מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

פוֹרְטוּנָה הָאוֹרַחַת

מאת: איוואן קרילוב , תרגום: חנניה רייכמן (מרוסית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

מהד' כ'; תל אביב: ברונפמן; תשל"א 1971.

סוגה:

שפת מקור: רוסית

כֻּלָּנוּ רְגִילִים לִקְבּוֹל עַל זְדוֹן פוֹרְטוּנָה:

כָּל לֹא-יִצְלַח מַשְׁמִיץ אֶת שְׁמָהּ;

אַךְ אִם הֵיטֵב בְּכָךְ נָדוּנָה,

הֲרֵי לֹא בָּהּ הִיא הָאַשְׁמָה.

מַזָּל, שֶׁעִוְרוֹנוֹ בְּבוּז כָּזֶה נַתְקִיפָה,

לֹא לְעוֹלָם יִשְׁכּוֹן

דַּוְקָא בְּצֵל אַרְמוֹן;

יֵשׁ וְיָסוּר פִּתְאֹם אֵלֶיךָ גַּם הַצְּרִיפָה –

רַק אֶל תִּהְיֶה בַּטְלָן בָּרֶגַע הַנָּכוֹן.

שְׁנוֹת צִפִּיָּה רַבּוֹת תֻּכְתַּרְנָה אַז בָּאֹשֶׁר.

אַךְ אִם תַּחְמִיץ שְׁעַת—הַכֹּשֶׁר,

אַל תֵּבְךְּ עַל חֹסַר-הַצְלָחָה:

תְּלֵה אֶת הַקּוֹלָר בְּצַוָּארְךָ!

בְּעֶצֶם קְצֵה הָעִיר יָשְׁבוּ בִּצְרִיף רָעוּעַ

שְׁלֹשָׁה אַחִים בִּישֵׁי-מַזָּל.

עָלוּב הָיָה חֶלְקָם. קָשֶׁה לוֹמַר מַדוּעַ,

אַךְ לֹא זָכוּ לִרְאוֹת בְּרָכָה בְּשׁוּם עָמָל.

תָּמִיד סוֹפָם הֶפְסֵד אוֹ נֵזֶק – וַחֲסַל!

לְדִבְרֵיהֶם, אָשְׁמָה בְּצָרָתָם פוֹרְטוּנָה.

וּמִשּׁוּם-כָּךְ אַל תִּתְפַּלְּאוּ-נָא,

שֶׁיּוֹם אֶחָד חָדְרָה בַּסֵּתֶר אֶל בֵּיתָם;

שָׁם רָאֲתָה אֶת כָּל עֲנִיּוּתָם –

וְנִכְמְרוּ הֲמוֹן רַחְמֵי פוֹרְטוּנָה,

וַתֹּאמֶר לְהָבִיא בְּרָכָה וְהַצְלֵחָה

בְּמַעֲשֵׂי-יָדָם כְּפִי מֵיטַב כֹּחָהּ.

עַל-כֵּן, בְּרַב-חַסְדָּהּ, אָמְרָה לְהִתְאָרֵחַ

בְּבַיִת זֶה זְמַן רַב – מִסּוֹף-אָבִיב עַד סְתָו.

וּבִמְהֵרָה נָתַן בּוֹאָהּ אֶת אוֹתוֹתָיו:

הַבְּכוֹר הָיָה סוֹחֵר – וְלָאו דַּוְקָא פִקֵּחַ;

אוּלָם עַכְשָׁו יִצְלַח בְּכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה:

מִכָּל אֲשֶׁר יִמְכּוֹר, מִכָּל אֲשֶׁר יְקְנֶה

צוֹמְחִים לוֹ חִישׁ רִוְחֵי-מִשְׁנֵה;

וּבִמְהֵרָה, כִּמְעַט בְּלִי טֹּרַח,

נִהְיָה הָאִישׁ עָשִׁיר כְּקֹרַח.

שְׁנֵי קִבֵּל מִשְׂרָה בְּמִשְׂרָדוֹ שֶׁל שַׂר.

בִּזְמַן אַחֵר הָיָה נִשְׁאָר

לְכָל יָמָיו פָּקִיד-לַבְלָר,

אוּלָם עַתָּה מָלְאָה סְאַת-אָשְׁרוֹ עַד גֹּדֶשׁ:

פְּרָסִים וּתְאָרִים יוֹרְדִים עָלָיו כָּל חֹדֶשׁ –

וּכְבָר לוֹ בַּיִת מְפֹאָר

וַאֲחֻזָּה גְּדוֹלָה בַּכְּפָר.

עַכְשָׁו וַדַּאי אוֹתִי תִּשְׁאָלוּ:

וּמָה עַל הַשְּׁלִישִׁי מִן הָאַחִים הַלָּלוּ?

כְּלוּם לֹא עָזְרָה גַּם לוֹ אֵלַת הַהַצְלָחָה?

