מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אַלְקִיד

מאת: איוואן קרילוב , תרגום: חנניה רייכמן (מרוסית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

מהד' כ'; תל אביב: ברונפמן; תשל"א 1971.

סוגה:

שפת מקור: רוסית

1

אַלְקִיד, גִבּוֹר קַדְמוֹן,

בֵּן הָאֵלָה אַלְקְמֶנָה,

שֶׁלֹּא הָיָה מָשְׁלוֹ לָאֹמֶץ וְלָאוֹן,

עָבַר בְּיוֹם בָּהִיר בִּשְׁבִיל-עֲקַלָּתוֹן

בֵּין הַר לִתְהוֹם. וַתֶּחֱזֶינָה

עֵינָיו מִן חַי מוּזָר מְאֹד

הַמְקֻפָּל כְּעֵין קִפּוֹד.

רוֹצֶה אֶת הַיְּצוּר לִרְמוֹס הוּא בְּרַגְלַיִם –

וּרְאֵה זֶה נֵס: פִּתְאֹם גָדַל הַלָּז כִּפְלַיִם.

חָרָה אַפּוֹ חֲרוֹן-מִשְׁנֶה

וַיַּךְ בַּחַי הַמְגֻנֶּה

בְּאַלָּתוֹ הַמְפוֹצֶצֶת;

אַךְ מָה מוּזָר, מָה מְשֻׁנֶּה:

כְּכָל אֲשֶׁר יָדוֹ מוֹחֶצֶת –

גְּדֵלָה, צוֹמַחַת הַמִּפְלֶצֶת

וּמַסְתִּירָה אֶת הַחַמָּה.

רָפוּ יְדֵי אַלְקִיד מֻכֵּה-הַתַּדְהֵמָה.

לְפֶתַע לְפָנָיו נִצְּבָה אֵלָה אַתֶּנָה:

“הַנַּח אָחִי” – אָמְרָה: "אַתָּה לֹא תַּכְרִיתֶנָּה:

כָּל עֲמָלְךָ לַאֲבַדּוֹן.

שְׁמָהּ שֶׁל מִפְלֶצֶת זוֹ מָדוֹן.

כָּל עוֹד בְּשֶׁקֶט הִיא רוֹבֶצֶת,

גּוּפָהּ כִּמְעַט אֵינוֹ נִכָּר;

אַף אִם יִרְצֶה גִבּוֹר נִמְהָר

לָצֵאת לַקְּרָב עִם הַמִּפְלֶצֶת,

מִיָּד עוֹלָה הִיא וּפוֹרֶצֶת

וּמִתְנַשֵּׂאת כְּהֹר-הָהָר".


  1. אַלקיד הוא הרקוּלס. משל זה הוא עיבד משל אֶזוֹפּוֹס “הרקלס ואַתינה”.  ↩

איוואן קרילוב
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של איוואן קרילוב (מחבר)
רקע
איוואן קרילוב

יצירותיו הנקראות ביותר של איוואן קרילוב

לכל יצירות איוואן קרילוב בסוגה משלים

לכל יצירות איוואן קרילוב

עוד מיצירותיו של חנניה רייכמן (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

נוֹסָפוֹת

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)


בשנת רע“ח יצאו שני חלקי “בין המצָרים” בירושׁלים, ובשנת תרע”ו התחזקו פועלי ציון והוציאו את “בין הזמנים” בצפת.

בקובץ זה כבר לא היה זרובבל; את מקומו מילא אשון. המאמר “שנה של משבר”, שבו נפתח הקובץ, הוא שיר-תהילה להסתדרות הכלכלית של יהודי ארץ-ישראל, שמצד אחד הצילה את ארץ-ישראל מן החלוקה ומצד שני – “הרי אין הבור מתמלא מחולייתו, וארץ-ישראל, שהיתה תמיד תלויה בחוץ-לארץ במובן הכלכלי, בודאי שאי-אפשר היה לה להתקיים לולא העזרה החיצונית”.

מילא, אם השקפה סוציאלאית היא – נקבלה

רובּא דרוּבּא של הקובץ הוא קש וגבבא מסוג זה, אבל לא בצורת מאמרים, כי אם בצורת מכתבים מכל פינות-הישוב, כלומר, מכל אותם המרכזים הגדולים לחיים מדיניים ולחקלאות (כרכור, באר-יעקב, גדרה, חולדה, כפר-סבא וכו'), שעל כל קוץ וקוץ שבהם נוהגים הקוריספונדנטים בארץ-ישראל לטייל ארוכות וקצרות, לתת דין-וחשבון מפורט שבמפורט ולכתוב מכתבים מלאים דברים הידועים לכל יושב-קרנות, עם עקיצות, רמזים, תוכחות וסתם תּיפלוּת, כידוע למצויים אצל “יצירות נאות” אלו –

פרקי “ונרד מצרימה” של ראובני שבקובץ הזה כבר היו פחות חשובים מן הקודמים; תחת זאת אין ההרצאה של ר. ינאית על-דבר “העבודה והעובדת” מחוסרת ענין, מצד הנושא; הצורה, אמנם, אינה נקיה גם פה מקוּריוֹזים, ביחוד בפתיחה השׁירית: “האשה תמיד בחזקת העוזר – קובלת המַרצָה – מיום היולדה עד סוף ימיה”; כלומר, מיום היולדה…

בשביל הקוראים בחוץ-לארץ נדפס שם גם מאמר אחד קטן, לא בלי תוכן, על-דבר הקבוצות.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.