת-הָהָר. הַשֶּׁמֶשׁ הִתְחִילָה יוֹרֶדֶת. הַקַּרְנַיִם הַמְּשֻׁפָּעוֹת הֵפִיזוּ עֲנֻגּוֹת אֶת הַדֶּשֶׁא הַיָּרֹק שֶׁל בֵּית-הַקְּבָרוֹת הַנּוֹשָׁן, הָאוֹר הִשְׁתַּעֲשַׁע עַל גַּבֵּי הַצְּלָבִים הַנּוֹשָׁנִים הַכְּפוּפִים וְהִשְׁתַּפֵּךְ עַל שִׁמְשׁוֹת-הַקִּמֹרֶת הַשְּׁלֵמוֹת עֲדַיִן. הָיָה שֶׁקֶט, הַכֹּל נָשַׁם שַׁלְוַת-דְּמָמָה וְשָׁלוֹם עָמֹק שֶׁל בֵּית-הַקְּבָרוֹת הֶעָזוּב. הָיִינוּ לְבַדֵּנוּ. רַק הָאַנְקוֹרִים הִתְעַלְּסוּ מִסָּבִיב וּסְנוּנִיּוֹת טָסוּ וְחָזְרוּ לְלֹא-הֶגֶה דֶרֶךְ חַלּוֹנוֹת הַקִּמֹרֶת הַנּוֹשָׁנָה, שֶׁעָמְדָה בְּרוּחַ נְמוּכָה וַעֲצוּבָה בֵּין הָעֵשֶׂב הַמְשַׂגְשֵׂג עַל הַקְּבָרִים, הַצְּלָבִים הָעַנְוְתָנִים וּמַצְּבוֹת-הָאֶבֶן הַהֲרוּסוֹת לְמֶחֱצָה, הָרְפוּדוֹת יָרָק סָמִיךְ מִסְּבִיבָן וּבִשְׁלַל-צִבְעֵי רָאשֵׁיהֶם הַהֲטֻבִּים שֶׁל חֶנֶק-הַנָּמֵר, אַסְפֶּסֶת-הַבָּר וְהַסִּגְלִיּוֹת. – אֵין פֹּה אִישׁ – אָמַר אֶחָד מֵרֵעַי. – הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת ­– אוֹמֵר הַשֵּׁנִי וּמַבִּיט בַּשֶּׁמֶשׁ, שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיְתָה שׁוֹקַעַת, אֶלָּא עָמְדָה בְּרֹאשׁ הָהָר. דֶּלֶת הַקִּמֹרֶת הָיְתָה מוּגֶפֶת בְּמַסְמְרִים וְהַחַלּוֹנוֹת הָיוּ גְבֹהִים מִדַּי. אַךְ אֲנִי קִוִּיתִי, שֶׁבְּעֶזְרַת חֲבֵרַי אַצְלִיחַ לְהִתְרוֹמֵם וּלְהָצִיץ פְּנִימָה. – לֹא צָרִיךְ – נִצְעַק אֶחָד מֵהֶם, שֶׁאִבֵּד פִּתְאֹם אֶת אֹמֶץ-לִבּוֹ וּתְפָסַנִי בִּזְרוֹעִי. – לֵךְ מִפֹּה, פַּחְדָן! – גָּעַר בּוֹ הַזָּקֵן שֶׁבִּגְדוּדֵנוּ וְהִתְכּוֹפֵף לִי שֶׁאֶעֱלֶה עַל גַּבּוֹ. עָלִיתִי עַל גַּבּוֹ בְּאֹמֶץ. אַחַר כָּךְ הִזְדַּקֵּף וַאֲנִי עָלִיתִי וְעָמַדְתִּי עַל כְּתֵפָיו וְכָךְ הִשַּׂגְתִּי בְּיָדִי אֶת אֶדֶן-הַחַלּוֹן בְּלִי קֹשִׁי, וּבִרְאוֹתִי שֶׁהָאֶדֶן הוּא חָזָק לְמַדַּי, טִפַּסְתִּי וְיָשַׁבְתִּי עָלָיו. – וּבְכֵן, מַה שָּׁם? – שְׁאֵלוּנִי מִלְּמַטָּה בְּסַקְרָנוּת רַבָּה. שָׁתַקְתִּי. הִתְכּוֹפַפְתִּי בְּזָוִית הַחַלּוֹן וְהֵצַצְתִּי עָמֹק אֶל תּוֹךְ הַקִּמֹרֶת: דְּמָמָה חֲגִיגִית שֶׁל בֵּית-תְּפִלָּה עָזוּב נָשְׁבָה בִּי מִשָּׁם. בִּפְנִים הַבִּנְיָן הַגָּבֹהַּ וְהַצַּר לֹא רָאִיתִי קִשּׁוּט כָּלְשֶׁהוּ. קַרְנִי הַשֶּׁמֶשׁ הַשׁוֹקַעַת, הַמִּשְׁתַפְּכוֹת בְּלִי מַעְצוֹר דֶּרֶךְ הַחַלּוֹנוֹת הַפְּתוּחִים, צִיְּרוּ בִּזְהָבָן הַבָּהִיר אֶת הַקִּירוֹת הַנּוֹשָׁנִים וְהַמְּרֻפָּטִים. רָאִיתִי אֶת צִדָּהּ הַפְּנִימִי שֶׁל הַדֶּלֶת הַסְּגוּרָה, אֶת הַיָצִיעַ הֶהָרוּס, אֶת הָעַמּוּדִים הָעַתִּיקִים הַמִּתְפּוֹרְרִים, שֶׁכְּאִלּוּ מִתְכּוֹפְפִים תַּחַת עֹל-מַשָּׂאָם. הַפִּנּוֹת הָיוּ מֻטְווֹת קוּרֵי-עַכָּבִישׁ, הָיָה שָׁם חֹשֶׁךְ כְּנָהוּג בְּפִנּוֹת בִּנְיָן נוֹשָׁן. מִן הַחַלּוֹן עַד הָרִצְפָּה בִּפְנִים נִרְאֶה הָיָה רָחוֹק הַרְבֵּה יוֹתֵר מאֲשֶׁר עַד הַדֶּשֶׁא מִבַּחוּץ. הִבַּטְתִּי כְּמוֹ אֶל תּוֹךְ בּוֹר עָמֹק וּבַתְּחִלָּה לֹא יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת בְּשׁוּם אֹפֶן, מָה הֵם הַחֲפָצִים הַמּוּזָרִים הַמֻּטָּלִים שָׁם לְמַטָּה. בֵּינְתַיִם נִמְאַס לָהֶם לַחֲבֵרַי לַעֲמֹד לְמַטָּה וּלְחַכּוֹת מִמֶּנִי לַחֲדָשׁוֹת. וְעַל זֶה עָשָׂה אֶחָד מֵהֶם כָּמוֹנִי, עָלָה גַם הוּא, נֶאֱחַז בְּמִסְגֶּרֶת הַחַלּוֹן וְיָשַׁב לְצִדִּי. – וְזֶה שָׁם מַה זֶּה שָׁם? – הֶרְאָה חֲבֵרִי בְּסַקְרָנוּת דְּחִילָה עַל אֵיזֶה חֵפֶץ אָפֵל, שֶׁהָיָה נִרְאָה עַל יַד כְּעֵין בָּמָה שֶׁבַּאֶמְצַע. – זֶה שָׁם? מִגְבַּעַת-כְּמָרִים. – לֹא. זֶה… דְּלִי. – לָמָּה זֶה דְּלִי? – זֶה… כָּזֶה דְלִי בִּשְׁבִיל הַגֶּחָלִים לְמַחְתַּת-הַלְּבוֹנָה. – לֹא. זוֹ מִגְבַּעַת. אַגַּב, אֶפְשָׁר לִבְדֹּק. הָבָה, נִקְשֹׁר רְצוּעָה בַּחַלּוֹן וְאַתָּה תֵרֵד לְמַטָּה. – כֵּן! אֵיזוֹ שְׁאֵלָה?! אֲנִי אֵרֵד! רֵד בְּעַצְמְךָ, אִם אַתָּה רוֹצֶה! – וּבְכֵן מָה? אַתָּה חוֹשֵׁב, שֶׁלֹּא אֵרֵד? – אִם כֵּן, רֵד! וּבְלַהַט-הַהַחְלָטָה הָרִאשׁוֹן קָשַרְתִּי שְׁתֵּי רְצוּעוֹת זוֹ לָזוֹ בְּחָזְקָה, מָתַחְתִּי אֶת הַקָּצֶה הָאֶחָד עַל אֶדֶן-הַחַלּוֹן וּנְתַתִּיו בִּידֵי חֲבֵרִי, וַאֲנִי עַצְמִי נִתְלֵיתִי בַּקָּצֵה הַשֵׁנִי. – כְּשֶׁרַגְלַי נָגְעוּ בָּרִצְפָּה, נִרְעַדְתִּי. אַךְ פָּנָיו שֶׁל חֲבֵרִי הַכְּפוּפִים וְנִבָּטִים אֵלַי בִּדְאָגָה, הֶחֱזִירוּ לִי אֶת אֵיתָנִי וּבְאֹמֶץ-לֵב עָמַדְתִּי עַל הָרִצְפָּה. דְּפִיקַת עֲקֵבַי הִדְהֲדָה עַד הַתִּקְרָה וּפִעְפְּעָה בְּרֵיקָנוּת הַקִּמֹּרֶת לְכָל פִּנּוֹתֶיהָ הָאֲפֵלוֹת. אַנְקוֹרִים אֲחָדִים הָחְרְדוּ מִקִּנָּם שֶׁמִּמַּעַל לַיָּצִיעַ וְעָפוּ דֶרֶךְ חָרָךְ גָּדוֹל הַחוּצָה עַל הַגַּג. אֵימָה הָיְתָה עָלַי; עֵינָיו שֶׁל חֲבֵרִי נוֹצְצוּ בִּנְשִׁימָתוֹ הַקְּצָרָה מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת וּדְאָגָה. – תִּגַּשׁ? – שָׁאַל אוֹתִי בְּלַחַשׁ. – אֶגַּשׁ – עָנִיתִי גַם אֲנִי בְּלַחַשׁ וְהִתְאוֹשַׁשְׁתִּי. אַךְ בְּרֶגַע זֶה קָרָה דְבַר-מָה לֹא-צָפוּי וְנוֹרָא, שֶׁדָּמִי קָפָא בִּי בְּבַת-אַחַת. בַּתְּחִלָּה נִשְׁמְעָה דְפִיקָה וְרַעַשׁ טִיחַ מִתְפּוֹרֵר מִן הַיָּצִיעַ. מַשֶּׁהוּ זָז שָׁם לְמַעְלָה, הֶעֱלָה אָבָק בָּאֲוִיר וְגוּשׁ אָפוֹר גָּדוֹל הֵנִיעַ כְּנָפַיִם וְהִמְרִיא דֶרֶךְ אֶשְׁנָב אֶל הַגַּג. הַקִּמֹּרֶת כְּאִלּוּ חָשְׁכָה לְרֶגַע: יַנְשׁוּף זָקֵן כַּבִּיר, שֶׁהָחֳרַד עַל יְדֵי טִרְדוֹתֵינוּ מִמְּקוֹמוֹ וְעָף מִתּוֹךְ הַפִּנָּה הָאֲפֵלָה, הֶאֱפִיל בִּמְעוּפוֹ רֶגַע אֶת רֶקַע הַשָּׁמַיִם הַכְּחֻלִּים וְהֵטִיל עַצְמוֹ הַחוּצָה. סְמַרְמֹרֶת פַּחַד וּרְעָדָה הִשְׁתַּפְּכָה בִּי בְּכָל גּוּפִי. – מְשֹׁךְ! – צָעַקְתִּי לַחֲבֵרִי וְנֶאֱחַזְתִּי בָּרְצוּעָה. – אַל תִּפְחַד, אַל תִּפְחַד! – הִרְגִּיעַנִי הוּא וְהִתְחַזֵּק לְהַעֲלֵנִי לְאוֹר הַיּוֹם וְהַשֶּׁמֶשׁ. אַךְ פִּתְאֹם רָאִיתִי, שֶׁפָּנָיו מִתְעַוְּתִים מִזְּוָעָה, הוּא הִשְׁמִיעַ צְעָקָה וּכְרֶגַע קָפַץ מֵעַל הַחַלּוֹן הַחוּצָה. הִבַּטְתִּי שֶׁלֹּא מִדַּעְתִּי סָבִיב וְרָאִיתִי מַחֲזֶה מוּזָר שֶׁהֶחֱרִידַנִי עַד מָוֶת; אַגַּב, יוֹתֵר בַּמֻּפְלָא שֶּׁבּוֹ מֵאֲשֶׁר בְּזִוְעָתוֹ. – הַחֵפֶץ הָאָפֵל, שֶׁהִתְוַכַּחְנוּ עָלָיו, אִם דְּלִי הוּא אוֹ מִגְבַּעַת, הִבְהִיק פִּתְאֹם, הִתְרוֹמֵם קְצָת בָּאֲוִיר וּלְעֵינַי הִסְתַּתֵּר תַּחַת הַבָּמָה. הִסְפַּקְתִּי לִרְאוֹת קַוִּים לֹא בְּהִירִים שֶׁל יְד לֹא גְדוֹלָה, כְּיָדוֹ שֶׁל יֶלֶד, שֶׁמָּשְׁכָה – כָּעֵת רָאִיתִי: קְדֵרָה – אֶל תַּחַת הַבָּמָה. קָשֶׁה לִמְסֹר אֶת הַרְגָּשָׁתִי אוֹתוֹ רֶגַע. מַה שֶּׁעָבַר בִּי אֵין לְכַנּוֹת אֲפִלּוּ בְּשֵׁם פַּחַד. וּמִבַּחוּץ, כְּאִלּוּ מֵעוֹלָם אַחֵר לְגַמְרֵי, נִשְׂאוּ אֵלַי דְּפִיקוֹת מְהִירוֹת, צַעֲדֵיהֶם הַמְּבֹהָלִים שֶׁל שְׁנֵי זוּגוֹת רַגְלֵי-יְלָדִים. וּבִן רֶגַע נָדַמּוּ גַם הֵם. הָיִיתִי יְחִידִי כְּמוֹ בְּקֶבֶר אָפֵל וּלְעֵינַי תוֹפָעוֹת חַיּוֹת, זִיזָה מִסְתּוֹרִית. הַזְּמַן לֹא הָיָה קַיָּם בִּשְׁבִילִי וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵינֶנִּי יָכוֹל לוֹמַר, בְּעוֹד כַּמָּה זְמַן שָׁמַעְתִּי לַחַשׁ עָצוּר מִתַּחַת הַבָּמָה. – לָמָּה לֹא מְטַפֵּס חֲזָרָה? – אַתְּ רוֹאָה, הוּא נִבְהַל. הַקּוֹל הָרִאשׁוֹן נִרְאָה לִי יַלְדוּתִי לְגַמְרֵי, וְהַשֵּׁנִי יָכוֹל הֱיוֹת שֶׁל יֶלֶד בְּגִילִי. וּכְאִלּוּ רָאִיתִי גַם נִיצוֹצוֹת שְׁתֵּי עֵינַיִם מֵאֵצֶל הַבָּמָה. – וּמַה הוּא יַעֲשֶׂה עַכְשָׁו? – נִשְׁמַע שׁוּב הַלַּחַשׁ. – הָבָה, נְחַכֶּה – עָנָה הַקּוֹל הַזָּקֵן-יוֹתֵר. תַּחַת הַבָּמָה זָז מַשֶּׁהוּ עַכְשָׁו בְּחָזְקָה. וְהַבָּמָה גַם כְּאִלּוּ נֶהֶדְפָה הַצִּדָּה – וְאוֹתוֹ רֶגַע הֵגִיחָה מִתַּחְתָּהּ אֵיזוֹ דְּמוּת. זֶה הָיָה יֶלֶד כְּבֵן תֵּשַׁע. גָּדוֹל מִמֶּנִּי בְּקוֹמָה, רָזֶה וְדַק כְּמוֹ קְנֵה-סוּף. הוּא הָיָה לָבוּשׁ כֻּתֹּנֶת מְלֻכְלֶכֶת וּמִכְנָסַיִם וְיָדָיו תְּחוּבוֹת בְּכִיסֵי מִכְנָסָיו הַקְּצָרִים. שַׂעֲרוֹ הָאָפֵל וְהַמְסֻלְסָל מִדַּבְלֵל מֵעַל עֵינַיִם שְׁחוֹרוֹת וּמְהֻרְהָרוֹת. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִכַּרְנוּ זֶה אֶת זֶה, נִגַּשׁ אֵלַי הַנַּעַר בְּאוֹתָהּ הַצּוּרָה הָרַשְׁלָנִית וּמוּכָן לִקְרָב, שֶׁהַיְלָדִים רְגִילִים לָגֶשֶׁת אֶחָד אֶל הַשֵּׁנִי בַּשּׁוּק שֶׁלָּנוּ מוּכָנִים לְהִתְכַּתֵּשׁ. וַאֲנִי בְּכָל זֹאת הִתְאוֹשַׁשְׁתִּי כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתוֹ. וְעוֹד יוֹתֵר הִתְאוֹשַׁשְׁתִּי כְּשֶׁאֲחוֹרֵי הַנַּעַר, מִתַּחַת אוֹתָהּ בָּמַת-תְּפִלָה עַצְמָהּ, אוֹ נָכוֹן יוֹתֵר, מִתּוֹךְ שֶׁקַע הָרִצְפָּה שֶׁמִּתַּחַת הַבָּמָה, הוֹפִיעוּ עוֹד פָּנִים מְלֻכְלָכִים שֶׁל יַלְדָּה בְּמִסְגֶּרֶת שֵׂעָר צְהַבְהַב עִם עֵינַיִם יַלְדוּתִיּוֹת סַקְרָנִיּוֹת הַתְּקוּעוֹת בִּי. זַזְתִּי קְצָת מֵאֵצֶל הַקִּיר קָדִימָה וּלְפִי חֻקֵּי הָאַבִּירוּת שֶׁבַּשּׁוּק שֶׁלָּנוּ תָחַבְתִּי גַם אֲנִי אֶת יָדַי בְּכִיסַי. זֶה הָיָה אוֹת, שֶׁאֵינֶנִּי יָרֵא אֶת הָאוֹיֵב, וַאֲפִלּוּ סִמַּן-מָה לְרֶגֶשׁ הַבּוּז שֶׁלִּי אֵלָיו. כָּכָה עָמַדְנוּ זֶה מוּל זֶה וְהֶחֱלַפְנוּ מַבָּטֵי-עַיִן. הוּא הִבִּיט בִּי מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ וְשָׁאַל: – וְאַתָּה מַה לְּךָ פֹּה? – כָּכָה – עָנִיתִי – מַה זֶּה עִסְקְךָ? אִישׁ-רִיבִי מָשַׁךְ בִּכְתֵפוֹ הָאַחַת כְּמִתְכּוֹנֵן לְהוֹצִיא אֶת יָדוֹ מִן הַכִּיס לְהָטִיחַ לִי. לֹא הֵנַדְתִּי עַפְעָף. – אֲנִי אַרְאֶה לְךָ! – אָמַר. הִבְלַטְתִּי אֶת חָזִי כְּלַפֵּיהוּ. – אַדְּרַבָּה, נַסֵּה! הָרֶגַע הָיָה רֶגַע שֶׁל מַשְׁבֵּר. אֳפִי הַיְּחָסִים לְהַבָּא הָיָה תָלוּי בּוֹ. אֲנִי חִכִּיתִי, וְאִישׁ-רִיבִי, שֶׁהִבִּיט בִּי בְּאוֹתוֹ מַבָּט בּוֹחֵן עַצְמוֹ, לֹא זָע. – אֲנִי, אַתָּה, בְּעַצְמִי… גַּם כֵּן… – אָמַרְתִּי הַפַּעַם בְּקוֹל עוֹשֵׂה-שָׁלוֹם יוֹתֵר. וּבֵינְתַיִם – הַיַּלְדָּה, שֶׁנִּשְׁעֲנָה בִּשְׁתֵי כַּפֶּיהָ הַפְּעוּטוֹת עַל הָרִצְפַּה, הִתְאַמְּצָה גַם הִיא לְהָגִיחַ מִתּוֹךְ הַשֶּׁקַע. הִיא נָפְלָה וְשׁוּב קָמָה, וּלְבַסּוֹף צָעֲדָה בִּצְעֲדִים לֹא בְּטוּחִים אֶל הַנַּעַר. וּכְשֶׁנִּגְּשָׁה אֵלָיו לְגַמְרֵי, נֶאֱחְזָה בּוֹ בְּחָזְקָה וְנִתְלַחֲצָה אֵלָיו, פָּקְחָה עָלַי זוּג עֵינַיִם מִשְׁתָּאוֹת וְגַם נִפְחָדוֹת בְּמִדָּה רַבָּה. זֶה הִכְרִיעַ בְּמַהֲלַךְ הַמְאֹרָעוֹת. הִתְבָּרֵר בְּהֶחְלֵט, שֶׁבְּמַצָּב כָּזֶה אֵין הַנַּעַר יָכוֹל לְהִתְכַּתֵּשׁ, וְגַם אֲנִי הָיִיתִי כְּמוּבָן רַב-חֶסֶד מִכְּדֵי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַצָּבוֹ זֶה שֶׁאֵינוֹ נוֹחַ בְּיוֹתֵר. – מַה שִּׁמְךָ? – שָׁאַל הַנַּעַר כְּשֶׁהוּא מְלַטֵּף בְּיָדוֹ הָאַחַת אֶת רֹאשָהּ הַלַּבְנוּנִי שֶׁל הַיַּלְדָּה. – וַסְיָה. וְאַתָּה מִי? – אֲנִי וַלֶק… אֲנִי מַכִּיר אוֹתְךָ: אַתָּה גַר בַּגַּן עַל יַד הָאֲגַם. אֶצְלְכֶם תַּפּוּחִים גְּדוֹלִים. – כֵּן. זֶה נָכוֹן. תַּפּוּחִים טוֹבִים אֶצְלֵנוּ… רוֹצֶה אַתָּה? הוֹצֵאתִי מִכִּיסִי אֶת שְׁנֵי הַתַּפּוּחִים הַיְּעוּדִים לִשְׂכִירוּת הַגְּדוּד שֶׁלִּי, שֶׁבָּרַח לְדֵרָאוֹן, וְנָתַתִּי אַחַד לְוַלֶק וְאֶת הַשֵּׁנִי הוֹשַׁטְתִּי לַיַּלְדָּה. – הִיא מְפַחֶדֶת – אָמַר הוּא וּמָסַר לָּה בְּיָדוֹ אֶת הַתַּפּוּח. – לָמָּה טִפַּסְתָּ הֵנָּה? הַאִם אֲנִי טִפַּסְתִּי פַּעַם אֶל הַגַּן שֶׁלָּכֶם? – וְאִם כֵּן טִפַּסְתָּ? תּוּכַל לָבוֹא! אֲנִי אֶשְׂמַח – אָמַרְתִּי בְּשִׂמְחָה. תְּשׁוּבָתִי הֵבִיאָה אֶת וַלֶק בִּמְבוּכָה. הוּא הִרְהֵר רֶגַע, אַחַר כָּךְ אָמַר עָצוּב: – אֲנִי לֹא חֶבְרָה בִּשְׁבִילְךָ. – לָמָּה לֹא? – אָמַרְתִּי בִּנְעִימָה עֲגוּמָה שֶׁבְּצַעַר אֲמִתִּי. – אַבָּא שֶׁלְּךָ… פַּן שׁוֹפֵט. – וּבְכֵן מָה? – הִשְׁתּוֹמַמְתִּי בְּלֵב תָּמִים – הֲלֹא אַתָּה תְשַׂחֵק אִתִּי וְלֹא עִם אַבָּא שֶׁלִּי! וַלֶק הִשְׁלִיל8 בְּרֹאשׁוֹ: – טִבּוּרְצִי לֹא יַרְשֶׁה – אָמַר, וּכְמִי שֶׁשֵּׁם זֶה מַעֲלֶה לוֹ דְבַר-מָה, נִזְכַּר פִּתְאֹם – שְׁמַע… אַתָּה נַעַר טוֹב, אַךְ בְּכָל זֹאת מוּטָב לְךָ שֶׁתֵּלֵךְ. אִם טִבּוּרְצִי יִמְצְאֲךָ פֹּה, יִהְיֶה רַע. הִסְכַּמְתִּי, שֶׁבֶּאֱמֶת הִגִּיעַ הַזְּמַן לָלֶכֶת. גַּם קָרְנֶיהָ הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ נֶעֶלְמוּ כְּבָר מֵחַלּוֹן הַקִּמֹּרֶת, וְהָעִיר אֵינָה קְרוֹבָה. – וְאֵיךְ אֵצֵא מִפֹּה? – אֲנִי אַרְאֶה לְךָ אֶת הַדֶּרֶךְ. נֵלֵךְ יַחַד. – וְהִיא? – הֶרְאֵיתִי בְּאֶצְבַּע עַל הַגְּבֶרֶת הַפְּעוּטָה שֶׁלָּנוּ. – מַרוּסְיָה? גַּם הִיא תָבוֹא. וּפִתְאֹם הוֹסִיף: – הִנֵּה. אֲנִי אֶעֱזֹר לְךָ דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן. טִפַּסְתִּי בְּעֶזְרַת חֲבֵרִי הֶחָדָשׁ וְעָלִיתִי עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן. שָׁם תָּחַבְתִּי אֶת הָרְצוּעָה תַּחַת הָאֶדֶן וְאָחַזְתִּי בִּשְׁנֵי קְצוֹתֶיהָ וְכָךְ נִתְלֵיתי בָּהּ וְהִשְׁתַּלְשַּלְתִּי קְצָת. אַחַר כָּךְ עָזַבְתִּי אֶת הַקָּצֶה הָאֶחָד, קָפַצְתִּי לְמַטָּה וְהוֹצֵאתִי אֶת הָרְצוּעָה. וַלֶק וּמַרוּסְיָה כְּבָר חִכּוּ לִי עַל יַד הַקִּיר מִבַּחוּץ. עוֹד לִפְנֵי זְמַן-מָה יָשְׁבָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל הָהָר. הָעִיר טָבְעָה בְּדִמְדּוּמֵי-עֲרָפֶל חַכְלִילִיִּים, וְרַק צַמְּרוֹת הַתִּרְזוֹת הַגְּבֹהוֹת שֶׁל הָאִי בָּלְטוּ בִּבְהִירוּת בְּזָהָב אֲדַמְדַּם, הַמִּצְטַיֵּר בְּקַרְנֵי-הַמַּטְמֹעַ9 הָאַחֲרוֹנוֹת. נִדְמֶה לִי, כִּי מֵאָז בָּאתִי הֵנָּה אֶל בֵּית-הַקְּבָרוֹת הַיָּשָׁן, עָבְרָה לְכָל הַפָּחוֹת יְמָמָה שְׁלֵמָה, וְשֶׁכָּל זֶה הָיָה אֶתְמוֹל. – כַמָּה טוֹב פֹּה! – אָמַרְתִּי מְרֻעֲנָן מֵרֵיחַ הָעֶרֶב הַמְמַשְׁמֵשׁ וּבָא, וּבִמְלֹא הֶחָזֶה נָשַׁמְתִּי אֶת הַקְּרִירוּת הָרְטֻבָּה. – מְשַׁעְמֵם פֹּה – אָמַר וַלֶק עָגוּם. – אַתֶּם גָּרִים פֹּה תָּמִיד? – שָׁאַלְתִּי כְּשֶׁעָמַדְנוּ שְׁלָשְׁתֵּנוּ לָרֶדֶת מִן הָהָר. – כֵּן. – וְאֵיפֹה הַבַּיִת שֶׁלָּכֶם? לֹא יָכֹלְתִּי לְתָאֵר לְעַצְמִי, שֶׁיְּלָדִים דּוֹמִים לִי אֵין לָהֶם בַּיִת. וַלֶק חִיֵּךְ בְּפָנָיו הָעֲצוּבִים וְלֹא אָמַר דָּבַר. עָקַפְנוּ אֶת נְקִיעֵי- הָהָר הַתְּלוּלִים, וַלֶק יָדַע דֶרֶךְ טוֹבָה מִזּוֹ. כְּשֶׁהָלַכְנוּ בֵּין קְנֵי-הַסּוּף דֶּרֶךְ הַבִּצָּה הַמְּיֻבֶּשֶׁת וְעָבַרְנוּ אֶת הַנַּחֲלִילִים עַל גַּבֵּי קְרָשִׁים צָרִים, נִמְצֵאנוּ לְרַגְלֵי הָהָר, עַל הַמִּישׁוֹר. פֹּה הָכְרַחְנוּ לְהִפָּרֵד. כְּשֶׁלָּחַצְתִּי אֶת יַד מַכִּירִי הֶחָדָשׁ, הוֹסַפְתִּי מְשִׁיכָה קַלָּה, וְכָךְ גַּם לַיַּלְדָּה, שֶׁהוֹשִׁיטָה לִי אֶת כַּפִּיפָהּ הַפָּעוֹט בְּאַהֲבָה. אַחַר-כָּךְ הִבִּיטָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה בְּעֵינֶיהָ הַתְּכֻלּוֹת וְשָׁאֲלָה: – אַתָּה תָבוֹא אֵלֵינוּ עוֹד? – כֵּן. אָבוֹא. – מוּבָן – אָמַר וַלֶק – בּוֹא-נָא בְּבַקָּשָׁה. אַךְ בְּשָׁעָה שֶׁשֶּׁלָּנוּ יִהְיוּ בָּעִיר. – מִי הֵם “שֶׁלָּכֶם”? – שָׁאַלְתִּי. – שֶׁלָּנוּ… כֻּלָּם: טִבּוּרְצִי, הַפְּרוֹפֶסוֹר… – טוֹב. אֲנִי אֶרְאֶה כְּשֶׁהֵם יִהְיוּ בָּעִיר, וְאָז אָבוֹא. וּלְעֵת-עַתָּה שָׁלוֹם! – אִי, שְׁמַע-נָא! – קָרָא לִי וַלֶק אַחֲרֵי שֶׁהָלַכְתִּי כַּמָּה צְעָדִים – אַתָּה לֹא תֶפַטְפֵּט, מַה שֶּׁהָיָה אֶצְלֵנוּ? – לְשׁוּם אִישׁ בָּעוֹלָם – עָנִיתִי בְּהֶחְלֵט. – אִם כֵּן, טוֹב. וְלַיְלָדִים הַפַּטְפְּטָנִים שֶׁלְּךָ, אִם יַפְצִירוּ בְּךָ, תֹּאמַר לָהֶם, שֶׁרָאִיתָ שֵׁד. – בְּסֵדֶר. כָּךְ אַגִּיד. – אִם כֵּן, שָׁלוֹם. דִּמְדּוּמִים עָבִים רָבְצוּ עַל קְנִיאַז'-וְיֶנוֹ כְּשֶׁהִתְקָרַבְתִּי אֶל גֶּדֶר-הַגַּן שֶׁלָּנוּ. מִמַּעַל לָאַרְמוֹן הוֹפִיעַ מַגַּל-הַיָּרֵחַ הַדַּק וְהָדְלְקוּ הַכּוֹכָבִים. וּכְבָר עָמַדְתִּי לְטַפֵּס עַל הַגָּדֵר כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ תְפָסַנִי בְּיָדִי. – וַסְיָה, חָבֵר! – אָמַר בְּלַחַשׁ מְרֻגָּשׁ מְאֹד חֲבֵרִי הַבַּרְחָן – אֵיךְ זֶה אַתָּה? יַקִּירִי?! – הִנֵּה, כְּפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה… וְאַתֶּם כֻּלְּכֶם עֲזַבְתֶּם אוֹתִי! הוּא הָכְרַע, אַךְ יַד הַסַּקְרָנוּת הִתְגַּבְּרָה בּוֹ עַל רֶגֶשׁ הַבּוּשָׁה וְשׁוּב שָׁאַל: – וּמֶה הָיָה שָׁם? – מֶה הָיָה? – עָנִיתִי בִּנְעִימָה שֶׁאֵינָהּ נִתֶּנֶת לְסָפֵק – מוּבָן מֵאֵלָיו, שֵׁדִים! וְאַתֶּם פַּחְדָּנִים! פָּנִיתִי עֹרֶף לַחֲבֵרִי הַמְּבֻיָּשׁ וְעָלִיתִי עַל הַגָּדֵר. כַּעֲבֹר רֶבַע שָׁעָה יָשַׁנְתִּי בְּתַרְדֵּמָה עֲמֻקָּה.

