תְּפִלָּה לִזְעִיר־בּוּרְגָנִי

כִּי יִרְעַב

וְדָבַק עִם עֶרֶב לְגָדֵר

וְלִפְנֵי אֲדֹנָי יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ:

הָהּ, לָמָה תַעֲבִידֵנִי, אֱלֹהִים,

הַעֲבֵד אַף הַרְעֵב!

יוֹמָם נֶחְפַּזְתִּי מִנִּי שׁוּק אֱלֵי יְרִיד,

כָּבְדוּ כֹה אַרְנָקַי מְלֵאֵי זְהָבִים,

כָּבְדוּ כָאַחֲרָיוּת – – –

וְעַתָּה:

מִצְטַחֲקָה לִי פַּת עֲבֵשָׁה,

מְאֻבָּקָה,

שָׂמַתָּהּ יָד זְהִירָה וַחֲרֵדָה

שֶׁל פָּעוּט אָץ לְבֵית הַסֵּפֶר – – –

הָהּ, לָמָה תַרְעִיבֵנִי, אֱלֹהִים,

הַרְעֵב וְלֹא נָתֹן שְׁתוֹת מִדָּלְיֵי־הַהֲטָחָה

אֲשֶׁר מֵעַל בְּאֵר הָעֱנוּת – – –

מַה קִּנֵּאתִי בְךָ, אָחִי הַכֶּלֶב,

אֲשֶׁר בְּרַעֲבוֹנְךְ תִּזְדַּקֵּף מוּל חַלּוֹן אֲדוֹנְךְ

וּפוֹצַצְתּוֹ בְהַבְהַבִים.

וּמַה נְקַנֵּא שְׁנֵינוּ

בְּאֶחָא חוֹרֵג שָׁב מֵעֲבוֹדָתוֹ:

מִתַּחַת לְבֵית־שֶׁחְיוֹ

יִשָּׂא לַחְמוֹ, שְׂכַר־עֲבוֹדָה,

כְּכֶבֶשׂ לְמִזְבַּח עַרְבּוֹ, –

עַל יַד הַמִּזְבֵּחַ מְחַכָּה הַכֹּהֶנֶת

וְהַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים –

הַתִּינוֹקוֹת הָרְעֵבִים – – –