– “שָׁלוֹם לְךָ, נַחוּם!” – “שָֹלוֹם לְךָ, שִׁמְעוֹן!”

– “מַה חֲדָשׁוֹת בְּפִיךָ, רֵעַ?”

– "הָהּ, כַּנִּרְאֶה אֵינְךָ יוֹדֵעַ,

כִּי עַל רֹאשִׁי יָרַד אָסוֹן:

נִשְׂרַף עָלַי מִשְׁקִי – יִסְּרַנִי אֵל עֶלְיוֹן!

וּמִנִּי-אָז אֲנִי – אֶבְיוֹן".

– “רִבּוֹן-הָעוֹלָמִים! אָסוֹן כָּזֶּה מִנַּיִן?”

– "אַחְרֵי מִשְׁתֵּה לֵיל-חַג, כְּטוֹב לִבִּי בַּיַּיִן,

הָלַכְתִּי לָאֻרְוָה, עִם נֵר בַּיָּד, לָשִׂים

מְעַט מִסְפּוֹא בָּאֲבוּסִים.

אוֹדֶה, אָחִי, כִּי אָז עֲדַיִן

תָּסַס הַיַּיִן בְּרֹאשִׁי.

אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ – נָפַל נֵרִי לַשַּׁחַת…

אָכֵן בְּקֹשִׁי רַב הִצַּלְתִּי אֶת נַפְשִׁי –

אַךְ כָּל מִשְׁקִי נִשְׂרַף עִם בִּקְתָּתִי גַם-יַחַד.

וּמַה שְׁלוֹמְךָ, שִׁמְעוֹן.?"

"אוֹי, רַע, יְדִיד נַחוּם!

וַדַּאי גַּם אֲסוֹנִי נִגְזַר מִן הַשָּׁמַיִם:

קִפַּחְתִּי אֶת רַגְלִי – רְאֵה אֶת הַקַּבַּיִם.

לְפֶלֶא בְּעֵינַי, כִּי עוֹד זָכִיתִי קוּם.

אָכֵן, בְּלֵיל-הַחַג הָיָה גַם מַזָּלִי רַע:

יָרַדְתִּי לַמַּרְתֵּף לָקַחַת בִּירָה –

וְלֹא אַכְחִישׁ: עִם יְדִידַי

גַּם לִפְנֵי-כֵן לָמְגַתִּי דַי.

וּבְכֵן, שֶׁלֹּא לִגְרוֹם לְפֶגַע

כְּשֶׁאֲנִי בְּגִלּוּפִין –

נֵרִי כִּבִּיתִי לַחְלוּטִין.

אַךְ מַעֲשֶׂה-שָׂטָן: נָפַלְתִּי בּוֹ בְּרֶגַע

בַּחֹשֶׁךְ מִסֻּלָּם – וְאוֹי לִי, אָח נַחוּם:

מֵאָז נִהְיֵיתִי בַּעַל-מוּם".

– “דִּמְכֶם בְּרָאשֵׁיכֶם” – אָמַר לָהֶם לַשְּׁנַיִם

מְיֻדָּעָם הַטּוֹב אֶפְרַיִם:

"אֵין בְּלִבִּי כָּל תִּמָּהוֹן

עַל שֶׁאַתָּה, נַחוּם, הִפְסַדְתָּ כָּל הַהוֹן

וְשֶׁאַתָּה, שִׁמְעוֹן, הוֹלֵךּ עַל הַקַּבַּיִם:

כִּי גַם בַּחֹשֶׁךְ, גַם בָּאוֹר –

אוֹי וַאֲבוֹי לוֹ לַשִּׁכּוֹר".