מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לַהַב-פֶּלֶד

מאת: איוואן קרילוב , תרגום: חנניה רייכמן (מרוסית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

מהד' כ'; תל אביב: ברונפמן; תשל"א 1971.

סוגה:

שפת מקור: רוסית

קָרָה שֶׁלַּהַב חֶרֶב-פֶּלֶד

נִזְרַק כִּכְלִי חֲסַר-תּוֹעֶלֶת

לְגַל-גְּרוּטוֹת –

וְאַחַר-כָּךְ נִמְכַּר בַּשׁוּק בִמְחִיר פְּרוּטוֹת.

קוֹנֵהוּ, אִישׁ כַּפְרִי בְּלִי דִמְיוֹנוֹת-שֶׁל-רַהַב,

מָצָא לַכְּלִי שִׁמּוּשׁ; הִרְכִּיב יָדִית לַלַּהַב

וַעֲשָׂאוֹ “כָּל-בּוֹ”: יַחְטוֹב בּוֹ וְיִגְזוֹר

סְמוּכוֹת בִּשְׁבִיל גִּנָּה, מוֹטוֹת לְבֶדֶק חַיִץ,

יִקְצוֹץ עַנְפֵי-עֵצִים, יַתְקִין שְׁבָבֵי-מָאוֹר…

קִצּוּר-הַמַּעֲשֶׂה, עַד שֶׁחָלַף הַקַּיִץ

דָּמָה, מֵרֹב פְּגִימוֹת, הַלַּהַב לְמַסּוֹר.

וְהוּא גַם כְּלִי-מִשְׂחָק: עָלָיו יִרְכַּב כָּל יֶלֶד.

בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, כְּשֶׁהָיָה הַפֶּלֶד

מֻנָּח בְּתוֹךְ הַצְּרִיף, שָׁאַל אֶת פִּיו קִפּוֹד,

אֲשֶׁר גַּם הוּא שָׁכַן כָּבוֹד

מִתַּחַת לַסַּפְסָל, מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת:

"מַה, בִּמְחִילַת כְּבוֹדְךָ, חַיֶּיךָ כָּאן שָׁוִים?

אִם לֹא לַשָּׁוְא שׁוֹכְנֵי-הַחֶלֶד

שָׁרִים שִׁירֵי-תְּהִלָּה לַפֶּלֶד,

אֵיךְ לֹא תֵּבוֹשׁ לַחְטוֹב שְׁבָבִים

אוֹ לְהַסִּיעַ שׁוֹבָבִים?"

– "בִּידֵי חַיָּל אַמִּיץ מַפִּיל הָיִיתִי רֶטֶט

עַל כָּל אוֹיֵב וּמִתְנַכֵּל" –

הֵשִׁיב הַלַּהַב לַשּׁוֹאֵל –

"וְכָאן עָצְמַת-עֻזִּי שׁוֹבֶתֶת.

אַךְ כְּלוּם הִנֵּנִי בֶּן-חוֹרִין?

אִם בִּקְטַנֵּי-קְטַּנּוֹת עַכְשָׁו אֲנִי טוֹרֵחַ,

הֵן הַכְּלִימָה לֹא לִי: לָבוֹשׁ חַיָּב כַּדִּין

רַק זֶה שֶׁלֹּא הֵבִין,

לְמָה אֲנִי צָלֵחַ".

איוואן קרילוב
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של איוואן קרילוב (מחבר)
רקע
איוואן קרילוב

יצירותיו הנקראות ביותר של איוואן קרילוב

לכל יצירות איוואן קרילוב בסוגה משלים

לכל יצירות איוואן קרילוב

עוד מיצירותיו של חנניה רייכמן (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

אבי הרומאן העברי

מאת ישראל כהן (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

שנת המאה למותו של אברהם מאפו ראויה לציון לא רק כתאריך ספרותי נכבד להולדתו של הרומאן העברי הראשון, המקורי בצורתו ובתוכנו, אלא גם כתאריך לאומי, ציוני. הספרות העברית החדשה היתה בית-היוצר לרוח הלאומית החדשה. היא טיפחה את גרעיני המרד בגלות, חינכה את היהודי המודרני על ברכי השאיפה לחיים אנושיים ולאומיים שלמים יותר והוליכתו קוממיות לארץ ישראל. מאנ“ה, סמולנסקין, יל”ג, ביאליק, אחד-העם, טשרניחובסקי, ברדיצ’בסקי, יעקב כהן, פיכמן, שניאור, שמעוני ואחרים, פירנסו נפשם של הדורות הראשונים לגאולה. הם הרכיבו בהם, אם הורשינו לומר כך, את הויטמינים הציוניים היסודיים. בלעדיהם לא תצוייר העליה השניה ולא מנהיגי תנועת הפועלים בארץ.

אולם ראש וראשון להם היה אברהם מאפו. סיפורו “אהבת ציון”, שנתפרסם לפני 114 שנה (תרי"ג), עשה נפלאות גדולות לבדו, וחסדו נמשך עד היום. הוא שנטע חיבת-ציון בלבבות והכשיר את הקרקע ל“חיבת ציון” כתנועה. הוא היה מעין המשך לתנ"ך. ואמנם בארצות-המזרח ראה הקורא התמים את הסיפור “אהבת ציון” כצמוד לסיפורי המקרא ויחסו אליו היה כיחסו לכתבי הקודש. אבל גם בתפוצות ישראל, שבהן הבחינו בין ספרות-קודש לספרות-חול, היה זה ספר, שלא זו בלבד שהמחיש את חיי עם ישראל בתקופת המקרא, אלא אף עורר את הגעגועים לחידושם של חיים אלה, לששיבת ציון. החזיונות שחזה מאפו נתמזגו בשאיפת הדורות עד לבלי הפרד. ואפילו לא זכו הללו לשוב לציון ממש, הרי הוזהבו חייהם מתיאורים מרוממים אלה, והם הנחילו את חלומם הגדול לבניהם, נכדיהם וניניהם, “בני ציון היקרים ובנותיהם היפות”, שהקימו את מדינת ישראל, יצרו בה הווי עתיק-חדש וחירפו את נפשם למענה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.