הַנֶּשֶׁר הַנּוֹעָז

הִמְּרִיא עַד שִׂיא קַוְקַז,

יָשַׁב עַל אֶרֶז רָם וְהִתְבּוֹנֵן בְּנַחַת

בְּנוֹף מֶרְחַב־פְּלָאִים, שֶׁהִשְׂתָּרַע מִתַּחַת.

נִדְמָה, כִּי הוּא מִשָּׁם רָאָה קַצְוֵי־עוֹלָם:

פֹּה נְהָרוֹת שֵׂרְכוּ דַּרְכָּם

בָּעֲרָבוֹת אֶל חוֹף הַיָּם;

פֹּה לִבְלְבוּ חֻרְשׁוֹת; וְשָׁמָּה הִשְׁתַּטֵּחַ

מַרְבַד־שָׂדוֹת יָרֹק – רִקְמַת אָבִיב פּוֹרֵחַ;

וְשָׁם – כִּכְנַף עוֹרֵב־עֲנָק,

הִשְׁחִיר הַיָּם מִן הַמֶּרְחָק.

וּבְלִי מֵשִׂים קָרָא הַנֶּשֶׁר, קְסוּם עֵינַיִם:

"בָּרוּךָ¹ תִּהְיֶה, יוּפִּיטֶר רָם,

הַמְנַהֵג אֶת הָעוֹלָם,

עַל שֶׁנָּתַתָּ לִי כְּנָפַיִם,

שֶׁלֹּא נִבְצַר מֵהֶן שׁוּם גֹּבַהּ בַּשָּׁמַיִם.

מִי בַּבְּרִיּוֹת

זָכָה לִרְאוֹת

אֶת זֶה הַנּוֹף כַּבִּיר־הָרֶקַע?

– “הוֹי, מִתְהַלֵּל, גּוּזְמַאי מֵבִישׁ!” –

נִשְׁמַע פִּתְאֹם מֵעָל קוֹלוֹ שֶׁל עַכָּבִישׁ:

“הַאִם אֲנִי, חָבֵר, אַשְׁפִּיל שִׁבְתִּי מִמֶּךָּ?”

הַנֶּשֶׁר הִתְבּוֹנֵן: הָעַכָּבִישׁ יָשַׁב

עַל בַּד מֵעַל רֹאשׁוֹ וְחִישׁ אָרַג קוּרָיו,

חוּט־עַל־גַּב־חוּט וְקֶשֶׁר־עַל־גַּב־קֶשֶׁר,

כְּאִלּוּ לְהַסְתִּיר אוֹר־שֶׁמֶשׁ מִן הַנֶּשֶׁר.

תָּמַהּ הַנֶּשֶׁר תֵּמַהּ רַב

וַיִּשְׁאָלוֹ: "כֵּיצַד, עֲנֵה־נָא,

הִגַּעְתָּ הֵנָּה?

אֲפִילוּ הָעַזִּים שֶׁבְּעוֹלֵי־מָרוֹם

מְהַסְּסִים לָבוֹא הֲלֹם,

וְהֵן אַתָּה עָלוּב כִּפְלַיִם:

חַלָּשׁ וְגַם חֲסַר־כְּנָפַיִם.

הַאִם הִגַּעְתָּ בִּזְחִילָה?

– “חָלִילָה!”

– “וְכֵיצַד עָלִיתָ, בִּמְחִילָה?”

– "פָּשׁוּט מְאֹד: עָלֶיךָ טַסְתִּי,

כִּי נֶאֱחַזְתִּי

בִּקְצֵה־זְנָבְךָ.

אַךְ שׁוּב אֵינִי תָּלוּי, הַנֶּשֶׁר, בְּטוּבְךָ.

עַתָּה זָכִיתִי כָּאן לְמַעֲמָד בָּטוּחַ –

וְדַע כִּי אָנֹכִי…"

פִּתְאֹם נָשְׁבָה הָרוּחַ

וְטִלְטְלָה לְמַטָּה חִישׁ

אֶת כָּל מַטְוֵה הָעַכָּבִישׁ.

כֻּלְכֶם תִּרְאוּ, אִם תִּתְבּוֹנֵנוּ,

בְּרִיּוֹת כָּאֵלֶּה גַּם בֵּינֵינוּ,

הַמְּטַפְּסִים לִמְרוֹם־הָהָר

בְּהַחְזִיקָם בִּזְנַב הַשָּׂר.

וּרְאוּ כַּמָּה חָזָם נָפוּחַ:

עֹז נְשָׁרִים בְּדִבְרֵיהֶם!

אַךְ כָּל מַשָּׁב קַלִּיל שֶׁל רוּחַ

יִשָּׂא אוֹתָם וְקוּרֵיהֶם.