לְתוֹךְ חֲצַר אִכָּר, בַּסְּתָו,
בְּלֵיל־סַגְרִיר חָדַר גַּנָּב.
נִכְנַס אֶל הַמַּחְסָן – וְתוֹךְ גִּשּׁוּשׁ בַּחֹשֶׁךְ
מָשַׁךְ לְלֹא־בּוּשָׁה מַה שֶּׁנִּתַּן לְמשֶׁךְ.
הֵרִיק, הַזֵּד, אֶת הַמַּחְסָן:
כְּלוּם יֵשׁ מַצְפּוּן בְּלֵב חַמְסָן?
וְהָאִכָּר, מִסְכֵּן, שֶׁאֶמֶשׁ
שָׁכַב לִישׁוֹן
כְּבַעַל־הוֹן,
הֵקִיץ אֶבְיוֹן עִם אוֹר־הַשֶּׁמֶשׁ.
מָלֵא יֵאוּשׁ וּמַר־לֵבָב,
הִזְעִיק הָאִישׁ אֶת כָּל קְרוֹבָיו,
שְׁכֵנָיו, רֵעָיו וּמַכָּרָיו.
“עִזְרוּנִי־נָא, אַחִים” – גָּנַח וְהִתְיַפֵּחַ.
מִיָּד נִפְתַּח כָּל פֶּה לָעוּץ עֲצַת־פִּקֵּחַ.
הַדּוֹד שַׁמַּאי אוֹמֵר: "דָּמֶיךָ בְּרֹאשְׁךָ:
סִפַּרְתָּ לַבְּרִיּוֹת עַל גֹּדֶל רְכוּשְׁךָ.
לְמַד אֵפוֹא לִשְׁמוֹר אֶת לְשׁוֹנְךָ וּפִיךָ".
הַדּוֹד שַׁבְּתַאי אוֹמֵר: "כָּל שֹׁרֶשׁ הַצָּרָה
בָּזֶה שֶׁהַמַּחְסָן רָחוֹק מִן הַדִּירָה.
כְּדַאי שֶׁלַּבִּקְתָּה מִיָּד אוֹתוֹ תַּסְמִיכָה!"
– “לֹא, רַבּוֹתַי!” – טוֹעֵן יְדִיד־הַנֶּפֶשׁ מִיכָה:
"לֹא בְּכָל זֶה מְקוֹר הָרַע,
כִּי הָעִקָּר – כַּלְבֵי־שְׁמִירָה!
קַח, רְחִימַאי, אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם
מִן הַגּוּרִים בַּחֲצֵרִי.
מוּטָב אֶתְנֵם לַחֲבֵרִי
מִשֶּׁאֶזְרוֹק אוֹתָם לַמַּיִם".
וְכָכָה כָּל קָרוֹב,
יְדִיד וְרֵעַ טוֹב.
אִישׁ אִישׁ וַעֲצָתוֹ. אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּלִי סֶלֶף:
הִשִּׂיאוּ לַמִּסְכֵּן עֵצוֹת כָּאֵלֶּה אֶלֶף;
אוּלָם בְּפֹעַל, בַּעֲלִיל
שׁוּם אִישׁ מְאוּמָה לֹא הוֹעִיל.
כָּךְ הָעוֹלָם: נַסֵּה וּפְנֵה־נָא
אֶל יְדִידִים בִּשְׁעַת הַדְּחָק:
עֵצוֹת יָפוֹת וְלֶקַח־סְרָק
תִּשְׁמַע כָּהֵנָה וְכָהֵנָּה.
אַךְ אִם תָּעֵז לִרְמֹז: "עֶזְרָה בְּפֹעַל תֵּנָּה! –
תִּמְצָא כָּל אָח יַקִּיר
חֵרֵשׁ־אִלֵּם כַּקִיר.