מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הַפִּיל וְהַנַּבְחָן

מאת: איוואן קרילוב , תרגום: חנניה רייכמן (מרוסית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

מהד' כ'; תל אביב: ברונפמן; תשל"א 1971.

סוגה:

שפת מקור: רוסית

בִּרְחוֹב־הָעִיר הוֹבִילוּ פִּיל.

וַדַּאי לְרַאֲוָה: אֵין פִּיל יְצוּר רָגִיל –

וּקְהַל הוֹלְכֵי־בָּטֵל הֵזִין עֵינָיו לְשֹׂבַע.

לְפֶתַע אֵי־מִזֶּה כְּלַבְלַב יָצָא הָרְחוֹבָה;

רוֹאֶה הוּא אֶת הַפִּיל – וְכִמְטֹרָף מַתְחִיל

לִקְפּוֹץ, לִנְבּוֹחַ וְלִצְרוֹחַ,

וּמִתְפָּרֵץ בְּכָל הַכֹּחַ

לִקְרָב־בֵּינַיִם עִם הַפִּיל.

– “הַנַּח, אָחִי, הַנַּח!” – אוֹמֵר לוֹ כֵּלֶב־רֵעַ:

"חֲדַל מִהְיוֹת לִצְחוֹק וְאַל־נָא תִּשְׁתַּגֵּעַ!

בְּמִי עָרַכְתָּ תַּחֲרוּת?

הִנֵּה נִהְיֵיתָ כְּבָר צָרוּד –

וְזֶה הַפִּיל צוֹעֵד קָדִימָה

וְאַף לִבּוֹ אֵלֶיךָ לֹא יָשׂימָה".

– “הוֹי־הוֹי” – עוֹנֶה לוֹ הַשּׁוֹבָב:

"הֵן זֶה דַוְקָה מוֹסִיף לִי עֹז־לֵבָב

כִּי בְּלִי חֲשָׁשׁ מַכּוֹת־הָרֶצַח

לְשֵׁם־גִבּוֹר אֶזְכֶּה לָנֶצַח.

יְרַנְּנוּ־נָא אַחֲרַי

כָּל בְּנֵי־הַכֶּלֶב, חֲבֵרַי:

"הוֹ־הוֹ, וַדַּאי הוּא בַּעַל־כֹּחַ

אִם עַל הַפִּיל יָעֵז לִנְבּוֹחַ"!

איוואן קרילוב
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של איוואן קרילוב (מחבר)
רקע
איוואן קרילוב

יצירותיו הנקראות ביותר של איוואן קרילוב

לכל יצירות איוואן קרילוב בסוגה משלים

לכל יצירות איוואן קרילוב

עוד מיצירותיו של חנניה רייכמן (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

הַמָשִיחַ הַלָבָן

מאת אביגדור המאירי (פרוזה)

חלק ראשון: הָאָדָם הַיָּתוֹם


א. אהבה בגיהנום

מאריה שכבה מחולשת עד אפס כוח להניד עפעף ועיניה עצומות. באזניה סאן רעש הצפרים שבין מרישי התקרה הרקוּבה, העבושה, בה השתוללו בני-הכנף העליזים ברעש עגבים. על ידה ישבה הזקנה שרה, אשה הנראית כבת תשעים ויותר, שבעצם לא היתה אפילו בת שישים. הזקנה הניחה תחבושת על גופה הרך של מאריה וריעננה אותו חליפות. –

את מאריה אך זה הכניסו מאת פני המפקד, המאיור לוּפּקה, שערך לו בנערה הצעירה שעת-דוֹדים עם כלבו. לפי דברי המאיור עצמו היה זה “הגמול היחידי שלו לשעמומו האינסופי פה במחנה המצורעים”: “חג כלולותיו עם הבתולה מאריה”. הוא היה מטיל על מזכירו הצעיר אֶריך מאאסן להצליף במאריה עד זוב דם, כשהוא עצמו היה שוכב בינתיים על הספה ערום ומחבק את כלבתו אספאזיה. ואחרי שעם שיא צריחותיה של הנערה היה בא על סיפוקו המיני, נרדם בחיבוק הכלבה. – ואריך היה נוטל בזהירות את מאריה על זרועותיו, מוציא אותה ומעבירה אל הצריף – אך זאת היא לו הפעם השניה, שבדרך מרים אותה בסתר אל פיו ונושק לה על שערה המדובלל.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.