 

פֶּרֶק רְבִיעִיַ: הַהַכָּרָה נִמְשֶׁכֶת

מֵאוֹתוֹ יוֹם וְאֵילֵךְ הָיִיתִי נְתוּן רֹאשִׁי וְרֻבּי בְּמַכִּירַי הַחֲדָשִׁים, בְּשָׁכְבִי בָּעֶרֶב בַּמִּטָּה וּבְקוּמִי בַּבֹּקֶר הָיוּ כָּל הִרְהוּרַי בְּבִקּוּרִי הַבָּא עַל הָהָר. וּבְשׁוֹטְטִי בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר, הָיָה רַק דָּבָר אֶחָד לְעֵינַי: לִרְאוֹת אֵיפֹה הוּא פַּן טִבּוֹרְצִי וַחֲבוּרָתוֹ. אוֹתָם הָאֲנָשִׁים הַמּוּזָרִים, שֶׁיָּנוּשׁ הַזָּקֵן קָרָא לָהֶם “חֶבְרָה רָעָה”, וְשֶׁבַּבֹּקֶר הֵם מוֹפִיעִים בָּעִיר וּבָעֶרֶב נֶעְלָמִים לְלֹא-עֲקֵבוֹת. עַכְשָׁו יָדַעְתִּי, לְמִי הִתְכַּוֵּן וַלֶק בַּמִּלָּה “שֶׁלָּנוּ”. וּכְשֶׁרָאִיתִי דְמֻיּוֹת אֲפֵלוֹת אֵלֶּה מְשׁוֹטְטוֹת בַּשּׁוּק – מִיָּד רַצְתִּי דֶרֶךְ הַבִּצָּה אֶל הַקִּמֹּרֶת וְכִיסַי מְלֵאִים תַּפּוּחִים מִגַּנֵּנוּ, שֶׁהָיָה פָּתוּח לִי כִּרְצוֹנִי. וְגַם מַמְתַּקִּים שֶׁאָצַרְתִּי כָּל הַזְּמַן בִּשְׁבִיל יְדִידַי הַחֲדָשִׁים.

