מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לַהַב-פֶּלֶד

מאת: איוואן קרילוב , תרגום: חנניה רייכמן (מרוסית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

מהד' כ'; תל אביב: ברונפמן; תשל"א 1971.

סוגה:

שפת מקור: רוסית

קָרָה שֶׁלַּהַב חֶרֶב-פֶּלֶד

נִזְרַק כִּכְלִי חֲסַר-תּוֹעֶלֶת

לְגַל-גְּרוּטוֹת –

וְאַחַר-כָּךְ נִמְכַּר בַּשׁוּק בִמְחִיר פְּרוּטוֹת.

קוֹנֵהוּ, אִישׁ כַּפְרִי בְּלִי דִמְיוֹנוֹת-שֶׁל-רַהַב,

מָצָא לַכְּלִי שִׁמּוּשׁ; הִרְכִּיב יָדִית לַלַּהַב

וַעֲשָׂאוֹ “כָּל-בּוֹ”: יַחְטוֹב בּוֹ וְיִגְזוֹר

סְמוּכוֹת בִּשְׁבִיל גִּנָּה, מוֹטוֹת לְבֶדֶק חַיִץ,

יִקְצוֹץ עַנְפֵי-עֵצִים, יַתְקִין שְׁבָבֵי-מָאוֹר…

קִצּוּר-הַמַּעֲשֶׂה, עַד שֶׁחָלַף הַקַּיִץ

דָּמָה, מֵרֹב פְּגִימוֹת, הַלַּהַב לְמַסּוֹר.

וְהוּא גַם כְּלִי-מִשְׂחָק: עָלָיו יִרְכַּב כָּל יֶלֶד.

בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, כְּשֶׁהָיָה הַפֶּלֶד

מֻנָּח בְּתוֹךְ הַצְּרִיף, שָׁאַל אֶת פִּיו קִפּוֹד,

אֲשֶׁר גַּם הוּא שָׁכַן כָּבוֹד

מִתַּחַת לַסַּפְסָל, מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת:

"מַה, בִּמְחִילַת כְּבוֹדְךָ, חַיֶּיךָ כָּאן שָׁוִים?

אִם לֹא לַשָּׁוְא שׁוֹכְנֵי-הַחֶלֶד

שָׁרִים שִׁירֵי-תְּהִלָּה לַפֶּלֶד,

אֵיךְ לֹא תֵּבוֹשׁ לַחְטוֹב שְׁבָבִים

אוֹ לְהַסִּיעַ שׁוֹבָבִים?"

– "בִּידֵי חַיָּל אַמִּיץ מַפִּיל הָיִיתִי רֶטֶט

עַל כָּל אוֹיֵב וּמִתְנַכֵּל" –

הֵשִׁיב הַלַּהַב לַשּׁוֹאֵל –

"וְכָאן עָצְמַת-עֻזִּי שׁוֹבֶתֶת.

אַךְ כְּלוּם הִנֵּנִי בֶּן-חוֹרִין?

אִם בִּקְטַנֵּי-קְטַּנּוֹת עַכְשָׁו אֲנִי טוֹרֵחַ,

הֵן הַכְּלִימָה לֹא לִי: לָבוֹשׁ חַיָּב כַּדִּין

רַק זֶה שֶׁלֹּא הֵבִין,

לְמָה אֲנִי צָלֵחַ".

איוואן קרילוב
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של איוואן קרילוב (מחבר)
רקע
איוואן קרילוב

יצירותיו הנקראות ביותר של איוואן קרילוב

לכל יצירות איוואן קרילוב בסוגה משלים

לכל יצירות איוואן קרילוב

עוד מיצירותיו של חנניה רייכמן (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

יחסי שכנים

מאת יוסף אהרונוביץ (מאמרים ומסות)

“בימי פקח מלך ישראל בא תגלת פלאסר מלך אשור ויקח את עיון, ואת אבל בית מעכה, ואת ינוח, ואת קדש, ואת חצור וגו'”. ובימים ההם לא היה המרחק כה גדול בינינו ובין שכנינו. אמנם, פרנסה אם חסרנו, ונמנעו כבר מלכינו מליעץ אותנו: “לכו ופשטו ידיכם בגדוד”, כמו שהיה נהוג בימי דוד, כי אז עברה כבר תרבותנו צעדים רבים מעבר לגבולי המוסר הזה, אבל “גאולת הדם” עוד היתה גם אצלנו אחד מהקנינים הלאומיים. השאלה היתה רק שאלת יכולת וכוח, ואולם, “כל דאלים – גבר” היה עוד מקובל אצלנו, ואיש מהם אם הניף את חרבו עלינו, ידענו למוד לו כמדתו. לטכסיסים מיוחדים עוד לא היינו זקוקים, את יסורי ההסתגלות לא ידענו, כי עם מזרחי היינו עוד, ונמוסי המזרח היו ברובם גם נמוסינו.

עתה רובץ בינינו ובין עמי המזרח מרחק של אלפים שנה. אנחנו, במשך הזמן הארוך הזה, הספקנו כבר לעטוף את מלכינו וגבורינו מאז בטליתות ותפילין ולעשותם לגבורי ההלכה ובית המדרש. את “גאולת הדם”, את המשפט המפורש “נפש תחת נפש” ישבנו בדוחק. לא הגלות גרמה לכך. הגלות יצרה רק את הצורה המוזרה, אבל התוכן המוסרי – שלנו הוא, כולו שלנו ולא מאחרים למדנוהו. המרחק בינינו ובין אלה, שנשארו נאמנים למוסר “נפש תחת נפש” התחיל עוד בשבתנו בארצנו. על זה יעידו הנביאים, על זה תעיד כל ספרותנו. ואנחנו איננו מצטערים כלל וכלל על זה שלא פתחנו את החיה שבנו, שלא היינו לשואפי קרבות ושופכי דם. אם יש להצטער הרי זה רק על כך, שהגדשנו את הסאה ובטלנו לגמרי את חיי השעה מפני חיי העולם. הרכוש התרבותי, שהצטיידנו בו בלכתנו לגולה, ומצבנו המשונה בין העמים, הביאונו לידי כך שנתלה את כל הוויתנו בתקוה של “והיה באחרית הימים וגר זאב עם כבש וגו'”. העבודה בשביל התגשמות התקוה הזאת נהיתה לנו, ביודעים ובלא יודעים, לתעודת חיינו, שאותה מלאנו, ברצוננו ולמרות רצוננו, בצורות שונות בארצות פזורינו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.