הָיֹה הָיָה אֵי-שָׁם

רוֹעֶה עַל שְׂפַת-הָיָּם.

הָיוּ לוֹ מִשֶּׁלּוֹ בִּקְתָּה קְטַנָּה וָעֵדֶר –

וְחַי בְּפִנָּתוֹ חַיֵּי שַׁלְוָה וָסֵדֶר.

אָמְנָם בְּלִי מוֹתָרוֹת –

אַךְ גַּם בְּלִי שׁוּם צָרוֹת,

שָׂמַח הוּא בְּחֶלְקוֹ מִכָּל נָסִיךְ אוֹ מֶלֶךְ.

אַךְ בִּרְאוֹתוֹ תָּמִיד בְּמַעֲגָן-הַחוֹף,

אֵיךְ אֳנִיּוֹת-סוֹחֵר פרקות אוֹצְרוֹת-אֵין-סוֹף,

אֵיךְ נוֹהֲרִים לְשָׂם קוֹנִים מִכָּל הַפֶּלֶךְ,

וּבַעֲלֵי הַמַּחְסָנִים

נִהְיִים גְּבִירִים ויחסנים, –

אָמַר סוֹף-סוֹף גַּם הוּא לִמְצוֹא עָשְׁרוֹ בְּשִׁיט:

מָכַר הֶעְדֵּר וְהַבַּיִת,

קָנָה סְחוֹרוֹת לְשֵׁם מִמַּכָּר

וּבַסְּפִינָה שְׂכוּרָה הִפְלִיג אֶל הַנֵּכָר.

אַךְ מַסָּעוֹ הֱיֵה קָצָר:

רַק נֶעֱלַם הַחוֹף – גָּבְרָה פִּתְאֹם הָרוּחַ

פָּרְצָה סוּפָה – וְהַסְּפִינָה

יָרְדָה לַתְּהוֹם עַל מִטְעָנָה;

וְהוּא נִצַּל בְּנֵס מִקֵּץ כִּמְעַט בָּטוּחַ.

וְשׁוּב רוֹעֶה הוּא צֹאן, אַךְ הַהֶבְדֵּל הוּא רַב:

עַד אָז רָעָה עֶדְרוֹ, עַכְשָׁו – עֶדְרֵי שׂוֹכְרָיו.

אוּלָם עַל אֵיזֶה רִישׁ אוֹ פֶּגַע

לֹא יִתְגַּבְּרוּ עָמָל וָיֶגַע?

חִסֵּר הָאִישׁ מִפִּיו, חָסַךְ מְעַט מָמוֹן –

וְשׁוּב רָכַשׁ לוֹ עֵדֶר-צֹאן.

בְּיוֹם מִן הַיָּמִים יָצָא-לוֹ מִן הַבַּיִת

וְיַחַד עִם עֶדְרוֹ קָרַב אֶל שְׂפַת-הַיָּם.

הִבִּיט: אֵין גַּל, אֵין נִיד; הַיָּם – כְּשֶׁמֶן-זַיִת;

וְהַסְּפִינוֹת חוֹזְרוֹת שְׁלֵווֹת כָּל-כָּךְ מִשַּׁיִט

כְּאִלּוּ שׁוּם סִכּוּן בַּיָּם אֵינוֹ קַיָּם.

– “הוֹי, יְדִידִי!” – אָמַר: "שׁוּב בְּמָמוֹן רָצִיתָ!

אַךְ אִם בְּמָמוֹנִי – בִּמְחִילָתְךָ, טָעִיתָ.

שֵׁנִית עָלַי לֹא תַּעֲרִים;

חַפֵּשׂ בְּנֵי-טֶפֶשׁ אֲחֵרִים!

רַמֵה אוֹתָם! מִמֶּנִּי, רֵעַ,

שׁוּב לֹא תִּרְאֶה צוּרַת מַטְבֵּעַ!"

וְכִי דָרוּשׁ

לְכָךְ פֵּרוּשׁ?

טוֹב שֶׁתַּחְזִיק דָּבָר בָּטוּחַ

מִשֶּׁתִּרְדּוֹף אַחַר הָרוּחַ:

כָּל אַשְׁלָיוֹת-הַשָׁוְא הֵן רֶשֶׁת הַשָּׂטָן:

מֵאֶלֶף רַק אֶחָד נִצָּל מִתַּרְמִיתָן.

וּבִשְׁבִילִי זֶה כְּלָל, שֶׁאֵין עָלָיו וִכּוּחַ:

זְכִיָה תְּלוּיָה בְּמַזָּלִי,

אַךְ מָה שֶׁיֵּשׁ לִי – זֶה שֶׁלִּי!