וַלֶק, נַעַר הָגוּן מְאֹד בִּכְלָל, כְּאָדָם מְבֻגָּר בְּכָל דְּרָכָיו, הָיָה מְקַבֵּל אֶת הַמִּנְחוֹת הַלָּלוּ בְּפַשְׁטוּת וְלָרֹב הָיָה מַנִּיחַ אוֹתָן הַצִּדָּה וְשׁוֹמְרָן לַאֲחוֹתוֹ. וּמַרוּסְיָה הַפְּעוּטָה הָיְתָה מוֹחָה לָהֶן כַּפַּיִם וְעֵינֶיהָ הֻצְּתוּ בְּלַהַט הִתְפַּעֲלוּת טְהוֹרָה. בְּפָנֶיהָ הַחִוְרִים הוֹפִיעַ הָאֹדֶם, הִיא צָחֲקָה, וּצְחוֹקָהּ שֶׁל חֲבֶרְתֵּנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת הָיָה מְפַעְפֵּעַ אֶל תּוֹךְ לִבֵּנוּ כִּגְמוּל בְּעַד הַסֻּכָּרְיּוֹת שֶׁהִקְרַבְנוּ לְטוֹבָתָהּ.

זֶה הָיָה יְצוּר חִוֵּר זָעִיר, דּוֹמֶה לְפֶרַח שְׁצָּץ וְגָדַל בְּלִי אוֹרָהּ הַמְּחַיֶּה שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ.

עַל אַף אַרְבַּע שְׁנוֹתֶיהָ עֲדַיִן לֹא יָדְעָה לְהַלֵּך כַּהֲלָכָה. הִיא צָעֲדָה לְלֹא-בִּטָּחוֹן בְּרַגְלֶיהָ הָעֲקֻמּוֹת וְהִתְנוֹדְדָה כְּגִבְעֹל-עֵשֶׂב. יָדֶיהָ הָיוּ דְקִיקוֹת וּשְׁקוּפוֹת, רֹאשָׁהּ הִתְנוֹעֵעַ עַל צַוָּארָהּ הַדַּק כְּרֹאשׁ פַעֲמוֹנִית הַשָּׁדֶה. הָעֵינַיִם הִבִּיטוּ לִפְעָמִים בְּעֹצֶב לֹא-יַלְדוּתִי וְחִיּוּכָהּ הֶעֱלָה לִי אֶת זֵכֶר אִמִּי בְּיָמֶיהָ הָאַחֲרוֹנִים, כְּשֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת עַל יַד הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ וְהָרוּחַ הָיָה פּוֹרֵעַ לָהּ אֶת שְׂעָרָהּ הַבָּהִיר. וּכְשֶׁהִבַּטְתִּי בַּפָּנִים הַיַּלְדוּתִיִּים הַלָּלוּ, תָּקְפָה גַם אוֹתִי הַתּוּגָה וּדְמָעוֹת הוֹפִיעוּ לִי בְּעֵינַי.

שֶׁלֹּא מִדַּעְתִּי הִשְׁוֵיתִי אֶת מַרוּסְיָה לַאֲחוֹתִי שֶׁלִּי. הֵן הָיוּ בְּנוֹת-גִיל, אֶלָּא שֶׁסּוֹנְיָה שֶׁלִּי הָיְתָה עֲגַלְגַּלָּה כִּגְלוּסְקָה וּגְמִישָׁה כְּכַדּוּר. כְּשֶׁנִּכְנְסָה לְמִשְׂחָק, הָיְתָה אָצָה-רָצָה בִּזְרִיזוּת וְצָחֲקָה בִּרְנָנָה, וְתָמִיד הָיְתָה לְבוּשָׁה בְּגָדִים יָפִים כָּל-כָּךְ וּבְצַמּוֹתֶיהָ הַשְּׁחוֹרוֹת הָיְתָה הָעוֹזֶרֶת שֶׁלָּנוּ שׁוֹזֶרֶת לָהּ לוּלָאַת-שָׁנִי אֲדֻמָּה.

וְאִלּוּ חֲבֶרְתִּי הַקְּטַנָּה כִמְעַט שֶׁלֹּא הָיְתָה רָצָה מֵעוֹלָם וְרַק, לְעִתִּים רְחוֹקוֹת מְאֹד הָיְתָה צוֹחֶקֶת. וּכְשֶׁצָחֲקָה, הָיָה קוֹלָהּ רוֹנֵן כְּפַעֲמֹנֶת-כֶּסֶף פְּעוּטָה, וְלֹא הִגִּיעַ אֲפִלּוּ לְמֶרְחַק עֶשֶׂר פְּסִיעוֹת. בְּגָדֶיהָ הָיוּ מְלֻכְלָכִים וִישָׁנִים, בְּצַמָּתָה לֹא הָיְתָה לוּלָאָה, אַךְ שְׂעָרָהּ הָיָה אָרֹךְ וְנֶהְדָּר בְּהַרְבֵּה מִשֶּׁל סוֹנְיָה. וּוַלֶק יָדַע לְתִמְהוֹנִי הָרַב לִקְלֹעַ אֶת צַמָּתָהּ יָפֶה מְאֹד וְאֶת זֶה עָשָׂה מִדֵּי בֹּקֶר בְּבֹקֶר.

אֲנִי שׁוֹבְבָן גָּדוֹל. “בְּיָדָיו וְרַגְלָיו שֶׁל קָטָן זֶה – הָיוּ אוֹמְרִים עָלַי הַגְּדוֹלִים – יְצוּקָה כַּסְפִּית”, מַה שֶּׁגַּם אֲנִי עַצְמִי הָיִיתִי מַאֲמִין אַף כִּי לֹא הָיָה בָּרוּר לִי בְּעֶצֶם, מִי וְאֵיךְ עָשָׂה בִּי אֶת הַנִּתּוּחַ הַזֶּה – וּמִיָּד בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים הֵפַחְתִּי אֶת הָרוּחַ הַחַיָּה שֶׁלִּי בְּחֶבְרַת מַכִּירַי הַחֲדָשִׁים.

מְסֻפְּקַנִי, אִם הֵדָהּ שֶׁל הַקִּמֹּרֶת הַיְּשָׁנָה הֶחֱזִיר פַּעַם צְוָחוֹת כָּאֵלֶּה כִּבְשָׁעָה שֶׁהִשְׁתַּדַּלְתִּי לְעוֹרֵר בָּהֵן אֶת וַלֶק וּמַרוּסְיָה וּלְשַׂרְגְּגָם10 אֶל מִשְׂחָקַי. אַךְ בָּזֶה לֹא הִצְלַחְתִּי בְּיוֹתֵר. וַלֶק הִבִּיט בִּי וּבַיַּלְדָּה בִּרְצִינוּת וּכְשֶׁהכְרַחְתִּיהָ פַּעַם לָרוּץ אִתִּי בְּהִתְחָרוּת, אָמַר:

– לֹא. הִיא תֵפְרֹץ בְּבִכְיָה.

וְכָךְ הָיָה. כְּשֶׁנִעַרְתִּיהָ וְהִכְרַחְתִּי אוֹתָהּ לָרוּץ, בְּרֶגַע שֶׁשָּׁמְעָה אֶת צְעָדַי מֵאֲחוֹרֶיהָ, פָּנָתָה לְאָחוֹר אֵלַי, הֵרִימָה אֶת יָדֶיהָ עַל רֹאשָׁהּ, כְּמִתְגּוֹנֶנֶּת, הִבִּיטָה בִּי בְּמַבָּט חֲסַר-עֶזְרָה שֶׁל צִפֹּרֶת שֶׁנִּלְכְּדָה – וּפָרְצָה בִבְכִיָּה.

אֲנִי נְבוּכוֹתִי לְגַמְרֵי.

– הִנֵּה, אָמַרְתִּי לְךָ, הִיא אֵינָהּ אוֹהֶבֶת לְשַׂחֵק – אָמַר וַלֶק וְהוֹשִׁיבָהּ עַל הַדֶּשֶׁא, קָטַף פְּרָחִים וּזְרָקָם לָהּ.

מַרוּסְיָה חָדְלָה לִבְכּוֹת וְאָסְפָה אֶת הַפְּרָחִים בְּשֶּׁקֶט, אָמְרָה דְּבַר-מָה בִּפְנוֹתָהּ אֶל הַנִּמְרִיּוֹת הַזְּהֻבּוֹת וְהִגִּישָׁה אֶל אַפָּהּ אֶת הַפַּעֲמוֹניִוֹת הַכְּחֻלּוֹת. וְעַל זֶה נִשְׁקַטְתִּי גַּם אֲנִי וְשָׁכַבְתִּי יַחֵד עִם וַלֶק עַל יַד הַיַּלְדָּה בַּדֶּשֶׁא.

– מַדּוּעַ הִיא כָּזֹאת? – שְׁאִלְתִּיו לְבַסּוֹף בְּרָמְזֵי בְעֵינַי כְּלַפֵּי מַרוּסְיָה.

– לֹא עַלִּיזָה? – חָזַר וַלֶק וְשָׁאַל בִּנְעִימָתוֹ שֶׁל אָדָם מְשֻׁכְנָע בְּהֶחְלֶט – זֶה, יוֹדֵעַ אַתָּה, מִן הָאֶבֶן הָאֲפוֹרָה.

– כֵּ…ן – חָזְרָה אַחֲרָיו הַיַּלְדָּה כְּהֵד חַלָּשׁ – זֶה מִן הָאֶבֶן הָאֲפוֹרָה.

– אֵיזוֹ אֶבֶן אֲפוֹרָה? – תָּמַהְתִּי.

– הָאֶבֶן הָאֲפוֹרָה מָצְצָה לָהּ מִמֶּנָּה אֶת הַחַיִּים – בֵּאֵר לִי וַלֶק וְהִבִּיט בַּשָּׁמַיִם כְּמִקֹּדֶם – כָּךְ אוֹמֵר טִבּוּרְצִי… טִבּוּרְצִי יוֹדֵעַ הֵיטֵב.

– כֵּ…ן חָזְרָה אַחֲרָיו מַרוּסְיָה בְּהֵד-לַחַשׁ – טִבּוּרְצִי יוֹדֵעַ הֵיטֵב.

אֲנִי כְּלוּם לֹא הֲבִינוֹתִי מִכָּל דִּבְרֵי-הַחִידָה הָאֵלֶּה; נִשְׁעַנְתִּי עַל מַרְפֵּקַי וְהִבַּטְתִּי בְּמַרוּסְיָה. הִיא יָשְׁבָה עוֹד בְּאוֹתָהּ צוּרָה, שֶׁוַּלֶק הוֹשִׁיב אוֹתָהּ וְהוֹסִיפָה לִבְרֹר אֶת הַפְּרָחִים. וּבְהַבִּיטִי בַּיְצִירִית הַפְּעוּטָה וְהַנּוּגָה הַזֹּאת, הָחְוַר לִי, שֶׁבְּדִבְרֵי טִבּוּרְצִי – אַף כִּי לֹא הֲבִינוֹתִי אֶת פֵּרוּשָׁם – סְפוּנָה אֱמֶת מָרָה. אֵין סָפֵק, שֶׁמִּישֶׁהוּ מוֹצֵץ אֶת הַחַיִּים מִתּוֹךְ יַלְדָּה מוּזָרָה זוֹ, הַבּוֹכָה בַּמַּצָּב שֶׁאֲחֵרִים צוֹחֲקִים בּוֹ. אַךְ אֵיךְ עוֹשָׁה זֹאת הָאֶבֶן הָאֲפוֹרָה? זֶה הָיָה לִי לְחִידָה. “מִסְתַּבֵּר, שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה בַּלֵּילוֹת” אָמַרְתִּי לְעַצְמִי וְרֶגֶשׁ-חֶמְלָה מֵעִיק עַד כְּאֵב תָּקַף אֶת לִבִּי.

וּבְהַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל רֶגֶשׁ זֶה עָצַרְתִּי גַּם אֲנִי אֶת חִשְׁקִי לְהִשְׁתּוֹבֵב. הִסְתַּגַּלְתִּי אֶל מִזְגָהּ הַשָּׁקֵט שֶׁל גְּבִרְתֵּנוּ הַפְּעוּטָה. הוֹשַבְנוּהָ שְׁנֵינוּ בַּדֶּשֶׁא וְקָטַפְנוּ בִּשְׁבִילָהּ פְּרָחִים, חַלּוּקֵי אֲבָנִים צִבְעוֹנִיּוֹת, צַדְנוּ לָהּ פַּרְפָּרִים וְיֵשׁ אֲשֶׁר עָשִׂינוּ מִלְּבֵנִים מַלְכֹּדֶת צִפֳּרִים. וְלִפְעָמִים הִשְׁתַּטַּחְנוּ עַל יָדָהּ בַּדֶּשֶׁא וְהִבַּטְנוּ בַּשָּׁמַיִם, אֵיךְ שָׁטִים הָעֲנָנִים בַּגֹּבָהּ מִמַעַל לְגַגָּהּ הַקָּרוּעַ שֶׁל הַקִּמֹּרֶת וְסִפַּרְנוּ לְמַרוּסְיָה מַעֲשִׂיּוֹת, אוֹ שׂוֹחַחְנוּ זֶה עִם זֶה.

שִׂיחוֹת אֵלּוּ חִזְקוּ מִיּוֹם לְיוֹם אֶת יְדִידוּתֵנוּ עִם וַלֶק, שֶׁהָלְכָה וְגָדְלָה עַל אַף הָאֹפִי הַשּׁוֹנֶה בְּהֶחְלֶט שֶׁל שְׁנֵינוּ. אֲנִי הַמִּתְלַהֵב וְהָעַלִּיז תָּמִיד, נִכְנַעְתִּי שֶׁלֹּא-מִדַּעְתִי לִנְעִימָתוֹ הָעֲצוּבָה-הַשְּׁקָטָה שֶׁל וַלֶק וּבְיִחוּד לְעַצְמָאוּתוֹ הַמְבֻגֶּרֶת, בָּהּ הָיָה מְדַבֵּר עַל הַמְּבֻגָּרִים. וּמִלְּבַד זֶה, הוּא הָיָה מְסַפֵּר לִי תָמִיד הַרְבֵּה חֲדָשׁוֹת, שֶׁלֹּא עָלוּ עַל דַּעְתִי מֵעוֹלָם. וּכְשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֵיךְ הוּא מְדַבֵּר עַל טִבּוּרְצִי כְּאִלּו חֲבֵרוֹ הוּא, שָׁאַלְתִּי:

– טִבּוּרְצִי הוּא אַבָּא שֶׁלְּךָ?

– אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ – עָנָה הוּא תּוֹךְ הִרְהוּר.

– הוּא אוֹהֵב אוֹתְךָ?

– כֵּן, אוֹהַב – אָמַר וַלֶק בְּיֶתֶר בִּטָּחוֹן – הוּא דוֹאֵג לִי תָמִיד וְיוֹדֵעַ אַתָּה, לִפְעָמִים מְנַשֵּׁק לִי וּבוֹכֶה…

– וְגַם אוֹתִי אוֹהֵב וְגַם בּוֹכֶה – הוֹסִיפָה מַרוּסְיָה בְּהַבָּעַת גַּאֲוָה יַלְדוּתִית.

– וְאוֹתִי אַבָּא שֶׁלִּי לֹא אוֹהֵב – אָמַרְתִּי אֲנִי בְּעַצְבוּת – הוּא מֵעוֹלָם לֹא נָשַׁק לִי… הוּא אָדָם לֹא טוֹב.

– לֹא נָכוֹן, לֹא נָכוֹן! – הִתְנַגֵּד וַלֶק – אַתָּה אֵינְךָ מֵבִין. טִבּוּרְצִי יוֹדֵעַ יוֹתֵר טוֹב. הוּא אוֹמֵר, שֶׁהַשּׁוֹפֵט הוּא הָאָדָם הַטּוֹב בְּיוֹתֵר בָּעִיר. הוּא אוֹמֵר, שֶׁאַבָּא שֶׁלְּךָ אֵינוֹ מְפַחֵד לְהַרְשִׁיעַ אָדָם עָשִׁיר בַּמִּשְׁפָּט, וַאֲפִלּו אִם הוּא גְרָף. וּכְשֶׁבָּאָה אֵלָיו אִיבַנִיכָה הַזְּקֵנָה עַל קַבַּיִם, צִוָּה לְהַגִּישׁ לָהּ כִּסֵּא. הִנֵּה כָּזֶה הוּא טוֹב!

כָּל זֶה הֵבִיא אוֹתִי לִידֵי הִרְהוּרִים עֲמֻקִּים. וַלֶק הֶרְאָה לִי אֶת אָבִי מִצַּד כָּזֶה, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא עָלָה עַל דַּעְתִי לִרְאוֹתוֹ. דְבָרָיו שֶׁל וַלֶק נָגְעוּ בִּי בַּנִּימָה שֶׁל גַּאֲוַת-הַבֵּן שֶׁבְּלִבִּי. נָעִים הָיָה לִי לִּשְׁמֹעַ אֶת שִׁבְחֵי אַבָּא שֶׁלִּי הַמְסֻפָרִים מִפִּי טִבּוּרְצִי “הַיּוֹדֵעַ אֶת הַכֹּל”. אַךְ יַחֵד עִם זֶה הִתְעוֹרְרָה בְּלְבִּי נִימַת-הָאַהֲבָה הַמֵּעִיקָה, מְעֹרֶבֶת בַּהַכָּרָה הַמְּרִירָה, שֶׁאָבִי-הוֹרִי לְעוֹלָם לֹא יֶאֱהָבֵנִי בְּמִדָּה שֶׁטִבּוּרְצִי אוֹהֵב אֶת וַלֶק וְאֶת מַרוּסְיָה.

