מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

רני עקרה

מאת: יוסף זליגר

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

(שיר משכיל)

גֵּאוּת לָבֵשׁ אַחַד הַמִּינִים,

בְּאֶחַד וּשְׁלֹשָׁה יַחְדָּו מַאֲמִינִים;

וַיָּבֹא וַיִּתְקַלֵּס בִּבְרוּרִיָּה הַתַּנָּאָה,

עָלֶיהָ וְעַל-עַמָּהּ גָּאֹה גָאָה.


הֵן אִישֵׁךְ חָכָם וְאַתְּ נְבוֹנָה,

עָלַיִךְ לְהַשִׁיבֵנִי תְּשׁוּבָה נְכוֹנָה;

אֶשְׁאָלֵךְ שְׁאֵלָה בְּלֹא עִקּוּלִים,

עֲנִינִי יָשָׁר בְּלֹא פִלְפּוּלִים.


לָמָּה תָּרֹנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה,

מֵאָז וְעַד הֵנָּה לָרִיק עָבָדָה?

עוֹדְכֶם פּרוּשִׁים כַּאֲשֶׁר הֱיִיתֶם,

וּנְפָשׁוֹת לְתוֹרַתְכֶם טֶרֶם עֲשִׂיתֶם.


זֶה אַלְפֵי שָׁנִים בְּגָאוֹן תִּתְפָּאֵרוּ,

וְאָבוֹת לְבָנִים אַגָּדָה יְסַפֵּרוּ;

כִּי-יֵלְכוּ גּוֹיִם לְנָגְהֲכֶם וְאוֹרְכֶם,

וְתוֹרַת חַיִּים יִשְׁאֲבוּ מִמְּקוֹרְכֶם.


מִקֶּדֶם עַמֵּךְ לְבָדָד שׁוֹכֵן,

וּבַגּוֹיִם לִסְחוֹרָתוֹ אֵין בּוֹחֵן;

לָנֶצַח יֵשֵׁב זוֹעֵם מִן-הַצָד,

בְּלֹא חֲבֵרִים גַּלְמוּד לְבָד.


הֵן אֲנַחְנוּ בְּנֵי תְמוֹל,

וּבְנֵי בְרִיתֵנוּ רַבִּים כַּחוֹל;

שַׁעֲרֵי הָעַמִּים לְפָנֵינוּ פְתוּחִים,

וּבְכֹל אֲשֶׁר נִפְנֶה הִנְנוּ בְרוּכִים.


הִנְּכֶם מְעַטִּים וְיֹשְׁבִים אֶל-עַקְרַבִּים

מָתַי תֶּחְכְּמוּ לִנְטוֹת אַחֲרֵי-רַבִּים;

בֹּאִי בֹאִי לְטוֹב לָךְ,

שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ".


בְּרוּרִיָּה הַחֲכָמָה לֹא-נִבְהֲלָה וְלא-זָעָה,

וּבְתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר תְּשׁוּבָתָה בָּאָה;

כִּי-רוּחַ אָבִיהָ עָלֶיהָ נָחָה,

וַחֲרִיפוּת בַּעֲלָה בְּלִבָּהּ זָרָחָה.


"אַתֶּם רְחַקְתֶּם מִקְּהַל הַתַּנָּאִים,

וַתִּהְיוּ שִׁטְחִים וְאַנְשֵׁי חֲצָאִים;

עַד-קֵץ הֶחָזוֹן לְהַבִּיט תַּעֲמִיקוּ,

וְאֶת אֹמֶץ לִבֵּנוּ תָּבִינוּ וְתַצְדִּיקוּ!


כֻּלְּכֶם מִתְעַטְּפִים בְּטַלִּית שְׁאוּלָה,

עַבְדֵי אֲדֹנִים בְּנֵי בְעוּלָה;

יְמִין אֲדֹנָי עוֹד-תִּהְיֶה רוֹמֵמָה,

וְאָז יִהְיוּ רַבִּים בְּנֵי שׁוֹמֵמָה!


רַק-חֶפְצֵי שָׁעָה יַשְׁמִיעוּכֶם קוֹלָם

וְאֶת-דַּעְתְּכֶם תַּסִּיחוּ מֵחַיֵּי עוֹלָם;

לָכֶם הַרֶגַע וְלָנוּ הֶעָתִיד

בִּכְרֹעַ הָרָשָׁע לִפְנֵי הֶחָסִיד!


הֲמוֹנֵי פְרָאִים יְדַעְתֶּם לָקַחַת

לְהַשִּׂיאָם עָוֹן וּלְהוֹרִידָם לְשַׁחַת;

אֶת-הַתֵּבֵל מִילֵּאתֶם רֶצַח וָדָם

וּבְהַבְלֵיכֶם תְּסַכְסְכוּ עָם בָּעָם!


