אַתְּ אֲדָר, שֶׁלְּעוֹלָם

לֹא יָבֹא אֶל הַקַּיִץ.

אַתְּ פְּרִיחָה אֵין-סוֹפִית.

הַבְּשׂוֹרָה הַנִּצְחִית – –

וַאֲנִי – אֶל הַקַּיִץ.

לְפִרְיוֹ הַלָּבָן.

אֶת שִׁנֶּיךָ נַעֵץ,

מַאֲוַיִּי הָאָדֹם! –

קֵיצִי הַכָּבֵד,

קֵיצִי הַשַּׂגִּיא –

אוֹדְךָ, כִּי רוֹמַמְתַּנִי

בְּצֵאתִי לִקְרָאתְךָ – –

תרצ"ח