 

פֶּרֶקֶ חֲמִישִׁי: בֵּין הָאֲבָנִים הָאֲפוֹרוֹת

עָבְרוּ עוֹד יָמִים אֲחָדִים. טִבּוּרְצִי וּמֵרֵעָיו לֹא נִרְאוּ בָּעִיר וַאֲנִי לְחִנָּם שׁוֹטַטְִתִּי בָּרְחוֹכוֹת וְחִכִּיתִי בְּגַעְגּוּעִים שֶׁיֵּרָאוּ, כְּדֵי לָרוּץ מַהֵר אֶל הֶהָר. הָיִיתִי אָחוּז כֻּלִּי תְשׁוּקָה אֶל וַלֶק וּמַרוּסְיָה, עַד כְדֵי כָּךְ, שֶׁהֵעָדְרָם הָיָה לִי מַחְסוֹר גָּדוֹל בְּחַיַּי. וְהִנֵּה, כְּשֶׁהָלַכְתִּי פַּעַם בְּרֹאשׁ מוּרָד בָּרְחוֹב הַמְאֻבָּק, הִרְגַּשְׁתִּי פִּתְאֹם אֶת יָדוֹ שֶׁל וַלֶק עַל כְּתֵפַי.

– מַדּוּעַ חָדַלְתָּ לָבוֹא אֵלֵינוּ? – שְׁאַל.

– פָחַדְתִּי… לֹא רָאִיתִי בָּעִיר אֶת שֶׁלָּכֶם.

– אַה – ה… אֲנִי שָׁכַחְתִּי לוֹמַר לְךָ: שֶׁלָּנוּ אֵינָם. בּוֹא. וַאֲנִי כְּבָר חָשַׁבְתִּי אַחֶרֶת לְגַמְרֵי… אֲנִי חָשַׁבְתִּי, שֶׁכְּבָר נִמְאַס לְךָ.

– לֹא-לֹא – נֶחְפַּזְתִּי לַעֲנוֹת – אֲנִי אָרוּץ מִיָּד. יֵשׁ אֶצְלִי אֲפִלּוּ תַפּוּחִים.

לְשֵׁמַע הַתַּפּוּחִים פנה וַלֶק פִּתְאֹם אֵלַי כְּרוֹצֶה לוֹמַר מַשֶּׁהוּ, אַךְ לֹא אָמַר כְּלוּם, רַק הִבִּיט בִּי בְּמַבָּט מוּזָר. לֹא כְלוּם, לֹא כְלוּם – הִשְׁתַּמֵּט כְּשֶׁרָאָה שֶׁאֲנִי מַבִּיט בּוֹ בְּצִפִּיָּה – לֵךְ יָשָׁר אֶל הֶהָר וַאֲנִי בֵּינְתַּיִם אֶכָּנֵס פֹּה לְאֵיזֶה מָקוֹם, יֵשׁ לִי אֵיזֶה עִנְיָן, בַּדֶרֶךְ אַשִּׂיג אוֹתְךָ.

הָלַכְתִּי לְאִטִּי וּתְדִירוֹת הִבַּטְתִּי סְבִיב בְּצִפִּיָּה שֶׁוַּלֶק יַשִּׂיגֵנִי. אֶלָּא שֶׁאֲנִי הִסְפַּקְתִּי לַעֲלוֹת אֶל הַגִּבְעָה וּכְבָר קָרַבְתִּי אֶל הַקִּמֹּרֶת. וְהוּא עֲדַיִן לֹא בָּא. נֶעֱמַדְתִּי בִּתְמִיהַת-חֲשָׁשׁ. לְפָנַי לֹא הָיָה אֶלָּא בֵּית-הַקְּבָרוֹת הַשָּׁקֵט וְהַשּׁוֹמֵם בְּלִי סַמַּן חַיִּים כָּלְשֶׁהוּ. רַק שִׂיחֵי סַלְחָפוֹת, דֻּבְדְּבָנִית-מְשׂוֹכָה וְלִילָךְ עֲבֻתִּים, הַנִּלְחָצִים אֶל הַקִּיר הַדְּרוֹמִי שֶׁל הַקִּמֹּרֶת וּמִלַחֲשִׁים עַל-מַה בָּעֳפָאֵיהֶם הָאֲפֵלִים הַמְּשֻׂגְשְׂגִים בִּסְבַךְ.

הִבַּטְתִּי מִסָּבִיב. לְאָן אֵלֶךְ עַכְשָׁו? עֲלַי לְחַכּוֹת כַּנִּרְאֶה לְוַלֶק. וּבֵינָתַיִם הִתְחַלְתִּי לְהִתְהַלֵּךְ בֵּין הַקְּבָרִים וּלְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם מְחֹסֶר עִנְיָן אַחֵר וְיָגַעְתִּי לְפַעְנֵחַ אֶת הַכְּתֹבוֹת הַמְּחוּקוֹת עַל הַמַּצֵּבוֹת שֶׁעָלָה עֲלֵיהֶן אֵזוֹב. וּבְעָבְרִי כָּכָה מִקֶּבֶר לְקֶבֶר נִתְקַלְתִּי בִּמְעָרָה רַחֲבַת-יָדַיִם וַהֲרוּסָה לְמֶחֱצָה. מִיַּד רָאִיתִי שֶׁזוֹהִי מְעָרַת-קֶבֶר. גַּגָּהּ הֻפַּל אוֹ נִקְרַע בִּידֵי סַגְרִירִים וְטֻלְטַל הֵנָּה. הַדֶּלֶת הָיְתָה מְמֻּסְמֶרֶת. מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת הִשְׁעַנְתִּי אֶל הַקִּיר צְלָב נוֹשָׁן, עָלִיתִי עָלָיו וְהֵצַצְתִּי פְּנִימָה. הַמִּקְבָּרָה הָיְתָה רֵיקָה. וְרַק בְּאֶמְצַע הַרִצְפָּה הָיְתָה קְבוּעָה מִסְגֶּרֶת חַלּוֹן עִם שְׁמָשׁוֹת וּמִבַּעַד הַשְּׁמָשׁוֹת פָּעֲרָה פִּיהָ הָרֵיקָנוּת הַאֲפֵלָה שֶׁמִּתַּחַת הָאֲדָמָה – וּפִתְאֹם עָלָה-רָץ וַלֶק בִּנְשִׁימָה קָצְרָה וְעָיֵּף עַל הָהָר. בְּיָדוֹ חַלָּה יְהוּדִית גְּדוֹלָה, מִתַּחַתָּ בֵּית-שֶׁחְיוֹ בָּלַט מַשֶּׁהוּ וּמִפָּנָיו נָזְלוּ טִפּוֹת-זֵעָה.

– אֵי – נִצְטַעֵק כְּשֶׁרָאָה אוֹתִי – אַתָּה פֹּה?! אִלּוּ רָאֲךָ פֹּה טִבּוּרְצִי הָיָה כּוֹעֵס מְאֹד! אַךְ… מַה שֶׁעָבַר עָבַר… אֲנִי יוֹדֵעַ, שֶׁאַתָּה נַעַר טוֹב וְלֹא תְּסַפֵּר לְאִישׁ אֵיךְ אָנוּ חַיִּים. בּוֹא אֵלֵינוּ.

– אֵיפֹה זֶה? רָחוֹק? – שָׁאַלְתִּי.

– תָּבוֹא וְתִרְאֶה. בּוֹא אַחֲרַי – אָמַר וּפִנָּה הַצִּדָּה אֶת שִׂיחֵי הַסַּלְחָפוֹת וְהַלִּילָךְ וְהִסְתַּתֵּר בַּיָּרָק תַּחַת קִיר הַקִּמֹּרֶת. הָלַכְתִּי בְּעִקְּבוֹתָיו וּפִתְאֹם עָמַדְתִּי לִפְנֵי רִצְפָה לֹא גְּדוֹלָה וּמְדֻשְׁדֶּשֶׁת יָפֶה, הַמְּסֻתֶּרֶת לְגַמְרֵי בֵּין הַיָּרָק. בְּקֶרֶב גִּבְעֹלֵי הַסַּלְחָפוֹת רָאִיתִי חוֹר גָּדוֹל לְמַדַּי עִם מַדְרֵגוֹת-אֲדָמָה מוֹלִיכוֹת לְמַטָּה. וַלֶק יָרַד וְהִזְמִין גַּם אוֹתִי אַחֲרָיו, וְכַעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדִים נִמְצֵאנוּ בַּחֹשֶׁךְ בַּאֲדָמָה מִתַּחַת. וַלֶק תָּפַס אֶת יָדִי וְהוֹלִיכַנִי דֶּרֶךְ אֵיזֶה פְּרוֹזְדּוֹר צַר וְרָטֹב, אַחַר-כָּךְ פָּנָה בְּמִפְנֵה-פֶּתַע יָמִינָה – וְאָנוּ נִמְצֵאנוּ בְּמַרְתֵּף רְחַב-יָדַיִם.

אֲנִי נֶעֱמַדְתִּי עַל יַד הַכְּנִיסָה נִדְהָם מִן הַמַּחֲזֶה הַמֻּפְלָא. שְׁנֵי סִילוֹנֵי אוֹר נִשְׁפְּכוּ בְּשֶׁפַע מִלְמַעְלָה וְהִבְהִיקוּ בְּפַסֵּיהֶם עַל רֶקַע-הַמַּרְתֵּף הֶאָפֵל. אוֹר זֶה נִכְנַס בִּשְׁנֵי חַלּוֹנוֹת. הָאֶחָד – בְּרִצְפַּת הַמִּקְּבָּרָה, וְהַשֵּׁנִי קְצָת יוֹתֵר רָחוֹק, שֶׁנַּעֲשָׂה אַחֲרֵי-כֵן. קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ חַדְרוּ הֵנָּה לֹא בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, אֶלָּא הָחְזְרוּ מִקִּירוֹת הַמַּרְתֵּף הַנּוֹשָׁן. הַקִּירוֹת הָיוּ עֲשׂוּיִים אֲבָנִים אֲפוֹרוֹת. עַמּוּדִים גְּדוֹלִים וְעָבִים הִתְרוֹמְמוּ מִלְּמַטָּה וְשָׁלְחוּ אֶת קַשְׁתוֹת-אַבְנֵיהֶם לְכָל עֵבֶר, וְשָׁם לְמַעְלָה הִתְלַכְּדוּ הֵיטֵב עִם כִּפַּת-הַתִּקְרָה.

בְּמֶרְחָב מוּאָר שֶׁעַל הַרִצְפָּה יָשְׁבוּ שְׁתֵּי דְּמֻיּוֹת. אִישׁ/ זָקֵן, אֶחָד מִמְּגֹרְשֵׁי הָאַרְמוֹן, הַיָּדוּעַ בָּעִיר בְּשֵׁם “פְּרוֹפֶסוֹר”, יָשַׁב בְּרֹאשׁ מָרְכָּן וְתָפַר אֶת הַקְּרָעִים שֶׁלּוֹ כְּשֶׁהוּא מְנַהֲמֵם לְעַצְמו מַשֶּׁהוּ, וַאֲפִלּו לֹא הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ כִּשֵׁנִּכְנַסְנוּ אֶל הַמַּרְתֵּף. וְאִלְמָלֵא תְּנוּעוֹת יָדָיו הַקַּלוֹת, אֶפְשָׁר הָיָה לַחְשֹׁב אֶת הַדְּמוּת הָאֲפוֹרָה לְפֶסֶל-אֶבֶן דִּמְיוֹנִי.

וּבְאוֹר הַחַלּוֹן הַשֵּׁנִי יָשְׁבָה מַרוּסְיָה הַפְּעוּטָה עִם עֲרֵמַת פְּרָחִים וּבְרְרָה מֵהֶם כְּרָגִיל. קֶרֶן-הָאוֹר נָפְלָה עַל רֹאשָׁהּ הַלַּבְנוּן, הִשְׁתַּפְּכָה עַל כֻּלַּהּ, אַךְ הִיא בְּכָל זֹאת לֹא הֻבְלְטָה אֶלָּא מְעַט מִתּוֹךְ רֶקַע-הָאֶבֶן הָאָפוֹר כְּכֶתֶם מְעֻרְפָּל זָעִיר, שֶׁעוֹד מְעַט וְיִמַּס וְיֵעָלֵם.

הִבַּטְתִּי בַּיַּלְדָּה וּמִבְּלִי-מֵשִׂים נִזְכַּרְתִּי בִּדְבָרָיו שֶׁל וַלֶק עַל “הָאֶבֶן הָאֲפוֹרָה”, הַמּוֹצֶצֶת מִמַּרוּסְיָה אֶת לְשַׁד עֲלִיצוּתָהּ – וּפַחַד מִסְתּוֹרִי שֶׁבְּאֶמוּנַת-הֶבֶל הִתְגַנֵּב אֶל לִבִּי.

נִדְמֶה הָיָה לִי, שֶׁהַמַּרְתֵּף שׁוֹמֵר בְּקַפְּדָנוּת עַל קָרְבָּנוֹ זֶה.

– וַלֶק! – פָּרְצָה מַרוּסְיָה בְּלַּחַשׁ-שִׂמְחָה כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת אָחִיהָ.

וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי, הִבְלִיחַ גֵּץ חַלָּשׁ בְּעֵינֶיהּ.

מָסַרְתִּי לָהֶם אֶת הַתַּפּוּחִים שֶׁהֵבֵאתִי. וַלֶק פָּרַס מִן הַגְּלוּסְקָה וְנָתַן חֵלֶק לְמַרוּסְיָה וְחֵלֶק לַ“פְּרוֹפֶסוֹר”. אֲנִי עָמַדְתִּי עַל מְקוֹמִי בְּמוּעָקָה, הִתְכַּוַּצְתִּי, הֶחֱלַפְתִּי רַגְלָיִם, הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהַקִּמְרוֹנִים הַלָּלוּ מַחֲנִיקִים אוֹתִי.

– נֵלֵךְ… נֵלֵךְ מִפֹּה – דָּחַפְתִּי בְּוַלֶק – קַח אוֹתָה וְנֵלֵךְ מִפֹּה…

– נֵלֵךְ מַרוּסְיָה, לְמַעֲלָה – קָרָא לָה וַלֶק.

וּשְׁלָשְׁתֵּנוּ עָלִינוּ מִן הַמַּרְתֵּף. וַלֶק הָיָה עָצוּב וְשַׁתְקָן יוֹתֵר מִן הָרָגִיל.

– אַתָּה נִשְׁאַרְתָּ אַחֲרֵי-כֵן בָּעִיר, כְּדֵי לִקְנוֹת גְּלוּסְקָה? – שְׁאִלְתִּיו.

– לִקְנוֹת? – צִחֲקֵק וַלֶק – וּמֵאַיִן לִי כֶּסֶף?

– אִם כֵּן אֵיךְ? בִּקַּשְׁתָּ לְךָ?

– כֵּן, לְבַקֵּשׁ! וּמִי יִּתֵּן לִי? לֹא, חֲבִיבַי, סְחַבְתִּיהָ מֵעֲרֵבָתָהּ שֶׁל הַיְהוּדִיָּה שָׂרָה, בַּשּׁוּק. הִיא לֹא הִרְגִּישָׁה בַּדָּבָר.

הוּא אָמַר זֹאת בִּנְעִימָה פְּשׁוּטָה, שָׁכוּב פְּרַקְדָּן וְיָדָיו תַּחַת לְרֹאשׁוֹ. הִתְרוֹמַמְתִּי עַל מַרְפֵּקַי וְהִבַּטְתִּי בּוֹ:

– אַתָּה, זֹאת אוֹמֶרֶת, גָּנַבְתָּ?

– נוּ, כֵּן.

שׁוּב הִשְׁתַּטַּחְתִּי בַּדֶּשֶׁא וּשְׁנֵינוּ שָׁכַבְנוּ כֹּה רֶגַע בִּשְׁתִיקָה.

– לִגְנֹב לֹא טוֹב – אָמַרְתִּי אַחַר-כָּךְ תּוֹךְ הִרְהוּר עָזוּב.

– שֶׁלָּנוּ הָלְכוּ כֻּלָם… מַרוּסְיָה בָּכְתָה. הִיא הָיְתָה רְעֵבָה.

– כֵּן, רְעֵבָה – חָזְרָה אַחֲרָיו הַיַּלְדָּה בִּתְמִימוּת שֶׁבִּתְלוּנָה.

אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי עֲדַיִן, מַה זֶה רָעָב, אַךְ עִם הַמִּלִּים הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל הַיַּלְדָּה נֶהְפַּך מַשֶּׁהוּ בְּחָזִי. הִבַּטְתִּי בַּחֲבֵרַי כְּאִלּו רוֹאֶה אֲנִי אוֹתָם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיַּי. וַלֶק שָׁכַב עֲדַיִן כְּמִקֹּדֶם עַל הַדֶּשֶׁא וְעָקַב בְּהִרְהוּרִים אַחֲרֵי נֵץ מַאֲבִיר בְּשָׁמַיִם. הוּא שׁוּב לֹא הֵפִיק מִמֶּנִי הַעֲרָצָה לְאֵין-גְּבוּל כְּמִקֹּדֶם, וּכְשֶׁהִבַּטְתִּי בְּמַרוּסְיָה, הַמַּחֲזִיקָה בַּשְּׁתֵּי יָדָיִם אֶת פְּרוּסַת הַחַלָּה, דָוָה עָלַי לִבִּי מְאֹד.

– אִם כֵּן, מַדוּעַ – שָׁאַלְתִּי בְּהִתְאַמְּצוּת – מַדּוּעַ לֹא סִפַּרְתָּ לִי עַל כָּךְ?

– אֲנִי גַּם רָצִיתִי לְסַפֵּר לְךָ, אַךְ חָזַרְתִּי בִּי, הַלֹּא אֵין לְךָ כֶּסֶף מִשֶּׁלְךָ.

– אִם כֵּן מַה בְּכָךְ? הָיִיתִי לוֹקֵחַ גְּלוּסְקוֹת משֶׁלְּנוּ.

