מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הָאַרְנָב בַּצַּיִד

מאת: איוואן קרילוב , תרגום: חנניה רייכמן (מרוסית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

מהד' כ'; תל אביב: ברונפמן; תשל"א 1971.

סוגה:

שפת מקור: רוסית

חַיּוֹת רַבּוֹת חָבְרוּ עַל דֹּב –

וְהוּא הֻכְרַע בְּכֹחַ־רֹב.

הָרְגוּ אֶת הַמִּסְכֵּן עַל פְּנֵי שָׂדֶה פָּתוּחַ –

וְתוֹר הַחֲלֻקָּה הֵחֵל, אַגַּב מִקּוּחַ.

פִּתְאֹם רָאוּ שֶׁגַּם אַרְנָב

בְּאֹזֶן־דֹּב נוֹעֵץ שִׁנָּיו.

“הֵי, הֵי!” – קָרְאוּ כֻּלָּם: "אַתָּה פַּזְלָן, מִנַּיִן?

הֲרֵי בִּשְׁעַת מָצוֹד לֹא רָאַתְךָ פֹּה עָיִן!"

– “אִי, יְדִידַי” – בַּחֲשִׁיבוּת

עָנָה לָהֶם הַזַּאֲטוּט

עַל כָּל הַלַּעַג וְהַגַּעַר –

"וּמִי זֶה אֶת הַדֹּב הִבְהִיל מִתּוֹךְ הַיַּעַר?

לוּ חַי הַדֹּב, הָיָה מוֹדֶה

שֶׁרְדַפְתִּיו עַד הַשָּׂדֶה".

דְּבַר הָאַרְנָב הַמִּשְׁתַּבֵּחַ

אֶת הַחַיּוֹת כָּל־כָּךְ בִּדֵּחַ,

עַד שֶׁהֻחְלַט גַּם לוֹ לִנְדּוֹב

אֶת קְצֵה־הָאֹזֶן שֶׁל הַדֹּב.

אָמְנָם לַמִּתְהַלֵּל תִּלְעַגְנָה כָּל שְׂפָתַיִם,

אוּלָם בַּחֲלֻקָּה גַּם לוֹ יֻתְּנוּ שִׁירַיִם.

איוואן קרילוב
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של איוואן קרילוב (מחבר)
רקע
איוואן קרילוב

יצירותיו הנקראות ביותר של איוואן קרילוב

לכל יצירות איוואן קרילוב בסוגה משלים

לכל יצירות איוואן קרילוב

עוד מיצירותיו של חנניה רייכמן (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

הביביליותיקות החדשות, הגדולה של “תושיה” והקטנה – לעם ולבני-הנעורים – של “מוריה”, עושות את עבודתן: גם מזו וגם מזו יצאו כבר עשרה-עשרה נומרים. “הביבליותיקה הגדולה”, הוציאה חלק משירי ר' שמואל הנגיד, ספר אחד של ר“שׁ רוּבין, חלק אחד מסיפורי בּרַנדשׁטֶטֶר, מסעות פרופיסור זֶליקוֹביץ, “דמדומי” יצחק קצנלסון וקובץ מאמרים ספרותיים מאת ברדיצ’בסקי. מובן, שמזון שירי-ספרותי אמיתי ימצא הקורא בן-הדור רק בשני אלה הספרים האחרונים, אף על-פי שגם בספר-שיריו של ק., כמו שהמשורר בעצמו מבין בהקדמתו, נכנס הרבה בוסר, ובספרו של ב. “בערב” יש יותר מדי רוב-דברים, הכפלת דברים וחזרת-דברים. עלתה לו לב. ביותר הכאראקטריסטיקה של ליליינבלום ז”ל. אחר כך הספר עוסק בפרישמאן, בריינין, סוקולוב, ברנפלד, קלוזנר, צייטלין, ובר-טוביה, ובוודאי יש איזו הערות נכונות בנוגע לכל אחד ואחד, אבל הקוטב, לרוב, סוף-סוף, חדא הוא: גם את סוקולוב, גם את ברנפלד, גם את בר-טוביה הוא מתאר, למשל, כסופרים מחוסרי עצמיות מיוחדה! יש גם הפרזה, המגיעה עד לקלקול שורת האמת הגלויה, האלמנטארית, ביחוד בנוגע לקלוזנר.

גם הביביליותיקה של “מוריה” לעם ולבני-הנעורים שמטרתה היא כל כך חשובה ונחוצה, בהיות שבאמת כמעט שאין לנו כל חומר ספרותי הגון ובריא בשביל בני-נעורינו, יש שבמקום להעשיר את ספרות-המקרא שלנו בספרי-המופת: אָרטר, סמולנסקין, ברוֹדס וכדומה, הדורשים, אמנם, עיבוד והכשרה רבה, היא אינה אלא מוסיפה אכסמפלארים חדשים בשוק-הספרים, מלבד “קפיצת-הדרך” של גורדון, שיש בזה איזה חידוש, עמדה והדפיסה את “מסעות בנימין השלישי”, ציורי פרץ ופייארברג, רשימותיו של פרישמאן – חיבורים נפוצים למכביר גם על ידיה וגם בלעדיה, ולרוב באותה צורה ממש.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.