קַדָּר הוֹבִיל לַשּׁוּק מִטְעַן קְדֵרוֹת רַב־עֵרֶךְ
וְנֶאֱלַץ לִגְלוֹשׁ מֵהַר תָּלוּל בַּדֶּרֶךְ.
תְּחִלָּה הֵזִיז לְאַט
רַק עֲגָלָה אַחַת –
וְאֶת יִתְרָן הִשְׁאִיר מִמַּעַל.
הַסּוּס הַמְּנֻסֶּה יָרַד־לוֹ שַׁעַל־שַׁעַל;
וְסוּס צָעִיר מֵעָל לִגְלֵג עָלָיו בְּבוּז:
"רְאוּ, רְאוּ! אַךְ זֶהוּ סוּס!
מֵרֹב עֱזוּז יָרֵא לָזוּז!
יִזְחַל מַמָּשׁ כְּצָב. כָּל זִיז לוֹ – אֶבֶן־נֶגֶף.
הִנֵּה עַכְשָׁו נִתְקַל בְּרֶגֶב.
לֹא כָּךְ, בַּטְלָן! נְטֵה לִשְׂמֹאל!
לֹא, לֹא אוּכַל פָּשׁוּט לִסְבּוֹל!
הוֹי־הוֹי, חֲמוֹר־חֲמוֹרָתַיִם!
לוּ עוֹד עָשִׂיתָ דַּרְכְּךָ
בַּמַּעֲלֶה, בַּחֲשֵׁכָה…
אַךְ – בַּמּוֹרָד, בַּצָּהֲרַיִם![1]
עָלֶיךָ, לֹא־יִצְלַח, רַק לְהַסִּיעַ מַיִם.
הִנֵּה הַבֶּט־נָא, הִסְתַּכֵּל,
אֵיךְ אָנֹכִי אֶקְפּוֹץ לְמַטָּה.
אֶת עֶגְלָתִי זוֹ, שְׁלוּמִיאֵל,
כְּלָל לֹא אַסִּיעַ – אֲגַלְגֵּל.
לְמַד מִמֶּנִי – וְיָדַעְתָּ".
כָּאן, בְּאַמְּצוֹ אֶת הֶחָזֶה,
זָז לְדַרְכּוֹ הַסּוּס הַזֶּה.
בְּרֶגַע שֶׁרַגְלָיו הִגִּיעוּ לַשִּׁפּוּעַ,
הִתְחִילָה עֶגְלָתוֹ לִלְחוֹץ מֵאֲחוֹרָיו –
וְהוּא טֻלְטַל בְּכֹחַ רַב
מִצַּד אֶל צַד טִלְטוּל פָּרוּעַ.
מֻכֶּה, נִדְחָף וְנֶהֱדָף,
הוּא רָץ קָדִימָה כִּמְטֹרָף…
חָרִיץ, גַּל־אֶבֶן, שֶׁקַע, בֶּקַע…
וּלְפֶתַע – טְפָח אֶל תְּעָלָה!
שָׁלוֹם עָלַיִךְ, עֲגָלָה!
אֲבוֹי מִטְעַן קְדֵרוֹת, אַיֶּךָּ?
גַּם לְרַבִּים מִבְּנֵי־אָדָם
אוֹתוֹ הָאֹפִי וְהַטֶּבַע:
בְּמַעֲשֵׁי כָּל אִישׁ יִרְאוּ אַךְ שְׁטוּת וּפְגָם;
אַךְ, אִם בַּפְּעֻלָּה יַתְחִילוּ בְּעַצְמָם –
יְקַלְקְלוּ הַכֹּל פִּי־שֶׁבַע.
-
השיירה. – במשל זה מצדיק קרילוֹב את תכסיסיו הזהירים של קוּטוּזוֹב, שהיו מכוּוָנים לדלדוּל כוח הפולשים, בניגוד למותחי־הבקורת שדרשו פעולת־נגד מהירה והרת־סכנה. ↩