מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אַפֶּלֶס וַחֲמוֹר

מאת: איוואן קרילוב , תרגום: חנניה רייכמן (מרוסית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

מהד' כ'; תל אביב: ברונפמן; תשל"א 1971.

סוגה:

שפת מקור: רוסית

1

מִי שֶׁאוֹהֵב עַצְמוֹ עַד כְּדֵי קֹצֶר-דַּעַת

יַחְשׁוֹב לוֹ לְיִתְרוֹן אֲפִילו כָּל מִגְרַעַת.

הוּא מִתְהַלֵּל, יְצוּר טִפֵּשׁ,

בְּמַה שֶׁיֵּשׁ

לְהִתְבַּיֵּשׁ

וְשָׂם עַצְמוֹ לִצְחוֹק וָקֶלֶס.

צַיָּר קַדְמוֹן גָּדוֹל, אַפֶּלֶס,

אֲשֶׁר פָּגַשׁ חֲמוֹר צָעִיר,

הִזְמִין אוֹתוֹ פִּתְאֹם לָבוֹא אֵלָיו לָעִיר.

הַלָּז – כָּל עַצְמוֹתָיו תֹּאמַרְנָה גִיל וָעֶלֶס!

הוּא מִתְהַלֵּל וּמִתְפָּאֵר

בְּכָל הַיַּעַר וְאוֹמֵר:

"הוֹי, מָה נִמְאַס עָלַי אַפֶּלֶס!

מַצִיק הוּא לִי יוֹם-יוֹם: מַפְצִיר בִּי שֶׁאָבוֹא.

נִדְמֶה לִי, יְדִידַי, כִּי יֵשׁ עִם לְבָבוֹ

לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּי כִּבְמַתְכֹּנֶת

בַּשְּׁבִיל צִיּוּר הַסּוּס פֶּגַס".

– “לֹא יְדִידִי! טָעוּת קְטַנְטֹנֶת!” –

לְתוֹךְ דְּבָרָיו פִּתְאֹם נִכְנַס

אַפֶּלֶס בְּעַצְמוֹ, שֶׁנִּזְדַמֵּן בַּדֶּרֶךְ:

"נָחוּץ לִי לְצַיֵּר דַּוְקָא אָזְנֵי מִידַס,

וְלַתַּכְלִית הַזֹּאת – הִנְּךָ מוֹפֵת רַב-עֵרֶךְ:

אָמְנָם אָזְנֵי-חֲמוֹר רָאִיתִי עַד-בְּלִי-דַי,

אוּלָם אֶת שִׁבְּחֲךָ אָגִּידָה בְּפָנֶיךָ:


  1. אַפּלס והחמור. – אַפּלס – צייר מפורסם ביוון הקדוּמה. מידס – שם מלך אגדי של ארץ פריגיה. הוא עורר את חמתו של אַפּוֹלוֹ, והלז הפך את אזניו לאזני חמור.  ↩

איוואן קרילוב
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של איוואן קרילוב (מחבר)
רקע
איוואן קרילוב

יצירותיו הנקראות ביותר של איוואן קרילוב

לכל יצירות איוואן קרילוב בסוגה משלים

לכל יצירות איוואן קרילוב

עוד מיצירותיו של חנניה רייכמן (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

מוֹעצת ישוּבי העמק

מאת ברל כצנלסון (מאמרים ומסות)

בּגליוֹן י״א של ״דבר״ מסוּפּר על דבר התאַרגנוּתוֹ הישוּבית של העמק: בּמרחביה נתכּנסוּ בּאי-כּוֹחם של ששה-עשׂר משקים וקיבּוּצים והחליטוּ להתאַחד לשם עזרה הדדית, הגנה משפּטית וּמדינית, יצירה כּלכּלית משוּתפת והרמת החיים התרבּוּתיים. ראוּיה היא החלטה זוֹ כּי יוּשׂם אליה לב.

היטיב אשר אמר אחד החברים האיניציאַטוֹרים: אין זה אִרגוּן הסתדרוּתי של פּוֹעלי העמק בּלבד, אין זה אִרגוּן כּלכּלי של משקי העמק בּלבד. זהוּ אִרגוּן ישוּבי הכּוֹלל את כּל אלה יחד: 2000 חברי ההסתדרוּת המאַכלסים כּיוֹם את העמק – בּין בּעבוֹדה חקלאית, בּין בּעבוֹדה ציבּוּרית וּבנין – מהוים כּיוֹם את הפּינה העברית האיתנה בּיוֹתר בּכל הארץ. וּמרכּז ישוּבי זה, אם כּי הנהוּ עדיין בּראשית גידוּלוֹ, הריהוּ השטח העברי המגוּבּש בּיוֹתר שבּארץ. וסוֹד בּנין הארץ העוֹבדת – בּריכּוּז, בּרציפוּת.

הפּעוּלוֹת הראשוֹנוֹת אשר הוּחלט עליהן בּראשוֹנה הן ״מקוֹמיוֹת״ בּיוֹתר, ״חָמריוֹת״ בּיוֹתר. לא בּרק ולא זוֹהר: סידוּר מִמְכַּר התוֹצרת של המשקים לפּוֹעלים העוֹבדים בּעמק, חלוּקת העבוֹדה ה״צדדית״ בּין המשקים השכנים, הקמת מַחסן משוּתף לשמירת התבוּאה, כּדי שלא להזדקק למכירת היבוּל בּעוֹדוֹ בּגוֹרן, פּתיחת סניף ״המשבּיר״ בּעמק המערבי. כּל ה״קטנוֹת״ הללוּ בּעיני ״זר לא יבין״, הן הן גוּפי-הלָכוֹת לביצוּר הישוּב החקלאי. ונאמנים עלינוּ חברינוּ בּעמק כּי יבַצעוּ את אשר החלוּ. ואף ימשיכוּ.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.