– אֵיךְ, בַּחֲשָׁאִי?

– כֵּ… כֵּן.

– זֹאת אוֹמֶרֶת, גַּם אַתָּה הָיִיתָ גּוֹנֵב.

– אֲנִי… מֵאַבָּא שֶׁלִּי.

– זֶה עוֹד יוֹתֵר גָּרוּעַ – אָמַר וַלֶק בְּתָם-לֵב – אֲנִי לְעוֹלָם אֵינֶנִּי גּוֹנֵב מֵאַבָּא שֶׁלִּי.

– אִם כֵּן, הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ. לִי הָיוּ נוֹתְנִים.

– נוּ, אֶפְשָׁר שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים לָךְ פַּעַם. וְאֵיךְ לְהִצְטַיֵּד בִּשְׁבִיל כֻּלָּם?

– וְאַתֶּם… וְכִי קַבְּצָנִים אַתֶּם? – שָׁאַלְתִּי בְּקוֹל מָשְׁפָּל.

– קַבְּצָנִים! – הוֹדָה וַלֶק זָעוּף.

נִשְׁתַּתַּקְתִּי וְכַעֲבֹר רְגָעִים אָמַרְתִּי לְהִפָּרֵד.

– אַתָּה כְּבָר הוֹלֵךְ?

– כֵּן. הוֹלֵךְ.

הָלַכְתִּי, מִשּׁוּם שֶׁשּׁוּב לֹא יָּכֹלְתִּי לְשַׂחֵק אוֹתוֹ יוֹם עִם חֲבֵרַי בְּלֵב שָׁלֵם כְּקֹדֶם. דְּבֵקוּתִי הַיַּלְדוּתִית הַטְּהוֹרָה בָּהֶם נִדְלְחָה אֵיךְ-שֶׁהוּא. וְאַף כִּי אָהֲבָתִי לְוַלֶק וּלְמַרוּסְיָה לֹא רָפְתָה, הֲרֵי הִיא נִמְהֲלָה בְּטִפַּת חֶמְלָה, שֶׁגָּבְרָה עַד כְּדֵי כְּאֵב-לֵב צוֹרֵב.

בַּבַּיִת הִקְדַּמְתִּי לִשְׁכַּב בַמִּטָּה, תָּחַבְתִּי אֶת רֹאשִׁי בַּכַּר וּבָכִיתִי מַר – עַד שֶׁשַּׂר-הַשֵּׁנָה הָרַחוּם הִשְׁקִיט בְּמַשַּׂב-כְּנָפָיו אֶת צַעֲרִי הֶעָמֹק.

 

פֶּרֶק שִׁשִּׁי: עַל הַבָּמָה מוֹפִיעַ פַּן טִבּוּרְצִי

– שָׁלוֹם לְךָ! וַאֲנִי כְּבָר חָשַׁבְתִּי… שֶׁאַתָּה לֹא תָבוֹא עוֹד – כָּךְ קִבְּלָנִי וַלֶק לְמָחֳרָת הַיּוֹם, כְּשֶׁשּׁוּב הוֹפַעְתִּי עַל הָהָר.

אֲנִי הֲבִינוֹתִי לָמָּה אֲמָר כַּךְ.

– לֹא-לֹא… אֲנִי תָּמִיד אָבוֹא אֲלֵיכֶם – עָנִיתִי בְּתֹקֶף, כְדֵי לְסַלֵּק אֶת הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת לַחֲלוּטִין.

דַּעְתּוֹ שֶׁל וַלֶק עָלְזָה בְּעַיִן לִדְבָרַי, שְׁנֵינוּ הִרְגַּשְׁנוּ עַצְמֵנוּ חָפְשִׁים יוֹתֵר וּמִיַּד הִתְחַלְנוּ בְּהַתְקָנַת מַלְכֹּדֶת מְעֹרֶמֶת11 לְאַנְקוֹרִים, שֶׁלְּצָרְכָּהּ הֵבֵאתִי חוּטִים מִן הַבַּיִת. אֶת חוּט-הַיָּקוֹש מָסַרְנוּ בִּידֵי מַרוּסְיָה. וּכְשֶׁהָאַנְקוֹר הַפָּזִיז, שֶׁנִּתְפַּתָּה בַּזֵּרְעוֹנִים, קָפַץ פִּתְאֹם אֶל תּוֹךְ הַמַּלְכֹּדֶת, מָשְׁכָה מַרוּסְיָה בַּחוּט, וְהַכַּפְכַּף הִתְגּוֹפֵף עַל הַצִּפּוֹר. תָּפַסְנוּ אוֹתָהּ, אַךְ שִׁחְרַרְנוּהָ מִיַּד.

בֵּינְתַיִם הֵעִיבוּ הַשָּׁמַיִם לְעֵת-צָהֳרָיִם, הִגִּיעָה חַשְׁרַת-עֲנָנִים אֲפֵלָה וְתוֹךְ רְעָמִים בַּגַּלְגַּל יָרַד שְׁאוֹן הַגְּשָׁמִים. בַּתְּחִלָּה לֹא הָיָה לִי כָּל חֵשֶׁק לָרֶדֶת אֶל הַמַּרְתֵּף, אַךְ כְּשֶׁנִּזְכַּרְתִּי, שֶׁוַּלֶק וּמַרוּסְיָה הֲלֹא גָרִים שָׁם בִּקְבִיעוּת, כְּבַשְׁתֵּי בִּי אֶת מוֹרַת-הָרוּחַ וְיָרַדְתִּי אִתָּם יַחֵד. לְמַטָּה הָיָה חֹשֶׂךְ וּדְמָמָה. שָׁמַעְנוּ אֵיךְ שָׁם לְמַעְלָה מִתְגַּלְגֵּל שְׁאוֹן הָרַעַם, כְּאִלּו מִישֶׁהוּ נוֹסֵעַ עַל מִרְצֶפֶת הָרְחוֹב בַּעֲגָלָה כַּבִּירָה. כַּעֲבֹר רְגָעִים הִסְתַּגַּלְתִּי אֶל הַמַּרְתֵּף וְהִקְשַׁבְנוּ יַחֵד, אֵיךְ הָאֲדָמָה מְקַבֶּלֶת אֶת זִרְמֵי-הַגֶּשֶׁם הַשּׁוֹפְעִים. גַּעַשׁ, הֲמוֹן גַּלִּים וּבִרְקֵּי-רַעַם תְּכוּפִים הִשְׁפִּיעוּ עַל עֲצַבֵּינוּ רוּחַ חַיִּים, שֶׁדָּרַשׁ לוֹ פֻּרְקָן.

– הָבָה, נְשַׂחֵק בְּ“סַנְוֵרִים” – הִצַּעְתִּי.

וַלֶק קָשַׁר לִי אֶת עֵינַי, מַרוּסְיָה צָהֲלָה בַּחֲלִיפוֹת-צְחוֹקָהּ הַחַלָּשׁוֹת וְהִלְמְמָה בְּרַגְלָיהָ הַכּוֹשְׁלוֹת עַל הָאֲבָנִים וַאֲנִי עָשִׂיתִי כְּאִלּו אֵינֶנִּי יָכוֹל לְתָפְסָהּ, כְּשֶׁפִּתְאֹם נִתְקַלְתִּי בְּאֵיזוֹ דְמוּת רְטֻבָּה וְכְרֶגַע הִרְגַּשְׁתִּי, שֶׁמִּישֶׁהוּ תוֹפְסֵנִי בְרַגְלַי, וְיָדַיִם חֲזָקוֹת מְנִיפוֹת אוֹתִי מִן הַרִצְפָּה וַאֲנִי תָּלוּי בָּאֲוִיר וְרֹאשִׁי לְמַטָּה. הַמִּטְפַחַת שֶׁעַל עֵינַי נָפְלָה.

טִבּוּרְצִי, רָטֹב וְכוֹעֵס, וְעוֹד יוֹתֵר אָיֹם לְעֵינַי הַמַּבִּיטוֹת בּוֹ הֲפוּכוֹת מִלְּמַטָּה, הֶחֱזִיקַנִי בְרַגְלַי וְגִלְגֵּל אֶת עֵינָיו בְּפִרְאוּת.

– וְזֶה מַה זֶה פֹּה, מָה? – שָׁאַל בְּחֹמֶר-הַדִּין וְהִבִּיט בְּוַלֶק – אַתֶּם פֹּה כְּפִי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה מְבַלִּים אֶת הַזְּמַן בַּנְעִימִים… עֲשִׂיתֶם חַבְרַיָּה טוֹבָה!

– עֲזֹב אוֹתִי! – גָּנַחְתִּי, וְהִתְפַּלֵּאתִי, שֶׁאֲנִי יכוֹל עוֹד לְדַבֵּר בְּמַצָּב מוּזָר זֶה. אַךְ יָדוֹ שֶׁל פַּן טִבּוּרְצִי לָחֲצָה אֶת רַגְלַי עוֹד יוֹתֵר.

– עֲנֵה! – פָּנָה שֵׁנִית בְּתַקִּיפוּת אֶל וַלֶק, שֶׁעָמַד בַּמַּצָּב הַקָּשֶׁה כְּשֶׁשְּׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת נְתוּנוֹת לוֹ בְּפִיו כְּהוֹכָחָה לְכָךְ, שֶׁאֵין לוֹ מַה לַעֲנוֹת. רַק זֹאת רָאִיתִי שֶׁעוֹקֵב הוּא בַּחֲרָדָה אַחֲרֵי דְמוּתִי הָאֻמְלָלָה, הַנָּעָה כִּמְטֻטֶּלֶת בַּחֲלַל הָעוֹלָם.

פַּן טִבּוּרְצִי הֱרִימַנִי וְהִבִּיט בְּפָנַי.

–אֶה – אֶ! הָאָדוֹן הַשּׁוֹפֵט, אִם עֵינַי אֵינָן מַטְעוֹת אוֹתִי… לָמָּה הוֹאִיל אֲדוֹנִי לְכַבְּדֵנוּ?

– עֲזֹב! עֲזֹב אוֹתִי תֵכֶף וּמִיַּד! – אָמַרְתִּי בְּעִקְּשׁוּת, וְשֶׁלֹּא-מִדַּעַת עָשִׂיתי תְנוּעַת רְקִיעָה בְּרַגְלַי, שֶׁבְּמַצָּבִי לֹא נִתְקְלָה אֶלָּא בָּאֲוִיר.

טִבּוּרְצִי פָּרַץ בִּצְחוֹק.

– אוֹהוֹ – הוֹ! הָאָדוֹן הַשּׁוֹפֵט מוֹאִיל לִכְעֹס. נוּ, אַתָּה הַלֹּא אֵינְךָ יוֹדֵעַ אוֹתִי עֲדַיִן. אֲנִי טִבּוּרְצִי. עַכְשָׁו אֲנִי אֶתְלֶה אוֹתְךָ עַל הָאֵשׁ וְאֶצְלֶה אוֹתְךָ כַּחֲזִיר קָטָן.

הַבַּעַת פָּנָיו שֶׁל וַלֶק כְּאִלּו אִשְׁרָה אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְמַעֲשֶׂה-זְוָעָה כָּזֶה. לְמַזָּלִי מִהֲרָה לִי מַרוּסְיָה לְהַצָּלָה:

– אַל תִּפְחַד, וַסְיָה, אַל תִּפְחַד! – עוֹדְדַתְנִי הַפְּעוֹטָה וְנִגְּשָׁה עַד רַגְלָיו שֶׁל טִבּוּרְצִי – הוּא אַף פַּעַם אֵינוֹ צוֹלֶה יְלָדִים עַל הָאֵשׁ. זֶה לֹא נָכוֹן!

טִבּוּרְצִי הֱנִיפַנִי תְּנוּפָה מְהִירָה וְהֶעֱמִידַנִי עַל רַגְלַי. כִּמְעַט שֶׁנָּפַלְתִּי מֵאַחַר שֶׁרֹאשִׁי הִסְתַּחְרֵר עָלַי, אַךְ הוּא הֶחֱזִיקַנִי גַּם אַחֲרֵי-כֵן כְּשֶׁיָּשַׁב עַל בּוּל-עֵץ וְהִצִיבַנִי בֵּין בִּרְכָּיו.

– וְאֵיךְ זֶה נִקְלַעְתָּ הֵנָּה? – הוֹסִיף לְחָקְרֵנִי – זֶה מִזְּמַן? – דַּבֵּר אַתָּה! – פָּנָה אֶל וַלֶק אַחֲרֵי שֶׁאֲנִי לֹא עָנִיתִי.

– מִזְּמַן – עָנָה וַלֶק.

– כַּמָּה זְמַן?

– יָמִים כַּעֲשָׂרָה.

– אוֹהוֹ! עֲשְׂרָה יָמִים! – הִשְׁתָּאָה טִבּוּרְצִי וְהָפַךְ אֶת פָנָיו אֵלָי – עֲשָׂרָה יָמִים הַרְבֵּה זְמַן. וְאַתָּה עוֹד לֹא פִּטְפַּטְתָּ לְאִישׁ, לְאָן אַתָּה רָגִיל לָלֶכֶת?

– לֹא.

– אֱמֶת?

– לְשׁוּם אִישׁ – חָזַרְתִּי וְאָמַרְתִּי.

רָאוּי לְשֶׁבַח!… וְאֶפְשָׁר לְקַוּוֹת שֶׁגֶם לְהַבָּא לֹא תְּפַטְפֵּט. אַגַּב, אֲנִי תָּמִיד יָדַעְתִּי, שֶׁאַתָּה נַעַר הָגוּן כְּשֶׁרְאִיתִיךָ בָּרְחוֹב. “פּוֹחֵחַ” אֲמִיתִּי, אַף כִּי שׁוֹפֵט… וְאוֹתָנוּ תָדוּן, אֱמֹר?

הוּא דִבֶּר בְּנֶפֶשׁ טוֹבָה לְמַדַּי, אַךְ אֲנִי בְּכָל זֹאת הִרְגַּשְׁתִּי עַצְמִי נֶעֱלָב מְאֹד וְלָכֵן עָנִיֹתיִ נִכְעָס בְּמִדָּה רַבָּה:

– אֲנִי בִּכְלָל אֵינֶנִּי שׁוֹפֵט. אֲנִי וַסְיָה!

– אֶחָד אֵינוֹ מוֹצִיא אֶת הַשֵּׁנִי. גַּם וַסְיָה יָכוֹל לִהְיוֹת שׁוֹפֵט, אִם לֹא עַכְשָׁו, הֲרֵי אַחֲרֵי-כֵן… אַבָּא שֶׁלְּךָ שׁוֹפֵט אוֹתִי. נוּ, וְגַם אַתָּה תִשְׁפֹּט פַּעַם… אוֹתוֹ שָׂם! – הֶרְאָה עַל וַלֶק.

– אֲנִי לֹא אֶשְׁפֹּט אֶת וַלֶק – עָנִיתִי זוֹעֵף – לֹא נָכוֹן!

– הוּא לֹא יִשְׁפֹּט – הִתְעָרְבָה מַרוּסְיָה וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הֵסִירָה מִמֶּנִי חֶשֶׁד אָיֹם כָּזֶה.

הַפָּעוֹטָה הִתְלַחֲצָה בְּאֵמוּן אֶל רַגְלָיו שֶׁל טִבּוּרְצִי, שֶׁהֶחֱלִיק בְּלֶטֶף עַל שְׂעָרָהּ הַלַּבְנוּן.

– נוּ, אַתְּ אַל תִּנָּבְאִי מֵרֹאשׁ – אָמַר הָאִישׁ הַמּוּזָר תּוֹךְ הִרְהוּר וְשׁוּב פָּנָה אֵלַי בִּנְעִימָה כְּאִלּו מְדַבֵּר הוּא אֶל אָדָם מְבֻגָּר – כָּל אָדָם וְדַרְכּוֹּ שֶׁלּוֹ. וּמִי יוֹדֵעַ… אוּלַי זֶה גַּם טוֹב, שֶׁדַּרְכְּךָ עָבְרָה אֶת דַּרְכֵּנוּ אָנוּ. זֶה טוֹב לְךָ, יְדִידִי, מִשּׁוּם שֶׁבְּחָזְךָ דּוֹפֵק לֵב אָדָם, וְלֹא אֶבֶן קָשָׁה, מֵבִין?

אֲנִי לֹא הֲבִינוֹתִי כְּלוּם, אַךְ בְּכָל זֹאת נִסְפַּגְתִּי מֵעֵינָיו וּפָנָיו שֶׁל הָאָדָם הָאָיֹם, שֶׁמַּבָּטוֹ כְּאִלּו נִנְעַץ בְּנַפְשִׁי.

לְעֵת עָתָּה זְכֹר דָּבָר אֶחָד – הוֹסִיף, טִבּוּרְצִי – אִם תְּפַטְפֵּט לָאָדוֹן הַשּׁוֹפֵט, אוֹ אֲפִלּוּ רַק לַצִּפּוֹר הַמְּרַחֶפֶת עַל יָדְךָ בַּשָּׂדֶה הֶגֶה אֶחָד מִכָּל מַה שֶׁרָאוּ עֵינֶיךָ פֹּה, הֲרֵי כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי טִבּוּרְצִי דְרַבּ, כֵּן לֹא אֶרְאֶה בְּנֶחָמָה, אִם לֹא אֶעֱשֶׂה מִמְּךָ קֶדֶל מְעֻשָּׁן. אֲנִי מְקַוֶּה, שֶׁאֶת זֶה הֲבִינוֹתָ!

– אֲנִי לֹא אֲסַפֵּר לְאִישׁ… אֲנִי… אֶפְשָׁר לִי לָבוֹא עוֹד הֵנָּה?

