מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הַכְּבָשִׂים וְהַכְּלָבִים

מאת: איוואן קרילוב , תרגום: חנניה רייכמן (מרוסית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

מהד' כ'; תל אביב: ברונפמן; תשל"א 1971.

סוגה:

שפת מקור: רוסית

מִפַּחַד זְאֵבִים הֻגְדַּל פִּי-עֲשָׂרָה

בְּעֵדֶר הַכְּבָשִׂים מִסְפַּר כַּלְבֵי-שְׁמִירָה.

הִגִּיעָה, לִכְאוֹרָה,

לָצֹאן תְּקוּפָה שֶׁל שֶׁלֶו.

אָכֵן, הַזְּאֵבִים שׁוּב לֹא עָשׂוּ כָּל רַע!

וְרַק אַחַת הִיא הַצָּרָה:

כִּי לֶאֱכֹל צָרִיךְ גַּם כֶּלֶב!

לָכֵן, אַחַר הַגֵּז הוּחַל לְפִי הַתּוֹר,

לְכַלְכָּלַת שׁוֹמְרִים, לִפְשׁוֹט מִצֹּאן גַּם עוֹר.

וּמִכְּבָשִׂים רַבִּים מִסְּפוֹר

נוֹתְרוּ שִׁשָּׁה.

וְגַם הַלָּלוּ –

כְּלָבִים-שׁוֹמְרִים אוֹתָם זָלָלוּ.

איוואן קרילוב
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של איוואן קרילוב (מחבר)
רקע
איוואן קרילוב

יצירותיו הנקראות ביותר של איוואן קרילוב

לכל יצירות איוואן קרילוב בסוגה משלים

לכל יצירות איוואן קרילוב

עוד מיצירותיו של חנניה רייכמן (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

איי-הכשפים

מאת הרמן מלוויל / אברהם רגלסון (פרוזה)

שׂרטוט ראשון: האיים בכללותם

טוֹל חמישה ועשרים גלי רמץ תנורים המושלכים פה ושם על פני מגרש-עיר חיצוני, דמה בנפשך כי אחדים מהם הוגדלו עד כדי הרים, וכי המגרש הרי הוא הים – והרי לך מושג נאה מן המראה הכלל של האנקאנטאדאס, או איי-הכשפים. יותר הם קבוצה של הרי-געש כבויים משהם איים; והם נראים בערך כמו שאפשר וירָאה העולם כולו לאחר פורענות של אש.

ספק אם ישנו איזו מקום בעולם אשר, לצָיוֹן, יהא מקביל לזו הקבוצה. בתי קברות עזובים מכבר, ערים עתיקות מתמוטטות קמעה-קמעה אל חורבנן, אלו הם מעציבים למדי: ואולם, כמו כל דבר שהיה קשור פעם באנושות, עדיין יש בהם כדי לעורר בנו הרהורי אהדה, כל כמה שיהיו עצובים. לפיכך אפילו ים-המלח, יחד עם שאר רגשות שהוא משרה לעתים, אינו כושל מגעת ברגשות פחות נטולי-נועם שבנפש הצליין.

ואשר לשממון-בדידות, יערות הצפון הגדולים, מרחבי המים, בל ידעו ספינה, שדות-הקרח של גרינלאנד הם תכלית-בדידות למסתכל אנושי; אף על פי כן, הקסם המשתנה של עונות-הים ותקופות-השנה יש בו כדי להמתיק את אימתם; כי, אלו היערות, הגם שאין הם מבוקרים על ידי בני-אדם, הרי הם מבוקרים על ידי מאי; היַמים היותר רחוקים, לא פחות מאגם אירי, הם משקפים בהם כוכבים מוכּרים; ובאויר הצח של יום-צפון יפה, קרח-התכלת המואר מתראה לתפארת כמו מָלָכית.

ואולם המארה, המיוחדת, אם אפשר לומר כן, של איי הכשפים, זו המרוממת אותם לשממון למעלה מאידומיאה והציר הצפוני, היא שלעולם אין שינוי בא אליהם; לא שינוי תקופות ולא שינוי ביסורים. חתוכים הם על ידי קו-המשוה, ולא יֵדעו סתיו ולא יֵדעו אביב; ובהיותם כבר מוחרבים עד כדי סיגי אש, שוּב אין החורבן יכול לעשות להם מאומה. רביבים שוב ישובבו את נפש המדבר, ואולם באיים האלה אין הגשם יורד עולמית. כמו דלועים ארמיות מבוקעות, המוזנחות לכמוש בשמש, הרי הם מתבקעים בשרב נצחי מתחת לשמים קלויים. “רחמו עלי”, דומה שכך צווחת רוח איי הכשפים המקוננת, “ושלחו את אלעזר בשביל שיטביל אצבעו במים ויצנן את לשוני, כי מעונה אני בשלהבת זו”.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.