בֵּין סִיר-הַחֶרֶס וְהַדּוּד

צָמְחָה לְפֶתַע יְדִידוּת.

אָמְנָם נְחוּת-דַּרְגָּה הַחֶרֶס מִן הַנְּחֹשֶׁת,

אַךְ מַה זֶּה בֵּין רֵעִים? הַחֹמֶר – רַק תִּלְבֹּשֶׁת.

הַדּוּד – לִבּוֹ לַסִּיר, הַסִּיר – לִבּוֹ לַדּוּד.

וְהֵם תָּמִיד יַחְדָּו ̶ אַף רֶגַע לֹא לְחוּד:

אַף מִכִּירַיִם לְכִירַיִם

עוֹבְרִים יַחְדָּו הַחֲבֵרַיִם;

קִצּוּר-דָּבָר, הֵם זוּג חָמוּד.

חָשַׁק-לוֹ יוֹם אֶחָד הַדּוּד לָצֵאת לְחֹפֶשׁ,

לִרְאוֹת אֶת הָעוֹלָם, וְכַמּוּבָן הַפְצִיר

בַּחֲבֵרוֹ הַסִּיר

לִהְיוֹת עִמּוֹ בַּנֹּפֶשׁ.

וּבְכֵן, עוֹלֶה הַזּוּג יַחְדָּו לָעֲגָלָה –

הַדֶּרֶךְ מַתְחִילָה.

הַכְּבִישׁ הָיָה גָרוּעַ:

כָּל רֶגַע בּוֹר אוֹ זִיז גּוֹרֵם לְזַעֲזוּעַ.

הַסִּיר נִדְחָף לַדּוּד, וְזֶה בָּזֶה נֶחְבָּט.

לְדוּד-הַנְּחוּשָׁה שׁוּם חֶבֶט לֹא אִכְפַּת,

אוּלָם לֹא כֵן הַסִּיר: לוֹ לַמִּסְכֵּן, נִשְׁאֶרֶת

מִכָּל דְּחִיפָה – שְׂרִיטָה אוֹ סֶדֶק לְמַזְכֶּרֶת.

אַךְ סִיר-הַחֶרֶס לֹא יָשׁוּב

אֲחוֹרַנִּית: הַרֵי זוֹ בֹּשֶׁת!

וְכִי טִלְטוּל קָטָן חָשׁוּב

מִן הָרֵעוּת עִם דּוּד הַנְּחשֶׁת?

אֵינִי יָכוֹל לוֹמַר, אִם הֵם הִרְחִיקוּ נְדֹד,

אוּלָם דָּבָר אֶחָד אֵדַע יָפֶה מְאֹד:

הַדּוּד סוֹף-סוֹף חָזַר שָׁלֵם אֶל הַכִּירַיִם –

וְאִלוּ מִן הַסִּיר אַף לֹא נוֹתְרוּ שִירַיִם.

מִכָּאן מוּסַר-הַשְׂכֵּל בָּרוּר לְכָל אֱנוֹשׁ:

שִׁוְיוֹן בַּיְדִידוּת הִנֵּהוּ כְּלָל קָדוֹשׁ.