מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הַדָּגִיג

מאת: איוואן קרילוב , תרגום: חנניה רייכמן (מרוסית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

מהד' כ'; תל אביב: ברונפמן; תשל"א 1971.

סוגה:

שפת מקור: רוסית

אָמְנָם אֵינִי נָבִיא, אַךְ אִם אֶרְאֶה פַּרְפָּר הַסְּתָו מֵבִיא טִפְטוּף שֶׁל מַיִם

חָג סְבִיב הַנֵּר כִּקְסוּם-קַרְנַיִם, וְהַזִּקְנָה – פִּטְפּוּט שְׂפָתַיִם.

הֲרֵי מֵרֹאשׁ אוּכַל לוֹמַר: נַחְזוֹר אֶל הָעִנְיָן. גְּדוֹלַת הַתַּקָּלוֹת –

סוֹפוֹ לַחְרוֹךְ אֶת הַכְּנָפַיִם. כִּי אִישׁ אֵינוֹ נִזְהָר בַּעֲבֵרוֹת קַלּוֹת.

הִנֵּה, יְדִיד חָבִיב, מָשָׁל פָּשׁוּט מְאֹד: לְבַעַל חֵטְא קָטָן אֵין הַרְגָּשָׁה שֶׁל אֹשֶׁם –

יָכוֹל אוֹתוֹ לִלְמוֹד וּלְשֵׁם צִדּוּק עַצְמוֹ וְהַמְתָּקַת הָרֹשֶׁם

גָּם מְבֻגָּר, גַּם יֶלֶד. בְּנַחַת הוּא גוֹרֵס:

“זֶה מְשָׁלְךָ כֻּלּוֹ?” – אֶשְׁמַע קֻשְׁיָה נִשְׁאֶלֶת. "זֶה מַעֲשֶׂה קֻנְדֵס.

לֹא, יְדִידִי! זֶה רַק מָבוֹא – אַךְ מַעֲשֵׂי-קֻנְדֵס אַגַּב רִבּוּי וָכֵפֶל,

וְהַמָּשָׁל גַּם הוּא יָבוֹא. הוֹפְכִים עַד-מְהֵרָה רֵאשִׁית מִדְרוֹן וָשֵׁפֶל.

רֵאשִֹית-חָכְמָה, אַקְדִּים מוּסַר-הַשְׂכֵּל כַּצֹּרֶךְ. הֵם נַעֲשִׂים הֶרְגֵּל. הַיֵצֶר מִשְׁתַּלֵּט

עַתָּה, אֲנִי רוֹאֶה, תַּבִּיט עָלַי בְּמֹרֶךְ: וּבְכֹחַ-אֵיתָנִים מוֹשֵׁךְ לִתְהוֹם הַחֵטְא,

חָשַׁשְׁתָּ לְקִצּוּר – עַכְשָׁו תַּחְשׁוֹשׁ לְאֹרֶךְ. בְּלִי שֶׁיִּתֵּן שְׁהוּת לַחְשׁוֹב וּלְהִתְחָרֵט.

וְיִתָּכֵן, עִמְּךָ הַדִּין וְשֹׁרֶשׁ הַצָּרָה – בִּטְחָה-עַצְמִית מֻפְרֶזֶת.

מַה לַּעֲשׂוֹת? אֲנִי מַזְקִין: עַתָּה אֶמְשׁוֹל מָשָׁל, שֶׁמִּתּוֹכוֹ תִּרְאֶה זֹאת:

יוֹצֵא הוּא מֵאֵלָיו מִתַּחַת הַקֻּלְמוּס.

שַׁנֵּן אוֹתוֹ הֵיטֵב, כִּי לֶקַח בּוֹ כָּמוּס.

