– – יָפָה הַתְּמוּנָה לִי שָׁלַחְתָּ. מְאֹד.

שִׁוִּתִיהָ נֶגְדִּי. לֵב טָהוֹר בָּהּ שׁוֹכֵן.

רַקָּפוֹת אֶעֶטְרֶנָּה – זוּ אִמָּא הֵבִיאָה.

הוֹרִיד אוֹר לִי הַבֹּקֶר. חֵן-חֵן לְכֻלְּכֶם!

עֵינַיִם בְּהִירוֹת לוֹ לַיּוֹם וּשְׁקֵטוֹת.

יָדוֹ פְּתוּחָה (הַיְבַקֵּשׁ גַּם בַּלָּאט?).

אוֹרוֹ כֹּה כָּבוּשׁ, אוֹרוֹ כֹּה שׁוֹפֵעַ

בַּחַלּוֹן וּבַחֶדֶר וּבְכֹל שֶׁאֶצְעָד – –

בָרְחוֹב פְּגָשַׁנִי – נַחֵשׁ: מִי? – הַשֶּׁלֶג

(הֲגַם לִנְתִיבְךָ אָרַח רֵעַ כֹּה זַךְ?)

עִם צִלִּי לִי שִׂחַקְתִּי, צִלִּי עֲלֵי שֶׁלֶג;

חִידוֹת לִי דְּבָרָיו, אַךְ הָיָה לִי כְּאָח – –

הַאוֹסִיף אֲסַפֵּר? – מוּל בֵּיתֵנוּ הָרִים.

הֲתִזְכֹּר? – לְבַדּוֹ מִתְפַּתֵּל הַמִּשְׁעוֹל.

שָׁם צֹאנֵנוּ רוֹעֶה. הַחֲלוֹם שָׁם תּוֹעֶה.

עֵת הָעֵז הַמִּקְנֶה, רוֹעִי הַגָּדוֹל – –

– – דִּמְדּוּמֵי הַחַמָּה כְּבָר צוֹנְחִים עַל יָדִי;

עֲיֵפִים, הֵם כָּרְעוּ לְהָצִיץ בַּכָּתוּב.

תֵּשֵׁב נָא עִמִּי: הָעֶרֶב, נִדְמֶה לִי,

יִהְיֶה כֹּה עָצוּב – –