לוגו
הַשַּׁקְרָן
תרגום: חנניה ריכמן
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

אָצִיל (אוֹ אַף נָסִיךְ), שֶׁשָּׁב מִמַּסָּעָיו,

הִתְחִיל לְהִתְפָּאֵר, בִּשְׁעַת טִיּוּל עִם רֵעַ –

וְעַל אֲשֶׁר רָאוּ עֵינָיו

הוֹסִיף תִּלֵּי־תִּלִּים כָּזָב:

"לֹא, יְדִידִי, אֲנִי יוֹדֵעַ:

מַה שֶּׁזָּכִיתִי לַחֲזוֹת –

שׁוּב לֹא אֶרְאֶה בְּאֶרֶץ זֹאת.

מַה יֵּשׁ פֹּה אֶצְלְכֶם? תַּהְפּוּכוֹת וָתֹהוּ:

אוֹ חֹם קָשֶׁה מִנְּשׂוֹא – אוֹ חֹרֶף מְמֻשָּׁךְ;

אוֹ זֹהַר מְסַנְוֵר – אוֹ חֹשֶׁךְ מְחֻשָּׁךְ.

אַךְ שָׁם גַּן־עֵדֶן אֵין כָּמוֹהוּ:

אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ, מַה צּוּרָה

לִמְעִיל־פַּרְוָה אוֹ לִמְנוֹרָה:

בֵּין יוֹם לְיוֹם אֵין כְּלָל שׁוּם חַיִץ,

וְהַשָּׁנָה כֻּלָּהּ אֵינֶנָּה אֶלָּא קַיִץ.

וְגַם לַיְבוּל

אֵין קֵץ וּגְבוּל:

אֵין אִישׁ נוֹטֵעַ אוֹ זוֹרֵעַ –

וּמַה גָּדוֹל כָּל פְּרִי שָׁם, רֵעַ!

בְּרוֹמָא, לְמָשָׁל, רָאִיתִי מִין יָרָק –

מְלָפְפוֹן־עֲנָק!

הוֹ, אֵל־אֱלֹהַּ!

גָּדְלוֹ – הֲתַאֲמִין? – הָיָה כְּהַר גָּבֹהַּ".

– “הַפְלֵא־וָפֶלֶא בֶּאֱמֶת!” –

עָנָה רֵעֵהוּ – "אַךְ הַבֵּט:

רַבִּים הֵם הַפְּלָאוֹת, שֶׁלֹּא זָכוּ לְשֹׁמַע.

הִנֵּה בְּרֶגַע זֶה נִקְרַב

אַף אָנוּ כָּאן אֶל פֶּלֶא רַב:

כָּמוֹהוּ, חֵי רֹאשִׁי, לֹא תַּרְתָּ אַף בְּרוֹמָא!

רוֹאֶה אַתָּה, יַקִּיר, הַגֶּשֶׁר הָאָרֹךְ,

שֶׁגַּם אַתָּה, אַגַּב, מִיָּד עָלָיו תִּדְרוֹךְ?

פָּשׁוּט הוּא, לִכְאוֹרָה, לְכָל מֶבָּט וָסֶקֶר,

אַךְ יֵשׁ בּוֹ סוֹד כָּמוּס: יַכִּיר דּוֹבְרֵי־הַשֶּׁקֶר.

שַׁקְרָן, שֶׁלְּתֻמּּוֹ יָעֵז בּוֹ לַעֲבוֹר,

אַחַת דָּתוֹ – לִפּוֹל לַיְאוֹר;

אַךְ לְדוֹבְרֵי־אֱמֶת אֵין פַּחַד

אִם יַעַבְרוּ גַּם אֶלֶף יַחַד".

– “וּמַה טִּיבוֹ שֶׁל הַנָּהָר?” –

שָׁאַל לְפֶתַע הַתַּיָּר,

וְעָל פָּנָיו נִרְאָה קְצָת סֹמֶק.

– "רַב־עֹמֶק, יְדִידִי, רַב־עֹמֶק.

אָכֵן זֶה נֵס כַּבִּיר – מְלָפְפוֹן כְּהָר…"

– "אוּלַי הִגְזַמְתִּי כָּאן כַּזַּיִת:

הוּא לֹא כְּהַר – הוּא רַק כְּבַיִת".

– "אָכֵן גַּם זֶה דָבָר מַפְלִיא!

אַךְ, בְּלִי סָפֵק, תּוֹדֶה אַף לִי,

כִּי גֶּשֶׁר זֶה מֻפְלָא כִּפְלַיִם:

פָּשׁוּט יַטִּיל אֵימָה עַל כָּל הַבַּדָּאִים:

רַק לִפְנֵי חֹדֶשׁ אוֹ חָדְשַׁיִם

נָפְלוּ מִגֶּשֶׁר זֶה לַמַּיִם

חַיָּט וּשְׁנֵי עִתּוֹנָאִים.

אָמְנָם בְּאֶרֶץ זוֹ עֲדַיִן

מְלָפְפוֹן כְּבַיִת אַיִן…"

– “אַל נָא תַּגְזִים בְּרֹב גָּדְלוֹ” –

שׁוּב הַתַּיָּר אוֹתוֹ שִׁסֵּעַ:

"לֹא כְּאַרְמוֹן הוּא, לֹא וָלֹא!

אַתָּה צָרִיךְ לָדַעַת, רֵעַ,

כִּי הַבָּתִּים שָׁם קְטַנְטַנִּים:

בְּמִין בַּיְתוּת כָּזֶה בִּפְנִים

יֵשְׁבוּ בִּדְחָק רַק שְׁנֵי שְׁכֵנִים.

כָּל־כָּךְ בּוֹ הַמַּצָּע קָצָר מֵהִשְׂתָּרֵעַ".

– "גַּם זֶהוּ נֵס מֻבְהָק: מְלָפְפוֹן־עֲנָק,

אֲשֶׁר יֵשֵׁב בּוֹ זוּג, אַף יְשִׁיבָה שֶׁל דְּחָק.

אַךְ מַה תֹּאמַר עַל דְּבַר גִּשְׁרֵנוּ?

בִּדְרוֹךְ עָלָיו שַׁקְרָן חָצוּף,

יִצְלוֹל בַּיְאוֹר – וְלֹא יָצוּף!

מָה טּוֹב, כִּי אָנוּ, לְאָשְׁרֵנוּ,

מִפְּנֵי הַגֶּשֶׁר לֹא נִירָא…"

– “שְׁמַע, יְדִידִי” – שִׁסְּעוֹ לְפֶתַע תַּיָּרֵנוּ:

“בּוֹא נַעֲבוֹר הַמַּיִם בְּסִירָה!”