עַל חוֹף נָהָר רְחַב-יָדַים הִנֵּה הִשְׁלִיךְ לַיְאוֹר חַכָּה –

שָׁכְנוּ עוֹכְרֵי מַלְכוּת-דָּגִים – וְתוֹךְ תּוֹחֶלֶת אֲרֻכָּה

הֱוֵה אוֹמֶר, הַדַּיָּגִים. אֵינוֹ מֵסִיר אֶת הָעֵינִים

וְלֹא הַרְחֵק מִשָּׁם בַּמַּיִם, מִן הַמָּצוֹף עַל פְּנֵי-הַמַּיִם;

שׁוֹטֵט דָּגִיג אֶחָד עַלִּיז, פִּתְאֹם בְּעֹז לִבּוֹ דוֹפֵק:

מְאֹד עָרוּם, מְאֹד זָרִיז. “הִנֵּה! תָּפַסְתִּי! אֵין סָפֵק!”

אֶת הַחַכָּה יוֹצִיא בְּרַעַד –

אַמִּיץ הָיָה הַקָּט. הוּא לֹא יָדַע שׁוּם פַּחַד אֲבוֹי! הַוָּו כְּבָר בְּלִי תּוֹלַעַת…

וּסְבִיב וָוֵי-חַכּוֹת כִּרְכֵּר כְּמוֹ סְבִיבוֹן. לוֹעֵג לוֹ הַדָּגִיג: לְיֶתֶר-בִּזָּיוֹן,

לֹא פַּעַם עַל הַחוֹף, בִּגְלַל הַשּׁוֹבָבוֹן, הוּא גַם מִוָּו שֵׁנִי קוֹרֵעַ פִּתָּיוֹן

קִלֵּל דַּיָּג יוֹמוֹ וּמִקְצוֹעוֹ גַם יַחַד. וּמִתְחַמֵּק, חָצוּף, מִתּוֹךְ בְּדִיחוּת-הַדַּעַת.

“שְׁמַע!” – סָח לוֹ דָג אַחֵר: "יָדַעְתִּי בְּבִטְחָה:

מָרָה, מָרָה מְאֹד תִּהְיֶה אַחֲרִיתְךָ!

הַאִם אֵין דֵּי מָקוֹם בַּמַּיִם,

שֶׁתִּסְתּוֹבֵב בֵּין חַכּוֹתַיִם?

כָּל הַקָּרֵב אֶל הַחַכָּה –

צָרָה צְרוּרָה לוֹ מְחַכָּה!

הַיּוֹם וּתְמוֹל הִצְלַחְתָּ, אַחָא –

אוּלָם מָחָר תִּפּוֹל הַפַּחָה".

הַמְשַׂבֵּר אָזְנֵי-טִפֵּש

כִּמְדַבֵּר אֶל הַחֵרֵשׁ.

– “שְטֻיוֹת!” – עוֹנֶה הַמִתְעַקֵּשׁ:

"אָמְנָם הַדַּיָּגִים – אַנְשֵׁי עָרְמָה וָנֵכֶל,

אַךְ גַּם אֲנִי אֵינֶנִּי תָּם,

וְיֵשׁ לִי דֵי בִּינָה וָשֵׂכֶל

לָשִׂים לְאַל תַּחְבּוּלוֹתָם.

הִנֵּה, יַקִּיר, הַבִּיטָה הֵנָּה:

כָּאן שְׁתֵּי חַכּוֹת – וְכָאן שָׁלֹש.

עַכְשָׁו רְאֵה-נָא, הִתְבּוֹנֵנָה,

אֵיךְ תּוֹלָעִים מֵהֶם אֶתְלוֹשׁ!"

הוּא עָט עַל הַשָּׁלָל וֶהֱסִירוּ בִּן-רֶגַע

מִוָּו רִאשׁוֹן, שֵׁנִי, בְּלִי יֶגַע וּבְלִי פֶּגַע…

אַךְ לְבַסּוֹף נִתְקַל בְּוָו,

שֶׁהִסְגִּירוֹ בְּיַד אוֹיְבָיו.

