מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בְּהֵרָתַע הַמִּלִּים

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

הקיבוץ המאוחד, תל אביב; תשכ"ח

סוגה:

שפת מקור: עברית

בָּרְחוֹבוֹת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ רַבָּה הַתְּכוּנָה.

הַמִּלִּים – נֶחְפָּזוֹת הֵן לָשׁוּב אֶל בֵּיתָן.

הֵן יָצְאוּ לְבַקְּרֵךְ הֵן רָצוּ לְבָרְכֵךְ.

נִתְבַּיְּשָׁה הַשָּׁעָה: צַו-עֹצֶר נִתָּן.

מִלָּה בּוֹדְדָה מִתְמַהְמַהַת לַחֲזֹר;

דְּמוּמָה בִּדְמָמָה לְבַדָּהּ תִּשְׂתָּרֵךְ.

אַחַת חֲלוֹמִית, עַרְפִלִּית מְרַחֶפֶת

עַל-פְּנֵי הַיָּמִים – זֶה שְׁמֵךְ – –

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

אל אתני

מאת הומרוס / שלמה שפאן (שירה)

© כל הזכויות על התרגום שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.


פֵּתַח שִׁירִי אֶל פַּלָס, לָאֵלָה הַמְּכֻבֶּדֶת אַתֵּנֵי,

לָהּ עֵינֵי –תְכֵלֶת וּבִין לְמַכְבִּיר וְלֵבָב לְלֹא רַחַם;

זֹה הַבְּתוּלָה הַצְּנוּעָה, מַצִּילַת הֶעָרִים, עַזַּת-נֶפֶשׁ,

טְרִיטוֹגֶנֵס – הָאֵל זֶוְסְ בְּעַצְמוֹ גְּדָל-הַבִּין וְהַדַּעַת1


מִגֻלְגָלְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה יְלָדָהּ עֲדוּיַת כְּלֵי הַקֶּטֶל, 5

נֶשֶׁק הַפָּז שֶׁכֻּלּוֹ יִפְעַת-זֹהַר, וְכָל בְּנֵי אַלְמָוֶת –

חִיל אֲחָזָם עֵת רָאוּהָ, אַךְ הִיא מִן הָרֹאשׁ בֶּן-הַנֵּצַח

חִישׁ בְּקָפְצָהּ לִפְנֵי זֶוְסְ הָאוֹחֵז בָּאַיְגִּיס הִתְיַצָּבָה

וּבַחֲנִית הַחַדָּה נוֹפְפָה עֲדֵי שִׂיא הָאוֹלִמְפּוֹס

זָע אֲיֻמּוֹת מֵאוֹנָה שֶׁל תְּכֻלַת הָעֵינַיִם, וְאֶרֶץ 10

רַעַשׁ נוֹרָא רָעֲשָׁה מִסָּבִיב, גַּם הַיָּם הִזְדַּעֲזֵעַ

וּבְמִשְׁבָּרָיו הַקּוֹדְרִים הִתְגָּעֵשׁ, וּפָרְצוּ מֵי הַמֶּלַח2


פֶּתַע-פִּתְאֹם, וַיַּעְצֹר אָז הָאֵל רַב הַזִּיו וְהַנֹּגַהּ,

בֶּן-הִפֶּרִיּוֹן, זְמַן רַב אֶת סוּסָיו מְהִירֵי הָרַגְלַיִם,

עַד הַבְּתוּלָה, זוֹ אַתֵּנֵי, פָּרְקָה מִכְּתֵפֶיהָ הַנֶּשֶׁק – 15

נֶשֶׁק יִשְׁוֶה לָאֵלִים – וַיִּשְׂמַח אֲזַי זֶוְסְ גְּדָל-הַדֵּעַ.


כָּכָה בַּת זֶוְסְ הָאוֹחֵז בָּאַיְגִּיס, בִּרְכָתִי נָא קַבֵּלִי.

אֶפֶס אֲנִי גַם אוֹתָךְ וְשִׁירָה גַם אַחֶרֶת אַזְכִּירָה.


  1. “טריטוֹגנס”, כינוי לאתיני, שתכנו אינו ברור די צרכו. הצורה הרגילה של כנוי זה היא “טריטוגניאה” (הומרוס). אפשר שפירוש הכנוי הוא: “ילידת היום השלישי” – חג אתיני הפנאתיניה היה ביום השלישי של השליש האחרון שבחודש הקטומבאיון. פירוש אחר: “ילידת טריטון”, על שם הנהר טריטון שבלוב, ששם היה פולחן אלה שנראתה בעיני האתונאים כאתיני (ראה הירודוטוס IV, 188/9). גם עם נהר טריטון שבבויאוטיה קשרו את הכנוי הזה (ראה פאוסאניאס, 9, 33, 7).  ↩

  2. ftn2  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.