תּוֹלַעַת נֶאֶחְזָה בִּמְרוֹם-גָּבְהוֹ שֶׁל עֵץ.
עִם צַמַּרְתּוֹ הַמִּתְנוֹעַעַת
הִתְנוֹדְדָה גַם הַתּוֹלַעַת.
סָמוּךְ לִמְקוֹם שִׁבְתָּהּ חָג בַּשָּׁמַיִם נֵץ.
“הָהּ מִסְכֵּנָה” – לָעַג מִתּוֹךְ בְּדִיחוּת-הַדַּעַת –
"כַּמָּה זָחַלְתְּ עַד שֶׁעָלִית –
וּמָה הִשַּׂגְתְּ? לְמַה זָּכִית?
וְכִי אַתְּ בַּת-חוֹרִין לָנוּעַ אוֹ לָנוּחַ?
יַחְדָּו עִם עֲנָפֵךְ אַתְּ כְּלִי-מִשְׂחָק לָרוּחַ".
– “מַה קַּל לְךָ לְהִתְלוֹצֵץ” –
עָנְתָה הַתּוֹלֵעָה לַנֵּץ:
"אַתָּה עוֹלֶה אֶל עָל בְּכֹחַ הַכְּנָפַיִם –
מֵהֶן לְךָ הַדְּרוֹר, הָעֹז וְהָעַזּוּת;
וְאִלּוּ אָנֹכִי – זִכּוּנִי הַשָּׁמַיִם
רַק בְּכִשְׁרוֹן אֶחָד – כִּשְׁרוֹן הִתְאַחֲזוּת".