רַק אָז הֵבִין הַלֵּץ, מָה רַב הָיָה הַטֵּפֵשׁ

לְהִתְגָּרוֹת בְּלִי קֵץ בְּסַכָּנַת-הַנֶּפֶשׁ.

איוואן קרילוב
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של איוואן קרילוב (מחבר)
רקע
איוואן קרילוב

יצירותיו הנקראות ביותר של איוואן קרילוב

לכל יצירות איוואן קרילוב בסוגה משלים

לכל יצירות איוואן קרילוב

עוד מיצירותיו של חנניה רייכמן (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

ווייטהד על האלוהות

מאת אברהם רגלסון (עיון)

המהלך בדרך, והוא מתקרב אל עיר שיש בה היכל-אדירים, בעל כיפה מפוארת, לא את הכיפה הוא רואה תחילה? משנת אלפרד נורת ווייטהד היא היכל, ומושגיו על האלוהות – כיפה להיכל. ואני מעז בזה להראות הכיפה, שהיא סוף-בניין, בטרם הראה (ה"א קמוצה, ריש שוואית) הקורא העברי את חצרות ההיכל ואולמיו ועמודיו. כי אין מטרת הכתב הזה אלא הכרה ראשונה, הסתכלות-למרחוק שתמיהה עמה וסקרנות עמה.

אלפרד נורת ווייטהד נולד למשפחה של כמרים ומחנכים, ב-15 בפברואר, 1861, באי תאניט, קנט, אנגליה. שיירים של תרבות רומית, תרבות סאכסונית ותרבות נורמנית על אדמת האי, ארכיאולוגים מוצאים בהם עניין. חינוכו של ווייטהד כלל שירה רומית ותרגום-השבעים לתנ"ך. למד, ואחר לימד, במכללת טריניטי, האוניברסיטה קאמברידג‘, הקשר בינו ובין קאמברידג’ לא נפסק במשך כל ימי חייו. ב-1890 לקח לאשה את אלן וילובי וייד, בת למשפחה של מדינאים ואנשי-צבא. מקצועו הרשמי – מתימאטיקה, אך הרבה ללמוד באופן פורמאלי בפילוסופיה והרבה לקרוא באופן בלתי-פורמאלי בשירה. ספרו הראשון: ‘מחקר על אלגברה אוניברסאלית’. ספרו זה גרם להתקבלותו כחבר באקדמיה המלכותית. בו בזמן פירסם ברטראנד רוסל ספר ראשון שלו: ‘עיקרי המתימאטיקה’. שני המתימאטיקנים הצעירים גילו כי דרך אחת להם, ונעשו שותפים לפעולה במשך תשע שנים. פרי השותפות: מלאכת-ענקים “פּרינציפיא מתימאטיקא”. התחילו מרחיבים פילוסופיה מתימאטית שלהם לפילוסופיה כללית – ושם נפרדו דרכיהם.

ווייטהד היה בין המיסדים הראשונים למפלגת-העבודה באנגליה.

ב-1924, בהיות ווייטהד בן 63, הוזמן כמרצה באוניברסיטה הארווארד (בקרבת בוסטון), והפילוסוף התישב בארצות-הברית. ברשימה האבטוביאוגראפית שלו הוא אומר: ‘היום באמריקה ישנו תאבון-דעת, המזכיר את התקופות הגדולות ביוון ובימי התחיה האיטלקית. אך, למעלה מזה, יש בכל חלקי האוכלוסיה חסד חם-לב, שלא היה דוגמתו בשום משטר סוציאלי גדול’.

כתבים רבים של ווייטהד דנים בשאלות טכניות במתימאטיקה ופיסיקה. הספר המרכזי שלו בפילוסופיה הוא: ‘תהליך ומציאות’. עוד ספרים פילוסופיים שלו הם ‘אפני מחשבה’; ‘הרפתקאותן של אידיאות’; ‘המדע והעולם המודרני’.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.