מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שָׁעָה בַּצָּעִיף

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

פרטי מהדורת מקור:

הקיבוץ המאוחד, תל אביב; תשכ"ח

סוגה:

שפת מקור: עברית

מַה זָּרַק הַמַּבָּט בְּעַרְבֵּךְ הָרוֹעֵד?

מַבָּטִי מַה זָּרַק בְּפָנָיו? –

הַתְּשְׁרֵי כֹּה יוֹרֵק בִּפְנֵי קַיִץ לוֹהֵט,

הַתִּשְׁרֵי יוֹרֵק כָּכָה שַׁלֶּכֶת וּסְתָו.

פֹּה אֵין אִישׁ וְיַגִּיד: מִי חַלָּשׁ, מִי מַתְקִיף!

מִי יֵדַע לְזַהוֹת: זֶה אוֹהֵב, זֶה שׂוֹטֵם!

מֵעַל פְּנֵי הַשָּׁעָה לֹא יוּסַר הַצָּעִיף,

וְרֶגַע-צַדִּיק לֹא יֻכַּר מֵחוֹטֵא – –

תרצ"ח

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

גורל ההתיישבות היהודית בגולה

מאת אברהם שמואל שטיין (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

פורסם ב-“דבר” 11 מרץ 1960

כל חקר-אמת סופו שהוא מגלה חדשות ומפריך מסוכמות פשטניות. ההנחה הרופפת שעם ישראל בגלותו היה עם שקיומו מושתת על תיווך ומסחר, היינו על “לא-ייצרני”, היתה לנחלת רבים. ויתרה מזו: היו שהסיקו (כבורוכוב במאמרו הראשון על “אופי השכל היהודי”) שכישרונם של היהודים אף הוא התיווך סודו ויסודו. והתעלם, כמובן, מכך, שאם אמנם סיגל לעצמו הרוח היהודי תמיד מחכמת הגויים, הרי לא עשה זאת אלא מתוך מאבק וניפוי וקליטה אורגנית. א. ד. גורדון וי. ח. ברנר ייסרו את היהודים – ייסור של אוהבים, כמובן – בטפיליות וכו'. ואין הקיטרוג הזה מוצדק ומבוסס, לא מצדו העובדתי-ההיסטורי ולא מצדו הרוחני-המוסרי. וכבר עמדו על אופיו היוצר והמקדם של התיווך היהודי, ועל העמלנוּת שבחיי שכבת-הביניים העממית הדלה, אֵם כל תנועות הרוח והחברה בעמנו, כולל ההשכלה, שיבת ציון, הסוציאליזם והחלוציות.

מניעים וגורמים

עתה בא מחקרו של אריה טרטקובר (“ההתיישבות היהודית בגולה” – מסדה) ומוסיף חיזוק להנחה זו. ומתברר, קודם כל, שלא היתה תחנה בתחנות-הנדוּדים בגולה, בה לא ניסו היהודים להיאחז באדמה ובעבודתה ולהקים יישובי-כפר משלהם. התיישבות זו על אדמת נכר – השפעה מכרעת נודעת לה על מושגיהם וערכיהם. לא העוני והמצוק הם שדחפו יהודים לאחוז במחרשה בספרד של ימי-הביניים, בתחום צרפת (רש"י הכורם) או בארצות שמעבר לים בתקופה של ההתיישבות האוטופית ובעת החדשה. כלומר במאה וחמישים השנים האחרונות; לא חפץ ההידמות לגויים, או מניעים דתיים. ודאי שלא שאיפות אדנוּת (כהולנדים בדרום אפריקה למשל), אלא – ובעיקר דחף לאומי-חלוצי עמוק (עתים אף בניגוד למסייעיה, כברון הירש). ואם אמנם סופה שנכזבה, פרייה לא אבד.

ההתיישבות היהודית ברוסיה

התיישבותנו בארץ היא יצירת-הסגולה של התחייה היהודית, אולם היא עצמה אינה אלא המשך על שלב גבוה יותר, לניסיונות שקדמו: ובשני המקרים קדם הרעיון, האידיאל – לַמעשה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.