רוֹעֶה, עַל נַחַל זַךְ, קוֹנֵן בִּיגוֹן־לֵבָב

עַל אֲסוֹנוֹ הַמַּר, שֶׁבָּא עָלָיו כַּחֶתֶף:

טָלֶה חָמוּד, אֲשֶׁר אָהַב,

טָבַע בַּיְאוֹר מְהִיר־הַשֶּׁטֶף.

שָׁמַע אֶת תְּלוּנוֹתָיו הַנַּחַל וּמִלֵּל

בְּרֹגֶז רַב: "נָהָר זוֹלֵל!

אִי, בֶּן־בְּלִי־שֹׂבַע, לוּ לְפֶתַע

שָׁקוּף כָּמוֹנִי נַעֲשֵׂיתָ,

וְכָל הַקָּרְבָּנוֹת, מִקֶּדֶם עַד הַיּוֹם,

שֶׁבִּזְדוֹנְךָ הָרַב בָּלַעְתָּ,

בְּבַת־אַחַת נִרְאוּ מִלְּמַטָּה,

הָיִיתָ מִבּוּשָׁה יוֹרֵד וַדַּאי לַתְּהוֹם.

לֹא, לוּ אוֹתִי מִן הַשָּׁמַיִם

בֵּרְכוּ בְּשֶׁפַע זֶה שֶׁל מַיִם,

הָיָה זִרְמִי מְקוֹר כָּל־טוּב

מִבְּלִי הָרֵעַ אַף לִזְבוּב.

בְּאֵיזוֹ חֲרָדָה הָיִיתִי אָז מַשְׁגִּיחַ

שֶׁלֹּא לִשְׁטוֹף שׁוּם צְרִיף, שֶׁלֹּא לִגְרוֹף

שׁוּם שִׂיחַ.

הַכֹּל: דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי

הָיוּ שָׁרִים תְּהִלַּת מֵימַי,

הַמְחַיִּים שָׂדֶה וָגַיְא.

וְכָךְ, מִבְּלִי הָסֵב שׁוּם נֶזֶק וְשׁוּם צַעַר,

מוֹסִיף הָיִיתִי וּמַזְרִים

אֶת מֵי־הַכֶּסֶף הַטְּהוֹרִים

עַד פִּי־הַיָּם – בְּלִי גַל, בְּלִי סַעַר".

כָּךְ סָח הַנַּחַל הַשָּׁקֵט –

וְכֵן חָשַׁב הוּא בֶּאֱמֶת.

וּמֶה הָיָה הַסּוֹף? עוֹד בְּאוֹתוֹ שָׁבוּעַ

חָנָה עָנָן כָּבֵד סָמוּךְ־לוֹ עַל הָהָר,

וּלְפֶתַע נִתְבָּרֵךְ הַנַּחַל הַצָּנוּעַ

בְּשֶׁפַע־מַיִם כַּנָּהָר!

וּמֵאוֹתָהּ שָׁעָה… הַפְלֵא־וָפֶלֶא! אָנָה

בָּא שֵׁפֶל־רוּחַ זֶה בַּנַּחַל הֶעָנָו?

עָכוּר וְנֶאֱלָח, פּוֹרֵץ הוּא מִגְּדוֹתָיו,

מָלֵא רִתְחַת־זָדוֹן וְשֶׁצֶף־קֶצֶף רַב…

רַק שַׁאֲגוֹת־חֵמָה מִפִּיהוּ תִּשָּׁמַעְנָה!

אֵין קֵץ לָרַע אֲשֶׁר גָּרַם

וְלָעֵצִים שֶׁעֲקָרָם.

וְגַם אוֹתוֹ רוֹעֶה, שֶׁבִּגְלָלוֹ הִשְׁמִיעַ

גִּנּוּי כָּל־כַּךְ נִמְלָץ הַנַּחַל לַנָּהָר,

נִסְפָּה בַּזֶּרֶם הַנִּמְהָר

עִם כָּל עֶדְרוֹ בְּאֵין־מוֹשִׁיעַ.

– כַּמָּה פְּלָגִים זוֹרְמִים בְּאֹפֶן כֹּה שָׁלֵו

וְקוֹל הֶמְיַת זִרְמָם עָרֵב כָּל־כָּךְ לַלֵּב

רַק מִשּׁוּם זֶה שֶׁבָּם הַמַּיִם

יַגִּיעוּ רַק לַקַּרְסֻלַּיִם!