מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בֶּן־הָעוֹרֵב

מאת: איוואן קרילוב , תרגום: חנניה רייכמן (מרוסית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

מהד' כ'; תל אביב: ברונפמן; תשל"א 1971.

סוגה:

שפת מקור: רוסית

הַנֶּשֶׁר, בְּזַנְּקוֹ מֵרוֹם בִּמְלוֹא־הַכֹּחַ,

חָטַף טָלֶה מֵעֵדֶר־צֹאן.

רָאָה זֹאת בֶּן־עוֹרֵב – וְנִתְמַלֵּא רָצוֹן

גַּם צִפָּרְנָיו שֶׁלּוֹ לִשְׁלוֹחַ בַּמַּלְקוֹחַ.

“אוּלָם” – חוֹשֵׁב אוֹתוֹ עוֹרֵב:

"אִם לַחֲטוֹף – חֲטֹף הֵיטֵב:

מָנָה שְׁמֵנָה, מְלוֹא־חָפְנַיִם;

וָלֹא – חֲבָל עַל צִפָּרְנַיִם!

אָכֵן, בֵּין נְשָׁרִים גַּם־כֵּן יֵשׁ סוּג נִקְלֶה:

מֵעֵדֶר שֶׁכָּזֶה לִבְחוֹר דַּוְקָה טָלֶה!

בִּזָּה אַחֶרֶת לֹא מָצָא לוֹ!

לֹא, אִם אֲנִי אֵרֵד – זְמַנִּי לֹא אֲאַבֵּד:

תָּפוֹס אֶתְפּוֹס שָׁלָל רָאוּי לְהִתְכַּבֵּד".

כָּאן הָעוֹרֵב סָקַר מִלְמַעְלָה

אֶת כָּל הַצֹּאן בְּתַאֲוָה:

בֵּרַר, בָּחַן, שָׁקַל, הִשְׁוָה –

וּלְּבַסּוֹף בָּחַר לוֹ אַיִל.

אַךְ אֵיזֶה אַיִל: כְּלִיל שֻׁמָּן!

גָּדוֹל, עָבֶה – לֹא יְאֻמָּן!

סָפֵק אִם יְרִימוֹ אֲפִילוּ זְאֵב בֶּן־חַיִל.

וּבְכֵן, זָנַק

אוֹתוֹ דַּרְדַּק

זִנּוּק־בָּזָק מִן הַשָּׁמַיִם

וּבְצֶמֶר קָרְבָּנוֹ נָעַץ הַצִּפָּרְנַיִם.

וְאָז, רַק אָז הַפֶּתִי בָּן,

כִּי לֹא לְפִי כֹּחוֹ בָּחַר אֶת הַקָּרְבָּן.

וּמַה שֶּׁעוֹד גָּרוּעַ,

צַמְרוֹ הָיָה כֹּה רַב, סָבוּךְ, עָבֹת, פָּרוּעַ,

עַד שֶׁנִּבְצַר מִן הַגַּנָּב

אַף לַחֲלוֹץ אֶת צִפָּרְנָיו.

וְאֵיךְ כָּל זֶה נִגְמַר? אוֹי לְאוֹתוֹ הַגֶּמֶר:

אָמְנָם רוֹעֵי־הַצֹּאן חִלְּצוּהוּ מִן הַצֶּמֶר,

אַךְ קִצְּצוּ אֶת שְׁתֵּי כְּנָפָיו –

וְהוּא נִמְסַר, כֻּלּוֹ פָּצוּעַ,

לַתִּינוֹקוֹת כְּצַעֲצוּעַ.

זֶה גַּם אֶצְלֵנוּ כְּלָל יָדוּעַ:

מַה שֶּׁמֻּתָּר לְ“לִוְיָתָן” –

עַל כָּךְ לוֹקֶה גַּנָּב קָטָן.

איוואן קרילוב
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של איוואן קרילוב (מחבר)
רקע
איוואן קרילוב

יצירותיו הנקראות ביותר של איוואן קרילוב

לכל יצירות איוואן קרילוב בסוגה משלים

לכל יצירות איוואן קרילוב

עוד מיצירותיו של חנניה רייכמן (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

גמול ישרים

מאת פרץ בן משה סמולנסקין (פרוזה)

סרו צללי השמחה מעל עיר שתיקא, אשר בפולין המדינה; אין קול שיר בחוצות, אין מריע מתרונן מיין; כמו שדה קטל אחרי רעש מלחמה, כן נראו פני העיר לרואה אשר ראה את שמחת יושביה בשבוע העבר והדומיה והעצבון אשר יראו על כל פנים עתה. עברו ימי החג, יום שמחת התורה חלף, וגם שבת בראשית איננה עוד, ולשמחה מי זה ימצא עוד בעיר? בימים האחדים האלה ישכח העני את רישו והסוחר את חובותיו, הנערים את החדר והמלמד נקיון שנים, כי ימי שמחה המה לבני ישראל, ימי שמחה אשר רק אותם הנחילו להם אבותיהם ויורום לשמוח בהם בכל לב. בתורה יגילו, כי היא רק היא עוד נשארה להם מכל מחמדיהם מימי קדם, אשר לא המה ולא אבותיהם בעיניהם ראום, רק בספריהם עוד נזכר זכרון להם, וביום אשר ישישו בפליטת ירושתם זאת ישכחו רגע את מקומם ומצבם וידמו כי אם עוד היא בידם אז עוד לא רוששו מכל, אז עוד תקותם כתמר תפרח… אבל הימים האלה לא ימשכו, אחרי סיום התורה יחלו לקרוא בה שנית מראשיתה, ואחרי סיום הדאגות תשובנה לחדש פניהן כמקדם. איש איש ישוב לעבודתו למצוא לחם ברגזה ודאגה, כצפרים יעופו לבקש טרף באשר ימצאו, כי יבול ארצם לא הביאו לאסמיהם, יקביהם לא יפרצו בר, מגניהם לא ראו פרי, כי לא לאיש ישראל להציב לו יד בארץ, לא לו להכין לו לחם, כי אם לבקשנו תמיד בבקר בבקר כחיתו טרף וכעוף השמים, וכן המה בעיני העם אשר בקרבו הם יושבים; ולמה זה נתפלא אם יזכרו תמיד כי בגולה הנם, ואם יחזיקו בתקותם להגאל כאשר יחזיק הטובע בראש שבולת? וכן יזכרו זאת בכל לבם אחרי כל יום מועד ושמחה, כי הוא יראם לדעת עוד יותר שפלם ודלותם, ענים וגלותם. נקיון שנים וחוסר לחם, זאת היא המארה הגדולה בכל הקללות אשר יקולל גבר; אם הבטן ריקה, אז גם הלב לא ימלא עוד מחפץ ותאוה, משמחה ואהבה, רק ידכה ישוח ויהגה אך נכאים.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.