וַדַּאי! וְאַף טָרְחָה כִּמְעַט לְלֹא-מְנוּחָה.

הֶאָח הַזֶּה יָשַׁב בַּבַּיִת

וְכָל הַקַּיִץ צָד זְבוּבִים –

וּבְאֵיזוֹ הַצְלָחָה! נִסִּים, מַמָּשׁ נִסִּים!

אוּלַי גַּם בֶּעָבָר אֻמְּנָה יָדוֹ בְּצַיִד,

אוּלָם עַכְשָׁו רֵיקָם אַף פַּעַם לֹא תָּשׁוּב:

כָּל נִיעַ – זְבוּב,

כָּל זיע – זְבוּב!

וּבֵינָתַיִם הָאוֹרַחַת,

כִּמְלֹאת, סוֹף-סוֹף, יְמֵי-קִצְבָהּ,

יָצְאָה לָּהּ שׁוּב לִנְדּוֹד בִּשְׁלִיחֻיּוֹת-מִצְוָה.

אַךְ שְׁנַיִם כְּבָר שָׂבְעוּ מִמֶּנָּה מְלוֹא-כַּף נַחַת;

לָזֶה – כָּבוֹד וְהוֹן גַּם-יַחֵד,

לָזֶה – מַחְסָן עַל גַּב מַחְסָן;

וְרַק שְׁלִישִׁי קִבֵּל “קַדַּחַת”:

אֵינוֹ לֹא גְבִיר וְלֹא יַחְסָן.

וְהוּא קַלֵּל רִשְׁעַת פוֹרְטוּנָה:

“הִיא לֹא הוֹשִׁיעָה רַק אוֹתִי!”


עַכְשָׁו אַתֶּם, קוֹרְאַי, שִׁפְטוּ-נָא:

מֵי הָאָשֵׁם הָאֲמִיתִּי?

איוואן קרילוב
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של איוואן קרילוב (מחבר)
רקע
איוואן קרילוב

יצירותיו הנקראות ביותר של איוואן קרילוב

לכל יצירות איוואן קרילוב בסוגה משלים

לכל יצירות איוואן קרילוב

עוד מיצירותיו של חנניה רייכמן (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

נקמתנו

מאת שמואל טשרנוביץ (מאמרים ומסות)

ואל תדרשו עוד ממני דבר. יכול אוכל, כמוכם, רק להוריד דמעה, אך מרחוק, מרחוק, ועמכם לא אלך.

יודע אני כמוכם, כי לא מורים צרי עין הכשילוהו, כי לא חייו הפרטיים היו עליו למעמסה, כי לא נסחף אחרי הזרם בקלות דעת; ידוע ידעתי כי רגע לפני מותו אולי צמאה נפשו וכלתה אל החיים, אל החמה המאירה לכל היקום, אל הטבע הנהדר, שאינו יודע פדות בין יהודי ליוני.

ובכל זאת — ובכל זאת —

מעליבה היא “מיתת הטמיעה” של הצעיר היהודי, מיתה הבאה מתוך חקוי למגפת המות אשר בסביבה הזרה; אבל מכאיב הוא ומדאיב האבוד לדעת, גם כשהוא בא מתוך יאוש לאומי, מתוך חוסר בטחון ואמונה בעתיד העם.

איה הסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה? איה הם המלאכים היורדים ועולים בו? איה הם החלומות ובעלי החלומות?

איננו יכולים לשכב על האבן אשר למראשותינו, מבלי מלאכי אלהים אשר בחזיון. החלום – זה היה הסוד של קיום היהדות. אילו היה היהודי אך ער, אילו היה רואה רק את פני המציאות המכורכמים והמעורפלים, לא היה יכול להתקיים אף רגע. הן חיי המציאות הם רעים כל כך ומרים, הן השמים שלנו מעוננים בכל עת והארץ עקובה בדמנו. אך האמונה והתקוה ליום מחר וליום שכולו טוב הן שעמדו ליהודים בעת צרה. ההיסטוריה הישראלית כולה – זוהי התגוששות רוחנית בלתי פוסקת בין שעבוד של היום וגאולה של מחר. יש שהופיעה התקוה בדמות של חלום העתיד הגדול, של המשיח, שעדיין לא בא; ויש שהופיע חולם והוזה וזעזע את עמודי היהדות, בהכריזו על הגאולה הבאה ברגע זה – וזעזועים אלה והתגוששות זו הם הם שהניעו את היהדות והיהודים לחיות ולהתאבק עם מר החיים, לדחות את “העולם הזה”, הפרוזדור, ולהמשיכו עד “העולם הבא” הלאומי.

והנה נגנבה האש הקדושה שלנו מן השמים. גזו החלומות ונעלמו. הננו כולנו אנשים ערים, פכחים, הרואים אך מה שיש, מה שאפשר למשש בידים.

מי הוא הקוסם, שהניע במקל הקסמים שלו וגלה לפנינו את החיים העירומים כמו שהם, בלי כחל ובלי פרכוס?

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.