מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הָאֶבֶן וְהַיַּהֲלֹם

מאת: איוואן קרילוב , תרגום: חנניה רייכמן (מרוסית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

מהד' כ'; תל אביב: ברונפמן; תשל"א 1971.

סוגה:

שפת מקור: רוסית

סוֹחֵר אֶחָד מָצָא בַּדֶּרֶךְ יַהֲלֹם.

לִפְנֵי יָמִים רַבִּים אִבְּדוּהוּ בַּמָּקוֹם,

וְאֶבֶן-צוּר סְמוּכָה זִיווֹ הָיְתָה מַסְתֶּרֶת.

מָכַר אוֹתוֹ מוֹצְאוֹ לַמֶּלֶךְ – וּמֵאָז

הָיָה הַיַּהֲלֹם, הַמְּשֻׁבָּץ בְּפָז,

פְּאֵר נִזְרוֹ, גֻּלַּת כּוֹתֶרֶת

אַבְנֵי-הַחֵן שֶׁבָּעֲטֶרֶת.

כְּשֶׁנּוֹדַע פִּתְאֹם

לָאֶבֶן הַפְּשׁוּטָה גּוֹרָל הַיַּהֲלֹם,

חָשְׁקָה מֵרֹב-קִנְאָה גַּם הִיא לָבוֹא הָעִירָה,

וּבִרְאוֹתָהּ עֶגְלוֹן, דָּבְקָה בּוֹ וְהִפְצִירָה:

"קָחֵנִי, יְדִידִי, הָעִירָה, מְהֵרָה!

הַיַּהֲלֹם שְׁכֵנִי יוֹשֵׁב לוֹ בַּבִּירָה –

וְלַמָּה זֶה אֲנִי אֶמַּק בְּבֹץ וָגֶשֶׁם?

בִּין לֹא אָבִין, עַל מָה כְּבוֹדו כֹּה נַעֲלֶה שָׁם?

הֲרֵי יַחְדָּו אִתִּי מוּנָח הָיָה מִכְּבָר;

הוּא אֶבֶן כְּמוֹתִי, אָחִי לְכָל דָּבָר.

קָחֵנִי-נָא אִתְּךָ! כִּי מִי יוֹדֵעַ, אַחָא:

אוּלַי גַּם אָנֹכִי לְמַשֶּׁהוּ אֶצְלָחָה".

הֵרִים אוֹתָה הָאִישׁ וְשָׂם בַּעֲגָלָה –

וְהִיא אֶל הַבִּירָה נָסְעָה בְּצָהֳלָה.

בְּהַגִּיעָהּ לְשָׁם, קִוְּתָה הַמְחֻצֶּפֶת

לֵישֵׁב עַל יַד שְׁכֵנָהּ בְּכֶתֶר הַמְּלוּכָה:

אַךְ טָעֲתָה מְעַט: הִיא בֶּאֱמֶת צָלְחָה –

וּבְלִי דִחוּי גַּם נִלְקְחָה,

אַךְ לֹא לַכֶּתֶר – לַמִּרְצֶפֶת.

איוואן קרילוב
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של איוואן קרילוב (מחבר)
רקע
איוואן קרילוב

יצירותיו הנקראות ביותר של איוואן קרילוב

לכל יצירות איוואן קרילוב בסוגה משלים

לכל יצירות איוואן קרילוב

עוד מיצירותיו של חנניה רייכמן (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

החשמונאי הריגאי

מאת זאב ז'בוטינסקי (מאמרים ומסות)

פורסם בשבועון “רזסוויט” בשנת 1926 בחתימת Altalena ובעתון “חרות” ט“ו כסלו תשי”ב.

א

במחציתה המזרחית של אירופה יש שלוש נאות-מדבר מדיניות. אחת מהן היא לאטביה. השניה אסטוניה; אך מכיון שבאסטוניה אין כמעט יהודים, אין נוה מדבר זה בא בחשבון. בשאר הקהילות והממלכות של אירופה המזרחית, ובחלקן אף של המרכזית, קיבלה מלחמת הלאומים, יותר מבכל זמן אחר, צורות פראיות. רק בצ’כוסלובקיה ובלאטביה, דומני, יכול הזר להשאר כמו שהוא ולנשום ביחד עם זה אוויר הראוי למנגנון-הנשימה האנושי. ואף כאן לא נוח ליהודים. בשום מקום לא נוח לגזע מחוסר-מולדת. אולם כשאתה נודד על פני העולם ושומע תלונות בכל מקום, הרי אתה רושם היכן התלונות מרובות יותר. בלאטביה הן לדעתי פחותות אפילו מאשר בצ’כוסלובקיה. עם שאר הרסיסים שעליהם התפורר הגיטו הרוסי- אוסטרי העצום, לא כדי אף להשוות. “אוהבים אותנו כאן כמו בכל מקום אחר” – הסביר לי אדם בעל-נסיון מריגה – “אלא שבאוירה המקומית אינה קיימת אותה התעללות מאורגנת, אותו קשר כללי להעליב על כל צעד ושעל, המורגש לא רק במדינות נידחות, אלא אף בגרמניה”.

דבר זה מאשרים כל התושבים; וכדאי לרשום תופעה נדירה זו. בהכרח אתה חושש עכשיו להלל איזו ארץ; כולם עדיין זוכרים, כיצד הרבינו אנו, היהודים, להלל לפני כחמש שנים מדינה אחרת, ומה מעציב היה הסוף. מה יהיה מחר, לא ידוע לנו; אך היום – יש להודות על האמת. הלאטבים הראו את עצמם כעם ממלכתי רציני; המכונה שלהם פועלת בצורה חלקה, אין הם חוששים לה, ולכן כנראה אין בהם אותה קנאות היסטרית, להירתע באימה מכל תופעה זרה. תרבותם, אף אם עדיין צעירה היא, אין היא בכל זאת תינוק, שרק תמול נולד; חלק גדול מן האינטליגנציה שלהם כבר נגמל מזמן מן ההשפעה הגרמנית, ולהשפעה הרוסית לא הספיקה להסתגל בכלל; ולכן, מכיון שהם שקטים ביחס להתפתחותם הנורמאלית, הרי הם עונים לך באדיבות – בדואר, התחנת-הרכבת, במיניסטריון וברחוב – בגרמנית או ברוסית ואף אינם צועקים על בגידה לאומית, כשצירי המיעוטים מדברים בסיים בלשון שלהם. בתי-הספר דל המיעוטים מקבלים תמיכה ממשלתית, קיים כמובן ויכוח, אם תמיכה זו מספקת היא, אך גם ויכוח זה מתנהל בצורה הוגנת, עם מספרים ביד, בלא פרץ וצווחה משני הצדדים.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.