מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אַלְקִיד

מאת: איוואן קרילוב , תרגום: חנניה רייכמן (מרוסית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

מהד' כ'; תל אביב: ברונפמן; תשל"א 1971.

סוגה:

שפת מקור: רוסית

1

אַלְקִיד, גִבּוֹר קַדְמוֹן,

בֵּן הָאֵלָה אַלְקְמֶנָה,

שֶׁלֹּא הָיָה מָשְׁלוֹ לָאֹמֶץ וְלָאוֹן,

עָבַר בְּיוֹם בָּהִיר בִּשְׁבִיל-עֲקַלָּתוֹן

בֵּין הַר לִתְהוֹם. וַתֶּחֱזֶינָה

עֵינָיו מִן חַי מוּזָר מְאֹד

הַמְקֻפָּל כְּעֵין קִפּוֹד.

רוֹצֶה אֶת הַיְּצוּר לִרְמוֹס הוּא בְּרַגְלַיִם –

וּרְאֵה זֶה נֵס: פִּתְאֹם גָדַל הַלָּז כִּפְלַיִם.

חָרָה אַפּוֹ חֲרוֹן-מִשְׁנֶה

וַיַּךְ בַּחַי הַמְגֻנֶּה

בְּאַלָּתוֹ הַמְפוֹצֶצֶת;

אַךְ מָה מוּזָר, מָה מְשֻׁנֶּה:

כְּכָל אֲשֶׁר יָדוֹ מוֹחֶצֶת –

גְּדֵלָה, צוֹמַחַת הַמִּפְלֶצֶת

וּמַסְתִּירָה אֶת הַחַמָּה.

רָפוּ יְדֵי אַלְקִיד מֻכֵּה-הַתַּדְהֵמָה.

לְפֶתַע לְפָנָיו נִצְּבָה אֵלָה אַתֶּנָה:

“הַנַּח אָחִי” – אָמְרָה: "אַתָּה לֹא תַּכְרִיתֶנָּה:

כָּל עֲמָלְךָ לַאֲבַדּוֹן.

שְׁמָהּ שֶׁל מִפְלֶצֶת זוֹ מָדוֹן.

כָּל עוֹד בְּשֶׁקֶט הִיא רוֹבֶצֶת,

גּוּפָהּ כִּמְעַט אֵינוֹ נִכָּר;

אַף אִם יִרְצֶה גִבּוֹר נִמְהָר

לָצֵאת לַקְּרָב עִם הַמִּפְלֶצֶת,

מִיָּד עוֹלָה הִיא וּפוֹרֶצֶת

וּמִתְנַשֵּׂאת כְּהֹר-הָהָר".


  1. אַלקיד הוא הרקוּלס. משל זה הוא עיבד משל אֶזוֹפּוֹס “הרקלס ואַתינה”.  ↩

איוואן קרילוב
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של איוואן קרילוב (מחבר)
רקע
איוואן קרילוב

יצירותיו הנקראות ביותר של איוואן קרילוב

לכל יצירות איוואן קרילוב בסוגה משלים

לכל יצירות איוואן קרילוב

עוד מיצירותיו של חנניה רייכמן (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

מליצת ישמעאל בספרות ישראל

מאת דוד ילין (עיון)

אך בהרגישנו את נועם שירי משוררינו אלה בכלל, הלא יתעורר בנו גם החפץ להפרידם למיניהם, להתבונן לדרכים השונים אשר שמרו ללכת בהם בחברם שיריהם; כי רק אז נוכל לערוך אותם כראוי להם ולהבין את כוונתם עד תכליתה.

טעם היופי איננו שווה בכל העתים ובכל המקומות, ואשר יטעם לחך בן דור זה או ארץ זו, יהי לתפל ולחסר-טעם בעיני בן הדור האחר או הארץ האחרת. ואם אמור נאמר לחקור על דבר טעם משוררינו הספרדים, לדעת מה היה נעים וערב לחִכּם הם, עלינו להתבונן אל השכלת הזמן אשר חיו בו והארץ אשר ישבו עליה.

השכלת הימים ההם והארץ ההיא היתה ההשכלה הערבית. וכי למדו המשוררים העברים את דרך אחיהם הערבים ורוח אחת נסוכה על שירי שניהם בכל פרט ופרט – זה הוא דבר נעלה מעל כל ספק.

הערבים, אשר טרם טעמו השכלת עם אחר וארץ אחרת, ורק דברי משורריהם שגורים על פיהם, ירגישו עוד היום את אלה רגשות הנועם אשר הרגישו אבותיהם; עוד היום יאמרו ערֵב לכל אשר ערֵב לחך הדורות הראשונים, ויפה – לאשר קראו הם יפה, ושירי משורריהם עתה לא שונו ברוחם במאומה משירי קדמוניהם.

לא כן אנו כיום. בארצות אחרות גרנו ומהשכלת עמים אחרים טעמנו, ולמן היום אשר שבה רוח השירה לפעום בקרבנו בתקופתנו החדשה, רוח אחרת את משוררנו, רוח אירופית נסוכה על דבריהם ועל הלך רעיוניהם; וכל המקביל שירת אחד משוררי דורנו לשירת משוררינו הספרדים יראה, כי לא רק במשקלם נפרדו, כי אם גם ברוחם ובטעמם ובסגנונם שונים המה מראש ועד סוף.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.