– אֶפְשָׁר. בּוֹא. אֲנִי מַרְשֶׁה לְךָ, אַךְ בִּתְנַאי… אָמַרְתִּי לְךָ כְּבָר בְּעִנְיַן הַקֶּדֶל הַמְּעֻשָּׁן, זְכֹר!

הוּא שִׁחְרְרַנִי וְהִשְׁתַּטַּח עָיֵף עַל הַסַּפְסָל הָאָרֹךְ שֶׁעַל יַד הַקִּיר.

– קַח אֶת זֶה שָׁם – הֶרְאָה לְוַלֶק עַל הַסַּל הַגָּדוֹל, שֶׁבְּהִכָּנְסוֹ הֶעֱמִיד עַל יַד הַסַּף – וְהַדְלֵק אֵשׁ. הַיּוֹם נְבַשֵּׁל אֲרֻחַת-צָהֳרָיִם.

עַכְשָׁו הָיָה זֶה אִישׁ אַחֵר לְגָמְרֵי – לֹא עוֹד מַנְהִיג אֳרְחֵי-פַרְחֵי.

עַכְשָׁו עוֹשֶׂה הוּא כְּבַעַל-בַּיִת וְרֹאשׁ-מִשְׁפָּחָה, הַחוֹזֵר מִן הָעֲבוֹדָה וְנוֹתֵן הוֹרָאוֹת לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ.

שְׁנֵינוּ, וַלֶק וַאֲנִי, שָׁקַדְנוּ עַל הַמְּלָאכָה. וַלֶק הִדְלִיק קֵיסַם-עֵץ וְהָלַכְנוּ אֶל הַפְּרוֹזְדוֹר הָאָפֵל שֶׁל הַמַּרְתֵּף, שֵׁם לָקַטְנוּ כַּמָה כְּפִיסֵי-קְרָשִׁים בָּלִים לְמֶחֱצָה, זְרַקְנוּם אֶל תּוֹךְ הַתַּנּוּר וְהִבְעַרְנוּ אֵשׁ. כַּעֲבֹר חֲצִי שָׁעָה הִרְתִּיחַ כְּעֵין תַּבְשִׁיל בַּסִּיר. וְתוֹךְ צִפִּיָּה עַד שֶׁזֶּה יְבֻשַּׁל, הֶעֱמִיד וַלֶק עַל גַּבֵּי שֻׁלְחָן מְדֻבָּק אֵיךְ-שֶׁהוּא, בַּעַל שָׁלֹשׁ רַגְלַיִם, מַחֲבַת שֶׁחֲתִיכוֹת בָּשָׂר מַהְבִּילוֹת מִתּוֹכָהּ.

טִבּוּרְצִי קָם מִמִּשְׁכָּבוֹ.

– מוּכָן? – שָׁאַל – אִם כֵּן, מְצֻיָּן. שֵׁב אִתָּנוּ, נַעַר. אַתָּה הִשְׂתַּכַּרְתָּ לְךָ אֶת אֲרֻחָתְךָ. פְּרוֹפֶסוֹר, עֲזֹב אֶת הַמַּחַט שֶׁלְּךָ וְשֵׁב אֶל הַשֻּׁלְחָן.

– תֵּכֶף – עָנָה הַזָּקֵן בְּלַחַשׁ, תָּחַב אֶת הַמַּחַט בִּסְחָבוֹתָיו וְיָשַׁב אָדִישׁ וּבְמַבָּט עָצוּב עַל אֶחָד מִבּוּלֵי-הָעֵץ, הַמְּשַׁמְּשִׁים כִּסְאוֹת בְּמַרְתֵּף-הַקֶּבֶר.

אֶת מַרוּסְיָה לָקַח טִבּוּרְצִי בִּזְרוֹעוֹ. הִיא וּוַלֶק אָכְלוּ בְּתַאֲוָה, הַמְּעִידָה שֶׁתַּבְשִׁיל-בָּשָׂר הוּא אֶצְלָם מִן הַמּוֹתָרוֹת הַנְּדִירוֹת בְּיוֹתֵר. טִבּוּרְצִי אָכַל בְּהַרְחָבַת הַדַּעַת וְכָל הַזְּמַן שׂוֹחַח אֶל “הַפְּרוֹפֶסוֹר”.

מִכָּל הַשִּׂיחָה הַמּוּזָרָה וְהַמְסֻבֶּכֶת לֹא הֲבִינוֹתִי רַק זֹאת, שֶׁהַסְעֻדָּה שֶׁלְּנוּ בָּאָה לָנוּ בְּדֶרֶךְ לֹא לְגַמְרֵי כְּשֵׁרָה. אֲנִי לֹא יָּכֹלְתִּי לַעְצֹר בְּרוּחִי וְשָׁאַלְתִּי:

– אֵיךְ!… לְקַחְתָּ?… בְּעַצְמְךָ?

– שְׁמַע נַעַר, אַתָּה אָמְנָם אֵינְךָ חֲסַר עֵינַיִם פְּקוּחוֹת – אָמַר לִי טִבּוּרְצִי – אַךְ בְּכָל זֹאת עֲדַיִן טִפֵּשׁ וְהַרְבֵּה אֵינְךָ מֵבִין. הִנֵּה, הִיא מְבִינָה. אִמְרִי לִי מַרוּסְיָה שֶׁלִּי, טוֹב עָשִׂיתִי, שֶׁהֵבֵאתִי לְךָ צָלִי?

– טוֹב – עָנְתָה הַפָּעוֹטָה וּמִצְמְצָה רֶגַע בְּעֵינֵי-הַבָּרֶקֶת שֶׁלָהּ – מַנְיָה הָיְתָה רְעֵבָה.

אוֹתוֹ יוֹם לִפְנוֹת עֶרֶב חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרִים. דְּבָרָיו הַמּוּזָרִים שֶׁל טִבּוּרְצִי לֹא הֶחֱלִישׁוּ בִּי אַף רֶגַע אֶת אֱמוּנָתִי, שֶׁ“לִּגְנֹב לֹא טוֹב”. לְהֵפֶךְ, הָרֶגֶשׁ הַכָּאוּב שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי קֹדֶם, הֶחֱרִיף עוֹד יוֹתֵר. קַבְּצָנִים… גַּנָּבִים… אֵין לָהֶם בַּיִת!… אֲנִי אֲפִלּוּ הִרְגַּשְׁתִּי, אֵיךְ מֵעֹמֶק לִבִּי הוֹלֶכֶת וְעוֹלָה בִּי מְרִירוּת הַבּוּז לַחֲבֵרַי הַקְטַנִּים. אַךְ כְּשֶׁנִּזְכַּרְתִּי, בְּאֵיזוֹ שִׂמְחָה קִבְּלוּ וַלֶק וּמַרוּסְיָה אֶת הַצָּלִי וְאֵיךְ לִקְקוּ אֶת אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם, הִתְגַּבֵּר בִּי רֶגֶשׁ הַחֶמְלָה וּדְבֵקוּתִי בָּהֶם לֹא חַלְשָׁה.

בַּשִּׂדֵרָה הָאֲפֵלָה שֶׁבְּגַנֵּנוּ נִתְקַלְתִּי לְפֶתַע בְּאַבָּא. הוּא הִתְהַלֵּךְ זָעוּם כְּדַרְכִּו הֵנָּה וָהֵנָּה. כְּשֶׁמָּצָאתִי עַצְמִי עַל יָדַוֹ, תְּפָסַנִי בִּכְתֵפִי:

– מֵאַיִן?

– אֲנִי… טִיַּלְתִּי.

אַבָּא הִבִּיט בִּי בְּמַבָּט קָשָׁה וּבְבַת-יָד שֶׁל בָּטוּל. שׁוּב צָעַד לְדַרְכּוֹ בַּשְּׂדֵרָה.

זוֹהִי כִּמְעַט הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיַּי, שֶׁשִּׁקַּרְתִּי. רָעַדְתִּי לַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁאַבָּא יִוָּדַע לוֹ פַּעַם עַל הֶכֵּרוּתִי עִם יַלְדֵּי הַמַּרְתֵּף. אַךְ לְגַלּוֹת לוֹ זֹאת לֹא יָּכֹלְתִּי, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִבְגֹד בַּחֲבֵרַי וַלֶק וּמַרוּסְיָה. אִלּוּ הָיִיתִי מֵפֵר אֶת דִּבּוּרִי, וַדַּאי לֹא יָּכֹלְתִּי לְהַבִּיט בְעֵינֵיהֶם אַחֲרֵי-כֵן בְּלִי בּוּשָׁה.

 

פֶּרֶק שְׁבִיעִי: עִם סְתָו

הַסְתָו מִשְׁמֵשׁ וּבָא. בַּשָּׂדֶה הָיָה קָצִיר, הֶעָלִים עַל הָעֵצִים הִצְהִיבוּ. וְיַחַד עִם זֶה הִתְחִילָה מַרוּסְיָה שֶׁלְּנוּ לַחֲלוֹת בְּאֵיזוֹ מַחֲלָה. הִיא לֹא הִתְאוֹנְנָה עַל כְּלוּם, רַק הָלְכָה וְרָזְתָה. פָּנֶיהָ הֶחֱוִירוּ מִיּוֹם לְיוֹם יוֹתֵר, עֵינֵיהָ הֶאֱפִילוּ, גָּדְלוּ יוֹתֵר וְעַפְעַפֶּיהָ הָגְבְּהוּ בְּקֹשִׁי.

עַכְשָׁו יָּכֹלְתִּי לַעֲלוֹת אֲלֵיהֶם עַל הָהָר בְּלִי כָּל חֲשָׁשׁ וּמוּעָקָה. הִתְרַגַּלְתִּי לְגָמְרֵי אֶל טִבּוּרְצִי וְהָיִיתִי שָׁם כְּאֶחָד מֵהֶם.

– אַתָּה נַעַר מְצֻיָּן. וְגַם אַתָּה תִּהְיֶה אִישׁ מְלֻמָּד לֹא פָּחוֹת מִמֶּנִי – אָמַר לִי פַּן טִבּוּרְצִי.

הַסְּתָו נִכְנַס יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְתָקְפּוֹ. הַשָּׁמַיִם הָלְכוּ וְעָטְפוּ עֲנָנִים וְהַסְּבִיבָה שָׁקְעָה בְּדִמְדּוּמֵי עֲרָפֶל. זִרְמֵי הַגְּשָׁמִים נִשְׁפְּכוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְהִדְּדוּ בְּשָׁאוֹן עָגוּם חַדְגּוֹנִי בְּתוֹךְ הַמַּרְתֵּף.

בְּקֹשִׁי רַב הִצְלַחְתִּי לַעֲזֹב אֶת הַבַּיִת בִּימֵי-סַגְרִיר אֵלֶּה. אַגַּב, אֲנִי רַק שָׁמָּה הִתְאַמַּצְתִּי לָלֶכֶת בַּחֲשַׁאי, וְאִלּוּ כְּשֶׁחָזַרְתִּי הַבָּיְתָה רָטֹב כֻּלִּי, בְּעַצְמִי תָּלִיתִי אֶת בְּגָדַי לְמוּל הַתַּנּוּר וְשָׁכַבְתִּי בְּשֶּׁקֶט עַל הַמִּטָּה, וּבִמְנוּחָה פִּילוֹסוֹפִית אָטַמְתִּי אֹזֶן לִמְטַר-הַבָּרָד שֶׁל נְזִיפוֹת, שֶׁנִּשְׁפְּכוּ עָלַי מִפִּי הָאוֹמֶנֶת הַזְּקֵנָה וְהַמְּשָׁרְתוֹת שֶׁבַּבַּיִת.

כָּל פַּעַם שֶׁבָּאתִי אֶל יְדִידַי רָאִיתִי שֶׁמַּרוּסְיָה הוֹלֶכֶת וְנִכְמֶשֶת יוֹתֵר וְיוֹתֵר. עַכְשָׁו כְּבָר לֹא יָצְאָה לַאֲוִיר, וְהָאֶבֶן הָאֲפוֹרָה, מִפְלֶצֶת הַמַּרְתֵּף הָאֲפֵלָה וְהַדּוֹמֵמָה, הִמְשִׁיכָה בִּפְעֻלָּתָהּ הָאֲיֻמָּה בְּלִי הֶרֶף, לָמֹץ אֶת הַחַיִּים מִתּוֹךְ הַגּוּפִיף הַפָּעוּט. אֶת רֹב זְמַנָּהּ הָיְתָה מְבַלָּה עַכְשָׁו בַּמִּטָּה וָאֳנִי וּוַלֶק הִשְׁתַּדַּלְנוּ בְּכָל כֹּחֵנוּ לְהַעֲלִיז אוֹתָה וּלְשַׁעַשְׁעָהּ, כְּדֵי לְהוֹצִיאִ מִמֶּנָּה אֶת חֲלִיפוֹתָיו הַשְּׁקֵטוֹת שֶׁל צְחוֹקָהּ הֶחָלוּשׁ.

עַכְשָׁו, מִשֶּׁהִסְתַּגַּלְתִּי לְגָמְרֵי אֶל “הַחֶבְרָה הָרָעָה”, יָקְרָה לִי בַּת-צְחוֹקָהּ הָעֲגוּמָה שֶׁל מַרוּסְיָה כְּמוֹ בַּת-צְחוֹקָהּ שֶׁל אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה. פֹּה אִישׁ לֹא הוֹנָה12 לִי אֶת שְׁחִיתוּתִי עַל פָּנַי; פֹּה לֹא הָיְתָה אוֹמֶנֶת רַגְזָנִית; פֹּה הָיִיתִי נָחוּץ בַּבַּיִת – הִרְגַּשְׁתִּי, שֶׁהוֹפָעָתִי מַוְרִידָה כָּל-פַּעַם אֶת אֹדֶם-הַחַיִּים עַל לֶחְיָּהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה.

וּוַלֶק הָיָה לִי כְּמוֹ אָח, וַאֲפִלּוּ טִבּוּרְצִי הַבִּיט לִפְעָמִים בִּשְׁלָשְׁתֵּנוּ בְּעֵינַיִם מוּזָרוֹת, שֶׁכְּאִלּוּ הִתְנוֹצְצָה בָּהֶן כְּעֵין דִּמְעָה.

לְיָמִים שׁוּב הִתְבַּהֲרוּ הַשָּׁמַיִם. הָעֲנָנִים הָאַחֲרוֹנִים הִתְפַּזְּרוּ וְעַל הָאֲדָמָה הַמִּתְיַבֶּשֶׁת – זֹאת הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה לִפְנֵי בּוֹא הַחֹרֶף – הֵאִירוּ יְמֵּי שֶׁמֶשׁ.

אָנוּ הֶעֱלֵינוּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם אֶת מַרוּסְיָה לְמַעְלָה, הַחוּצָה. פֹּה כְּאִלּו שָׁבָה לַחַיִּים. הַיַּלְדָּה הִבִּיטָה סָבִיב בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת לִרְוָחָה וְעַל לֶחְיָּהּ הִתְיַקְּדָה הָאַדְמוּמִית. נִדְמֶה הָיָה, שֶׁהָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת עַל פָּנֶיהָ בֹּכַנָפֶיהָ הַמְחַיּוֹת, הֶחֱזִירָה לָהּ אֶת חֶלְקֵי-הַחַיִּים, שֶׁהָאֶבֶן הָאֲפוֹרָה גָנְבָה מִמֶּנָה.

אַךְ זֶה לֹא הִתְמִיד זְמַן רַב.

בֵּינָתַיִם הִתְחִילוּ לְהִתְחַשֵּׂר עֲנָנִים גַּם מִמַּעַל לְרֹאשִׁי אֲנִי.

פַּעַם בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁעָבַרְתִּי כָּרָגִיל בִּשְׂדֵרוֹת הַגַּן, רָאִיתִי בְּאַחַת מֵהֶן אֶת אַבָּא וְגַם אֶת יָנוּשׁ הַזָּקֵן שֶׁמָּן הָאַרְמוֹן. הַזָּקֵן בֵּרַךְ אֶת אַבָּא בְּהַכְנָעָה רַבָּה וְאָמַר לוֹ מַשֶּׁהוּ. אַבָּא עָמַד בְּפָנִים זוֹעֲפִים וְעַל מִצְחוֹ נִתְקַמֵּט בַּחֲרִיפוּת קֶמֶט שֶׁל חָרוֹן כָּבֵד מִנְשֹׂא. לְבַסּוֹף פָּשַׁט אֶת יָדוֹ כְּדוֹחֶה אֶת יָנוּשׁ הַצִּדָּה מִדַרְכּוֹ וְאָמַר:

– לֵךְ! אַתָּה סְתָם מַלְשָׁן זָקֵן!

אֲנִי בִּכְלָל הָיִיתִי נוֹשֵׂא בְּלִבִּי אֵיבָה לְיַנְשׁוּף-אַרְמוֹן זָקֵן זֶה, וְעַכְשָׁו נְבוּאַת-לִבִּי הִרְעִידַתְנִי בְּחָזְקָה. הֲבִינוֹתִי, שֶׁהַשִּׂיחָה מוּסֶבֶּת עַל חֲבֵרַי וְאוּלַי גַּם עֲלַי.

טִבּוּרְצִי, שֶׁסִּפַּרְתִּי לוֹ אֶת הַדָּבָר, הֶעֱוָה הָעֲוָיָה נוֹרָאָה.

– אִי נַעַר, זוֹ בְּשׁוֹרָה לֹא טוֹבָה! יִמַח שְׁמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ שׁוּעָל זָקֵן!

– אַבָּא גֵּרֵשׁ אוֹתוֹ – הַעִירוֹתִי בְּצוּרַת הַרְגָּעָה.