בְּחֵיל מַדִּיחִים וְכֹחַ הַחֶרֶב

כְּנֵסִיַּתְכֶם תִּגְדַּל וַאֲנָשֶׁיהָ תֶּרֶב;

אֲנַחְנוּ לֹא-נָעִיר הָאַהֲבָה בְּתַחְבּוּלוֹת

מֵעַצְמָהּ תַּעֲלֶה מֵעִמְקֵי מְצוּלוֹת.


לֹא-נֵרֵד וְנָשׁוּב אֶל תַּלְמִידֵינוּ,

כִּי-הֵם יַעֲלוּ וְיָשׁוּבוּ אֵלֵינוּ;

אַחֲרֵי רַבִּים לֹא-נִהְיֶה לְרָעוֹת,

נְחַכֶּה בְּבִטְחָה לְקֵץ הַפְּלָאוֹת!


נדפס בשבועון “בת קול” גליון ל' לבוב תרע"ג.

יוסף זליגר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יוסף זליגר
רקע
יוסף זליגר

יצירותיו הנקראות ביותר של יוסף זליגר

  1. כדברך (שירה)
  2. אל האדון ד"ר עמיל ביק בלבוב (מכתבים)
  3. יַחְדָו (שירה)
  4. הארנבת והשפן (מאמרים ומסות)
  5. דרישה אל המתים (מאמרים ומסות)

לכל יצירות יוסף זליגר בסוגה שירה

לכל יצירות יוסף זליגר

יצירה בהפתעה
רקע

משפיקי בילדי נכרים

מאת משה ליב לילינבלום (מאמרים ומסות)

האסימיליאטארים נאמנים לשיטתם. אחרי שבלעו הלאומיים את המסכה מעל פניהם ויוכיחו להם כי אין אסימיליאציא לחצאין, וכל זמן שיחקו בני-ישראל את מעשי העמים אשר בתוכם הם יושבים, מבלי לקבל גם את אמונותיהם ולהתבולל בהם לגמרי, תהיה האסימיליאציא אך חיצונית, שאין בה אלא מעשה הקוף, לא לעזר ולא להועיל, – הנה החלו האסימיליאטורים להיות מיסיונרים במלוא מובן המלה. איזו מהם עושים מעשיהם בחשאי, והם מבליעים תהלות ותשבחות לאמונות אחרות או שאט-נפש להיהדות; איזו מהם משתדלים להוביל את בני-ישראל מעט-מעט אל הדרך אשר התוו להם על ידי בעור המצוות המעשיות ונשואי-תערובות, כמו התעלולים השארלאטאנים בעלי “האחים הביבליים וישראל החדש”, ואיזו מהם מטיפים את דרשותיהם בגלוי והם אומרים לישראל: זו הדרך לכו בה, כי היא היהדות האמתית אשר הורו לכם נביאיכם, ואשר אבותיכם הפרושים נטו ממנה בזדון או בשגגה.

מטיף ממין האחרון הוא המבקר במ"ע “וואסחאד”. הוא מחטט אחרי ספרים שחברו איזו חכמים, רובם לא מבני ישראל, אשר לא ידעו את תורת ישראל ולא את רוח בני-ישראל, ספרים שכתבו בעניני הדת ובחקירותיה על פי שיטה מופרכת מעיקרה, היינו, השיטה האוניווירסאלית (כלומר, שיש דתות שאינן דתי עם אחד, אבל דת לכל האנושית1 כלה);יבאר לנו את החקירות ההן כפי שמצא אותן אצל מחבריהן, יטעימן בהסברא ויביא להן ראיה מן התורה, וממילא יבוא אל מטרתו: כי דת כוללת לכל האנושית כלה שאין בה מצוות המעשיות, שהיא לדבריו גם דת הנביאים, רמה ונשאה יתר הרבה מדת לאומית שיש בה מצוות המעשיות, כמו היהדות. אמרתי: “שטה מופרכת”, כי באמת דת לכל האנושית כלה אינה אלא בדמיון, אך בפועל הננו רואים, כי גם עמים שונים הדוגלים בשם דת אחת, יש לכל אחד מהם מצוות המעשיות ומנהגים מיוחדים בדת, מה שאין לעם אחר, שגם הוא נוצר את הדת ההיא.

מעשי אחיזת-עינים כאלה ראיתי באיזו מאמרים שנדפסו במ“ע רוסי לישראל. אם גם לא אוכל לומר בהחלט שכלם או רובם הם מעשי המבקר הנ”ל, אשר כבלתי חותם את שמו יכול הוא שיהיו לו ע“ב שמות; אך בבירור אומר המבקר הנ”ל דברים כאלה בחוברת התשיעית (לחודש סנטיאבר) לה“ווסחאד” שנה זו.


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.