בִּקְצֵה פְּרוֹזְדוֹר, עַל הַרִצְפָּה,
הָיָה שָׁטוּחַ לָרַגְלַיִם
שַׂק רֵיק, שְׂבַע רֶפֶשׁ וְחֶרְפָּה:
אַף קְטֹן־הַמְשָׁרְתִים נִגֵּב בּוֹ נַעֲלַיִם.
אַךְ יוֹם אֶחָד עָלָה
שַׂקֵּנוּ לִגְדֻלָּה:
מָלֵא דִינְרֵי־זָהָב, הֻכְנַס פִּתְאֹם אַרְגָּזָה.
וּבַעַל־הָאוֹצָר
שְׁמָרוֹ מִכָּל מִשְׁמָר;
יָדוֹ הַחֲבִיבָה מִלְּטוֹף אוֹתוֹ לֹא זָזָה
וְאַף גָּרֵשׁ גֵּרְשָׁה כָּל זְבוּב
מִשַּׂק־הַכֶּסֶף הָאָהוּב.
גַּם שֵׁם יָצָא לַשַּׂק. כָּל יַקִּירֵי הַקֶּרֶת –
צוּרַת הַשַּׂק לָהֶם מֻכֶּרֶת.
כָּל פַּעַם שֶׁיְדִיד נִכְנָס אֶל בְּעָלָיו,
יָסֵבּוּ שִׂיחָתָם עָלָיו וְרַק עָלָיו.
וְכַאֲשֶׁר הַשַּׂק פָּתוּחַ,
עֵינֵי הַמְּבַקְּרִים קוֹרְנוֹת מִנַּחַת־רוּחַ;
וְהַזּוֹכֶה לִקְרוֹב אֶל דֹּפֶן הַקֻּפָּה
יִטְפַּח עַל גַּב הַשַּׂק טְפִיחוֹת שֶׁל חֲנֻפָּה.
כְּשֶׁרָאָה הַשַּׂק שֶׁלֹּא דָבָר אַפְסִי הוּא,
נִכְנַס בּוֹ יֵצֶר רוּם־הַלֵּב;
הוּא הִתְגָּאָה וְהִתְרַבְרֵב –
וּלְבַסּוֹף פָּתַח אֶת פִּיהוּ.
הוּא מְחַוֶּה דֵעוֹת, פּוֹסֵק בַּחֲשִׁיבוּת;
הוּא מְבַקֵּר כָּל פְּרָט וָפֶרֶט:
זֶה כְּסִיל, זוֹ – שְׁטוּת,
וְזוֹ – טָעוּת,
וְזֶה לֹא כָּךְ: צָרִיךְ אַחֶרֶת.
וְהַשּׁוֹמְעִים שּׁוֹתִים1 דְּבָרָיו בְּצִמָּאוֹן,
כְּלֶקַח רַב־חָכְמָה הַבָּא מִפִּי גָּאוֹן.
אָמְנָם, דְּבָרָיו הֵם שְׁטוּת וָהֶבֶל:
אַךְ זֶהוּ טֶבַע הַבְּרִיּוֹת:
כָּל שַׂק־מָמוֹן דּוֹבֵר־שְׁטֻיּוֹת –
הוּא פֶּה מֵפִיק מַרְגָּלִיּוֹת,
וּצְלִיל קוֹלוֹ – כִּצְלִיל הַנֵּבֶל.
אַךְ עַד מָתַי חִלְּקוּ לַשַּׂק כָּבוֹד כֹּה רַב?
עַד הִתְרוֹקְנוֹ מִדִּינָרָיו!
וְאַחַר־כָּךְ הֻשְׁלַךְ לַזֶּבֶל…
אֵין בִּמְשָׁלֵנוּ שׁוּם רָצוֹן
לִגְרוֹם לְמִישֶׁהוּ עֶלְבּוֹן.
אַךְ הִסְתַּכְּלוּ־נָא, הִסְתַּכֵּלוּ,
מַה מְּרֻבִּים שַׂקִּים כָּאֵלוּ,
שֶׁבִּנְכָלִים אוֹ בִּקְלָפִים,
זָכוּ לִצְבּוֹר מָמוֹן שֶׁל קֹרַח –
וְגַם לַחְדּוֹר בְּזֶה הָאֹרַח
לִקְהַל רוֹזְנִים וְאַלּוּפִים.
הֵם בִּטְרַקְלִין הָדוּר יוֹשְׁבִים עַתָּה לָבֶטַח
עִם גְּרַף, שֶׁלְּפָנִים לֹא הִכְנִיסָם לַפֶּתַח,
וּמְשַׂחֲקִים עִמּוֹ “בּוֹסְטוֹן”.
דָּבָר גָּדוֹל הוּא מִילִיּוֹן!
אַךְ, יְדִידַי, אַל תִּתְגָּאוּ־נָא!
הַאֲפָרֵשׁ רִמְזִי הַדַּק?
אִם רַק תִּטּוֹשׁ אֶתְכֶם פוֹרְטוּנָה
וְהָאַרְנָק
פִּתְאֹם יוּרַק –
יִהְיֶה סוֹפְכֶם כְּסוֹף הַשַּׂק.
-
“שּׁוֹתִים” – הדגש באות ש‘ במקור המודפס. צ"ל: שׁוֹתִים. הע’ פב"י. ↩