– אַבָּא שֶׁלְּךָ חֲבִיבַי, הוּא הַטּוֹב שֶׁבְּכָל הַשּׁוֹפְטִים בָּעוֹלָם, הָחֵל מֵהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה… הוּא אֵינוֹ מוֹצֵא לְנָחוּץ לְרַדֵּף אֶת הַחַיָּה הַחוֹטֵאת הַזְּקֵנָה בִּמְאוּרָתָהּ הָאַחֲרוֹנָה. אַךְ… אֵיךְ לְבָאֵר לָךְ זֹאת, חֲבִיבִי? אַבָּא שֶׁלְּךָ עוֹבֵד לְאָדוֹן שֶׁשְּׁמוֹ חֹק. וְעַד שֶׁהַחֹק יָשֵׁן לוֹ שָׁם עַל הַכּוֹנָנִית, יֵשׁ לוֹ לְאַבָּא שֶׁלְּךָ עֵינֵי-אָדָם וְלֶב-אָדָם; אַךְ בְּרֶגַע שֶׁאוֹתוֹ אָדוֹן יוֹרֵד מִשָׁם וְאוֹמֵר לְאַבָּא שֶׁלְּךָ: “שָׁמַע-נָא שׁוֹפֵט, הַאִם מִן הָרָאוּי, שֶׁנִּתֵּן אֶת עֵינֶינוּ קְצָת בטִבּוּרְצִי דְרַבּ, אוֹ מַה שְׁמוֹ שָׁם?” – מֵאוֹתוֹ רֶגַע נוֹעֵל הַשּׁוֹפֵט אֶת לִבּו בַּמַּפְתֵּחַ וְכַפּוֹת קָשׁוֹת לוֹ מְאֹד, שֶׁנָּקֵל לוֹ לָעוֹלָם שֶׁיִּתְהַפֵּך לְצִדּוֹ הַשֵּׁנִי מֵאֲשֶׁר לְפַּן טִבּוּרְצִי שֶׁיִּמָּלֵט מִצִּפָּרְנָיו… הֲמֵבִין אַתָּה, נַעֲרִי? מִטַעַם זֶה אָנוּ מְכַבְּדִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֶת אַבָּא שֶׁלְּךָ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא מְשָׁרֵת נֶאֱמָן לַאֲדוֹנָיו, וַאֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה מְעַטִּים הֵםָ עוֹלָם. אִלּוּ כָּל מְשָׁרְתִי הַחֹק הָיוּ כָּאֵלֶּה, הָיָה הָאָדוֹן חֹק יָכוֹל לִישֹׁן לוֹ בְשַׁלְוָה עַל כּוֹנָנִית-הַסְּפָרִים וְלֹא לְהָקִיץ לְעוֹלָם.

בַּמִּלִּים הַלָּלוּ קָם טִבּוּרְצִי מִמְּקוֹמוֹ, נָטַל אֶת מַרוּסְיָה עַל זְרוֹעוֹתָיו, חִבֵּק אוֹתָהּ וּנְשָׁקָהּ וְלָחַץ אֶת רֹאשׁוֹ עַל לִבָּהּ הַקָּטָן.

וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי בִּמְּקוֹמִי וְעָמַדְתִּי זְמַן רַב נִפְעָם מִדְּבָרָיו הַמּוּזָרִים.

 

פֶּרֶק שְׁמִינִי: הַבֻּבָּה

הַיָּמִים הַבְּהִירִים חָלְפוּ וּמַצָּבָה שֶׁל מַרוּסְיָה שׁוּב הוּרַע. עִם כָּל תַּחְבּוּלוֹתֵינוּ לְשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתָהּ, הִבִּיטָה בְּשִׁוְיוֹן-נֶפֶשׁ בְּעֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת הָעֲמוּמוֹת, הַמִּסְתַּכְּלוֹת לְלֹא-תְנוּעָה. וַאֲנִי זֶה מִזְּמַן לֹא שָׁמַעְתִּי אוֹתָהּ צוֹחֶקֶת. הִתְחַלְתִּי לְהָבִיא אֶל הַמַּרְתֵּף אֶת הַצַּעֲצוּעִים שֶׁלִּי, אַךְ גַּם הֵם לֹא הֶעֱלִיזוּהָ אֶלָּא לִזְמַן מָה.

וְעַל זֶה הֶחְלַטְתִּי לִפְנוֹת אֶל אֲחוֹתִי סוֹנְיָה.

סוֹנְיָה הָיְתָה לָהּ בֻּבָּה גְדוֹלָה בַּעֲלַת פָּנִים מְצֻּבָּעִים בִּבְהִירוּת וּשְׂעַר-פִשְׁתִּים נֶהְדֵּר – מַתְּנַת אִמָּא הַמְּנוֹחָה. אֶל בֻּבָּה זוֹ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי בְּתִקְווֹת גְדוֹלוֹת. הִזְמַנְתִּי אֶת אֲחוֹתִי הַפְּעוֹטָה אֶל שְׂדֵרַת-הָאַלּוֹנִים וּבִקַּשְׁתִי מִמֶּנָּה לְהַשְׁאִיל לִי אֶת הַבֻּבָּה לִזְמַן קָצָר. בַּקָּשָׁתִי הָיְתָה נִמְרֶצֶת כָּל-כָּךְ, תֵּאַרְתִּי לָה תֵּאוּר חַי כָּל-כָּךְ אֶת הַיַּלְדָּה הַמִּסְכֵּנָה הַחוֹלָה, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיוּ לָה צַעַצוּעִים, עַד שֶׁסָּוֹנְיָה, שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיְתָה לוֹחֶצֶת כָּל הַזְּמַן אֶת הַבֻּבָּה אֶל לִבָּה בְחָזְקָה, נָתְנָה לִי אוֹתָה סוֹף-סוֹף וְהִבְטִיחָה לִי, שֶׁבְּמֶשֶׁךְ שְׁנַיִם-שְׁלֹשָׁה יָמִים תְּשַׂחֵק בְּצַעֲצוּעִים אֲחֵרִים.

הַשְׁפָּעָתָהּ שֶׁל הַגְּבֶרֶת הַחַרְסִינִית הַהֲדוּרָה הַזֹּאת עַל הַחוֹלָה שֶׁלָּנוּ עָבְרָה כָּל תִּקְוָה.

מֵרוּסְיָה שֶׁנָּבְלָה כְּפֶרַח בַּסְּתָו, שָׁבָה לִתְחִיָּה עַין-בְּעַין. הִיא חִבְּקָה אוֹתִי בְּכֹחוֹתֶיהָ הָאַחֲרוֹנִים, צָחֲקָה בְּקוֹל רוֹנֶה וְשׂוֹחֲחָה עִם מַכִּירָתָהּ הַחֲדָשָׁה אֲרֻכּוֹת וּקְצָרוֹת… הַבֻּבָּה כִּמְעַט שֶׁעָשְׂתָה נֵס: מַרוּסְיָה יָרְדָה פִּתְאֹם, אַחֲרֵי זְמַן רַב כָּל כָּךְ, מִן הַמִּטָּה, הַתְּחִילָה מְהַלֶּכֶת וּמוֹלִיכָה אִתָּהּ אֶת בִּתָּהּ הַלַּבְנוּנִית וּפַעַם בְּפַעַם גַּם רָצָה הֵנָּה וָהֵנָּה וּפִעְמְמָה בְּרַגְלֶיהָ הַחַלָּשׁוֹת עַל הַרִצְפָּה הָאֲפוֹרָה.

וְלִי גָּרְמָה הַבֻּבָּה רְגָעִים נִסְעָרִים. קֹדֶם כֹּל, בְּשָׁעָה שֶׁנְּשָׂאתִיהָ תַּחַת בֵּית-שֶׁחְיִי וְהָלַכְתִּי אֶל הַגִּבְעָה, נִקְלַע לִי בְּדַּרְכִּי יָנוּשׁ הַזָּקֵן, שֶׁלִּוָּה אוֹתִי זְמַן רַב בְעֵינָיו וְנִעֲנַע בְּרֹאשׁוֹ.

אַחֲרֵי-כֵן, כַּעֲבֹר יוֹמַיִם, הִרְגִּישָׁה הָאוֹמֶנֶת הַזְּקֵנָה בְּהֵעָדְרָהּ שֶׁל הַבֻּבָּה וְהִתְחִילָה מְחַפֶּשֶׂת אוֹתָהּ וּמְחַטֶּטֶת אַחֲרֶיהָ בְּכָל פִּנוֹת הַבַּיִת. סוֹנְיָה הִשְׁתַּדְּלָה לְהַרְגִּיעַ אֶת הַזְּקֵנָה, אַךְ שִׁדּוֶּליהָ הַתְּמִימִים, שֶׁהַבֻּבָּה אֵינָהּ נְחוּצָה לָהּ כְּלָל וְשֶׁהָלְכָה לְטַיֵּל וְתֵכֶף תָּשׁוּב, רֵק עוֹרְרוּ תְמִיהָה בְּלֵב בְּנֵי-הַבַּיִת וְגַם חֶשֶׁד, שֶׁזֹּאת אֵינָהּ אֲבֵדָה סְתָם.

אַבָּא עֲדַיִן לֹא יָדַע כְּלוּם, אַךְ יָנוּשׁ הַזָּקֵן שּׁוּב בָּא אֵלָיו – וְהוּא שׁוּב גֵּרְשָׁהוּ, וְהַפַּעַם בְּכַעַס גָּדוֹל מִבָּרִאשׁוֹנָה. אֶלָּא שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם עֲצָרַנִי אַבָּא בְּדַרְכִּי לְפִשְׁפַּשׁ הַגַּן וְצִוָּה עָלַי לְהִשָּׁאֵר בַּבַּיִת.

וְכֵן גַּם לְמָחֳרָת.

וְרַק בַּיּוֹם הָרְבִיעִי קַמְתִּי בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם וְקָפַצְתִּי דֶּרֶךְ הַגָּדֵר כְּשֶׁאַבָּא יָשֵׁן עֲדַיִן.

עַל הָהָר הָיָה הַדָּבָר בְּכָל רַע. מַרוּסְיָה שׁוּב שָׁכְבָה וְעוֹד הוּרַע לָהּ מִבַּתְּחִלָּה. פָּנֶיהָ הָיוּ קוֹדְחִים בְּאַרְגָּמָן מוּזָר, שַׂעְרָהּ הַלָּבָן הִתְפַּזֵּר עַל פְּנֵי הַכַּר וְהִיא לֹא הִכִּירָה אִישׁ מֵאִתָּנוּ.

וְיַחַד אִתָּהּ שָׁכְבָה הַבֻּבָּה הָאֻמְלָלָה עִם לְחָיֶיהָ הַוְּרוּדּוֹת וְעֵינַיִם טִפְּשִׁיּוֹת נוֹצְצוֹת בָּאֲוִיר.

סִפַּרְתִּי לְוַלֶק אֶת תַּקָלוֹתַי וְהֶחְלַטְנוּ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַחֲזִיר אֶת הַבֻּבָּה הַבַּיְתָה. וּבְיִחוּד, מְאַחַר שֶׁמַּרוּסְיָה אֲפִלּוּ לֹא תַּרְגִּישׁ כְּבָר בַּדָבָר. אַךְ טָעִינוּ מְאֹד: בְּרֶגַע שֶׁהוֹצֵאתִי אֶת הַבֻּבָּה מִיָּדֶיהָ שֶׁל מַרוּסְיָה הַשּׁוֹכֶבֶת בְּלִי הַכָּרָה, מִיָּד פָּקְחָה עֵינֶיהָּ, הִבִּיטָה בְּמַבָּט עָכוּר כְּאֵינָה רוֹאָה אוֹתִי, וּמִבְּלִי לָדַעַת מַה נַּעֲשָׂה בָּהּ, פָּרְצָה פִּתְאֹם בְּבִכְיָּה חַלָּשָׁה-שְׁקֵטָה, אַךְ יַחַד עִם זֶה בְּקוֹל תְּלוּנָה מָרָה, וּבְפָנֶיהָ הַכְּחוּשִׁים, תַּחַת מַעֲטֵה הַהֲזָיָה הַקּוֹדַחַת, הִבְלִיחָה הַבָּעַת כְּאֵב עָמֹק כָּזֶה, שֶׁהֶחֱזַרְתִּי כְּרֶגַע אֶת הַבֻּבָּה לִמְקוֹמָהּ. וְעַל זֶה חִיְכָה מַרוּסְיָה, לָחֲצָה אֶת הַבֻּבָּה אֶל לִבָּה וְנִרְגְּעָה.

הֲבִינוֹתִי, שֶׁעָמַדְתִּי לִגְזֹל מִידִידָתִי הַקְּטַנָּה אֶת הַשִּׂמְחָה הָרִאשׁוֹנָה וְהָאַחֲרוֹנָה שֶׁלָהּ בְּחַיֶּיהָ הַקְּצָרִים.

וַלֶק הִבִּיט בִּי בְּפַחַד.

– וּבְכֵן, מַה יִהְיֶה עַכְשָׁו? – שָׁאַל עָצוּב.

טִבּוּרְצִי יָשַׁב עַל הַסַּפְסָל בְּרֹאשׁ כָּאוּב מָרְכָּן וְכָךְ גַּם הִבִּיט בִּי בְּמַבָּט שַׁאֲלָנִי. מִשּׁוּם כָּךְ הִשְׁתַּדַּלְתִּי לְשַׁוּוֹת לְעַצְמִי מַרְאֶה שָׁלֵוֹ וְאָמַרְתִּי:

– אֵין דָּבֵר! הָאוֹמֶנֶת וַדַּאי כְּבָר שָׁכְחָה.

אֶלָּא שֶׁהַזְּקֵנָה לֹא שָׁכְחָה. כְּשֶׁשַּׁבְתִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת הַבַּיְתָה, שׁוּב נִקְלַע לִי יָנוּשׁ בְּדַרְכִּי עַל יַד הַפִּשְׁפָּשׁ.

אֶת סוֹנְיָה מָצָאתִי בְּעֵינַיִם בְּכוּיוֹת, וְהָאוֹמֶנֶת הֵטִילָה בִּי מַבָּט מְרֻגָּז מֵעִיק וְנָהֲמָה בְּפֶה מְשַׁקְשֵׁם13 חֲסַר-שִׁנַּיִם.

אַבָּא שְׁאֵלַנִי, לְאָן הָלַכְתִּי; וּכְשֶׁשָּׁמַע בְּהַקְשָׁבָה אֶת הַתְּשׁוּבָה הָרְגִילָה, הִסְתַּפֵּק בְּכָךְ, שֶׁחָזַר עַל פְּקֻדָּתוֹ, שֶׁלֹּא אֶעֱזֹב אֶת הַבַּיִת בְּשׁוּם פָּנִים בְּלִי רְשׁוּתוֹ. הַפְקֻדָּה מֻחְלֶטֶת, וְאֵין לְהַרְהֵר אַחֲרֶיהָ, וַאֲנִי גַּם לֹא הֵעַזְתִּי לַמְרוֹת אֶת פִּיו. אַךְ גַּם לֹא עָרַבְתִּי אֶת לִבִּי לְבַקֵּשׂ מִמֶּנוּ רְשׁוּת לָצֵאת.

עָבְרוּ אַרְבָּעָה יָמִים קָשִׁים. אֲנִי הִתְהַלַּכְתִּי קְדֹרַנִּית בַּגַּן וְהִבַּטְתִּי בְּגַעְגּוּעִים כְּלַפֵּי הָהָר וְיַחַד עִם זֶה חִכִּיתִי לַשׁוֹאָה, הַהוֹלֶכֶת וּמִתְחַשֶרֶת עַל רֹאשִׁי. מָה יִּהְיֶה, לֹא יָדַעְתִּי, אַךְ בְּלִבִּי הָיָה לִי קָשֶׁהֶ מְאֹד. אוֹתִי אִישׁ לֹא הֶעֱנִישׁ מֵעוֹלָם; אַבָּא לֹא רַק שֶׁלֹּא נָגַע בִּי בְּאֶצְבַּע, אֶלָּא גַּם לֹא שָׁמַעְתִּי מִפִּיו מִלָּה חֲרִיפָה מִיָּמַי.

עַכְשָׁו הֵעִיקָה עָלַי חָזוּת קָשָׁה, שֶׁלִּבִּי נִבָּא לִי.

לְבַסּוֹף קָרְאוּ לִי אֶל אַבָּא – אֶל מִשְׂרָדוֹ.

נִכְנַסְתִּי וְעָמַדְתִּי נִפְחָד בַּפֶּתַח. בַּחַלּוֹן נִשְׁקְפָה שֶׁמֶשׁ סְתָו נוּגָה. אַבָּא יָשַׁב בְּכֻרְסָתוֹ לִפְנֵי תְּמוּנַת אִמָּא וְלֹא הָפַךְ אֶת פָנָיו אֵלָי. שָׁמַעְתִּי אֶת דְּפִיקַת לִבִּי הַנִּרְגָּשׁ.

לְבַסּוֹף פָּנָה אֵלַי. הֲרִימוֹתִי אֶת עֵינַי אֵלָיו – וּמִיָּד גַּם הִשְׁפַּלְתִּי אוֹתָן. פְּנֵי אַבָּא נִרְאוּ לִי אֲיֻמִּים אוֹתוֹ רֶגַע. עָבְרָה כְּמַחֲצִית רֶגַע וּמֶשֶׁךְ זְמַן קָט זֶה הִרְגַּשְׁתִּי עַל עַצְמִי מַבָּט קָשֶׁה, קָפוּא וּמַחֲנִיק.

– אַתָּה לָקַחְתָּ אֶת הַבֻּבָּה מֵאֲחוֹתְךָ?

הַמִּלִּים צָנְחוּ עָלַי פִּתְאֹם בִּבְהִירוּת וַחֲרִיפוּת כָּזוֹ שֶׁנֶחֱרַדְתִּי.

– כֵּן – עָנִיתִי בְּלַחַשׁ.

– וְהֲיוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁזּוֹהִי מַתְּנַת אִמָּא הַמְּנוֹחָה, שֶׁהָיִיתָ צָרִיךְ לְשְׁמֹר עָלֶיהָ בְּחֶרְדַּת-קֹדֶשׁ? גָּנַבְתָּ אוֹתָהּ?

– לֹא – אָמַרְתִּי וַהֲרִימוֹתִי אֶת רָאשִׁי.

– אֵיךְ לֹא?! – צָעַק פִּתְאֹם אַבָּא, קָם וְדָחָה אֶת הַכֻּרְסָה – אַתָּה גָּנַבְתָּ אוֹתָהּ וּנְשָׂאתָהּ מִפֹּה! לְמִי נָתַתָּ אוֹתָהּ? דַבֵּר!

וּמִיַד גַּם נִגַּשׂ אֵלִי וְהִנִּיחַ אֶת יָדוֹ הַקָּשָׁה עַל כְּתֵפִי. הֲרִימוֹתִי בְּקֹשִׁי אֶת רֹאשִׁי וְהִבַּטְתִּי לַמַּעֲלָה, בְּפָנָיו.

פְּנֵי אַבָּא הָיוּ חִוְרִים. אֲנִי הִצְטַמְצַמְתִּי כֻּלִּי.

אַבָּא נָשַׁם קָשׂוֹת. הִתְכַּוַּצְתִּי עוֹד יוֹתֵר – וּדְמָעוֹת-אֵלֶם מָרוֹת נָזְלוּ לִי עַל לְחָיַי. חִכִּיתִי.

– אִי, אִי, אִי, יְדִידִי הַקְּטַנְטַן הַמִּסַכֵּן! – נִשְׁמַע לְפֶתַע קוֹלוֹ הַקָּשֶׁה שֶׁל טִבּוּרְצִי דֶּרֶך הַחַלּוֹן – רוֹאֶה אֲנִי – הוֹסִיף הָאוֹרֵחַ כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל הַחֶדֶר – אֲנִי רוֹאֶה אֶת יְדִידִי הַקָּט בְּמַצָּב קָשֶׁה מְאֹד…

אַבָּא קִבְּלָהוּ בְּסֵבֶר פָּנִים קוֹדְרוֹת וּמְאַיְּמּוֹת, אַךְ טִבּוּרְצִי נָשָׂא אֶת הַמַּבָּט הַקָּשֶׁה בִּמְנוּחָה. הוּא הָיָה רְצִינִי, בְּלִי כָּל הַעֲוַיוֹת, וְעֵינַיו הִבִּיטוּ בִּכְעֵין יָגוֹן מְיֻחָד.

– אָדוֹן שׁוֹפֵט! – אָמַר בְּקוֹל רַךְ – אַתָּה אָדָם צַדִּיק… חֲדַל נָא מִן הַיֶּלֶד. אֶלֹהִים הָרוֹאֶה, הוּא לֹא עָשָׂה כָּל רַע, וְאִם לִבּו נִמְשַׁךְ אַחַרֵי הָאֻמְלָלִים שֶׁלִּי הַקְּרוּעִים, הֲרֵינִי נִשְׁבָּע בְּאֵם-אֱלֹהִים, מוּטָב שֶׁתּוֹאִיל לִתְלוּת אוֹתִי, אַךְ אֲנִי לֹא אֶתֵּן שֶׁהַנַּעַר יִסְבֹּל בִּגְלַל זֶה. הֲרֵי לְךָ הַבֻּבָּה שֶׁלְךָ, חֲבִיבִי! – אָמַר אֵלַי, פָּתַח חֲבִילָה וְהוֹצִיא אֶת הַבֻּבָּה.

יָדוֹ שֶׁל אַבָּא, שֶׁתָּפְסָה עַל הַזְּמַן אֶת כְּתֵפִי, הִרְפְּתָה. בְּפָנָיו נִרְאֲתָה תְמִיהָה רַבָּה.

– מָה פֵּרוּשׂ כָּל זֶה? – שָׁאַל לְבַסּוֹף.

– הַנַּח-נָא אֲדוֹנָי לַיֶּלֶד – חָזַר וְאָמַר טִבּוּרְצִי וְכַפּוֹ הַרְחָבָה לִטְּפַתְנִי עַל רֹאשִׁי. – כְּלוּם לֹא תַשִּיג אֶצְלוֹ בְּדֶרֶךְ הָאִיוּם. וּמִלְּבַד זֶה, אֲנִי אֲסַפֵּר לְךָ אֲדוֹנִי בְּחֵפֶץ-לֵב, מַה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לָדַעַת. נַעֲבָר-נָא, אָדוֹן שׁוֹפֵט אֶל הַחֶדֶר הַשֵּׁנִי.

אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי עוֹמֵד עַל מְקוֹמִי וּשְׁנֵי הַמְּשׂוֹחֲחִים נִכְנְסוּ אֶל חֲדַר-הָעֲבוֹדָה שֶׁל אַבָּא.

אַךְ שׁוּב הִרְגַּשְׁתִּי אֵיזוֹ יַד עַל רֹאשִׁי וְנִרְעַדְתִּי – זֹאת הָיְתָה יָדוֹ שֶׁל אַבָּא, שֶׁכְּאִלּוּ הִזְמִינָה אוֹתִי בִּלְטִיפָה אַחֲרָיו אֶל חֶדְרוֹ.

טִבּוּרְצִי לָקַח אוֹתִי וְהוֹשִׁיבַנִּי עַל בִּרְכּוֹ לְעֵינֵי אַבָּא.

– תָּבוֹא אֵלֵינוּ – אָמַר – אַבָּא שֶׁלְּךָ יַרְשֶׁה לְךָ לְהִפַּרֵד מִיַּלְדָּתִי. הִיא… הִיא מֵתָה.

קוֹלוֹ שֶׁל טִבּוּרְצִי רָעַד, עֵינָיו הִתְמַצְמְצוּ מוּזָרוֹת, אַךְ אוֹתוֹ רֶגַע קָם, הֶעֱמִידַנִי עַל הַרִצְפָּה, הִזְדַּקֵּר וּמִהֵר הַחוָּצֶה.

הֲרִימוֹתִי אֶת עֵינַי אֶל אַבָּא בִּשְׁאֵלָה.

עַכְשָׁו עָמַד לְפָנַי אָדָם אַחֵר לְגָמְרֵי, אַךְ דַּוְקָא בְּאָדָם זֶה מָצָאתִי דְּבַר-מָה קָרוֹב לִי: מַה שֶּׁחִפַּשְׂתִּי כָּל הַזְּמַן וְלַשָׁוְא.

הוּא הִבִּיט בִּי בְּמַבָּטוֹ הָרָגִיל, הַמְעֻרְפָּל קְצָת, אַךְ כַּעֵת נִרְאוּ בּוֹ בְּמַבָּט זֶה רַק הִרְהוּרִים, רֹךְ עָנֹג וּכְאִלּו שְׁאֵלָה.

לָקַחְתִּי אֶת יָדוֹ בְּבִטְחָה וְאָמַרְתִּי:

– אֲנִי לֹא גָּנַבְתִּי אֶת הַבֻּבָּה. סוֹנְיָה עַצְמָהּ נָתְנָה לִי אוֹתָה לִזַמַן קָצָר.

– כּ… כֵּן – עָנָה אַבָּא תּוֹךְ הִרְהוּר – אֲנִי יוֹדֵעַ. אֲנִי אָשֵׁם בְּפָנֶיךָ נַעֲרִי, וָאַתָּה תִשְׁתַּדֵּל לִשְׁכֹּחַ אֶת זֶה פַּעַם. לֹא כֵן?

חָטַפְתִּי אֶת יָדוֹ בְּלַּהַט וְהִתְחַלְתִּי לְנַשְּׂקָהּ. יָדַעְתִּי, שֶׁמֵהַיוֹם וָהָלְאָה שׁוּב לֹא יַבִּיט בִּי בְּאוֹתָן הָעֵינַיִם הַחֲמוּרוֹת, שֶׁהִבִּיט בִּי רְגָעִים אֲחָדִים קֹדֶם, וְהָאַהֲבָה הָעֲצוּרָה מִתְּמוֹל-שִׁלְשֹׁם פִּרְצָה בְּזֶרֶם מִתּוֹךְ לִבִּי.

עַכְשָׁו שׁוּב לֹא פָּחַדְתִּי מִמֶּנוּ.

– כָּעֵת תַּרְשֶׁה לִי לַעֲלוֹת עַל הָהָר? – שָׁאַלְתִּי כְּשֶׁנִּזְכַּרְתִּי בְּהַזְמָנָתוֹ הַעֲגוּמָה שֶׁל טִבּוּרְצִי.

– כּ… כֵּן, לְךָ, לְךָ, נַעֲרִי, וְהִפָּרֵד – אָמַר בִּנְעִימָה עֲנֻגָּה וּבְקוֹלוֹ הָיָה מִגּוֹנָהּ שֶׁל אוֹתָהּ תְּמִיהָה – כֵּן. אַגַּב, חַכֵּה… בְּבַקָּשָׁה, חַכֵּה נָא רֶגַע – אָמַר וְהָלַךְ אֶל חֲדַר-מִשְׁכָּבוֹ, וְכַעֲבֹר רֶגַע חָזַר וְתָחַב אֶל כַּפִּי כַּמָה פִּסּוֹת נְיָר.

– מְסֹר אֶת זֶה.. לְטִבּוּרְצִי… אָמַר, שֶׁאֲנִי מְבַקָשׁוֹ בְּהַכְנָעָה… מֵבִין? מְבַקֵּשׁ מִמֶנּוּ בְּהַכְנָעָה לָקַחַת אֶת הַכֶּסֶף הַזֶּה… מִמְּךָ… הֲבִינוֹתָ? וְעַכְשָׁו לֵךְ… לֵךְ מַהֵר.

הִשַּׂגְתִּי אֶת טִבּוּרְצִי בַּדֶּרֶךְ, עַל הָהָר, בִּנְשִׁימָה קְצָרָה, וּבְגִמְגּוּם בַּטְלָנִי מְלֵאתִי אַחֲרֵי אַבָּא:

– מְבַקֵּשׁ… בְּהַכְנָעָה… אַבָּא… אֲנִי – וְתָחַבְתִּי לוֹ אֶת הַכֶּסֶף בְיָדוֹ. לֹא הִבַּטְתִּי בְּפָנָיו. אֶת הַכֶּסֶף לָקַח.

בְּמַרְתֵּף, בְּפִנָּה אֲפֵלָה עַל הַסַּפְסָל שָׁכְבָה מַרוּסְיָה.

הַמִּלָּה “מָוֶת” אֵין לָה עֲדַיִן מַשְׁמָעוּת מְלֵאָה בְּאָזְנֵי הַיֶּלֶד. וְרַק עַכְשָׁו, לְמַרְאֶה הַגּוּף הַקָּטָן הַנָּטוּל רוּחַ חַיִּים, הִתְחִילוּ לְחָנְקֵנִי דְּמָעוֹת מָרוֹת. חֲבֶרְתִּי הַפָּעוֹטָה הָיְתָה מֻטֶּלֶת רְצִינִית, עֲצוּבָה, בְּפָנִים מָאֳרָכִים, הָעֵינַיִם הָעֲצוּמוֹת שָׁקְעוּ קְצָת וְהֶאֱפִילוּ עוֹד יוֹתֵר בְּחַכְלִילִיּוּתָן, הַפֶּה הַקָּט הָיָה פָּתוּחַ קְצָת בְּהַבָּעַת צַעַר יַלְדוּתִי.

כְּאִלּו בְּהַעֲוָיָה זוֹ עָנְתָה לִי מַרוּסְיָה עַל דִּמְעוֹתַי.

מִישֶׁהוּ דָּפַק בְּגַרְזֶן בְּקֶרֶן-זָוִית וְהֵכִין אֲרוֹנִית מִקְּרָשִׁים בָּלִים שֶׁאָסַף מִגַּג הַקִּמֹרֶת.

מַרוּסְיָה סֻלְּקָה מִן הָעוֹלָם עִם פִּרְחֵי הַסְּתָו בְּיַחַד.

 

סוֹף דָּבָר

זְמַן קָצָר אַחֲרֵי הַמְסֻפָּר פֹה הִתְפַּזְּרוּ חֲבֵרֶיהָ שֶׁל “הַחֶבְרָה הָרָעָה” לְכָל רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם.

טִבּוּרְצִי וּוַלֶק נֶעֶלְמוּ לְפֶתַע פִתְאֹם וְאִישׁ לֹא יָדַע לְאָן הָיוּ פְּנֵיהֶם מוּעָדוֹת, כְּשֵׁם שֶׁאִישׁ לֹא יָדַע, מֵאַיִן בָּאוּ אֵל עִירֵנוּ.

הַקִּמֹּרֶת הַנּוֹשָׁנָה סָבְלָה הַרְבֵּה מִשִּׁנֵּי הַזְּמַן. בַתְּחִלָּה הִתְמוֹטֵט הַגַּג, וּבְנָפְלוֹ לָחַץ עַל תִּקְרַת הַמַּרְתֵּף וְהָרַס גַּם אוֹתָהּ. אַחַר-כָּךְ הִתְהַוּוּ הֲרִיסוֹת סְבִיב הַקִּמֹּרֶת וְכָךְ נֶעֶשְׂתָה קוֹדֶרֶת עוֹד יוֹתֵר. הַיַּנְשׁוּפִים צָרְחוּ בָּהּ בְּיֶתֶר עֹז. וְהַלֶּהָבוֹת שַׁעַל הַקְּבָרִים הִבְלִיחוּ בְּלֵילוֹת-סְתָו הָאֲפֵלִים בְּאוֹר כָּחֹל מְנַבֵּא רָעוֹת.

וְרַק קֶבֶר אֶחָד, הַמּוּקָּף גָּדֵר הוֹרִיק מִדַּי אָבִיב בְּאָבִיב בְּרִגְבֵּי-דֶּשֶׁא יְרֻקִים וְהִגְוִין בִּשְׁלַל-צִבְעֵי פְּרָחִים.

יַחַד עִם אֲחוֹתִי סוֹנְיָה, וְלִפְעָמִים גַּם אַבָּא, הָיִינוּ מְבַּקָּרִים אֵצֶל קֶבֶר קָט זֶה, אָהַבְנוּ לַשֶׁבֶת עֵלָיו בְּצֵל הַתִּרְזָה הַמְּפַטְפֶּטֶת קְדֹרַנִּית, לְמַרְאֵה הָעִיר הָרְחוֹקָה, הַשְׁקֵטָה, הַנּוֹצֶצֶת בַּעֲרָפֶל שֵׁם לְמַטָּה. פֹּה הָיִינוּ קוֹרְאִים יַחַד עִם אֲחוֹתִי בִּסְפָרִים, מְהַרְהֲרִים, וּמִתְחַלְּפִים בְּרַעְיוֹנוֹתֵינוּ הַיַּלְדוּתִיִּים הָרִאשׁוֹנִים, בַּתָּכְנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל יְמֵי-הַנְּעוּרִים הַמַּמְרִיאִים וְהַטְּהוֹרִים.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן לַעֲזֹב אֶת עֲיָרַת-מוֹלַדְתֵּנוּ הַשְׁקֵטָה מְלֵאֵי חַיִּים וְתִקְווֹת, לַמָּקוֹם הַזֶּה בָּאנוּ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן, לְפַלֵּא14 פֹּה אֶת נִדְרֵנוּ לְעָתִיד-לָבוֹא.


  1. בְּעֵינַיִם מְצֻמְצָמוֹת, סְגוּרוֹת לְמֶחֱצָה (חֲלוֹנִית)  ↩

  2. פֶּסֶל קָדוֹשׁ הָעוֹמֵד בְּתוֹךְ בִּנְיָן מְקֻמָּר קְטַנְטַן, שֶׁהַנּוֹצְרִים מִתְפַּלְּלִים לְפָנָיו.  ↩

  3. אֲנָשִׁים שֶׁבְמִקְרֶה הִתְלַקְּטוּ יַחְדָּו.  ↩

  4. אֲצִילִי, שֶׁל אָדָם בַּעַל יִחוּס.  ↩

  5. חוֹחוֹל – צִיצִית–הָרֹאש שֶׁל בְּנֵי–אוּקְרַאִינָה, שֶׁעַל–פִּיהָ קָרְאוּ לָהֶם הָרוּסִים בְּשֵׁם זֶה.  ↩

  6. טִיטוּס לִיוְיוּס – הִסְטוֹרְיוֹן רוֹמָאִי עַתִּיק.  ↩

  7. תַּרְנּגֹלֶת דּוֹגֶרֶת.  ↩

  8. הֵנִיעַ בִּשְׁלִילָה.  ↩

  9. שְׁקִיעַת הַחַמָּה.  ↩

  10. לְמָשְׁכָם בְּפִתּוּי  ↩

  11. עֲשׂוּיָה בְּעָרְמָה.  ↩

  12. הִזְכִּיר בְּכַוָּנַת נְזִיפָה.  ↩

  13. מְגַמְגֵּם בְּלָשׁוֹן מִתְחַכֶּכֶת בִּבְשַׂר הַשְּׁנִיַם.  ↩

  14. לְבַטֵּא, לִנְדֹּר.  ↩